המנהל המיוחד טען שהחייבים ניהלו הליכים משפטים ללא היתר ומבלי ליידע את המנהל המיוחד ומבלי לקבל היתר מבית המשפט. כך בה"פ 5749-10-10 בבקשה שהגישו החייבים להכריז על הסכם מכר דירתם כבטל. נטען עוד כי תביעת החייבים הנ"ל נדחתה, נוצר חוב חדש ובפסק הדין מתחה כב' השופטת שטמר ביקורת על החייבים באופן שאינו מאפשר קביעה כי נהגו בתום לב. 7. עוד טען המנהל המיוחד כי החייבים לא המציאו דוחות רווח והפסד כנדרש של חברת fly and go. 8. ביום 15.11.2012 התקיים דיון בבקשת עו"ד רז, ב"כ השטח המעופף להותיר לו להמשיך לנהל הליכי פינוי כנגד החייבים מדירתם. לדיון זה התייצבו כל הצדדים הרלוונטים בשלושת התיקים וכן נציגי הנושה אגד תיור. בדיון הושג הסדר לפיו לא יהיה עוד צורך בהמשך ניהול הליכי הפינוי כנגד החייבים משום שאלו הסכימו לפנות הנכס בתוך 22 חודש ממועד החלטה שנותנת תוקף להסכם. עד מועד זה הסכימו החייבים לשלם שכר דירה עבור שימושם בנכס. 9. כל הצדדים שנכחו באולם נתנו הסכמתם להסדר שהושג ועתרו לקיים דיון נוסף בבקשות העיקריות להכרזת החייבים פושטי רגל. הוסכם כי עו"ד רז והשטיח המעופף אינם מתנגדים לבקשת החייבים להיות מוכרזים פושטי רגל. 10. בהתאמה נקבע מועד נוסף לדיון בבקשה העיקרית ליום 30.1.2013. מועד זה נדחה בהסכמה ליום 21.4.2013. 11. ביום 21.4.2013 התקיים דיון בבקשת החייבים. הוברר כי החייבים הסירו מחדליהם ואולם בעלי התפקיד והנושים סוברים שאין מקום להכריז על החייבים פושטי רגל בשל נסיבות הסתבכותם. עוד הוברר כי החייבת עובדת כיום במשרה מלאה. II עמדת בעלי התפקיד ביחס לחייב מר לרנר 1. כאמור בחוות הדעת הראשונה התנגד ב"כ הכונ"ר להכריז על החייב פושט רגל. נטען כי החייב לא המציא מסמכים נדרשים כמפורט בסעיף 18 לדוח ב"כ הכונ"ר מיום 23.5.2012. נטען שהחייב אינו מגלה כלל הכנסות התא המשפחתי בו הוא מתגורר משום שהכנסות בת הזוג עמה מתגורר לא מפורטות. נטען כי החייב יצר חובות בחוסר תום לב משום שהחייב חתם על ערבויות מבלי שהפעיל שיקול דעת ובדיקות מספיקות וגם לאחר שהחברות לחובותיהם ערב הסתבכו והייתה לו ידיעה או יכולת לדעת שאחיינו, בתו וחתנו אינם מנהלים העסקים כראוי. עוד נטען שהחייב הבריח נכסיי משפחתו במסגרת הסכם גירושיו מנושיו וכי הסכם הגירושין הנטען אינו אמיתי משום שהחייב ממשיך להתגורר עם גרושתו. 2. כאמור ביום 31.5.2013 התקיים דיון ראשון בעניינו של מר לרנר. ניתנה ארכה לחייב להגיש תגובה והדיון בעניינו אוחד ביחד עם הדיון של בני הזוג מיאלי. 3. ביום 30.7.2012 הגיש ב"כ מר לרנר תגובתו לעמדת ב"כ הכונ"ר בה שב וטען כי הסתבך בחובות משום שנפל קורבן לתרמית מצד אחיינו. נטען כי החייב פעל להשבת חובותיו לנושיו עוד בטרם פנה להליך ולצורך כך מכר זכויותיו בדירה והעביר התמורה בסך 400,000 ₪ לפרעון חובותיו. כן נטען שהחייב העביר סך של 720,000 ₪ וסך נוסף של 200,000 ₪ מקופת גמל לטובת פרעון חובו לבנק הפועלים, סך של 400,000 ₪ לטובת פרעון חובו לבנק דיסקונט. 