טענה כי הבנק לא העניק ללקוחותיו הפחתות מוגדלות בעמלת פרעון מוקדם של הלוואות משלימות

טענה כי הבנק לא העניק ללקוחותיו הפחתות מוגדלות בעמלת פרעון מוקדם של הלוואות משלימות במסגרת הלוואות לדיור, וזאת בניגוד להוראת סעיף 8(א) לצו הבנקאות (עמלות פירעון מוקדם), התשס"ב-2002 (להלן - צו הבנקאות או הצו). צו הבנקאות מסדיר את העמלה המשולמת בעת פירעון מוקדם של הלוואה הניתנת לשם רכישת דירת מגורים. לעניין זה מבחין הצו בין "הלוואה מוכוונת", המוגדרת כהלוואה הניתנת לפי הסדר עם הממשלה ומכונה פעמים רבות "הלוואת זכאות", לבין "הלוואה משלימה", הניתנת על-ידי הבנק למי שזכאי להלוואה מוכוונת ולאותה מטרה. סעיף 2 לצו קובע, כי בגין פירעון מוקדם של הלוואה מוכוונת לא תיגבה עמלה כלשהי. סעיף 8(א) לצו קובע עמלות פירעון מופחתות ביחס לפירעון מוקדם של הלוואות משלימות, וזאת כתלות בפרק הזמן שחלף ממועד נטילת ההלוואה ועד למועד שבו מתבקש פירעונה. סעיף 8(ב) לצו קובע את שיעורי ההפחתות בגין עמלת פירעון מוקדם של הלוואות אחרות שניתנו לשם רכישת דירת מגורים. שיעור ההנחה הקבוע בסעיף 8(ב) בגין עמלת פירעון מוקדם של הלוואות אחרות הוא נמוך יותר מזה הניתן בגין פירעון מוקדם של הלוואות משלימות. מכאן, כי לצורך קבלת שיעור מוגדל של הנחה בגין עמלת פירעון מוקדם, יש לסווג הלוואה כהלוואה משלימה. בשנת 2003 נטל התובע מהבנק הלוואות לשם רכישת דירת מגורים. כחודשיים מאוחר יותר נטל התובע מהבנק גם הלוואה מוכוונת. ההלוואות שאינן מכוונות היו משני סוגים: הלוואה צמודה למדד והלוואה דולרית. בשנת 2005 פרע התובע את ההלוואה הדולרית באמצעות הלוואה נוספת צמודת מדד, שאותה נטל מהבנק (להלן - הלוואה ממחזרת). בשנת 2011 ביקש התובע לפרוע את יתרת ההלוואות בפירעון מוקדם. התובע טען כי בגין כךהוא חויב בעמלת פירעון מוקדם בהתאם לשיעורים הקבועים בסעיף 8(ב) לצו הבנקאות, וללא שניתנה לו ההנחה המוגדלת הקבועה בסעיף 8(א) בצו. הקבוצה שאת עניינה ביקש התובע לייצג היא לקוחות הבנק, אשר חויבו בעמלת פירעון מוקדם בגין פירעון הלוואה משלימה, בשיעור הגבוה מזה המותר לפי צו הבנקאות. טענתו העיקרית של התובע היתה שחיוב הקבוצה בעמלה עודפת נעשה שלא כדין, ועל כן יש להורות לבנק להשיב את הסכומים שגבה ביתר מחברי הקבוצה. הבנק לא הכחיש כי קיימת קבוצת לקוחות שלא הוענקו להם הפחתות מוגדלות בגין פירעון מוקדם של הלוואות משלימות, והסביר כי הדבר אירע כתוצאה מתקלה נקודתית במערכת המיחשוב החדשה שהפעיל לצורך ניהול תיקי הלוואות. בשל התקלה, כך הוסבר, לא הוגדרו הלוואות מסויימות שהוסבו ממערכת המיחשוב הישנה למערכת החדשה כהלוואות משלימות, ועל כן בעת פירעונן המוקדם לא הוענקו הפחתות העמלה הקבועות בסעיף 8(א) לצו הבנקאות. הבנק הבהיר, כי התקלה ארעה רק ביחס להלוואות משלימות מוסבות, שניתנו במסגרת תיק נפרד מן ההלוואות המוכוונות, משך תקופת זמן של כשנתיים. בעקבות הגשת התובענה ובקשת האישור, גילה הבנק את התקלה במערכת