תביעה ייצוגית על גבינת "סקי" מתוצרת שטראוס שמכיל שני גביעי גבינה לבנה 5% שומן

תביעה הייצוגית העוסקת במארז גבינת "סקי" מתוצרת שטראוס שמכיל שני גביעי גבינה לבנה 5% שומן במשקל 500 גרם, שעליו נכתב: "זוג גביעים ב- 25% הנחה 2X 500 גרם" ("המארז"). לטענת המבקש ההנחה שניתנה בפועל על המארז ביחס לשתי אריזות 500 גרם בודדות ("האריזה הבודדת") היתה בשיעור 20% ברשת המשיבה 1 ("שופרסל"), ובשיעור 23% ברשת המשיבה 2 ("רמי לוי"). המבקש טוען כי המשיבות הפרו את חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 , הפרו את חובת תום הלב המוטלת עליהן, הטעו את הצרכנים, הפרו חובה חקוקה כלפי לקוחותיהן ועשו עושר ולא במשפט. קבוצת התובעים הוגדרה כ"כל רוכשי מארז זוגי של גבינה לבנה 5% שומן מתוצרת חברת תנובה עליהם מופיע הכיתוב: "זוג גביעים ב - 25% הנחה 2 X 500 גר'". הסעדים שנתבקשו: צו שיורה למשיבות לחדול מהתנהלותן; צו הצהרתי; השבה; ופיצוי לחברי הקבוצה. שופרסל שופרסל סבורה כי אין ממש בטענות המבקש שכן במרבית המקרים שווק המארז בהנחה של 25% לפחות, למעט כאשר בחרה להיטיב עם לקוחותיה (לאור מחאה צרכנית באותה תקופה) והפחיתה את מחירו של הגביע הבודד, בעוד שמחיר המארז נותר ללא שינוי. שופרסל השוותה את מחיר המארז עם מחיר האריזה הבודדת בתקופה הרלוונטית, ומצאה כי הפרש ההנחה שלא ניתנה עומד על סך 10,000 ₪ (נספח 2 לתשובת שופרסל לבקשת האישור; סעיף 6 לבקשה לאישור ההסדר). שופרסל הוסיפה וטענה כי לא היתה הטעיה שכן הציגה את המחיר הנכון ליחידת מידה לצד המארז ולצד האריזה הבודדת בהתאם לתקנות הרלוונטיות; וכי לא הובא בבקשת האישור מנגנון שיאפשר להעריך מי מבין הצרכנים הוטעה בפועל ואם קיים קשר סיבתי בין ההטעיה לבין הנזק. מכל מקום, המארז הנושא את הכיתוב נשוא בקשת האישור אינו משווק עוד בסניפיה. כאמור בבקשה לאישור הסדר הפשרה, בקש ב"כ המבקש כי יוצגו לו נתונים מפורטים על מנת שתנוח דעתו כי היקף ההפרש אינו עולה על 10,000 ₪. לאחר ששופרסל אשררה את תוצאות הבדיקה שנערכה באמצעות בדיקה חוזרת, הציגה לב"כ המבקש קובץ נתוני מחשב מפורט יותר מזה שהוצג בתשובה שהוגשה לבית המשפט ("התחשיב"). כן נבדקו במסגרת התחשיב נתוני מכירות המארז לגבי כל סניף של שופרסל בנפרד, וזאת בכל יום שבו בוצעו מכירות מאז החל שיווק המארז בשנת 2010 ועד מועד הגשת התובענה. התחשיב שהוצג למבקש פירט את מחירו של המארז בכל סניף ובכל יום, ואת ההפרש בין מחיר זה לבין מחירם של שני גביעים בודדים. בהתאם לנתונים אלו, מקובל על הצדדים כי ההפרש בין הגביה בפועל לבין גבייה המגלמת הנחה בשיעור 25% הוא 10,359 ₪. לבקשה לאישור ההסדר צורף תצהירו של מר ליאור טיברמן, מנהל קטגורית המצוננים בשופרסל. ההוראות העיקריות בהסדר הפשרה שהצדדים בקשו לאשר הן: קבוצת התובעים היא "כל רוכשי מארז זוגי של גבינה לבנה 5% שומן מתוצרת חברת תנובה עליהם מופיע הכיתוב: "זוג גביעים ב - 25% הנחה 2X 500 גר'". זאת מאז החלה שופרסל בשיווק המארז, בשנת 2010, ועד למועד הגשת התובענה". שופרסל תתרום סכום של 25,000 ₪ לעמותה שתוסכם בין הצדדים ואשר תאושר על ידי בית המשפט. הצדדים ממליצים לשלם גמול למבקש בסכום של 