ביום 18.7.2011 ניתן צו כינוס לנכסי החייב, על פי בקשתו, בגין חובות מוצהרים בסך של 159,204 ₪ ל - 2 נושים ונפסק לו תשלום חודשי בסך 200 ₪, החל מיום 1.9.2011. במועד הדיון הראשון שהתקיים בבקשת החייב הוגדל הסכום החודשי לסך של 500 ₪. 3. נכון ליום הכנת חוות דעת ב"כ הכונ"ר (8.3.2012) הוגשו נגד החייב 2 תביעות חוב בסך של 175,233 ש"ח. החייב לא הציע הסדר תשלום לחובותיו. ב. טענות הצדדים 1. החייב טוען כי הסתבכותו נובעת מעסק לחלוקת לחם ולחמניות שהקים בשנת 1995 ואשר פעל עד שנת 1998. החייב טוען שהעסק כשל ואולם לפני כן נאלץ לקחת הלוואה מבנק הפועלים להבראת העסק, וגם בשל כך הסתבך בחובות. 2. החייב טוען כי הוא סובל מבעיות רפואיות שונות בגינן נמצא נכה בשיעור 60% על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי. נכות זו אינה מקנה לו זכאות לתשלום גמלה ואולם מונעת ממנו יכולת להשתלב במעגל העבודה. לטענת החייב הפרעת הסתגלות פסיכיאטרית היא זו המונעת ממנו לתפקד כראוי בחיי היומיום ולהשתלב במעגל העבודה. 3. עוד טוען החייב כי הוא ואחיו ביקשו לבנות בית בכפרם למגוריהם ולצורך כך הוציאו במשותף היתר בנייה. החייב טוען כי בעיותיו הכלכליות מנעו ממנו להשלים הבנייה שהושלמה על ידי אחיו וכעת הוא נאלץ לשכור דירה בבית שנבנה ולשלם תשלום חודשי לאחיו. 4. החייב טוען כי אישתו סובלת אף היא ממספר בעיות רפואיות לרבות בתחום הנפשי ואולם למרות זאת השתלבה במעגל העבודה ומשתכרת סך חודשי של 3,000 ₪. מעבר לכך מתקיימת המשפחה מקצבאות שמקבלת ומטופלת על ידי לשכת הרווחה בעיר שפרעם. 5. ב"כ הכונ"ר מצידו מתנגד למתן הכרזה בתיק זה. אומנם לא נטען כי חובות החייב נוצרו שלא בתום לב ולא נסתרה הגרסה כי מדובר בכשלון עסקי ואולם נטען כי החייב מסתיר מידע בנוגע לזכויותיו בבית בו הוא מתגורר. נטען כי החייב נמנע ללא הצדק סביר מלהשתלב במעגל העבודה. נטען כי התא המשפחתי באמצעות אשת החייב ירש כספים מאבי אשת החייב אשר שימשו לפרעון חובות לבנק ולא לפרעון חובות לנושים בתיק זה. נטען עוד כי התא המשפחתי מוציא הוצאות מופרזות בעיקר לחינוך והלבשה וכי החייב עושה שימוש בכרטיסי אשראי. 6. ב"כ הכונ"ר העלה חשש כי מתעודה רפואית שהמציא החייב עולה שהחייב סובל מבעיות הימורים ואפשר וזו יצרה חובותיו. אציין כי חשש זה לא אומת וגם גובה חובות החייב ומספר תביעות החוב אינו תומך בטענה זו. 7. עוד טען ב"כ הכונ"ר כי החייב אינו מתנהל כראוי בהליך. לחייב פיגורים בתשלום לקופת הכינוס והוא אינו מגיש דוחותיו במועד. 8. לאחר שניתנה שהות לב"כ החייב להגיב על דוח ב"כ הכונ"ר ולהסיר מחדליו, וזאת בדיון הראשון שהתקיים בעניינו של החייב, הוגשו תגובות ב"כ החייב ותגובה מסכמת מטעם ב"כ הכונ"ר. בתגובות אלו כל צד נותר בעמדתו. ב"כ הכונ"ר סיפק הסברים מדוע אין לחייב זכויות בנכס בו הוא מתגורר וטען כי בניית הנכס הושלמה על ידי אחי החייב. ב"כ החייב מצידו טען כי דוחות שמגיש החייב מוגשים ללא אסמכתאות נדרשות. כמו כן לא ברור מדוע אין החייב מחד ממצה זכויותיו במוסד לביטוח לאומי ומנגד אינו משתלב במעגל העבודה. 