סעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980

סעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980: "(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;..." 2. השאלה העיקרית עומדת בפני בית משפט בדונו בבקשת החייב להכריזו פושט רגל, היא האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו, עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב , אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. ראה לעניין זה: שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת הרגל", מהדורה שלישית, בעמוד 69 ע"א 5503/92 עדה קריצמן ואח' נ' הכנ"ר, פד"י מ ט(1) עמוד 749 בעמוד 756 ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי, תק' - על 2009 בענייננו, שאלה זו בנוגע לחייבים נבחנה פעמיים ובפסקי הדין שנתנו בעניינם של החייבים כבר נקבע כי חובות החייבים, נשוא הליך זה, נוצרו שלא בתום לב. לפיכך כל שנותר לבדוק הוא האם נוצרו נסיבות חדשות המצדיקות קביעה כי למרות שעסקינן בחייבים שלא יצרו חובות בתום לב מוצדק כעת להעניק להם הגנת ההליך. 3. להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה והיעילה והשווה ביותר, והשנייה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. ראה לעניין זה: ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז (4), 197, 205-206 4. על רקע התכלית השנייה לפיה יש לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו, יש לבחון התנהלות החייבים עובר להליך זה, קיומם של הליכים דומים בעברם ותוצאתם, והתנהגות החייבים במהלך ההליך והאם כל אלו מצדיקים מתן הגנת הפקודה להם ומתן הכרזה על פשיטת רגל או לא. ראה לעניין זה: שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שלישית עמוד 173 ואילך. 5. כאמור, במסגרת שיקולי בית המשפט, תבחן גם השאלה האם ניהל החייב הליכי פש"ר קודמים, מתי ומה היו תוצאותיהם והאם פסקי דין קודמים שניתנו בעניינו רלוונטים לענייננו. בפש"ר 393/01 תשובה אליהו נ' הכנ"ר, תק' - מח 2002 (3) בעמוד 4657, מצביע כבוד בית המשפט המחוזי בחיפה על החשיבות ההתרעתית, כנימוק בשלו יש לחסום דרכו של חייב בהגשת בקשה מחודשת: "הכלל בהליכים משפטיים הוא כי פסק דין יוצר מעשה בית דין והשתק. עקרון סופיות הדיון הינו עקרון בסיס בשיטת המשפט. בהתאם, יש לפרש את האפשרות לפתוח שוב בהליך פשיטת רגל לאחר שהליך קודם נדחה על דרך הצמצום במובן זה שלא ניתן להביא שוב בפני בית משפט את אותה מסכת עובדתית שבעניינה כבר ניתנה הכרעה שיפוטית ויש להצביע על עובדות חדשות ונסיבות חדשות המצדיקות הליך חדש לאחר שבהליך קודם נדחתה בקשת החייב. כל פרשנות אחרת של ההיתר לחדש את ההליכים סותרת עקרונות בסיסים של שיטת המשפט ועומדת בניגוד לכללים המקובלים שעניינם סופיות דיון". וראה לעניין זה: בש"א 2257/04 פש"ר (חיפה) 124/04 בחוס נ' הכנ"ר, תק' - מח 2004 (1) 9119,9120. 