הבנק מבקש לקבוע כי המשכון תקף; כי יפוי הכח תקף; וכי ניתן לממש את המשכון, ולמנות את ב"כ הבנק להוציאו לפועל. חובה של חברת אורגון לבנק עמד על 2,079,503 ₪ ליום 30.9.2012 (נספח ב' לתצהיר משה יחיאל). קדמו לתביעה שלפניי הליכים בלשכת ההוצאה לפועל, שם הגיש הבנק את שטר המשכון למימוש. הבנק טוען כי בשל טענת הנתבעים כי שטר המשכון אינו חתום על ידם חזר בו מתיק ההוצאה לפועל אך שמר על טענותיו, והגיש את התביעה שלפני. אכן, אין בעצם סגירת תיק ההוצל"פ שנפתח לשם מימוש המשכון כדי ללמד על עמדה אחרת של הבנק. 3. הנתבעים טענו טענה מקדמית, כי הסמכות לדון בתביעה היא לבית משפט השלום, שכן מדובר בהתחייבות לרישום משכנתא, ולא במשכנתא רשומה. טענה זהה נדחתה בע"א 6534/09 מהא ברג'ות נ' ראיף אבו אחמד פסקה 5 (2.2.2011), וכך נדחית גם טענה זו. 4. ארבעה העידו לפני: מר משה יחיאל, מנהל במרכז חובב של בנק לאומי, שני הנתבעים, המומחית הגרפולוגית מטעמם גב' קרן רוה, ועו"ד מיכל אופיר, שבפניה נחתם יפוי הכח הנוטריוני. אתיחס להלן לעדויות, לפי ההקשר הנדרש. יפוי כח נוטריוני בלתי חוזר 5. ביפוי הכח הנוטריוני הבלתי חוזר (ת/4) מאפשרים לירן ויוספינה פלד לבנק לרשום את הנכס בשמם, ולמשכן את הזכויות בו לטובת הבנק, להבטחת הסכומים המגיעים לבנק מהם ומאורגון יוצרים חוויה פרסומית בע"מ ומג'י אנד טי תיירות בע"מ עד סכום של 350,000$. במסגרת זו הסכימו לוותר על זכותם האפשרית להפוך דיירים מוגנים של בעלי הנכס החדשים (סעיף 33(א) בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972) וכן ויתרו על זכותם לסידור חלוף (הגנה לפי סעיפים 38 ו-39 בחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967). הנתבעים לא התכחשו מפורשות לחתימותיהם על יפוי הכח, אם כי הצהירו שאינם זוכרים שחתמו עליו. המסמך נחתם בפני עו"ד מיכל אופיר, אשר העידה כי אינה זוכרת את נסיבות החתימה הספציפית, אך שהיא נוהגת להסביר לחותמים את טיבו של המסמך לפני שהם חותמים והיא מאשרת את חתימתם. 6. זאת ועוד זאת: יפוי הכח הנוטריוני הבלתי חוזר מיום 31.10.07 נמסר גם כמסמך להשוואת חתימותיהם של ה"ה פלד, ומצורף לחוות הדעת של גב' רווה, כחלק ממנה. אם נמסר לה ע"י ה"ה פלד, אזי קיימת מעין הודאת בעלי הדין כי חתימותיהם של לירן ויוספינה פלד הן שמתנוססות על יפוי הכח הבלתי חוזר. 7. אדם שחתם על מסמך מוחזק כמי שקרא אותו והבין את תכנו (ע"א 3352/07 בנק הפועלים בע"מ נ' קריסטין הורש בפסקה 15(7.12.2009)). הנסיון היחיד שעשו הנתבעים להתרחק מחזקה זו היה באמרם כי חתמו על כל מסמך שהניח לפניהם מר פלד (עמ' 21 שורות 13-15). אין בכך משום הסבר או תרוץ מדוע נאלצו לחתום על שטר המשכון. בודאי אין בכך בסיס לפטור אותם מהתחיבות שנטלו על עצמם. 8. יפוי הכח הנוטריוני הבלתי חוזר נושא את כל הפרטים הנדרשים למשכון הדירה, לרבות פרטיה, סכום החוב המובטח באמצעותה, ואף ויתור על ההגנות שבחוק. יפוי כוח בלתי חוזר להעברת זכות במקרקעין אינו יוצר זכויות אלא יוצר שליחות המכוונת למימוש הזכות המהותית. בבע"מ 9825/05 עזבון המנוח פריד מוחמד חמדאן חג' אחמד נ' סמיר מוחמד חמדאן חג' אחמד (9.3.2010) הובהר כי יש להבחין בין ההסכם הבסיסי היוצר את ההתחייבות להקניית הזכות לבין הכלי למימושו של הסכם זה (יפוי הכח). עם זאת, כאשר יפוי הכח כולל את הפרטים הרלוונטיים לעסקה העקרית, ניתן לראותו כמבטא את ההסכם הבסיסי וכולל אותו. וכאשר נדרש מסמך בכתב, משום שמדובר בהתחייבות לבצוע עסקה במקרקעין - ניתן לראות