4. החייב טען כי לא הבריח נכסים בהסכם גירושיו וכי ויתר על זכויותיו בדירה לטובת גרושתו משום שזו הסכימה לוותר על חלקה בתמורה ממכירת דירה אחרת וכך התאפשר לשלם לאחד הנושים סך של 400,000 ₪. 5. כן טען החייב כי גירושיו אמיתים ואינם פיקטיבים ומגוריו בדירת גרושתו מתאפשרים רק בשל רחמיה לאור מצבו הרפואי והאישי. 6. בתגובה מדגיש ב"כ החייב מצבו הרפואי של החייב ונסיבותיו האישיות והעובדה שנפל קורבן לתרמית מצד בן משפחה. 7. יצוין כי בדיון שהתקיים ביום 15.11.2012 בבקשת עו"ד רז, ב"כ השטיח המעופף, נושה של החייבים בני הזוג מיאלי להתיר לו להמשיך בהליכי הפינוי של החייבת מדירה בה הם מתגוררים הגיב עו"ד רז גם לטענת החייב מר לרנר בנוגע לבקשתו העיקרית. נושה זה טען כי תמוה כיצד מר לרנר טוען שהינו אדם מבוגר ונכה ומשתכר מעט ומאידך היה נכון לתת לחברת השטיח המעופף המחאה בסכומים אסטרונומיים. עוד טען עו"ד רז כי החייב פיזר שיקים נוספים מעותדים גם בעודו בהליך ולא צירף צדדי ג', להם נתן שיקים אלו כנושים בתיק הליכי פשיטת רגל שהוא מנהל. מנגד אציין כי בסוף הדיון הסיר עו"ד רז התנגדותו להכריז על מי מהחייבים פושטי רגל. 8. ביום 29.1.2013 הגיש ב"כ הכונ"ר תגובה משלימה בנוגע לחייב מר לרנר ובה שב וחזר על התנגדותו להכריז על החייב פושט רגל. ב"כ הכונ"ר טען בתגובתו המשלימה כי תמוה שהחייב מר לרנר לא הגיש כל תלונה במשטרה נגד אחיינו למרות התרמית הנטענת. ב"כ הכונ"ר תמה כיצד המשיך החייב לנהל עסקים עם אחיינו למרות שידע כבר בשנת 2008 על התרמית אותה הוא מבצע ומדוע הסכים בשנת 2009 לערוב אישית לשיקים שנתן אחיינו בסך של 370,000 ₪ ואף נתן שיק אישי נוסף בסך 45,000 ₪. ב"כ הכונ"ר טען שבתו של החייבת הייתה מנהלת חשבונות בחברת Fly and go ולכן החייב ידע או היה עליו לדעת על ההתנהלות העסקית שחברה ואף אם לא ידע התנהלותו הייתה בחוסר תום לב משום שהיה אדיש להיווצרות חובות לנושיו. 9. ב"כ הכונ"ר טען כי גם התנהלות החייב בהליך בעייתית. החייב אינו ממציא תלושי שכר של בתו שמתגוררת עמו או של גרושתו. החייב לא המציא דוחות מבוקרים של חברת Fly a go, החייב לא המציא מכתב שלטונות מס בדבר ביטול תביעת חוב בדין קדימה או הפחתתה ומסמכים המעידים על העברת כספים שקיבל בתמורה למכירת דירותיו ו/או זכויותיו בקופת גמל לנושיו. 10. ב"כ הכונ"ר שב וטען כי החייב הבריח רכוש והעבירו לגרושתו ובהסכם גירושיו הוא שב והתגורר עתה עם גרושתו. 11. ביום 21.4.2013 התקיים דיון אחרון בעניינם של כל החייבים במהלכו הוברר כי החייב מר לרנר משלם תשלומים במועד לקופת הכינוס ומגיש דוחות. ו. פסק דין שניתן בעניינם של החייבים 1. זה המקום להבהיר כי עניינם של החייבים כולם או חלקם נבחן גם בשני הליכים שנוהלו בבית משפט זה במהלך ניהול הליכי הפש"ר ויש לאמור בהם רלוונטיות לעניינו. 