העתקה של מאמר באתר אינטרנט ללא מתן קרדיט למחברו, מהווה פגיעה בזכויות יוצרים ?

העתקה של מאמר באתר אינטרנט ללא מתן קרדיט למחברו, מהווה פגיעה בזכויות יוצרים ?

עיקרה של התובענה טענה להפרת זכות יוצרים חומרית ומוסרית בגין נטילת מאמר שכתבה התובעת, פרסומו באתר האינטרנט של הנתבעת 1 והפצתו בדואר אלקטרוני ללקוחות המנויים לאתר.
רקע עובדתי ותמצית טענות הצדדים

  1. יעל אשד היא מאמנת אישית לפרטים ולחברות ומתמחה בעולם הקריירה (להלן:" התובעת"). במסגרת עבודתה, היא מעבירה סדנאות, כותבת ומפרסמת מאמרים ולצורך זה, בין היתר, מנהלת אתר אינטרנט שכתובתו .
  2. "יותר מחברים בע"מ" הינה חברה פרטית הרשומה בישראל, המפעילה אתרי אינטרנט שונים (להלן: "הנתבעת 1" או "החברה"). בין אלה, מפעילה האחרונה אתר אינטרנט בשם: "בא-במייל" שכתובתו (להלן: "האתר" או "אתר הנתבעת 1"). תכליתו של האתר היא ריכוז תכנים המצויים באינטרנט ושליחתם לתיבות הדואר האלקטרוני של מנויי האתר, על פי קטגוריות הנבחרות על ידי הגולש וללא כל עלות.

הדירקטורים ובעלי השליטה בנתבעת 1 הם עדי גילמן ונעם שניר, כאשר האחרון מכהן גם כמנכ"ל החברה [(להלן ובהתאמה: "הנתבעת 2", "הנתבע 3" וביחד- "הנתבעים" או "הנתבעים 2 ו-3").
3. התובעת טענה, כי הגתה רעיון והשקיעה מאמץ, זמן ומחשבה במאמר בנושא שינוי קריירה אשר כותרתו: "יהיה מה שיהיה אני עוד אשנה" [(להלן: "המאמר", סעיף 5.1 לכתב התביעה)].
ביום 9.9.2008 הציגה התובעת לראשונה את המאמר באתר שלה, כחלק מעיתון חודשי שהפיצה למנויים ובהמשך, הגישה אותו לפרסום באתרי אינטרנט מקצועיים נוספים, ביניהם: , , , (סעיף 8 לתצהיר התובעת).

5. לטענת התובעת, העתיקו הנתבעים את היצירה, ערכו בה שינויים קלים (שינוי כותרת המאמר והוספת תמונות) ופרסמו אותה תחת קטגורית "מובחרים" באתר הנתבעת 1, כיצירה שלהם, בלא רשות התובעת, ללא אזכור שמה ומבלי להציע לאחרונה כל תמורה (סעיפים 5.4, 5.7 ו- 6.2 ו- 6.5 לכתב התביעה).
עוד כותבת התובעת, כי הנתבעים הפיצו את המאמר באמצעות העברתו לכתובת הדואר האלקטרוני של לקוחות המנויים לאתר והוסיפו קישור המאפשר לקוראים לשתף את המאמר ברשת החברתית פייסבוק. פעולות אלה, במצטבר, נועדו לצורך פרסום, שיווק וקידום אתר הנתבעת 1 והביאו, כך הטענה, לחשיפתה של יצירת התובעת למאות אלפי אנשים (סעיפים 5.6, 5.7 ו-5.8 לכתב התביעה, סעיף 16 לתצהיר התובעת, סעיפים 2.4 ו - 11לסיכומי התביעה).

6. בטרם הוגשה התובענה, שלחה התובעת מכתב מיום 6.2.2011 [(מוצג ו') ("המכתב הראשון")] ומכתב מיום 27.3.2011 [(מוצג ח', להלן: "המכתב השני"), אל הנתבעת 1, בבקשה להסיר את המאמר מהאתר. לטענתה, המכתבים לא נענו והמאמר לא הוסר מהאתר (סעיפים 17-19 לתצהיר התובעת). כתב התביעה הוגש ביום 11.4.2011 בגין הפרת זכויות יוצרים וזכויות נוספות של התובעת על ידי הנתבעים. התובעת דרשה פיצוי בסך 100,000 ₪ בגין הפרת זכויות יוצרים והזכות המוסרית וכן, בגין עילות נזיקיות ועשיית עושר ולא במשפט (סעיפים 6.1-6.7 לכתב התביעה).