5,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחו בסכום של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. הצדדים סבורים שאין למנות בודק משום שהמארז אינו משווק כיום על ידי שופרסל ואין בהסדר הפשרה משום שינוי התנהגות צופה פני עתיד; משום שההסדר מבוסס על בדיקה מקיפה שבצעה שופרסל והנתונים שהציגה נתמכו בתצהיר; משום שממצאי הבדיקה הוצגו במלואם בפני בא כוח המבקש ונבדקו על ידו; משום שמדובר בתחשיב אריתמטי פשוט על בסיס נתונים שאוחזרו ממערכות המידע של שופרסל; משום שהיקפה הכספי של המחלוקת זעום והסדר הפשרה מציע תרומה לעמותה בסכום כפול מן הסכום שבמחלוקת; משום שהקבוצה המיוצגת אינה ניתנת לבחינה מדוקדקת ואין די נתונים על מנת לאתר את חבריה; משום שבדיוני קדם המשפט שהתקיימו בתובענה המליץ בית המשפט לצדדים לנסות ולגבש הסדר פשרה; משום שסביר שלא תהיה התאמה בין היקפו הזעום של הסדר הפשרה לבין שכר טרחתו של הבודק; ומשום שבתביעה דומה שהוגשה במקביל לתובענה דנן, נפסק על ידי בית המשפט כי אין מקום למנות בודק (ת"צ (מחוזי מרכז) 45692-07-11 נפתלי צוריאל נ' מגה קמעונאות בע"מ (21.3.2013)) ("עניין צוריאל"). לאחר שלא מצאתי לדחות את הסדר הפשרה על הסף, הוא פורסם ברבים, ולא נתקבלו התנגדויות מצד חברי הקבוצה (החלטה מיום 29.5.2013). ביום 6.6.2013 הודיעו הצדדים כי העמותה אליה תעביר שופרסל את התרומה היא עמותת "טל חיים". רמי לוי רמי לוי העלתה טענות דומות לאלה של שופרסל כנגד בקשת האישור. בבדיקה שערכה בכל סניפיה בתקופה שבין פברואר 2010 לבין ספטמבר 2011 שבה נמכר המארז ("התקופה הרלוונטית"), מצאה כי הפרש ההנחה שלא ניתנה עומד על 21,000 ₪. רמי לוי הסכימה לתרום את סכום ההפרש בסך 21,000 ₪ לעמותת "טל חיים". עוד הסכימה לשלם למבקש גמול של 5,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחו בסכום של 7,000 ₪ בתוספת מע"מ. הבקשה הוגשה כבקשה מוסכמת להסתלקות. בבקשת ההסתלקות צוין כי לאור הבהרות רמי לוי ובהתחשב בהפרש הכולל הנמוך ובכך שהופסק שיווקו של המארז בסניפיה, הוסכם לסיים את ההליך בדרך של הסתלקות. לאחר עיון בבקשה ובשים לב לדברים שנכתבו בעניין צוריאל, נתבקשו הצדדים להודיע אם הם עומדים על כך שההסדר יהווה הסתלקות, או שמא פשרה (החלטה מיום 29.5.13). ביום 5.6.13 הודיעו הצדדים כי אינם עומדים על בקשת הסתלקות. הסדר הפשרה מטעם הצדדים הוגש ביום 12.6.13. כאמור בבקשה לאישור ההסדר, ב"כ המבקש בחן את הנתונים הרלוונטים ונחה דעתו כי סכום הפרש בגין ההנחה שלא ניתנה עומד על 21,000 ₪. בדומה לטעמים שהועלו על ידי הצדדים בעניין שופרסל, גם בעניין רמי לוי סבורים הצדדים כי אין למנות בודק לבחינת ההסדר. לאחר שלא מצאתי לדחות את הסדר הפשרה על הסף, הוא פורסם ברבים, ולא נתקבלו התנגדויות מצד חברי הקבוצה (החלטה מיום 2.7.2013). בהחלטה מיום 4.11.13 נתבקשו הצדדים לצרף תצהיר המפרט כיצד חושב הסכום של 21,000 ₪. ביום 14.11.13 הוגש תצהירו של מר יוסי סבתו, סמנכ"ל סחר ברמי לוי. מר סבתו הצהיר כי לצורך גיבוש הסכום נערכה על ידו בדיקה של מספר המארזים שנמכרו על ידי רמי לוי בתקופה הרלוונטית בכל סניפיה, לרבות בשני סניפי זכיינים, ומחיריהם. הבדיקה נערכה בהתאם לדו"חות המכר שהונפקו על