2. ביום 24.12.2011 נתנה כב' השופטת שטמר פסק דין בבקשת החייבים מר וגב' מיאלי להכריז כי הסכם על פיו העבירו זכויותיהם בדירת מגוריהם לאחרים בתמורה להקטנת חוב לצד ג' בטל וכי משכון שנרשם על הזכויות בדירה מכוח אותו הסכם בטל. 3. בסעיף 20 לפסק הדין תחת הכותרת הקדמת התוצאה קובעת כב' השופטת שטמר כי: "אקדים ואקבע כי תובענה זו באה לעולם בחוסר תום לב מובהק, כאשר השתכנעתי כי למבקשים לא היתה כל עילה לבקשתם, והמניע אותם היה לא יותר מאשר רצון לעשות שימוש לרעה בהליכי בית המשפט על מנת למשוך את הזמן ולהמשיך להחזיק בדירתם, ללא תשלום המשכנתא החל עליה וללא תשלום דמי שכירות, בבחינת הבא לסעוד על חשבונה של המשיבה - השטיח המעופף - ארוחת חינם. שמעתי את מיאלי מעיד לפני (לרנר לא עלתה למסור עדות) וכן את העדים מטעמם של המשיבים. עדותו של מיאלי היתה חמקמקה, בלתי מתיישבת עם העובדות והכתוב בהסכם, ובלתי נכונה בעליל. נתתי אמון בדברי העדים מטעם המשיבים. התוצאה היא שיש לדחות את התובענה שלפני. משהקדמתי את הסוף להתחלה, אבוא לנמק". 4. בהמשך בסעיף 24 קובעת כב' השופטת שטמר כי אינה נותנת אמון בגרסת בני הזוג מיאלי כי לא היו להם קשרים עסקיים עם חברת השטיח המעופף. עוד קובעת כב' השופטת שטמר כי מר מיאלי נתן שיקים שלו לשטיח המעופף לזכותו של אייל. זאת בניגוד לטענת מר מיאלי בהליכים כאן כי מר אייל ברקוביץ הוציא כספים מבית הדפוס והעבירם ללא ידיעתו לחברת Fly and go. 5. יצוין כי בפסק דינה של כב' השופטת שטמר חויבו החייבים לשלם הוצאות בסך 15,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים. ז. עמדת הנושים ב"כ אגד תיור ונופש אשר נכחה במרבית הדיונים שהתקיימו הביעה התנגדות נחרצת לבקשת מי מהחייבים וטענה שנסיבות הווצרות החובות של כל אחד מהחייבים אינן מלמדות על הווצרות חובות בתום לב. ח. דיון 1. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי, אני סבורה כי דין כל הבקשות להדחות. מעיון בחומר הרלוונטי עולה כי שוב נדרש בית משפט זה לחוות דעתו בסוגית הווצרות חובות מתוך נאמנות משפחתית ובמהלך ניהול עסקים משפחתיים. כן מתבקש בית משפט זה לחוות דעתו בעניין התנהלות נדרשת מחייבים בהליך במיוחד בכל הנוגע להגשת דוחות והמצאת מסמכים והעלאת טענות בתום לב. 2. בשוקלי כל הנסיבות הרלוונטיות ותוך שאני מודעת לגילו ומצבו הרפואי של החייב מר לרנר איני סבורה כי הוכחו בפני נסיבות המצדיקות קביעה שחובות כל החייבים נוצרו בתום לב. זאת גם אם אניח שכל החייבים רומו על ידי מר אייל ברקוביץ בשלב כלשהו של ניהול העסקים המשפחתים המשותפים. לטעמי לא הרימו החייבים נטל ההוכחה המוטל עליהם להוכיח כי הסתבכותם בחובות נשוא ההליך הייתה בתום לב. החייבים אף לא המציאו מסמכים רלוונטים לתמיכה