7. בכתב ההגנה שהוגש ביום 5.6.2011, טענו הנתבעים, כי לא הוכח שהמאמר שפורסם באתר האינטרנט של הנתבעת 1 זהה למאמרה של התובעת. יתרה מכך, לדבריהם, כלל לא הוכח כי האחרונה היא שחיברה את המאמר (סעיף 3.2 לכתב ההגנה).
הנתבעים טענו כי התובעת עצמה פרסמה את המאמר באתרים המאפשרים לעשות שימוש חופשי ללא כל תנאי במאמרים המפורסמים שם. לראיה, הפנו הנתבעים לדף הבית של אתר , שם נכתב כי האתר מאפשר לגולשים לעשות שימוש חופשי על פי הצרכים שלהם ובחינם (סעיפים 3.2-3.6 לכתב ההגנה).
עוד ציינו הנתבעים, כי ההפרה לה טוענת התובעת, לא נעשתה באופן ישיר על ידי הנתבעים ובוודאי שלא על ידי מי מיחידי הנתבעים בנפרד (סעיף 2 לכתב ההגנה).
כעולה מתצהיר הנתבע 3, ביום 17.1.2011 הועבר לתא הדואר האלקטרוני של האתר מייל בצירוף המאמר, מאת הגולש שאולי אברהם (להלן: "שאולי"), אשר יצר מצג לפיו המאמר הוא פרי עטו. לאחר בדיקה שגרתית שבוצעה על ידי הנתבעת 1, פרסמה האחרונה את המאמר ככתבו וכלשונו, כפי שנשלח אליה (סעיפים 5, 6 ו-14 לתצהיר הנתבע 3 ).
לאור הנסיבות שתוארו לעיל, במצטבר, טענו הנתבעים כי לא ידעו ולא היה עליהם לדעת שהיצירה הינה פרי עטה של התובעת עובר לקבלת המכתב הראשון מהתובעת. לטענתם, לא צמח להם כל רווח מפרסומו של המאמר ועם קבלת המכתב הראשון מהתובעת, הוסר המאמר לאלתר, ללא כל בדיקה קודמת באשר לטענותיה של התובעת (סעיף 3.7 לסיכומי הנתבעים). לפיכך, בהתחשב בנסיבות הענין, זכאים הם להגנת "המפר התמים" מכוח סעיף 58 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (סעיף 14 לכתב ההגנה, סעיף 4.1 לסיכומי הנתבעים).

8. ביום 23.1.2012 הגיעו הצדדים להסדר דיוני, לפיו נקבע, בסעיפים 4-6, כי כל צד סומך ידיו על תצהיר מטעמו ואינו מבקש לחקור בחקירה שכנגד את המצהיר מטעם בעל הדין שכנגד. כמו כן, נקבע, כי יוגשו סיכומים קצרים בכתב ופסק הדין יינתן על בסיס התצהירים והסיכומים שיוגשו.

