להלן פסק דין בנושא סתירת גרסת החייב בפשיטת רגל בחקירה: המנהל המיוחד הבהיר כי גרסת החייב לאופן היווצרות חובותיו, לא אומתה ואף נסתרה בחקירתו. כמו כן טען המנהל המיוחד, כי העסק הראשון שפתח החייב בשנת 1992, לא נפתח בדרך של רכישת מחסן סחורות על הסחורות שבו ממר מזרחי. נטען כי הוברר בחקירה שהחייב, עובר לפתיחת העסק, בעודו שכיר העובד כאיש שיווק של קפה רוול, התוודע למר מזרחי אשר הציע לו למכור בעבורו קפה בשטחים. הוברר כי החייב מסר למר מזרחי סחורות בשווי 200,000 ₪ וקיבל תמורתם שיקים שחוללו. הסחורה אותה מסר החייב למר מזרחי, נרכשה על ידו בשיקים שנמשכו על ידי החייב מחשבון הבנק שלו. משהתגלה כי המחאות שמסר מר מזרחי לחייב חוללו, הוסכם בין הצדדים כי מר מזרחי ימסרו לחייב מחסן השייך לו והטובין שבתוכו. מכאן שטענות החייב כבר בנוגע להסתבכותו הראשונה בחובות, נסתרה בחקירת החייב. 3. עוד טען המנהל המיוחד, כי מחקירת החייב הוברר שהחייב ידע, משהחליט להקים חברה חדשה שתעסוק בשיווק מוצרי מזון עם שותף בשם יעקב ורה, כי שותפו שרוי בחובות והחייב הסכים ליטול על עצמו לבדו התחייבויות חברה זו ולהיות בעל חשבון הבנק היחידי והערב היחידי לניהול הכספי של החברה. המנהל המיוחד טען כי החברה הוקמה בדרך של לקיחת אשראי לבד, כאשר נוטל האשראי היחיד והערב היחיד להחזרתו הוא החייב ולפיכך הטענה כי הכישלון העסקי נבע מתרמית שביצע השותף, אינה סבירה בהתחשב בעובדה כי רק לחייב הייתה זכות חתימה בחשבון. נטען כי בחקירה הוברר שהחייב הסכים לתת לשותפו המחאת חתומות ללא הגבלת סכומים. עוד נטען כי החברה רכשה בפרק זמן קצר של מספר ימים, סחורות בהיקף עצום מבלי שתבדק יכולתה לפרוע חובותיה. עוד נטען, כי בד בבד עם קריסת החברה השנייה, הקים החייב על חורבותיה חברה שלישית (חברת קטניון בע"מ) עליה כלל לא דיווח. נטען שהחייב לא הציג מסמכי חברה זו וגם לא את ההסכם לפיו מכר זכויותיו בחברה השנייה למשפחת ג'רבי. 4. עוד טען המנהל המיוחד, כי לאחר קריסת החברות השנייה והשלישית הוקמו עוד שתי חברות על ידי החייב ונפתחו עבורן חשבונות בנק, מהם נמשכו בזמן קצר שיקים אשר חוללו. 5. עוד מצא המנהל המיוחד בחקירתו, כי החייב צבר קנסות בגין דוחות משטרה שהוצאו לו על נהיגה ללא רישיון ו/או ביטוח ו/או טסט שלא שולמו. המנהל המיוחד קבע עם זאת כי לא נסתרה טענת החייב שמאז שנת 2002 אינו נוהג. 6. המנהל המיוחד מצא בחקירתו, כי כנגד החייב נוהלו הליכים פליליים. יצויין כי בתשובתו אישר החייב עניין זה ובתצהיר משלים נוסף, הודה כי הורשע על סמך הודאתו בהליך הפלילי שנוהל נגדו ואולם עד היום לא שילם הקנס שהוטל עליו בגין כך. 7. המנהל המיוחד סיכם עמדתו המתנגדת למתן הכרזה לחייב וטען כי בפנינו חייב אשר: א. מסר גרסאות לא נכונות בתצהיר בנוגע להסתבכותו בחובות. ב. הסתבך בחובות בפתיחת עסקים עם שותפים, כשידע שהם מסובכים בחובות. ג. פתח עסק אחר עסק תוך לקיחת אשראי ופיזר שיקים לרכישת סחורה ביודעו או תוך עצימת עיניים כי לא יהיה ביכולתו לשלם עבור רכישת הסחורות. ד. הורשע בפלילים ונמנע מתשלום קנסות. ה. העלים מידע, נהג באדישות כלפי נושיו ויצר חובות במודע או בעצימת עיניים לאור התנהלותו הכלכלית. ו. לא סיפק מידע ומסמכים נדרשים. 