בטענותיהם לעניין כשלון עסקי או סבירות התנהלותם ומתן אמון עיוור בבן משפחה במשך שנים גם לאחר שידעו כי הוא מסובך בחובות ונוטל הלוואות בשוק אפור. גם התנהלות החייבים בהליך אינה התנהלות המצופה מחייבים בהליך, בוודאי מחייבים אשר קיים ספק האם חובותיהם נוצרו בתום לב. לטעמי אין בפני חייבים שמוצדק בעניינם להעדיף התכלית השנייה של הליכי הפש"ר, קרי מתן הזדמנות לחייבים לפתוח דף חדש בחייהם. 3. להליכי פשיטת הרגל מטרה כפולה: ראשית, לסייע לנושים אשר לא הצליחו לגבות חובם בהליכי הוצאה לפועל, לכנס את נכסי החייב ולהביא למכירתם לצורך פרעון חובותיו אליהם; ושנית, לסייע לחייב שנקבע כי הוא מתאים להליך פש"ר בנסיבות מתאימות, לפתוח דף חדש בחייו, תוך שמיטת חובותיו. ע"א 6021/06 דגנית פיג'ון נ' כונס הנכסים הרשמי, ת' (2009 (3) 1913 (2009)). ע"א 7113/06 ג'נח נ' הכונ"ר, פסק דין מיום 20.11.08 רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכונ"ר, פ"ד נח (2) 814,810; ש' לוין וא' גרוניס, פשיטת רגל (מהדורה שלישית, 2010), עמ' 23-24 4. בעקבות תיקון מס' 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980, (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") משנת תשנ"ו, מודגשת, יותר מבעבר, התכלית השנייה שעניינה החייב. בעת הזו, לאור הפסיקה המרובה בנושא ובעקבות תיקוני החקיקה בפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם- 1980, נדרשים אנו להדגיש יותר מבעבר התכלית השנייה. קיים אינטרס ציבורי מהותי בקיום הליכי פשיטת רגל לצורך שיקומו של החייב המתאים לכך. החברה בכללותה יוצאת נשכרת מתוצאות הליכי פשיטת הרגל מוצלחים בסיומם, אדם שהיווה נטל על החברה, משתקם, לומד התנהלות כלכלית נכונה וראויה ופועל למיצוי כושר השתכרותו וסילוק חובותיו, תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ושל הכונ"ר. ואולם כבר נאמר לא פעם שכללים אלו נכונים לחייבים המתאימים להליך זה ולא כל אדם המגיש בקשה להכריז עליו פושט רגל מתאים להליך זה. 5. סעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל מסמיך את בית המשפט להכריז על החייב פושט רגל או לדחות את בקשתו על פי מבחן תום הלב בקובעו: "18ה' (א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו". בבוחנו אם פעל החייב בתום לב, יבדוק בית המשפט את התנהגותו בשתי תקופות שונות: הראשונה, תקופת יצירת החובות טרם הגשת הבקשה להכריזו כפושט רגל; והשנייה, לאחר הגשת הבקשה במהלך ההליך המשפטי (לוין וגרוניס, עמוד 173). בחינת תום לבו של חייב ספציפי תערך תמיד על פי נסיבותיו הספציפיות של החייב כאשר חלוף זמן רב בין התנהגות חסרת תום לב ומועד הליכי פש"ר יכול עניין זה לרפא פגמים בהתנהלות החייב ובחוסר תום לב. ראה לעניין זה: ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, פסק דין מיום 