טענות מקדמיות
היעדר עילה
9. לטענת הנתבעים, מכיוון שהתובעת פרסמה את המאמר באתרים המאפשרים לעשות שימוש חופשי במאמרים, היא ויתרה בכך על זכויות היוצרים ביצירתה ואין לה להלין אלא על עצמה (סעיף 3.4 לכתב ההגנה).
בתצהירה של התובעת, הפנתה האחרונה לתנאי השימוש באתר , שם אמנם ניתן היתר להשתמש באופן חופשי בתכני האתר וללא כל צורך ברשות מערכת האתר ו/או יוצר המאמר, אך יחד עם זאת, נקבע מפורשות, כי "גולש שהחליט להשתמש בתכנים שבאתר מקבל על עצמו וללא סייג את ההתחייבויות הבאות: פרסום שם המחבר כפי שמופיע באתר, שמירת הקישורים המופיעים במאמר פעילים ככתבם וכלשונם לרבות כתבת הפניה, שלא לעשות כל שימוש הנוגד את החקיקה הפעילה במדינת ישראל או בתכנים" (סעיפים 22-23 לתצהיר התובעת).
לפיכך, משפרסמו הנתבעים את יצירתה של התובעת ללא אזכור שמה ובשינוי הכותרת של המאמר, פעלו הנתבעים בניגוד לתנאי השימוש שנקבעו באתר ודין טענתם להיעדר עילה להידחות.
היעדר יריבות
10. התובעת ביקשה להשית חבות אישית על הנתבעים 2 ו-3, מאחר שהאחרונים הם מקבלי ההחלטות ובעלי השליטה היחידים בנתבעת 1 ונחשבים לרוח החיה מאחורי פעילותה (סעיף 6.8 לכתב התביעה).
לטענת הנתבעים, כלל ידוע הוא, כי בחברה בע"מ, כמו בעניינינו, קיימת הפרדה בין אישיותו המשפטית העצמאית של תאגיד לבין אישיותם המשפטית הנפרדת של מנהליו. על מנת לבצע הרמת מסך, יש לטעון לכך מפורשות בכתב התביעה ולהצביע על קיומן של נסיבות מיוחדות, מאחר שזו תיעשה רק במקרים חריגים (סעיפים 2.3 ו- 2.4 לכתב ההגנה וסעיף 8 לסיכומי הנתבעים).
בסיכומיה, מבהירה התובעת, כי תביעתה נגד הנתבעים 2 ו-3 אינה נשענת על הדוקטרינה של הרמת מסך אלא על אחריות אישית, מתוקף היות האחרונים מנהלים ובעלי מניות בחברה שהפרה זכויות יוצרים (סעיפים 12.2 ו - 12.3 לסיכומי התביעה).
האם יש עילה שבדין להטיל על הנתבעים, זולת הנתבעת 1, אחריות אישית בגין הפרת זכות היוצרים של התובעת ביצירתה? על מנת להוכיח עילות תביעה אישיות כנגד האורגנים, נדרשה התובעת להוכיח כי יסודות העוולה של הפרת זכויות היוצרים ביצירתה מתקיימים אצל כל אחד מהנתבעים, כפי שנקבע בע"א 725/78 בריטיש קנדיאן בילדרס בע"מ נ' אורן פ"ד לה(4) 253, 259 ( 17.8.81), כאמור:
"אנו נדרשנו לשאלת אחריותו בנזיקין של המערער והבהרנו לעיל, כי עובדת היותו אורגן של חברה אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה. אם מעשיו ומחדליו עולים כדי עוולה אזרחית, תוטל עליו אחריות אישית בנזיקין. מאידך גיסא, לא תוטל על פלוני אחריות אישית בשל כך בלבד שבתוקף תפקידו בחברה הוא משמש כמנהלה וכאורגן שלה, אם לא הייתה לו מעורבות כלשהי במעשים".
נוכח ההלכה הפסוקה שהוצגה לעיל ובשים-לב לכך שהמידע על הפעילות עליה קובלת התובעת נמצאת בידיעתם המיוחדת של הנתבעים, כאשר אין מחלוקת של ממש שהנ' 2-3 הם אלה המפעילים את הנ' 1 ולא הובאו מצידם ראיות המבהירות את הדרך והאופן שבו פורסם המאמר באתר האינטרנט של הנ' 1 והופץ ללקוחות המנויים שם, שוכנעתי כי גם על הנ' 2-3 לשאת באחריות אישית בגין הפרת זכות יוצרים, כמעוולים, בהנחה שהוכחה הפרת זכות היוצרים הכלכלית והמוסרית של התובעת.
דיון
11. השאלה המרכזית בתובענה זו, היא האם הופרה זכות היוצרים, החומרית והמוסרית, של התובעת במאמרה, עקב פרסומו באתר הנתבעת 1 והפצתו בדואר אלקטורוני למנויים לאתר. לצורך ההכרעה, נידרש לארבע שאלות משנה, כדלקמן:


האם חלה על המאמר הגנת זכות יוצרים?
האם התובעת הינה בעלת זכות היוצרים, לרבות הזכות המוסרית, במאמר?
האם הייתה הפרה ואילו זכויות נפגעו?
מהו הסעד שיינתן?



