תביעה ייצוגית נגד מאפיה שציינה "כשר" על אריזת הלחם

תביעה ייצוגית בטענה כי מאפיה הטעתה את קהל לקוחותיה, בכך שציינה "כשר" על אריזת הלחם שכינתה "לחם רומן" ועל מאפים נוספים, בלא שהחזיקה תעודת הכשר כדין, ובלא שהיתה השגחת כשרות על תהליך הייצור במאפייה. כלומר בניגוד להוראות חוק איסור הונאה בכשרות, תשמ"ג - 1983. עוד נטען להפרת חוק הגנת הצרכן, תשמ"א - 1981; הפרת חובת תום הלב; הפרת חובה חקוקה; פגיעה באוטונומיה של הלקוחות, וגרימת עוגמת נפש; וכן עשיית עושר ולא במשפט. בבקשת האישור הוגדרה הקבוצה כ"כל אותם מאות אלפי צרכנים שרכשו את המוצר מיום 29.12.2005 ועד מועד הגשת התביעה, ואשר הינם שומרי מצוות ו/או שומרי מסורת ו/או שומרי כשרות" (סעיף 34 בבקשת האישור). המבקשת העריכה כי הקבוצה מונה כ - 100,000 חברים. הסעדים שנתבקשו: השבת הסכומים שהוציאו חברי הקבוצה לרכישת המוצרים, ופיצוי בגין נזק בלתי ממוני בשל פגיעה באוטונומיה ועוגמת נפש. לכתחילה הוגשה התובענה נגד המאפייה. בהמשך נתווסף לה המשיב 2, בעל המאפייה (דיון מיום 25.1.2012). המשיבים טענו כי הם מחזיקים בתעודת הכשר מחודש יוני 2011; וכי היקף המכירות השנתי עומד על כ - 2.1 מיליון ₪ בלבד. הצדדים מבקשים לאשר הסדר פשרה, שאלו עיקריו: א. המשיבים מתחייבים שלא לייצר לחם שיוצג ככשר, אלא אם תהא בידם תעודת הכשר כדין. ב. המשיבים יעניקו הטבה של 12,500 כיכרות לחם בשווי כספי של כ- 200,000 ₪, אשר יחולקו לבתי תמחוי שונים ו/או לעניים בראשון לציון. ג. גמול למבקשת ושכר טרחה לבא כוחה: הצדדים ממליצים לשלם גמול למבקשת בסכום של 6,000 ₪, ושכר טרחה לבא כוחה בסכום של 60,000 ₪ בתוספת מע"מ. הגמול ישולם למבקשת בתוך 7 ימים ממועד אישור ההסדר על ידי בית המשפט. שכר הטרחה ישולם בארבע המחאות חודשיות עוקבות. הצדדים סבורים כי ההסדר מגשים את תכלית החוק ותורם לאכיפת הדין. סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה להכרעה במחלוקת לאור סכומי המכירות הנמוכים של המשיבים. הצדדים סבורים כי אין למנות בודק. לאחר עיון בבקשה ובהסדר הפשרה נתבקשו הצדדים לבחון אפשרות לתיקון ההסדר בשניים: ביסוס ראייתי להערכת שווי כיכרות הלחם שיחולקו; וקביעת כללים לחלוקת כיכרות הלחם לנזקקים. מאוחר יותר הציגו הצדדים קבלה על תשלום בסך 18.90 ₪ בגין כיכר לחם מן הסוג אליו מתייחס ההסדר. לפיכך שווי ההסכם הוערך על ידם בסכום של 236,250 ש"ח. כמו כן, הוצג אישור מבית כנסת בעיר לוד הפועל לחלוקת סלי מזון לנזקקים, אליו יסופקו כיכרות הלחם, והוא ידאג לחלוקתם למי שנזקקים להם. לאחר שלא מצאתי לדחות את הסדר הפשרה על הסף, הוא פורסם ברבים, ולא נתקבלו התנגדויות מצד חברי הקבוצה (החלטה מיום 13.1.13). ביום 6.10.13 הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי הוא אינו מתנגד להסדר אולם העיר מספר הערות: חסרה התייחסות לפרק הזמן שבו יוענק הפיצוי לטובת הציבור, ולכן מוצע לקצוב זמן להשלמת הפיצוי במסגרת הסדר הפשרה. על פי הידוע לרבנות הראשית לישראל וכעולה מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, הצגת המוצרים ככשרים החלה עוד בשנת 2005. לאור היקף המכירות השנתי של המשיבים (על פי הסדר הפשרה - 2.1 מליון ₪) ונוכח משך ההפרה, יש לשקול הגדלת התרומה. אישור ההסכם בהמשך להחלטתי מיום 13.1.13, החלטתי לאשר את ההסדר שעונה לדעתי על דרישות סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות שזו לשונו: "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". הסדר הפשרה שגובש על ידי הצדדים נותן מענה לנושא התובענה הייצוגית: המשיבים הם בעלי עסק לא גדול, נושא שיש להתחשב בו בעת חישוב הסדר הפשרה. הם מתחייבים שלא לייצר לחם שיוצג ככשר, אלא אם כן תהא בידם תעודת הכשר כדין. לפיצוי בגין העבר שבו לא הקפידו על כך, יעניקו לטובת הציבור הטבה של 12,500 כיכרות לחם בשווי כספי של כ - 236,250 ₪ אשר יחולקו לנזקקים בעיר לוד. בכך מתייתר הצורך באיתור חברי הקבוצה והשבת הסכומים המגיעים להם לכאורה. הפשרה מייתרת את הצורך לכמת את הנזק הבלתי ממוני, שמטבעו קשה להערכה. לא אוכל לקבל את הערת