ידי מר סבתו. לתצהיר צורפה טבלת נתוני המכירות של המארז במסגרתה חושב ההפרש בין הסכום שנגבה מן הצרכנים בפועל לבין הסכום שהיה על רמי לוי לגבות לו ניתנה לצרכנים הנחה בשיעור 25%. אישור ההסכמים בהמשך להחלטותיי מימים 29.5.13 ו-2.7.13 החלטתי לאשר את ההסדרים שעונים לדעתי על דרישות סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות שזו לשונו: "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". כך נפסק גם בבקשה לאשור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שנסיבותיה דומות לנסיבות כאן (ת"צ (מחוזי מרכז) 45692-07-11 נפתלי צוריאל נ' מגה קמעונאות בע"מ (21.3.2013)). הזכות לפיצוי בגין הטעיה צרכנית כרוכה בהוכחת שלושה יסודות מצטברים: העוסק הפר את החובה שבאיסור ההטעיה או אפשרות ההטעיה (סעיף 2(א) בחוק הגנת הצרכן, תשמ"א -1981); הצרכן נפגע מהפרת החובה; וקיים קשר סיבתי בין הפרת האיסור לנזק (ע"א 1977/97 יוסף ברזני נ' בזק החברה ישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נה(4) 584, 594 (2001); דנ"א 5712/01 יוסף ברזני נ' בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ (11.8.2003)). עצם העובדה שצרכן התקשר עם עוסק לקבלת שירות לאחר שהעוסק פרסם פרסום מטעה, אין די בה כדי ללמד על קשר סיבתי בין הפרסום לנזק (ע"א 458/06 יובל שטנדל נ' חברת בזק בינלאומי בע"מ (6.5.2009); דנ"א 5035/09 יובל שטנדל נ' חברת בזק בינלאומי בע"מ (8.11.2009); ת"א (מחוזי ת"א) 2687/06 כהן נתנאל נ' רדיוס שידורים בע"מ פסקה 53 (21.5.2009)). בענייננו, גם אם יעלה בידי המבקש להוכיח כי המשיבות הטעו (או עלולות היו להטעות) את חברי הקבוצה, המשוכה העיקרית הניצבת בפניו היא להוכיח את הקשר הסיבתי בין ההטעיה לנזק. יתכן שלקוחות מסוימים הבחינו כי ההנחה שניתנה בפועל על המארז ביחס לשתי אריזות 500 גרם בודדות נמוכה מזו שפורסמה, וחרף זאת בחרו לרכשו מסיבות שונות. מן הטעם האמור ומטעמים נוספים קיים קושי ממשי באיתור חברי הקבוצה, ואף גודלה אינו ידוע. משוכה אפשרית נוספת שהיה על המבקש לעבור היא הוכחת הנזק הנטען כתוצאה מן ההטעיה. כאמור לעיל, יתכן שמי מחברי הקבוצה בחר לרכוש את המארז לא בשל ההנחה הגלומה בו לעומת מחירה של אריזה בודדת, אלא בשל יתרונותיו האחרים. בשים לב לסיכון המשפטי, יש בהסדר הפשרה יחס ראוי בין סיכויי הבקשה להתקבל לבין הסיכונים הכרוכים בניהול ההליך (השוו: בש"א (מחוזי ת"א) 8767/07 מיקי חובה נ' מילקו תעשיות בע"מ בפסקה 15 (27.1.2010)). כמו כן, בהתחשב בכך שהמשיבות חדלו מלשווק את המארז בסניפיהן ובכך שההסדר מאפשר פיצוי לקהל בדרך של מתן תרומה מבלי צורך להזקק לבחינת מי שנפגע ושווי הפגיעה, אני סבורה שההסדר עונה על מטרות חוק תובענות ייצוגיות, ויש לאשרו. הגדרת הקבוצה בהסדר הפשרה שגובש עם רמי לוי, ציינו הצדדים כי ההסדר "בא כדי למצות באופן סופי ומוחלט את מלוא זכויותיהם וטענותיהם של חברי הקבוצה נשוא בקשת האישור כלפי המשיבות ו/או מי מטעמן החל ממועד תחילת ייצור המוצרים נשוא התביעה ועד למועד הגשת בקשה זו" (סעיף 16 בבקשה לאישור ההסדר) (ההדגשות הוספו - א"ש). ודאי שיש לצמצם את הגדרת הקבוצה כך שתחול על רוכשי המארז בתקופה שבין