המיחשוב, פעל לתיקונה, וזיכה את לקוחותיו בסכומי העמלה שנגבו מהם ביתר, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, בסך מצטבר של כמיליון ₪. התובע נכלל בין הלקוחות שזוכו. בהקשר זה יש להזכיר בירור קודם שנעשה בפני המפקח על הבנקים בשנים 2007-2009, בעניין גביית עמלת פירעון מוקדם על-ידי המשיב. הבירור נעשה בעקבות תלונת לקוח בדבר אי מתן ההפחתות הקבועות בסעיף 8(א) בצו הבנקאות ביחס לפירעון הלוואות שניתנו לצורך רכישת דירת מגורים בנפרד מההלוואות המוכוונות. לגישת הבנק דאז, הלוואות כאלה אינן בבחינת "הלוואות משלימות", כהגדרת הצו. בהחלטה מיום 16.3.09 הבחין הפיקוח על הבנקים בין שני סוגי הלוואות (להלן - החלטת הפיקוח): הלוואות שניתנו לאחר העמדת ההלוואות המוכוונות - ייחשבו כהלוואות משלימות לעניין שיעורי הפחתת העמלות הקבועים בסעיף 8(א) לצו. החלטת הפיקוח הורתה לבנק לזכות את לקוחותיו שחוייבו ביתר בגין עמלות אלה במהלך שבע השנים שקדמו להחלטה בסכום העמלה העודפת שנגבתה. הלוואות שניתנו לפני ביצוע ההלוואות המוכוונות - ייחשבו אף הן כהלוואות משלימות לעניין שיעורי הפחתת העמלות הקבועים בסעיף 8(א) לצו, אך זאת רק ממועד מתן החלטת הפיקוח ואילך. לא ניתנה הוראה בדבר זיכוי יזום של לקוחות שחוייבו ביתר בגין עמלות פירעון מוקדם ביחס להלוואות מסוג זה עובר למתן החלטת הפיקוח, אך הבנק הונחה לזכות לקוחות שייפנו אליו באופן פרטני בקשר לחיוב מסוג זה. מתצהירו של מר דרור פלדמן, מנהל סקטור מטה המשכנתאות בחטיבה הקמעונאית של הבנק, עולה כי הבנק זיכה את לקוחותיו באופן רטרואקטיבי, בגין עמלת פירעון מוקדם שנגבתה ביתר ביחס לפירעון הלוואות משלימות שניתנו לאחר העמדת ההלוואות המוכוונות, כמתחייב מהחלטת הפיקוח. כן עולה מתצהירו של מר פלדמן, כי מיום מתן החלטת הפיקוח סווגו הן הלוואות הניתנות לאחר ביצוע ההלוואות המוכוונות והן הלוואות המועמדות לפני ההלוואות המוכוונות, כ"הלוואות משלימות" לצורך הענקת הפחתות העמלה המוגדלות הקבועות בסעיף 8(א) לצו הבנקאות. אשר להלוואה המועמדת לצורך פירעון מוקדם של הלוואה משלימה (בתהליך מיחזור), עמדת הבנק היא, כי מדובר בהלוואה חדשה ועצמאית. על כן, לגישת הבנק, היא אינה בבחינת הלוואה משלימה המזכה בעמלת פירעון מוקדם בשיעור המופחת הקבוע בסעיף 8(א) לצו הבנקאות, אלא בבחינת הלוואה אחרת שעליה חל סעיף 8(ב) לצו. בשל כך סבר הבנק, כי התובע חוייב בדין בעמלת פירעון מוקדם לפי סעיף 8(ב) לצו ביחס לפירעונה המוקדם של ההלוואה הממחזרת שנטל למיחזור ההלוואה הדולרית המשלימה, ולכן אין הוא זכאי להשבת עמלות שנגבו לפי סעיף זה בקשר אליה. עמדת התובע, מנגד, היא כי הלוואה ממחזרת הניתנת לשם שינוי מסלול ריבית ושיפור תנאי ההלוואה המשלימה, בין אותם צדדים ובקשר לאותה מטרה, היא "הלוואה משלימה", המזכה את הלקוח בהפחתות מוגדלות של עמלה בעת פירעון מוקדם. מתוך טיעוני הצדדדים עולה דבר קיומן של הקבוצות הבאות: א. לקוחות אשר בזמן אמת לא