הגנת זכות יוצרים
12. מועד ביצוע ההפרה נשוא התובענה הוא בתחילת שנת 2011 ולפיכך, הדין הרלוונטי לעניינינו הוא חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (להלן: "החוק"). על פי סעיף 4(א)(1) לחוק, זכות היוצרים תינתן לחמישה סוגים של יצירות וזו לשונו:
"יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי;"
"יצירה ספרותית" פורשה כ"יצירה המבוטאת בכתב" בסעיף 1 לחוק ומאמר, מעצם טיבו, הוא בגדר "יצירה ספרותית". האם המאמר בו עסקינן הוא יצירה ספרותית מקורית? ההלכה הפסוקה נוטה לפרש מקוריות בהרחבה, כך שאין צורך בחדשנות או באיכות יצירתית ודי בעמידה בדרישה כי היצירה לא הועתקה מאחר ראו: רע"א 2687/92 גבע נ' חברת וולט דיסני, פ"ד מח (1), 251 , 257 (, 30.12.93)]. מסקנתי היא, איפא, בהסתמך על דברי התובעת בתצהירה בדבר הדרך בה ראה המאמר אור לראשונה (ראו גם סעיף 14 להלן), כי מדובר ביצירה ספרותית מקורית והמאמר נופל להגדרה של יצירה מוגנת מכוח החוק.
בעלות בזכות היוצרים
13. יוצר היצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, על פי סעיף 33(1) לחוק. זכות זו מקנה לבעליה את הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, מגוון שימושים פומביים ומסחריים, בהתאם לסעיף 11 לחוק (להלן: "הזכות החומרית"). זכות היוצרים כוללת גם זכות אישית, אשר לא ניתנת להעברה וזו מוענקת ליוצר היצירה, ולפיה הוא זכאי לכך, ששמו ייקרא על יצירתו וכי לא יוטל פגם ביצירתו, בהתאם לסעיפים 45 ו – 46 לחוק, להלן: "הזכות המוסרית" droit moral, ראו: ע"א 93 / 2790, 93 / 2811 Robert E. Eisenman נ' אלישע קמרון פ"ד נד(3) 817, 840 ו'-ז', בעקבות: י' ויסמן "הזכות האישית (droit moral) בדיני זכות יוצרים" מחקרי משפט ז (תשמ"ט) 51; ערעור אזרחי 782/87 אבא אלחנני נ' עירית ת"א יפו פ"ד מ"ו(3) 529, סעיף 9 ואילך (1992).

14. האם המאמר הנדון הינו פרי עטה של התובעת, כך שהזכות החומרית והזכות המוסרית שייכות לאחרונה?
בכתב ההגנה, טענו הנתבעים, כי לא הוכח שהמאמר נכתב על ידי התובעת (סעיף 3.2 לכתב ההגנה). לטענתם, נחזה המאמר להיות פרי עטו של הגולש שאולי, מששלח האחרון למערכת האתר את המאמר (סעיף 7 לתצהיר הנתבע 3).
בהתייחס לתמיהתה של התובעת, הכיצד ייתכן שהנתבעים לא פנו אל שאולי והכניסו אותו כחלק מההליך בהודעת צד ג' או מדוע לא הגישו תצהיר מטעם האחרון, התגוננו הנתבעים בטענה, כי לא ניתן היה להתחקות אחר פרטיו האמיתיים של שאולי (סעיפים 5.3-5.5 לסיכומי התובעת, סעיף 4.2 לסיכומי הנתבעים).
החל מכתב התביעה וכלה בתצהיר המצורף לו ובסיכומיה, טענה התובעת בעקביות, כי המאמר הוא יצירה מקורית פרי עטה. לטענתה, המאמר הוצג לראשונה באתר האינטרנט של התובעת ביום 9.9.2008 ובאתרים שונים, כאשר בכל מקום שבו פורסמה היצירה, נכתב כי הזכויות שמורות לה (סעיפים 5.1-5.3 לכתב התביעה, סעיפים 6-8 לתצהיר התובעת, סעיפים 3.1-3.6 לסיכומי התובעת). משלא הוכח אחרת על ידי הנתבעים, יש לראות בתובעת כבעלת זכויות היוצרים במאמר.
טענותיהם של הנתבעים, כי לא היה עליהם לדעת שהיצירה הינה פרי עטה של התובעת וכי זכאים הם להגנה כ"המפר התמים" כאמור בסעיף 58 לחוק (סעיף 4.1 לסיכומי הנתבעים), דינן להידחות. על פי ההלכה הפסוקה, יש לפרש הגנה זו בצמצום והנימוקים היחידים המצדיקים היעדר חשד, אינם מתקיימים בעניינינו [ראו: תא (מרכז) 9289-02-09 גולני נ' כהן, סעיף 72 לפסק הדין של כב' השופט ב' ארנון ( 8.2.2012)].
הפרת זכות יוצרים
15. המאמר הועתק, איפא, לאתר האינטרנט של הנתבעת 1 והועמד לרשות הציבור, ללא הסכמתה של התובעת, בלא ציון שמה ובשינויים מספר שנעשו בו. האם בפנינו הפרה? אילו סוגי זכויות נפגעו בעת ביצועה?