8. יצויין כי בתשובותיו לא השכיל החייב לסתור ממצאי חקירת המנהל המיוחד ואולם טען כי אין ליחס לסתירות שהתגלו בגרסאותיו לאופן היווצרות החובות, חוסר תום לב, אלא תמימות נאיבית ואמונה עיוורת בשותפיו. כן נטען, כי אי תשלום קנסות נבע מחוסר יכולת כלכלית. החייב שב והדגיש מצוקותיו לאור מצבו הגופני הנוכחי. III עמדות הנושה וב"כ הכונ"ר 1. ב"כ הכונ"ר השתהה עד מאוד בהגשת תגובותיו ולבסוף בתגובה קצרה, הצטרף לכל מסקנות המנהל המיוחד. 2. ב"כ הנושה, חרסה סטודיו יצרני כלים סניטריים בע"מ, אף הוא הצטרף לעמדת המנהל המיוחד והדגיש בתגובתו מיום 30.5.2013, כי חובות החייב נוצרו מתוך מרמה מתוכננת. ב"כ הנושה הפנה תשומת הלב לזמן הקצר שעבר בין הקמת אחת החברות של החייב, שהוקמה בשנת 1993 (חברת פוגל פרוייקטים ומכרזים בע"מ) ועד הגבלת חשבונה בבנק (חמישה חודשים). עוד הפנה ב"כ הנושה תשומת הלב לכך, שלמרות שהחייב היה מודע למצבה הכלכלי של חברה זו והגבלת חשבונה בבנק, הוא לא היסס לרכוש מהנושה סחורה בשיקים מעותדים שזמן פרעונם לאחר מועד הגבלת חשבון הבנק של החברה. 3. ב"כ הנושה הפנה תשומת הלב להתנהלות החייב בהליכי ההוצאה לפועל, קודם שפנה להליך זה, לאורח החיים הראוותני שניהל, לאי ציות לצווי רשם ההוצל"פ וכדומה. ג. דיון 1. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות. מעיון בחומר הרלוונטי עולה כי לא הוכח בפני שהחייב יצר חובותיו בתום לב. לטעמי, אין די במצבו הרפואי הנוכחי של החייב כדי להצדיק התנהלותו ביצירת חובותיו ובהליך, כאשר החייב אינו עובד שנים ארוכות למחייתו. אין לאמר גם כי די בחלוף הזמן ממועד יצירת החובות, ובמצבו הנוכחי של החייב, כדי לקבוע שבפנינו חייב המתאים להליך ויש להעדיף בעייני התכלית השנייה על הליכי פשיטת הרגל. לנוכח כל הנטען על ידי בעלי התפקיד והנושה באשר לאופן יצירת החובות, הסתרת המידע ומעורבות החייב בפלילים, איני סבורה כי ניתן להתעלם מאופן יצירת החובות על ידי החייב ויש לדחות בקשתו. לטעמי לא הרים החייב נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי הסתבכותו בחובות נשוא ההליך, הייתה בתום לב. העובדה כי כעת החייב זקוק להליך דנן כדי לקבל הגנה מנושיו, אינה מספקת. לא שוכנעתי גם שהחייב ידע לנצל הגנה זו כדי לפתוח דף חדש בחייו. גם התנהלות החייב בהליך, אינה התנהלות המצופה מחייב בהליך, בוודאי כשמדובר בחייב שהסתיר מידע בהליך ולא המציא מסמכים רלוונטיים שהתבקש להמציא, בוודאי חייב אשר קיים ספק האם חובותיו נוצרו בתום לב. לטעמי אין בפניי חייב שמוצדק בעניינו להעדיף התכלית השנייה של הליכי הפש"ר, קרי מתן הזדמנות לחייב לפתוח דף חדש בחייהם. 2. לטעמי לא הוכח במקרה דנן כי החייב ראוי, רוצה, יכול או מתכוון לנצל הגנה הניתנת בהליך זה לצורך פתיחת דף חדש ונקי בחייו שלאחריו ישתלב במעגל העבודה היצרני והסתבכותו בחובות לא תישנה. במיוחד לא שוכנעתי כי ההיעתרות לבקשת החייב תמנע הישנות האירועים שהובילו להסתבכותו הכלכלית הנוכחית ובעתיד ימנע המצב בו החייב יטול על עצמו התחייבות בה אין הוא מסוגל לעמוד. 