9. לאחר הגשת תגובת החייב ותגובה משלימה מטעם ב"כ הכונ"ר התקיים דיון נוסף ביום 11.3.2013. במעמד הדיון התברר כי המחלוקת היחידה בין הצדדים היא אופן התנהלות החייב בהליך וכי אין מחלוקת כי גרסת החייב באשר לאופן הסתבכות בחובות סבירה ולא נסתרה. 10. אציין כי למרות שהחייב משלם סכום חודשי של 500 ₪ החל מיום 1.4.2012, ואין טענה כי אינו עומד בתשלומיו, לא מונה מנהל מיוחד בתיק זה וחבל. ג. דיון ומסקנה לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל. לטעמי לא הוכח כי חובות החייב נוצרו שלא בתום לב. אשר להתנהלות החייב בהליך, החייב פרע חובותיו והגיש דוחות וסיפק הסברים בנוגע לזכויותיו בנכס בו הוא מתגורר. אשר לטענות לעניין הוצאות מופרזות של התא המשפחתי והטענה כי החייב יכול למצות זכויות במוסד לביטוח לאומי או להשתלב במעגל העבודה עניין זה יכול לבוא לכלל פיתרון בהגדלה הדרגתית של התשלום החודשי. עסקינן בחייב שמצבת חובותיו אינה גדולה ובניהול הליך נכון יכול הליך זה להתאים לו. העובדה שאשת החייב השתלבה בעבודה למרות בעיותיה מחזקת ההנחה שגם החייב יכול לעשות כן ובמאמץ לא גדול יכול החייב להגדיל הכנסות התא המשפחתי ולהחלץ ממצבו. לטעמי הרים איפוא החייב נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי הסתבכותו בחובותיו נשוא ההליך הייתה בתום לב. אומנם התנהלותו בהליך אינה התנהלות מצופה מחייב בהליך ואולם לבסוף הסיר החייב מחדליו, סיפק הסברים לתהיות ב"כ הכונ"ר והראה כי ניתן לצפות שידע להפיק תועלת בהליך. ד. הפן הנורמטיבי 1. להליכי פשיטת רגל מטרה כפולה: ראשית, לסייע לנושים אשר לא הצליחו לגבות חובם בהליכי הוצאה לפועל, לכנס את נכסי החייב ולהביא למכירתם לצורך פרעון חובותיו אליהם; שנית, לסייע לחייב, בנסיבות מתאימות, לפתוח דף חדש בחייו, תוך שמיטת חובותיו. ראה לעניין זה: ע"א 6021/06 דגנית פיג'ון נ' כונס הנכסים הרשמי, תק' (2009 (3) 1913(2009)). ע"א 7113/06 גנח נ' הכונ"ר, פסק דין מיום 20.11.08 רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכונ"ר, פ"ד נח (2) 810, 814 ש' לוין וא' גרוניס, פשיטת רגל (מהדורה שלישית, 2010), עמ' 23-24 2. בעקבות תיקון מספר 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") משנת תשנ"ו, מודגשת יותר מבעבר, התכלית השנייה שעניינה החייב. בעת הזו, לאור הפסיקה המרובה בנושא ובעקבות תיקוני החקיקה בפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם - 1980, נדרשים אנו להדגיש יותר מבעבר התכלית השנייה. זאת משום שקיים אינטרס צירי מהותי בקיום הליכי פשיטת רגל לצורך שיקומו של החייב המתאים לכך. זאת גם מכיוון כי החברה בכללותה יוצאת נשכרת מתוצאות הליכי פשיטת רגל מוצלחים בסיומם, אדם שהיווה נטל על החברה, משתקם, לומד התנהלות כלכלית נכונה וראויה ופועל למיצוי כושר השתכרותו וסילוק חובותיו, תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ושל הכונ"ר. ואולם יובהר, גישה זו נועדה אך ורק לחייבים אשר נמצאו ראויים לחסות בצל ההגנה המוענקת בהליכי הפש"ר. 3. על רקע תכליות אלו של הליך הפש"ר ומבחן תום הלב כאמור, יש לבחון את