הוענקו להם הפחתות מוגדלות בגין פירעון מוקדם של הלוואות משלימות, בשל תקלה מיחשובית, כנטען, וזוכו בגין כך אחר הגשת הבקשה לאישורה של התובענה כייצוגית בסך מצטבר של כמיליון ₪; ב. לקוחות שנטלו הלוואה משלימה אחרי שנטלו הלוואה מוכוונת ופרעו אותה בפירעון מוקדם לפני החלטת הפיקוח, תוך תשלום עמלות בהתאם לסעיף 8(ב) לצו הפיקוח, וזוכו רטרואקטיבית, מכוח החלטת הפיקוח; ג. לקוחות שנטלו הלוואה משלימה לפני שנטלו הלוואה מוכוונת ופרעו אותה בפירעון מוקדם לפני החלטת הפיקוח, תוך תשלום עמלות בהתאם לסעיף 8(ב) לצו הפיקוח, בלא שהבנק זיכה אותם בגין כך באופן יזום; ד. לקוחות שנטלו הלוואה ממחזרת לצורך פירעון מוקדם של הלוואה משלימה, ופרעו אף אותה בפירעון מוקדם, תוך תשלום עמלות בהתאם לסעיף 8(ב) לצו הפיקוח, בלא שהבנק זיכה אותם בגין כך. על רקע זה הגיעו הצדדים להסדר פשרה, אשר עיקריו הם אלה: הבנק השיב ללקוחותיו את מלוא הסכום שנגבה ביתר עקב תקלת המיחשוב הנקודתית שאותרה, בסך מצטבר של 964,395 ₪ בתוספת ריבית והצמדה (1,006,227 ₪ בסה"כ); עיקרי החלטת הפיקוח בכל הנוגע ללקוחות שבקבוצה ג' שלעיל יפורסמו בשני עיתונים יומיים, כך שלקוחות אלה יוכלו לפנות לקבלת זיכוי בגין ההנחות הקבועות בצו הבנקאות, ובלבד שהפרעון המוקדם בוצע במהלך שבע השנים שקדמו לפנייתם לבנק. זאת מבלי שיש בכך משום הודאה מצד הבנק בהצדקה לטענה; מדיניות הבנק שלא להעניק הנחות לפי סעיף 8(א) לצו הבנקאות בגין עמלת פירעון מוקדם של הלוואות ממחזרות, תעמוד בעינה. הסדר הפשרה מגבש מעשה בית דין בכל העילות והסעדים הנובעים מהבקשה לאישור התובענה כייצוגית והתשובה לתגובה, ובכפוף לאישורו מוותרים המבקשים וחברי הקבוצה על כל טענה, זכות, או עילה הקשורים לאיזו מן טענות שהושמעו בהליך זה. הגדרת קבוצת התובעים בהסדר הפשרה מוגדרת קבוצת התובעים בהתאם להגדרתה בבקשה לאישורה של התובענה כייצוגית, כך: "לקוחות המשיב אשר התקשרו עימו בהסכם הלוואה משלימה להלוואה מוכוונת ובקשתם לפרעון מוקדם של ההלוואה, אשר הוגשה במהלך שבע השנים עובר להגשת תובענה זו, הותנתה בתשלום עמלת פרעון מוקדם בשיעור הגבוה מזה מותר לפי צו הבנקאות וזו שולמה בהתאם להתניה". מבלי לגרוע מהגדרה זו הובהר, כי הקבוצה כוללת את תתי קבוצות אלה: תת קבוצה ראשונה: לקוחות אשר נטלו הלוואות משלימות בנפרד מההלוואות המוכוונות, ובטרם פירעונן המוקדם הוסבו ממערכת מיחשוב קודמת לחדשה, ובשל כך לא הוענקו להם הפחתות מוגדלות בגין פירעון מוקדם של הלוואות אלה, בגין תקלה מיחשובית. לקוחות אלה זוכו בגין כך אחר הגשת הבקשה לאישורה של התובענה כייצוגית; תת קבוצה שניה: לקוחות שנטלו הלוואה משלימה לפני שנטלו הלוואה מוכוונת ופרעו אותה בפירעון מוקדם לפני החלטת הפיקוח, תוך תשלום עמלות בהתאם לסעיף 8(ב) לצו הפיקוח, בלא שהבנק זיכה אותם בגין כך באופן יזום; תת קבוצה שלישית: לקוחות אשר נטלו הלוואות נוספות לצורך פירעון מוקדם של הלוואות משלימות (הלוואות ממחזרות) ופרעו