3. להליכי פשיטת הרגל מטרה כפולה: ראשית, לסייע לנושים אשר לא הצליחו לגבות חובתם בהליכי הוצאה לפועל, לכנס את נכסי החייב ולהביא למכירתם לצורך פירעון חובותיו אליהם; שנית, לסייע לחייב, בנסיבות מתאימות, לפתוח דף חדש בחייו, תוך שמיטת חובותיו. ראה לעניין זה: ע"א 6021/06 דגנית פיג'ון נ' כונס הנכסים הרשמי, ת' (2009 (3) 1913 (2009)). ע"א 7113/06 ג'נח נ' הכונ"ר, פסק דין מיום 20.11.08. רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכונ"ר, פ"ד נח (2) 814, 810. ש' לוין וא' גרוניס, פשיטת רגל (מהדורה שלישית, 2010), עמ' 23-24. 4. בעקבות תיקון מס' 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") משנת תשנ"ו, מודגש יותר מבעבר, התכלית השנייה שעניינה החייב. בעת הזו, לאור הפסיקה המרובה בנושא ובעקבות תיקוני החקיקה בפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980, נדרשים אנו להדגיש יותר מבעבר התכלית השנייה. זאת משום שקיים אינטרס ציבורי מהותי בקיום הליכי פשיטת רגל לצורך שיקומו של החייב המתאים לכך. זאת גם מכיוון כי החברה בכללותה יוצאת נשכרת מתוצאות הליכי פשיטת הרגל מצלחים בסיומם, אדם שהיווה נטל על החברה, משתקם, לומד התנהלות כלכלית נכונה וראויה ופועל למיצוי כושר השתכרותו וסילוק חובותיו, תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ושל הכונ"ר. ואולם כבר נאמר לא פעם שכללים אלו נכונים לחייבים המתאימים להליך זה ולא כל אדם המגיש בקשה להכריז עליו פושט רגל מתאים להליך זה. אין די בטענת החייב כי חלף זמן רב ממועד היווצרות חובותיו והפניות למצבו הרפואי. כדי להושיעו, יש לשוב ולבחון גם אופן היווצרות החובות. במקרה דנן, בהתחשב בהתנהגותו העקבית של החייב, אשר שב ופתח עסקים שונים תוך שימוש באשראי ופיזור שיקים לצורך רכישת סחורה, תוך שידע כי אין ביכולתו לעמוד בהתחייבויותיו, כדי לסלק חובותיו אין מקום להעניק לחייב הגנת ההליך. כמו כן, עסקינן בחייב אשר הורשע בפלילים על פי הודאתו ואין נושא בעונש שהוטל עליו. החייב אינו מבצע הנדרש ממנו להוכיח כי פתח דף חדש, כאשר אינו נושא בעונש הפלילי שהוטל עליו. 5. סעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל מסמיך את בית המשפט להכריז על החייב פושט רגל או לדחות את בקשתו על פי מבחן תום הלב. בבחנו אם פעל החייב בתום לב, יבדוק בית המשפט את התנהגותו בשתי תקופות שונות: הראשונה, תקופת יצירת החובות טרם הגשת הבקשה להכריזו כפושט רגל; והשנייה, לאחר הגשת הבקשה במהלך ההליך המשפטי (לוין וגרוניס, עמ' 173). בחינת תום לבו של חייב ספציפי תערך תמיד על פי נסיבותיו הספציפיות של החייב כאשר חלוף זמן רב בין התנהגות חסרת תום לב ומועד הליכי פש"ר, יכול עניין זה לרפא פגמים בהתנהלות החייב ובחוסר תום לב. ראה לעניין זה: ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, פסק דין מיום 3.5.09. מאידך, חזרה על שגיאות עבר אשר סבכו בעבר חייב בחובות פעם אחר פעם כמו פתיחת עסק אחר עסק, תוך נטילת אשראים, רכישת סחורות וניצול נושים נוספים, הכל כשיודע החייב כי אינו מסוגל לפרוע חובותיו, מהווה אינדיקציה להעדר תום לב בהיווצרות חובות. זהו המקרה שלפנינו. 