התנהלות החייב בעניינו עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם לקבוע האם מוצדק בנסיבות העניין להעניק לחייב את הגנת הפקודה ולהכריז עליו פושט רגל, אם לאו. האם מוצדק לקבוע כי מדובר בחייב אשר עתיד ויכול לנצל הליכים אלו כדי ללמוד התנהגות נכונה, להשתקם, לסלק חובותיו ולצאת לדרך חדשה. בחינת תום הלב של החייב תעשה תמיד על פי נסיבותיו הספציפיות של כל מקרה. ה. המקרה הספציפי 1. כאמור במקרה הספציפי אין מחלוקת שחובות החייב נוצרו בתום לב. קיימת מחלוקת באשר לאופן התנהלות החייב בהליך והאם זה הסתיר מידע בנוגע להכנסותיו ובנוגע לזכאותו לזכויות בנכס בו הוא מתגורר. 2. אין מחלוקת כי החייב עומד במטלותיו בהליך, מגיש דוחות ומשלם התשלום החודשי. קיימת טענה כי החייב לא עושה כן במועדים הנדרשים. 3. לטעמי בהתחשב במצבת החובות, בהכנסות התא המשפחתי, באפשרות להגדיל התשלום החודשי ובידיעה שהחייב יוכל להשתלב במעגל העבודה כמו שעשתה אישתו למרות בעיותיו הרפואיות יש מקום להניח כי ההליך דנן מתאים לחייב והוא יוכל בעזרתו לפתוח דף חדש בחייו. לדעתי הגדלת תשלום חודשי ומינוי נאמן אשר יבדוק הטענות לעניין זכויות החייב בנכס וכן יפקח על נסיונות החייב להשתלב במעגל העבודה ועל הפחתת ההוצאות מופרזותשמוציא התא המשפחתי, יאפשרו מצב בו ניתן יהיה להכריז על החייב פושט רגל ולקוות כי בעזרת ההליך יחלץ החייב ממצוקותיו. 4. לעניין טענות ב"כ הכונ"ר באשר להתנהלות התא המשפחתי במהלך ההליך ושימושו בכספי ירושה שירשה אשת החייב לסילוק חובות, אין בטענות אלו ממש. יש לזכור כי אשת החייב כן השתלבה במעגל העבודה והיא אינה פושטת רגל. אין בטענה כי אשת החייב השתמשה בכספי ירושתה לסילוק חובותיה די כדי להספיק למנוע הכרזת החייב בתיק זה. 5. בשוקלי כל הנסיבות, אופן הווצרות החובות, מצבת החובות וההנחה שהתא הכלכלי יוכל לשלם תשלומים גבוהים יותר מאלו המשולמים כעת וזאת בהדרגה כדי לאפשר השתלבות החייב במעגל העבודה אני סבורה שיש להעדיף בעניינו של החייב התכלית השנייה של ההליך. 6. בהתאמה אני מורה כי החייב יוכרז פושט רגל והתשלום החודשי יעמוד על סך של 600 ₪ זאת כדי לתת לחייב ארכת מועד למצות זכויותיו במוסד לביטוח לאומי ו/או להשתלב במעגל העבודה. החל מיום 1.11.2013 יעמוד התשלום החודשי שישלם החייב לקופת הכינוס על סך של 85 ₪. 7. עד יום 1.9.2013 ימציא ב"כ הכונ"ר הודעה על מינוי נאמן בתיק זה אשר יבדוק תביעות החוב של החייב, יבדוק הדוחות החודשיים של החייב ויעבד ביחד עם ב"כ החייב וב"כ הכונ"ר תוכנית פרעון. 8. אני קובעת המשך דיון בעניינו של החייב ליום 24.3.2014 שעה 11:30. במועד זה תבחן התנהלות החייב, יבדק מצב בדיקת תביעות החוב וקיומה של תוכנית פרעון שתביא לסיום ההליכים בתיק זה. 9. לאור תוצאות ההליך והעובדה כי נקבע מועד נוסף לבחינת התנהלות החייב בשלב זה לא ישוחרר ב"כ החייב מהמשך יצוגו של החייב. ו. סיכום לאור כל האמור לעיל ובכפוף לתנאים האמורים לעיל, לחובת התא המשפחתי של החייב להגדיל הכנסות ולהפחית הוצאות אני מורה על קבלת הבקשה ועל הכרזת החייב פושט רגל. צו כינוסצוויםכינוס נכסים