16. הוכח, כי זכות היוצרים שייכת לתובעת. האם המאמר שפורסם באתר הנתבעת 1, הוא בגדר עותק של היצירה, כאמור בסעיף 12 לחוק. לענין זה, יפים הדברים שנאמרו בע"א 559/69 אלמגור נ' גודיק, כד (1) 825 , 830 ( 14.7.70):
" השאלה אם הדמיון בין שתי היצירות מספיק על מנת לקבוע כי מדובר בהעתקה של חלק ממשי ומהותי היא שאלה של עובדה ושל דרגה. תשובה לשאלה זו צריכה להינתן לא על סמך השוואה מכנית של מספר מילים או שורות הדומות ביצירות הנדונות, אלא לפי התרשמות של השופט מהיצירות בכללותן."
אין מחלוקת כי בעניינינו ניתנה גישה מלאה למאמר וקיים דמיון בתכנים, עד כדי זהות. בהתאם להלכה שנקבעה וצוינה לעיל ולאחר השוואת נוסח המאמרים, אני קובע כי בוצעה פעולת העתקה על פי לשון סעיף 12(1) לחוק.

17. בהעתקת יצירה והעמדתה לרשות הציבור, בלא הסכמתו של היוצר, מופרות זכויות היוצרים המעוגנות בסעיפים 11, 12 ו-15 לחוק. אינני מתעלם מן העובדה, כי המאמר פורסם גם באתרי אינטרנט שונים המאפשרים לגולשים להשתמש באופן חופשי במאמרים וללא אישור מיוצריהם, כל עוד הגולשים עומדים בתנאי השימוש, לרבות פרסום שם המחבר (ראו סעיף 9 לעיל). בענייננו הפרסום שנעשה על ידי הנתבעים הייה ללא אזכור שמה של התובעת ותוך שינוי הכותרת, כך שהוכחה הפרה של הזכות החומרית המעוגנת בסעיפים 11, 12 ו–15 לחוק.
הוא הדין באשר לזכותה המוסרית של התובעת. בהעתקת היצירה ופרסומה ללא ציון שמה של התובעת, היפרו הנתבעים את זכותה המוסרית של התובעת ביצירתה לפי סעיף 46(1) לחוק. כמו כן, הופרה זכותה של האחרונה גם לפי סעיף 46 (2), מאחר שניתן לראות בשינוי כותרת המאמר כשינוי שעלול להשפיע על התייחסות הקורא ליצירה כולה ויש בו כדי לפגוע בכבודה של התובעת.
סעדים
18. הכלל המנחה לקביעת פיצויים בגין הפרת זכות חומרית או זכות מוסרית, הוא סעיף 56 לחוק. בהתאם לסעיף 56(א) לחוק, אם הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.
בסעיף 56(ב) מונה המחוקק את השיקולים שבית המשפט רשאי לשקול עת קביעת סכום הפיצוי, כאמור:
"(1) היקף ההפרה;
(2) משך הזמן שבו בוצעה ההפרה;
(3) חומרת ההפרה;
(4) הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט;
(5) הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט;
(6) מאפייני פעילותו של הנתבע;
(7) טיב היחסים שבין הנתבע לתובע;
(8) תום לבו של הנתבע.
(ג) לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת.
(ד) השר רשאי, בצו, לשנות את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א)."