6. נכון הוא כי קיימים יחסי גומלין בין מידת חוסר תום הלב המיוחסת לחייב בכלל ולחייבים דנן לבין נכונותו של בית המשפט בכלל ובית משפט זה בפרט, במקרים מסויימים, להכריז בכל זאת על החייב שנפלו פגמים בהתנהגותו, פושט רגל ולזכותו בהגנת הפקודה. ככל שחוסר תום ליבו של החייב ביצירת חובות נמצא במדרג נמוך וחלף זמן מהתנהלותו הפגומה ועד ניהול ההליך, במהלכו מתגלה כי החייב מתנהל נכון וכי מדובר בחייב שיכול ונכון להשתקם, נטייתו של בית המשפט, בנסיבות המתאימות, לבוא לקראת החייב, תגבר. ולהיפך, חייב אשר אינו מוכיח מחויבותו להליך, לא מהסס ליטול על עצמו חובות נוספים ביודעו שאינו מסוגל לפרעם ואינו משתלב במעגל העבודה ללא סיבה לא ייהנה מניסיונות בית המשפט לבוא לקראתו. גם חייב אשר לא מקיים החלטת בית משפט בעניינו, אינו נושא בעונש פלילי שהוטל עליו, אינו משלם קנסות ואף יוצר חובות בדרך של ביצוע עבירות פליליות בתחום התעבורה, אינו ראוי להגנת הליך זה. די באמור לעיל כדי לתמוך בקביעה שיש מקום לדחות הבקשה דנן גם לאחר התחשבות במצבו הבריאותי הנוכחי של החייב. 7. אשר לסוגיית תום הלב של החייב ממועד צו הכינוס, יבחן בית המשפט את עמידת החייב בכל מטלותיו על פי צו הכינוס, את מיצוי כושר השתכרותו של החייב והעדר יצירת חובות חדשים. כן יבחן בית המשפט את שיתוף הפעולה הכללי של החייב עם הכונ"ר, התייצבותו לחקירה והצגת מלוא הנתונים בפני הכונ"ר, ויתר הפעולות הנדרשות ממנו, לרבות הצגת מסמכים המבססים את גרסתו לבקשה והצגה מהימנה של מצבת נכסיו. במקרה דנן אכן שילם החייב תשלומים לקופת הכינוס והמציא דוחות, ואולם לא המציא כל המסמכים שנדרש. כמו כן מדובר בחייב שמסר גרסאות שלא הוכחו בתצהיר עובר לפתיחת ההליך וכן הסתיר מידע בנוגע להסתבכותו בפלילים. החייב הודה בהסתבכויות אלו רק לאחר שהמידע נודע בחקירתו והצריך תגובה נוספת ממנו. 8. לאור כל האמור לעיל, ממצאי המנהל המיוחד וטענות ב"כ הנושה, בעיקר בנוגע לאופן יצירת החובות על ידי החייב, העובדה כי הסתבך בפלילים ובכך יצר חובות נוספים והמנעותו מחשיפה מלאה של כל הפרטים והמסמכים הרלוונטיים להסתבכותו הכלכלית, אני סבורה שדין הבקשה להידחות. ד. סיכום לאור כל האמור לעיל, אי הוכחת תום לב ביצירת החובות וכן התנהלות של החייב בהליך, אני מורה על דחיית הבקשה. בהתאמה, אני מבטלת את צו הכינוס שניתן בעניינו של החייב, מבטלת את המגבלות שנקבעו במסגרתו, לרבות ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ אשר יבוטל בתוך 90 יום ממועד פסק הדין, כדי לאפשר הערכות מתאימה. בנוסף, אני מתירה לנושים לפעול בכל דרך חוקית לגביית חובותיהם מהחייב. הכונ"ר ישלם שכר המנהל המיוחד ויגבה שכר השגחתו לפי התקנות, מהכספים שהצטברו בקופת הכינוס, ויתרת הכספים, אם זו תעלה על סך של 2,500 ₪, תועבר לתיקי ההוצאה לפעול, לחלוקה בין הנושים. באם תוותר יתרה פחותה מסך של 2,500 ₪, יוותרו כל הכספים בקופת הכינוס וישמשו לתשלום הוצאות ההליך, כאשר שכר השגחת הכונס יעמוד על סך של 20% מהכספים והיתרה תשולם למנהל המיוחד. פשיטת רגל