את יפוי הכוח ככולל התחייבות לבצוע עסקה במקרקעין, אם הוא כולל את האלמנטים הממלאים את דרישת הכתב (שם, בפסקה 29) (עתירה לקיום דיון נוסף על פסק הדין נדחתה בדנ"א 9132/09)). שטר המשכון 9. שטר המשכון (ת/5) חתום לכאורה ע"י חברת אורגון, חברת ג'יי אנד טי תיירות בע"מ וע"י לירן ויוספינה פלד, שהתכחשו לחתימתם עליו. גב' קרן רווה, גרפולוגית מוסמכת, קבעה בחוות דעת שהגישה מטעם הנתבעים (נ/2), כי חתימות ה"ה לירן ויוספינה פלד על המסמכים שבמחלוקת זויפו. קביעה זו נבעה מן האבחנה כי קיימים "הבדלים מהותיים" בין חתימותיו של לירון שאינן שנויות במחלוקת לבין החתימות על שטר המשכון ועל מסמך ההוראות הבלתי חוזרות. לגבי חתימת יוספינה קבעה המומחית כי "אין כל דמיון בין החתימות". 10. הבנק לא הגיש חוות דעת נגדית, ואף לא העיד את פקיד הבנק שבפניו נחתם המסמך. יתרה מזו, המסמך אינו נושא תאריך. כל אלו מעלים חשד כבד בדבר מידת האותנטיות של החתימות של ה"ה פלד על שטר המשכון. הבנק נושא כמובן בחובה להסביר את תנאי המשכון, ואת הויתור על ההגנות שבדין (ע"א 11120/07 דינה שמחוני נ' בנק הפועלים בע"מ פסקה כו (28.12.2009). משלא הראה כי עמד בחובתו, לכאורה כשל הבנק בהוכחת חתימתם של ה"ה פלד על שטר המשכון. אבהיר, כי החשד נוגע לעצם החתימה על המסמך. נושא ההגנות וההסבר המדוקדק הנדרש לצורך קבלת ויתור עליהן אינו עומד לדיון, מן הסיבה הפשוטה שה"ה פלד אינם מתגוררים בדירה (ראה גם ת"א (מחוזי ת"א) 18994-11-09 משה שטיינמץ נ' בנק איגוד בע"מ פסקה 18 (6.6.2010).בר"ע נדחתה ברע"א 4637/10 משה שטיינמץ נ' בנק איגוד בע"מ (25.7.2010)). 11. אל מול החשד העולה כלפי הבנק, גם עמדת הנתבעים כי לא חתמו על שטר המשכון, לא זכתה לאמוני: כזכור, עמדתם נסמכת על הכחשה שלהם, ועל חוות דעת גרפולוגית של גב' קרן רוה. הגב' רווה הודתה כי המסמכים שבדקה היו מסמכים מצולמים בלבד, ולא מקור, אך לא מצאה לנכון לכתוב זאת במפורש בחוות דעתה. יתרה מזו, לפי עדותה מסמכי ההשוואה נשאו חתימות מקוריות, והיא לא הסבירה כיצד ניתן לערוך השוואה רצינית בין צילום למקור, כשדווקא החתימות השנויות במחלוקת הן המצולמות. הגב' רווה אף הסבירה כי המסמך שבמחלוקת נושא כיתוב "העתק נאמן למקור" בכתב יד מקורי "ולכן התייחסתי לזה כמקור" (עמ' 11 שורה 20). אדגיש כי המקור הוגש לבית המשפט, כך שניתן היה לקבלו מן הבנק לצורך הבדיקה הגרפולוגית. הגב' רווה לא בדקה אם המסמכים שנמסרו לה להשוואה אכן נושאים את חתימות הנבדקים אם לאו, וגם לא בקשה מהם לחתום בפניה, והסבירה זאת בכך שאינה רוצה השתדלות מיוחדת של הנבדקים. עם כל ההגיון שבכך, במקום שבו עצם החתימה שנויה במחלוקת, יתכן שיש חשיבות לבחון את אופן הכתיבה של הנבדק ע"י הבודק. למרות שלדעת המומחית יש להשוות את החתימה עם חתימה על מסמכים רשמיים במועדים קרובים למועד המסמך השנוי במחלוקת, חתימות לירון במסמכי ההשוואה, היו מן השנים 2007 ו- 2001. בחוות דעתה כתבה המומחית כי "לירון נוהג לחבר את כל חתימתו, גם בסופה, ואילו החתימות השנויות במחלוקת מופרדות בסופן". אך בחינת החתימה של לירון ביפוי הכח מראה שהאותיות האחרונות נפרדות. וכך גם במסמך המשכון. הסברה של המומחית, ש"יתכן שבסיטואציה כזו של חתימה על יפוי כח, שהיא סיטואציה אולי מתוחה או מלחיצה, ההיסוס בא לידי ביטוי בכך שחותמים אחרת טיפה, אבל עדיין זה בטווח השונות הטבעית של החתימה שלו, להבדיל מהחתימות השנויות במחלוקת שאינן נמצאות בטווח הטבעי" (עמ' 14 שורות 27-30) אינה ברורה, דוקא