3.5.09. מאידך חזרה על שגיאות עבר אשר סבכו בעבר חייב בחובות כמו החתמת בן משפחה בעודו במצוקה כלכלית על ערבויות נוספות מהווה אינדקציות להעדר תום לב בהווצרות חובות. על רקע תכליות אלו של הליך הפש"ר ומבחן תום הלב כאמור, יש לבחון את התנהגות החייבים בעניינם עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם ולקבוע האם מוצדק בנסיבות העניין להעניק לחייבים את הגנת הפקודה ולהכריזם פושטי רגל, אם לאו, והאם מדובר בחייבים אשר עתידים ויכולים לנצל הליכים אלו כדי ללמוד התנהגות נכונה, להשתקם, לסלק חובותיהם ולצאת לדרך חדשה. ט. המקרה הספציפי 1. במקרה דנן לא נסתרה טענת בעלי התפקיד כי החייבים לא הרימו נטל ההוכחה להוכיח כי החובות שיצרו החייבים נוצרו בתום לב. 2. מדובר בחובות שנוצרו אגב ניהול כושל של מספר עסקים על ידי בני משפחה. לא הוגשו דוחות אשר יוכיחו כי עסקינן בניהול כושל בלבד. לא הובאו מסמכים אשר יעידו כי הכישלון העסקי נבע רק מתרמית שביצע אחד מבני המשפחה כלפי האחרים. 3. יתר על כן עסקינן בעסקים שנוהלו מספר שנים חלקם ללא קשר אחד עם השני כאשר למרות הסתבכויות כספיות ולמרות מידע שהיה בידי החייבים על התנהלות קלוקלת של בן משפחתם מר אייל ברקוביץ לא הופסק המנהג של מתן אמון עיוור באותו בן משפחה והסכמה להעניק לו שוב ושוב אשראי, אמון וזכות לפעול כרצונו בכספם של אחרים. החייבים לא הפעילו שיקול דעת והיו אדישים לסבל נושיהם משהסכימו שוב ושוב לתמוך כלכלית באותו בן משפחה ולערוב לחובות החברות שניהל לטענתם לבדו בעבורם כאשר היה ברור להם כי אותו בן משפחה כושל כלכלית ומסבכם בחובות. יתר על כן החייבים החייבים היו נכונים לערוב אישית לחובות עצומים של החברות שניהלו החייבים, נתנו שיקים אישים וחתמו על ערבות אישית בסכומי עתק גם כשידעו שהחברות שניהלו מסובכות, גם כשידעו שבן משפחתם מר אייל ברקוביץ נוטל הלוואות בשוק האפור. החייבים גם הסכימו להעברת כספים מעסק לעסק ולעסקאות כלכליות תמוהות מבלי לבדוק את הדברים ולרדת לעומקם של דברים. 4. יתר על כן החייבים לא המציאו מסמכים שיסבירו אופן הווצרות החובות בעסקים אותם ניהלו בהיקפים הגדולים שנוצרו. החייבים לא הבהירו אילו פעולות נקטו כדי לבדוק ההתנהלות הכלכלית של החברות שבהקמתם ובניהולם היו שותפים ואלו פעולות נקטו לאחר שהובררה ההסתבכות הכלכלית ואלו פעולות נקטו לאחר שגילו ההתנהלות החמורה של בן המשפחה ועד לבריחתו מן הארץ. 5. אדישותם של החייבים המשיכה גם משהסכימו להשמע להוראות בן המשפחה ולמכור רכושם באמצעותו כדי להחזיר חובות. רק לאחר מעשה ביקשו לבטל עסקת מכר דירת בני הזוג מיאלי בטענה, שלא הוכחה, כאילו לא הבינו את תוכן העסקה עליה חתמו. 6. עסקינן אפוא בחייבים אשר לא הססו להכנס להרפתקאות כלכליות, לצור חובות גבוהים מאוד, להיות אדישים לנושיהם ואחר כך לטעון טענות לעניין חוסר הבנתם. מדובר