אותן בפירעון מוקדם, תוך תשלום עמלות בהתאם לסעיף 8(ב) לצו הפיקוח. עילות התביעה עילות התביעה הן, בין היתר, טענה בדבר הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; הפרת הסכם ההלוואה שבין הבנק ולקוחותיו; ועשיית עושר ולא במשפט, הכל כמפורט בכתב התביעה. שאלות משותפות קיימות שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, בין היתר, בכל הנוגע לסיווגן של הלוואות לדיור כ"משלימות" לצורך חיוב מופחת בעמלת פירעון מוקדם ביחס אליהן, בהתאם להוראות צו הבנקאות. ההסדר הינו דרך יעילה והוגנת להכרעה במחלוקת נוכח ההסדר לפרטיו שוכנעתי, כי הוא מהווה את הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקות בין הצדדים, ביחס לכל אחת מתתי הקבוצות: תת הקבוצה הראשונה - הבנק השיב ללקוחות אשר הלוואות שנטלו לדיור לא סווגו כ"משלימות", את העמלה העודפת שנגבתה בשל התקלה המיחשובית, בתוספת ריבית והצמדה. זיכוי הלקוחות הנמנים על קבוצה זו נעשה לאחר איתור תקלה מיחשובית, כנטען, אשר זוהתה בעקבות הגשת התובענה הייצוגית. תת קבוצה זו קיבלה אפוא את מלוא הסעד שאותו יכולה היתה לקבל, לו היה התובע זוכה בתביעתו. תת הקבוצה שניה - הפיקוח על הבנקים, שהוא הגורם המקצועי המומחה, לא חייב את הבנק לזכות את הלקוחות הנמנים על קבוצה זו באופן יזום, אך הורה לבנק לזכות לקוחות המשתייכים לקבוצה זו שיפנו לבנק באופן פרטני בעניין עמלות פירעון מוקדם שנגבו ביתר. הסדר הפשרה מחייב את הבנק לפעול לפרסום עיקרי החלטת הפיקוח בשני עיתונים יומיים, כך שתובא לידיעת הלקוחות הנמנים על קבוצה זו האפשרות העומדת להם לקבלת זיכוי בגין תשלומי עמלת פירעון מוקדם ביתר, בכפוף לפנייתם בעניין זה לבנק. לנוכח עמדת הגורם המקצועי האמון על יחסי בנק-לקוח, נראה כי ההסדר שהושג משרת את עניינה של קבוצה זו באופן המשקף את הסיכויים והסיכונים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית. זאת כיוון שהפתרון שעליו הוסכם מאזן נכונה בין החלטת הפיקוח שלא לחייב את הבנק לבצע זיכוי יזום של הלקוחות בקבוצה זו, לבין ההכרה באפשרותם לקבלת זיכוי בעקבות פנייה פרטנית לבנק בעניינם. תת הקבוצה השלישית - אל מול טענות התובע בכל הנוגע לסיווג הלוואות ממחזרות כהלוואות משלימות, עומדות לבנק טענות הגנה משמעותיות. טענות אלו פורטו בסעיפים 15-17 לבקשה לאישור הסדר הפשרה כדלקמן: "לטענת המשיב כל פרשנות נרמזת אחרת, כאילו יש לראות בהלוואה החדשה אף היא כהלוואה "משלימה" בעצמה לצורך צו הבנקאות, והצגתה של "הלוואה משלימה" כ"תכונה" אשר עוברת "בירושה" מהלוואה להלוואה, אין לה על מה שתישען, והיא אינה עולה בקנה אחד עם הוראות צו הבנקאות ואף עם עמדתו הברורה של הפיקוח על הבנקים בנושא זה (ראו מכתב הפיקוח על הבנקים שצורף כנספח 8 לתגובת הבנק). הבנק טען, כי עמדתו זו מתיישבת עם לשון צו הבנקאות, עם פסיקת בתי המשפט בעניינים דומים וכאמור הינה אף בהתאם לעמדת המפקח על הבנקים". טענות אלה מציבות סימן שאלה