לאור העובדה שהמומחית היא שאיבחנה בין החתימות לפי האותיות האחרונות המחוברות במסמכי ההשוואה לעומת אותיות שאינן מחוברות במסמכים שבמחלוקת; התברר שדוקא ביפוי הכח היו האותיות האחרונות בחתימת לירן נפרדות זו מזו; והיא לא מצאה לנכון מראש להעמיד את הקורא הן על האיפיון הדומה הן על ההסבר שלה. 12. גם עדותו של לירן לפניי לא זכתה לאמון. לא זו בלבד שהיסס במתן תשובות לשאלות פשוטות, אלא שבניגוד לאמירה הנחרצת בתצהיר כי אין לו "כל קשר לחברה בשם "מורשת בית המקדש בע"מ" או כל שם אחר...", התברר כי נרשם כדירקטור יחיד בחברה. אגב, תמצית הרישום של החברה עמדה לפניו בעת שנתן תצהירו, כך שהכחשה כאמור, ללא נסיון להסבר אינה אלא הכחשה סתם. יתרה מזו, בין המסמכים שנמסרו על ידו לגרפולוגית להשוואה היו גם תצהיריו כדירקטור של חברת מורשת בית המקדש בע"מ... ואם ישאל השואל: אם התכוונו הנתבעים להרחיק עדותם מן האמת, מדוע בחרו להתכחש במסמך המשכון בלבד ולא ליפוי הכח? אשיב לו, כי ידוע ידעו שיפוי הכח נחתם בפני עו"ד מיכל אופיר, והיא תעיד אודות עצם חתימתם וגם אודות נסיבות החתימה. מסמך הוראות בלתי חוזרות 13. מסקנת הזיוף שבחוות הדעת הגרפולוגית התייחסה גם למסמך הוראות בלתי חוזרות. לפי הכתוב בו נחתם המסמך ע"י לירן ויוספינה באותו יום שבו נחתם יפוי הכח, 31.10.07. במסמך זה מפורטת ההתחייבות כלפי בנק לאומי, ומתבקש אישורם של בעלי הנכס, הנתבעים 3 ו-4, להוראות הבלתי חוזרות כאמור בו. חתימותיהם של ה"ה עמרם וחנה כהן אומתו באותו היום ע"י עו"ד מירי וורצל. בעוד שהגרפולוגית סברה שחתימות ה"ה לירן ויוספינה על מסמך ההוראות הבלתי חוזרות זויפו, לא טענה דבר לגבי חתימות ה"ה עמרם וחנה כהן שנחתמו ככל הנראה לאחר שהטופס נחתם ע"י ה"ה פלד. כנראה, שוב, אין תקיפה חזיתית של חתימות שאושרו ע"י עורכת דין. לא היתה שום התיחסות בעדויות הנתבעים למעמד חתימת מסמך ההוראות הבלתי חוזרות ע"י ה"ה כהן. והלא ניתן להניח שנסיבות אלו היו תומכות באחת הגרסאות. ערבות לירן 14. בנוסף לכל האמור, יצויין כי לירן חתם על ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום להתחייבויות חברת אורגון. הערבה הנוספת היתה חברת ג'יי אנד טי תיירות בע"מ, ששינתה את שמה למורשת בית המקדש בע"מ, חברה שלירן היה דירקטור שלה (נספח ו' לתצהיר הבנק). סיכום 15. התוצאה היא שלפני לפחות מסמך אחד - יפוי הכח הנוטריוני הבלתי חוזר - שמוסכם כי הוא נושא חתימות ה"ה לירן ויוספינה פלד, ובו הם מייפים את כוחו של הבנק לרשום משכון על הדירה, ולממשו עד סכום של 350,000$, ומוותרים על זכויותיהם בדירה. המסמכים האחרים נחתמו לכאורה על ידם גם כן. משהם נושאים חתימות הדומות לחתימותיהם, ומשלא נתתי אמון בעדות לירן פלד, ואף לא קבלתי את חוות הדעת הגרפולוגית - יש לקבוע כי חתמו על שטר המשכון ועל מסמך ההוראות הבלתי חוזרות. עם זאת, כיוון שהבנק מלהביא את הפקיד שהחתים את הנתבעים, ואף כשל מלהביא חוות דעת נגדית - אני קובעת כי לא הוכיח כנדרש את החתימה על שטר המשכון. כאמור לעיל, ההתחייבות ביפוי הכוח בעינה עומדת וניתן לממשה. 16. התוצאה היא שאני מקבלת את התביעה, וקובעת כי זכויות ה"ה לירן ויוספינה פלד בדירה ממושכנות לטובת הבנק; כי הבנק רשאי לממש את המשכון לפי התנאים הקבועים בו; ואני ממנה את ב"כ הבנק עו"ד יוסף אבנרי ו/או עו"ד מור קוסוביץ-שוחט למימוש הזכויות בדירה. ה"ה לירן ויוספינה פלד ישאו בתשלום הוצאות הבנק בגין התביעה, ושכ"ט עו"ד ומע"מ בסכום כולל של 10,000 ₪.משכוןבנקייפוי כוח