בטענות שאינן סבירות ואין בהם כדי להוכיח שמדובר בחייבים שיצרו חובות בתום לב. גם אי המנעות החייבים מלחתום ערבות אישית לחברות אותם לטענתם אין הם מנהלים בעצמם אינה סבירה בעיני. מדובר בערבות בסכומי עתק אשר גם במחזורים שנוהלו בעסקי החייבים אינם סבירים. בוודאי אין סביר הדבר כאשר נכונות החייבים לחתום על ערבות ולפזר שיקים אינה נפסקת מיד משהוברר גודל האסון הכלכלי שנחת על החברות שניהלו ממשיך פעם אחר פעם. 7. בנוסף התנהלות החייבים בהליך אינה נקייה מספקות. החייבים לא המציאו כל המסמכים שנדרשו מהם, בני הזוג מיאלי פעלו בניגוד להחלטות שניתנו בעניינם, יצרו חובות בהליך בעודם מנהלים הליכים משפטיים ובעודם מחזיקים בדירה לא להם, מונעים פינויה ואינם משלמים בגין השימוש בה. החייב מר לרנר נמנע מלגלות כל המידע הרלוונטי בנוגע להתנהלות התא המשפחתי. לא הומצאו מסמכים בקשר להשתכרות גרושתו ובתו, לא הומצא פירוט מלא ומדוייק של כל הכנסותיו כתוצאה מהגמלאות להם זכאי. חייב זה אף נמנע מלתמוך טענותיו כי פרע חובותיו באמצעות מימוש נכסים במסמכים. לא הוברר אילו כספים הועברו לנושיו, מתי ובאיזה אופן. 8. החייבים גם לא גילו לבעלי התפקיד פעולות שנקטו באופן עצמאי להמשך ניהול ההליכים בעניינם. לא גילו כי הגישו תביעת חוב למפרק החברה שניהלו וכשלו ולא איפשרו לבעלי התפקיד לפעול כנדרש בעניינם. 9. מכל האמור לעיל מעמדות בעלי התפקיד בעניינם של כל החייבים ומדברי ב"כ הנושה אני סבורה כי אין מקום לקבל הבקשה ולהכריז על מי מהחייבים פושט רגל. 10. הדבר נכון גם לאחר ששקלתי הנסיבות האישיות של כל חייב. איני יכולה להתעלם מן העובדה כי גב' מיאלי בתקופה ארוכה בעודה בהליך לא מיצתה כושר עבודתה. איני יכולה להתעלם מן העובדה כי בצד גילו ומצבו של החייב מר לרנר חייב זה לא הציג מצב עובדתי מלא בנוגע להכנסות התא המשפחתי בו הוא חי ואף לא תמך טענותיו כי פרע חובותיו לבנקים באמצעות מימוש נכסים במסמכים כלשהם. י. סיכום לאור כל האמור לעיל, לאור אי הוכחת תום לב ביצירת החובות וכן התנהלות החייבים בהליך, אני מורה על דחיית הבקשות. בהתאמה, אני מבטלת את צווי הכינוס שניתנו בעניינם של החייבים, מבטלת את המגבלות שנקבעו במסגרתם לרבות ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ אשר יבוטל בתוך 90 יום ממועד מתן פסק הדין כדי לאפשר בעקבות מתאימה. בנוסף אני מתירה לנושים לפעול בכל דרך חוקית לגביית חובותיהם מהחייבים. הכונ"ר ישלם שכר המנהל המיוחד ויגבה שכר השגחתו לפי התקנות, מהכספים שהצטברו בקופת הכינוס ויתרת הכספים אם זו תעלה על סך של 2,500 ₪ תועבר לתיקי ההוצאה לפועל, לחלוקה בין הנושים. באם תוותר יתרה פחותה מסך של 2,500 ₪ יוותרו כל הכספים בקופת הכינוס וישמשו לתשלום הוצאות ההליך כאשר שכר השגחת כונס יעמוד על סך של 20% מהכספים והיתרה תשולם למנהל המיוחד. מנהל מיוחד