באשר לאפשרות להוכיח את זכאותם של הלקוחות המשתייכים לתת הקבוצה השלישית לקבל את ההנחה הקבועה בסעיף 8(א) לצו הבנקאות בגין סילוק מוקדם של הלוואה ממחזרת. זאת, לנוכח הקושי הפרשני בהגדרת הלוואה כזו כהלוואה משלימה ולנוכח עמדת הפיקוח על הבנקים, כעולה מנספחי תגובת הבנק. בנוסף, פסיקת בית המשפט העליון בעניין סיווג הלוואות הניטלות לצורך פירעון הלוואות מוקדמות כהלוואות חדשות בתנאים אחרים (ראו: דעת הרוב בע"א 5300/92 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אורות, פ"ד נא(5) 273, ע' 279-281 (1997)), מציבה בפני התובע אתגר של ממש בכל הנוגע להוכחת זכאותה של תת-קבוצה זו להשבת סכומי עמלות שנגבו על-ידי הבנק ביחס לפירעון מוקדם של הלוואות ממחזרות. במצב זה, הסיכון שבהמשך ניהול ההליך ביחס לתת-קבוצה זו, כמו גם התבוננות רחבה על הסדר הפשרה בכללותו, מצדיקים את הויתור על קבלת סעד ביחס לתת-קבוצה זו. מינוי בודק הצדדים ביקשו להימנע ממינוי בודק והחלטתי להיעתר לבקשה זו, כיוון שנראה כי הנתונים הדרושים לאישור הסדר הפשרה הונחו בפני בית המשפט. ביחס לתת הקבוצה הראשונה ניתן תצהיר של גורם בכיר בבנק בדבר היקף התקלה המיחשובית, שבגינה לא הוענקו ההנחות המתחייבות מצו הבנקאות, מתן זיכויים ללקוחות הבנק בשל כך ושיעורם הכולל של הזיכויים. ההסדר ביחס לתת הקבוצה השניה אינו מחייב מינוי בודק, שכן עניינו הוא ביידוע לקוחות בדבר זכאותם לקבלת סכומי עמלה שנגבו מהם ביתר, וממילא הזיכוי שיוענק בסופם של דברים יגזר מהיקף הפניות הפרטניות שייעשה לבנק. הלקוחות המשתייכים לתת הקבוצה השלישית אינם זוכים לפיצוי כספי על פי הסדר הפשרה, לנוכח הערכת הסיכונים שבניהול ההליך בעניינם. הערכה זו היא עניין משפטי מובהק, ועל כן מינוי בודק אינו רלוונטי לגזרה זו. גמול ושכר טרחה הצדדים המליצו לקבוע לתובע גמול בסך 100,000 ₪ בתוספת מע"מ (אך ציינו כי ככל שהתובע לא יחוב במע"מ הוא ישיב את סכום המע"מ לבנק). כן ביקשו הצדדים כי שכר טרחת באי כוח המייצגים יעמוד על סך 200,000 ₪ בתוספת מע"מ. סכומים אלה אינם באים על חשבון ההטבה לקבוצה, והם נראים בעיני סבירים והוגנים בהתחשב בעבודה שהושקעה בתיק ובתוצאות הפשרה. התובע הביא לאיתור תקלה ולזיכוי לקוחות המשתייכים לקבוצה, כמו גם ליידוע לקוחות נוספים בגין זכותם לקבלת סכומי עמלה שנגבו מהם ביתר, בכפוף לביצוע פנייה מתאימה לבנק. הגשת התובענה אף תרמה ליצירת הרתעה מפני הפרת הדין על-ידי הבנק, ולו בשל תקלות טכניות כאלה או אחרות. סוף דבר לאור כל האמור הנני מאשרת את הסדר הפשרה בין הצדדים ונותנת לו תוקף, תוך אימוץ המלצות צדדים בדבר גמול לתובע ושכר טרחה לבאי כוחו. אני מורה על פרסום הודעה לפי סעיף 25(4) לחוק תובענות ייצוגיות, לפי נוסח שיובא לאישורי בתוך 14 יום. ב"כ התובע ישלח העתק מפסק הדין למנהל בתי המשפט, לצורך רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות, וכן למפקח על הבנקים.עמלת פירעון מוקדםבנקלקוחותהלוואה