היועץ המשפטי לממשלה להגדיל את גובה התרומה: הסדר הפשרה מחשב גם את סיכויי התביעה וסיכוניה, ומטבע הדברים אינו מתיחס למלוא הסכום שחישבה המבקשת בבקשה, שהרי לא ברור שמחיר ככר הלחם הוא הסכום שמייצג את הנזק שנגרם בכך שסומנה כ"כשר" למרות שלא היה למאפיה היתר לסימון כזה, ויש להניח שנזק זה אינו משותף לכל הרוכשים. עם זאת, אני מקבלת את הערת היועץ המשפטי שיש לקצוב זמן להשלמת הפיצוי, וקובעת כי כיכרות הלחם יחולקו בתוך שנה ממועד אישור ההסדר. מינוי בודק לא מצאתי לנכון למנות בודק להערכת ההסדר. אופי הפשרה אינו מחייב עריכת חישובים, שכן אין בו תשלום בפועל אלא הטבה לציבור והסדר לעתיד. שווי ההטבה אינו גבוה ועומד לכל היותר על סכום של 236,250 ₪. על כן לא מצאתי לנכון למנות בודק ולהכביר הוצאות. גמול ושכר טרחה בהתאם לסעיפים 22 ו-23 בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006, על בית המשפט להתחשב, בין היתר, בטרחה שטרח התובע הייצוגי ובא-כוחו ובסיכון שלקחו על עצמם בניהול התביעה; במורכבות ההליך; במידת החשיבות הציבורית שבתובענה הייצוגית; ובתועלת שהביאה התובענה הייצוגית לקבוצה. כן יישקל הפער בין הסעדים שנתבעו לבין אלו שנפסקו בתובענה. בנוסף, יש לשקול שיקולים הנוגעים לתמריצים להגשת תובענה ייצוגית ראויה ולמנוע תביעות סרק; את התנהלותם של בא-כוח התובע המייצג; ויש להימנע מפסיקת שכר טרחה שיעקר את טובת ההנאה אשר אמורה לצמוח לקבוצה או יפחית ממנה באופן בלתי סביר [ע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט (23.5.2012); רע"א 2362/08 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' אמיר שהי שאול בפסקה 7 (14.12.11); ע"א 10085/08 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' ראבי (4.12.11) (עתירה לדיון נוסף על פסק הדין בענינים שאינם נוגעים לעניננו נדחתה - דנ"א 9416/11; ע"א 9134/05 אליעזר לויט נ' קו אופ צפון אגודה שיתופית לשירותים בע"מ פסקאות 12-14 (7.2.2008)]. במסגרת הסדר הפשרה המליצו הצדדים לפסוק למבקשת גמול בסכום של 6,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחו בסכום של 60,000 ₪ בתוספת מע"מ. אני סבורה כי הצעת הצדדים לשכר טרחה מוגזמת, הן בשל שווי ההטבה (236,250 ₪) והפער בינו לבין הסעד הנתבע בבקשת האישור (7,000,000 ₪ בגין נזק ממוני ו - 75,000,000 ₪ בגין פגיעה באוטונומיה) (השוו: ע"א 7615/11 מיכל גלבוע נ' החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ (16.12.12)), הן בשל ההתחייבות לעתיד שאין בה אלא משום התחייבות למלא אחר הוראות החוק. עם זאת, בהתחשב בחשיבותה הציבורית של התובענה; ובכך שהתחייבות המשיבים שלא לייצר לחם שיוצג ככשר, אלא אם תהא בידם תעודת הכשר כדין ניתנה רק לאחר הגשת בקשת האישור, וכן בכך שלא היתה התנגדות לתשלום סכומים אלו גם בתגובת היועץ המשפטי לממשלה - החלטתי להעמיד את שכר הטרחה על 30,000 ₪ בתוספת מע"מ. הגמול מאושר כמבוקש, ויעמוד על 6,000 ₪. עם זאת, תפקיד המבקשת ובא כוחה לא הסתיים, ויהיה עליהם לבחון גם את ביצוע ההסדר: בתוך שנה מהיום על המשיבים למסור הודעה המלווה בתצהיר שיפרט את פרטי ביצוע ההסדר. ב"כ המבקשת יבחן את האמור, ויודיע תוך 30 יום אם נחה דעתו כי ההסדר בוצע כהלכתו. לצורך פקוח על בצוע ההסכם, יפוצל הגמול ושכר הטרחה לב"כ המבקשת: 60% ממנו ישולם תוך 30 יום, ואילו 40% הנותרים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית, ישולמו לפי החלטה שתינתן לאחר שתתקבל הודעת ב"כ המבקשת אודות בצוע הסדר הפשרה. אם כן, אני מאשרת את הסדר הפשרה, על התיקון שנערך בו בהחלטה זו (סעיף 10), ונותנת לו תוקף של פסק דין. קבוצת התובעים ועילות התביעה צוינו בסעיף 2 בפסק הדין. המשיבים יפרסמו הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה כקבוע בסעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות. המזכירות תואיל לשלוח העתק פסק הדין בצירוף הסדר הפשרה (כאמור בסעיף 19(ה) בחוק תובענות ייצוגיות) למנהל בתי המשפט, לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות. ענף האפיהתביעה ייצוגית