19. בהתבסס על השיקולים דלעיל, אבחן את ההפרה בעניינינו. נדון מאמר אחד בלבד, אשר פורסם על ידי התובעת עצמה גם באתרים הפתוחים להעתקה, בתנאים, ללא כל צורך נוסף בקבלת רשותה.
המאמר פורסם באתר הנתבעת 1, כאחד מבין מאמרים רבים במגוון תחומים, אשר הועברו למנויי האתר. האתר של הנתבעת 1 אינו בגדר אתר מתחרה באתר של התובעת, מעצם היותו בעל מאפייני פעילות ועיסוק שונים (סעיפים 16.1 ו–16.2 לכתב ההגנה).
באשר למשך הזמן שבו בוצעה ההפרה, הציגו הצדדים גרסאות סותרות, שעליהן לא נחקרו, כפי שהוסכם בהסדר הדיוני. אף אם נלך לחומרא ונניח כי המאמר לא הוסר מהאתר עד למועד הגשת התביעה ביום 11.4.2011, נראה כי משך ההפרה הייה של מספר חדשים.
לענין הנזק, אמנם אין צורך בהוכחתו על פי סעיף 56(א) לחוק, אך הדעת נותנת שאם היה נגרם לתובעת נזק משמעותי, הייתה האחרונה מנסה להצביע על אי אלו נזקים ממשיים שנגרמו לה בפועל. סביר, עם זאת, להניח כי השימוש שנעשה במאמר התובעת, לרבות הפצתו למנויי האתר, עזר לנתבעים בהצגת אתרם כבעל תוכן משמעותי.


סוף דבר
20. אני קובע את הפיצוי בגין הפרת זכויות התובעת מכוח חוק זכות יוצרים בסך של 20,000 (עשרים אלף)₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה (11.04.2011) ועד למועד התשלום המלא בפועל. אני מחייב, את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם את הסך האמור לתובעת. אני מחייב, בנוסף, את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הוצאות המשפט, (בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הוצאתו בפועל של כל פריט ועד לתשלום בפועל. החזר אגרת תביעה בגין הסכום שנפסק בפועל), וכן, בנוסף, שכ"ט עו"ד בסך 10000 (עשרת אלפים) ₪, להיום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. טיפול הוגן ביצירה