6. נכון הוא כי קיומם של הליכים קודמים אינם חזות הכל ולעיתים חלוף הזמן יכול לרפא פגמים שהתגלו בהתנהלות החייב בהליכים קודמים. שינוי נסיבות פרעון חלקי של חובות או הרעה במצב רפואי הינן נסיבות שעל בית המשפט לשקול בבואו לדון בבקשה נוספת שמגיש חייב באותו עניין. אולם, יש לבדוק כל מקרה לגופו. על חייב, המגיש בקשה נוספת באותו עניין, להוכיח קיומן של נסיבות מיוחדות אשר מעידות כי חלוף הזמן ריפא פגמים שנפלו בהתנהלות קודמת של החייב. ראה לעניין זה: שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שלישית עמוד 175. II המקרה הספציפי 1. במקרה דנן, סבורני, כי צודקים בעלי התפקיד בטענתם כי אין מקום להתיר לחייבים לנהל הליך נוסף משום שכבר הוכרע בעניינם כי חובותיהם נוצרו בחוסר תום לב. בנוסף לא הוכחו נסיבות חדשות המלמדות כי חלוף הזמן ריפא פגמים בהתנהלות החייבים. לא הוכח שאלו לא יצרו חובות חדשים והתנהגותם הנוכחית מלמדת כי הם מתאימים להליך. 2. במקרה דנן, הוכח, כי מאז ניהול ההליכים הקודמים יצרו החייבים חובות חדשים לרבות במהלך ניהול הליך משפטי, אשר נוהל ביוזמת החייבת וזו אף לא שילמה ההוצאות שהוטלו עליה בגין דחיית התביעה שהגישה. התנהלות כזו אינה יצירת חובות בתום לב והיא מאפילה וסותרת טיעוני ב"כ החייבים, כי יש הבדל בין שני החייבים ובעניין החייבת יש להתחשב במצבה הרפואי של החייבת ובעובדה שלא הייתה מעורבת ממש בניהול העסק שקרס ובגינו נוצרו חובות. אין לשכוח כי עסקינן בחייבת המנהלת הליך שלישי. שני הליכים קודמים נדחו ומאז יצרה החייבת לבדה חובות חדשים. 3. כאמור, שני החייבים יצרו חובות חדשים מאז ההליכים הקודמים. כמו כן שני החייבים לא השכילו להוכיח כי פרעו חלק מחובותיהם ומלבד טענה בעלמא לא הציגו מסמכים בנושא. 4. זאת ועוד, בנוגע לחייב, הוכח כי החייב הסתלק מזכויות בעזבון אמו, ביצע הענקה אסורה והעדפת נושים. זאת למרות היותו שקוע בחובות ולמרות הליכים קודמים שניהל. 5. אשר לטיעוני החייבת, לעניין מצבה הרפואי טיעונים אלו נטענו ונשקלו בהליכים קודמים ונדחו ולא הוכח כי מצבה הרפואי של החייבת השתנה מהותית מאז ההליכים הקודמים שניהלה. 6. התנהלות החייבים גם בהליך זה אינה נקייה מספקות. החייבים לא מילאו באופן מלא חובותיהם בהליך. החייבים לא הגישו דוחות מלאים ולא התנהלו בשקיפות מלאה. החייבים גם לא המציאו מלוא המסמכים שהתבקשו להמציא על ידי בעלי התפקיד. ה. סיכום לאור כל האמור לעיל, אי הוכחת תום הלב ביצירת החובות כאמור בפסקי דין קודמים שניתנו בעניינם של החייבים, התנהלותם של החייבים ממועד ניהול ההליכים הקודמים והתנהלותם בהליך דנן, אני מורה על דחיית הבקשה. בהתאמה אני מבטלת את צו הכינוס שניתן בעניינם של החייבים, מבטלת את המגבלות שנקבעו במסגרתו, לרבות ביטול צווי עיכוב היציאה מן הארץ אשר יבוטלו תוך 90 יום ממועד פסק הדין כדי לאפשר הערכות מתאימה. בנוסף אני מתירה לנושים לפעול בכל דרך חוקית לגביית חובותיהם מהחייבים. הכונ"ר יגבה שכר השגחתו לפי התקנות, מהכספים שהצטברו בקופת הכינוס, ויתרת הכספים אם זו תעלה על סך של 2,500 ₪, תועבר לתיקי ההוצאה לפועל, לחלוקה בין הנושים. באם תוותר יתרה פחותה מסך של 2,500 ₪ יוותרו כל הכספים בקופת הכינוס וישמשו לתשלום הוצאות ההליך כאשר שכר השגחת כונס יעמוד על סך 20% מהכספים. בשולי הדברים יאמר כי מתן פסק דין זה התעכב משום שבעוד שתגובה מסכמת מטעם המנהל המיוחד הוגשה בתיק זה עוד ביום 29.11.2012, תגובה מסכמת מטעם ב"כ הכונ"ר הוגשה רק ביום 8.8.2013 ורק ממנה עודכן בית המשפט באשר לאופן התנהלות החייבים בהליך. פסק דין זה ניתן על ידי כרשמת. פשיטת רגל