פברואר 2010 לבין ספטמבר 2011 שבה נמכר על ידי רמי לוי. תרומות אני מאשרת את הסכמות הצדדים באשר לתרומות בכפוף להצהרת המשיבות כי אין להן אינטרס אישי בעמותה; כי התרומה תבוא בנוסף לתרומות שהמשיבות התחייבו להן; וכי המשיבות תודענה לעמותה שהתרומות נמסרות בהתאם להסכם פשרה זה. התרומות תועברנה ליעדן בצרוף מכתב המפרש כי ניתנו מתוקף הסדר פשרה בתיק זה. פרטי המכתב יסוכמו בין ב"כ בעלי הדין, ויועברו לעיוני ביחד עם משלוח התרומה לעמותה. מינוי בודק לא מצאתי לנכון למנות בודק להערכת ההסדר. אופן חישוב הסכומים אושרו בתצהירו של מר ליאור טיברמן מטעם שופרסל ובתצהירו של מר יוסי סבתו מטעם רמי לוי; הנתונים הועברו לידי ב"כ המבקש והניחו את דעתו; הנזק אינו גבוה; ולבסוף - בשים לב לסיכון המשפטי, נראה שניתן להעריך את סכום התביעה ואת סיכויי הפשרה, גם ללא מינוי בודק. גמול ושכר טרחה בהתאם לסעיפים 22 ו-23 בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006, על בית המשפט להתחשב, בין היתר, בטרחה שטרח התובע הייצוגי ובא-כוחו ובסיכון שלקחו על עצמם בניהול התביעה; במורכבות ההליך; במידת החשיבות הציבורית שבתובענה הייצוגית; ובתועלת שהביאה התובענה הייצוגית לקבוצה. כן יישקל הפער בין הסעדים שנתבעו לבין אלו שנפסקו בתובענה. בנוסף, יש לשקול שיקולים הנוגעים לתמריצים להגשת תובענה ייצוגית ראויה ולמנוע תביעות סרק; את התנהלותם של בא-כוח התובע המייצג; ויש להימנע מפסיקת שכר טרחה שיעקר את טובת ההנאה אשר אמורה לצמוח לקבוצה או יפחית ממנה באופן בלתי סביר [ע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט (23.5.2012); רע"א 2362/08 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' אמיר שהי שאול בפסקה 7 (14.12.11); ע"א 10085/08 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' ראבי (4.12.11) (עתירה לדיון נוסף על פסק הדין בענינים שאינם נוגעים לעניננו נדחתה- דנ"א 9416/11; ע"א 9134/05 אליעזר לויט נ' קו אופ צפון אגודה שיתופית לשירותים בע"מ פסקאות 12-14 (7.2.2008)]. במסגרת הסדר הפשרה עם שופרסל המליצו הצדדים לפסוק למבקש גמול בסכום של 5,000₪ ושכר טרחה לבא כוחו בסכום של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. בהסדר הפשרה עם רמי לוי המליצו הצדדים על גמול בסכום של 5,000 ₪ ושכר טרחה בסכום של 7,000 ₪ בצרוף מע"מ. בהתחשב בכך שההסדר מניב תועלת לציבור בדרך של מתן תרומה בשיעור הגבוה מפי שניים מן הנזק הנטען, בעניין שופרסל; ובשיעור הנזק הנטען, בעניין רמי לוי - מצאתי לנכון לאשרם. התשלום יועבר לאחר החלטה נוספת של בית המשפט, שתינתן לאחר שב"כ המבקש יאשר כי העמותה אישרה את קבלת התרומות. אם כן, אני מאשרת את הסדר הפשרה, ונותנת לו תוקף של פסק דין. קבוצת התובעים הוגדרה בסעיפים 5(א) ו - 18 לעיל ועילות התביעה צוינו בסעיף 2 בפסק הדין. המשיבות תפרסמנה הודעה בדבר אישור הסדרי הפשרה כקבוע בסעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות. המזכירות תשלח העתק פסק הדין בצירוף הסדרי הפשרה (כאמור בסעיף 19(ה) בחוק תובענות ייצוגיות) למנהל בתי המשפט, לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות. סקיתביעה ייצוגית