  2. העברת זכויות יוצרים

  3. זכויות יוצרים בתמונה

  4. עורך דין יצירות אמנות

  5. זכויות יוצרים קלישאה

  6. תחולת חוק זכות יוצרים

  7. זכויות יוצרים של צלם

  8. זכויות יוצרים גופנים

  9. זכויות יוצרים על מידע

  10. זכויות יוצרים בצילום

  11. זכויות יוצרים על אריזה

  12. זכויות יוצרים על משחק

  13. זכויות יוצרים על רעיון

  14. הזכות המוסרית של יוצרים

  15. הפרת זכויות יוצרים פסל

  16. זכויות יוצרים על תוכנה

  17. זכויות יוצרים על קטלוג

  18. זכויות יוצרים על הרצאה

  19. תקנות זכות-יוצרים, 1929

  20. תביעת חוב זכויות יוצרים

  21. פקודת זכות יוצרים, 1924

  22. זכויות יוצרים על פרסומת

  23. הפרת זכויות יוצרים מחזה

  24. זכויות יוצרים על מאמרים

  25. זכויות יוצרים ספר לימוד

  26. זכויות יוצרים על צילומים

  27. הפרת זכויות יוצרים בטעות

  28. זכויות יוצרים על אייקונים

  29. הפרת זכויות יוצרים בתוכנה

  30. העתקת לוגו - זכויות יוצרים

  31. סעיף 3א לפקודת זכות יוצרים

  32. עונש על הפרת זכויות יוצרים

  33. זכויות יוצרים של צלם אופנה

  34. עריכת מוזיקה זכויות יוצרים

  35. זכויות יוצרים על ספר נהלים

  36. מעצר על הפרת זכויות יוצרים

  37. ערעור על הפרת זכויות יוצרים

  38. זכויות יוצרים על מאגרי מידע

  39. זכויות יוצרים במסגרת העבודה

  40. הפרת זכויות יוצרים בצעצועים

  41. זכויות יוצרים בתוכנת הפעלה

  42. הגדה של פסח - זכויות יוצרים

  43. זכויות יוצרים על כתבה בעיתון

  44. הפרת זכות יוצרים הגדה של פסח

  45. זכויות יוצרים - יצירת אומנות

  46. העתקת ספר הפרת זכויות יוצרים

  47. זכויות יוצרים מילון אבן שושן

  48. זכויות יוצרים על מאמר בעיתון

  49. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007

  50. עורך דין לענייני זכויות יוצרים

  51. זכויות יוצרים בתוכנת ווינדוס

  52. זכויות יוצרים על מודעות פרסום

  53. פרשנות לתנ''ך - זכויות יוצרים

  54. השמעה פומבית של יצירה מוסיקלית

  55. זכויות יוצרים של צלם על תמונות

  56. דחיית תביעת הפרת זכויות יוצרים

  57. זכויות יוצרים על תמונות בקטלוג

  58. יצירה מוזיקלית - זכויות יוצרים

  59. הפרת זכויות יוצרים אולם אירועים

  60. הפרת זכויות יוצרים על שיר קריוקי

  61. זכויות יוצרים על דמויות בדיוניות

  62. זכויות יוצרים על אירוע בשידור חי

  63. האם יש זכויות יוצרים על פסקי דין

  64. השאלה בספריה - הפרת זכויות יוצרים

  65. הפרת זכויות יוצרים טלויזיה בכבלים

  66. חוק זכות יוצרים, 1911 תיקון תש"י

  67. העתקת הרצאה אקדמית - זכויות יוצרים

  68. מוזיקה באירוע פרטי - זכויות יוצרים

  69. הפרת זכויות יוצרים בתוכניות אדריכלות

  70. הפרת זכויות יוצרים ע''י השמעת שירים

  71. זכויות יוצרים על ממצאים ארכיאולוגיים

  72. זכויות יוצרים על יצירות אומנות עתיקות

  73. הפרת זכויות יוצרים מוסיקליות בבית קפה

  74. הגנה על זכויות יוצרים לפני תחילת החוק

  75. זכויות יוצרים בקערות פלסטיק חד פעמיות

  76. האם יש זכויות יוצרים על עריכה - עיצוב

  77. הפרת זכויות יוצרים בתחנות רדיו צבאיות

  78. עונש על החזקת יצירה מפרת זכויות יוצרים

  79. צו זכות יוצרים (הסכם טריפס), התש"ס-1999

  80. הצעת חוק זכות יוצרים על יצירות קולנועיות

  81. צו זכות-יוצרים (ארצות-הברית), תשי"ג-1953

  82. חוק לתיקון פקודת זכות-יוצרים, תשי"ג-1953

  83. פיצוי ללא הוכחת נזק על הפרת זכויות יוצרים

  84. הדפסת עותקים של ספרים - הפרת זכויות יוצרים

  85. זכויות יוצרים על תמונה - פיצוי בסך 10,000 ש''ח

  86. תקנות זכות יוצרים (ספריות וארכיונים), התשס''ט-2008

  87. תביעת הפרת זכות יוצרים בשל השמעת יצירות מוקלטות במרפאה

  88. תביעה לפיצוי בגין הפרת זכות יוצרים בחוברת לימוד בשפה הערבית

  89. העתקה של מאמר באתר אינטרנט ללא מתן קרדיט למחברו, מהווה פגיעה בזכויות יוצרים ?

  90. רישיון ייחודי זכויות יוצרים: ניתן להעניק רק בהסכם בכתב (סעיף 37(ג) לחוק זכויות יוצרים)

  91. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון