אחריות מכוסה בפוליסה של קבלנים או קבלני משנה של המבוטח

טוענים כי אחריותם מכוסה בפוליסה שהוציאה חברת הביטוח, שכן הם בבחינת "קבלנים או קבלני משנה" של המבוטח הראשי. לטענתם, הם ביצעו את עבודות תכנון המתקן בהזמנת מעגן התפלה בע"מ ולכן נכללים בגדר הקבלנים שהועסקו על ידי המבוטח הראשי. חברת הביטוח טוענת מנגד, כי המודיעים אינם בבחינת קבלנים, שכן לא עסקו בעבודות הקמה בפועל. לגישתה, כן ניתן להבין, הביטוי קבלנים כולל רק קבלני ביצוע ואינו כולל מי שלא עסק בעבודות ביצוע. לחלופין טוענת חברת הביטוח כי המודיעים מושתקים מלטעון לקיומו של כיסוי ביטוחי, שכן בהליך קודם, בת"א 848/05 (חיפה), בו נדונה תביעת שאריו ותלויו של המנוח, לא העלו המודיעים כל טענה בדבר קיומו של כיסוי ביטוחי בחברת הביטוח. דיון והכרעה 7. כפי שאפרט להלן, הגעתי למסקנה כי דין טענת המודיעים להתקבל וכי הפוליסה שהוצאה על ידי חברת הביטוח מכסה גם את חבותם כלפי התובע. תחילה נבחן את פרשנות הוראות הפוליסה ולאחר מכן נדון בטענת ההשתק. הפוליסה 8. זהותו של מבוטח נקבעת על פי האמור בחוזה הביטוח. בדרך כלל המבוטח הוא הצד שהתקשר בחוזה הביטוח. עם זאת, לעיתים מבקש המתקשר לכלול בהגדרת המבוטח גם גורמים נוספים, בין שהם מצוינים בשמם המפורש ובין בדרך של הפניה לתפקידם או לזיקתם לנושא הביטוח (ראו ש' ולר, ביטוח, כרך ראשון, 176 (2005); י' קיהל, ביטוח חבויות בישראל 54-53 (1992)). הטעמים להרחבת הכיסוי הביטוחי לבקשת המתקשר, כך שיכלול גם את אחריותם של גורמים נוספים, עשויים להיות מגוונים; לעיתים מבקש המתקשר להבטיח עצמו מפני תביעה של צדדים שלישיים שיינזקו כתוצאה ממעשיהם של אותם גורמים נוספים; לעיתים הדבר נובע מחשש שמא הגורמים הנוספים אינם מבוטחים וכי כל חבות שתוטל עליהם תגרור את חיובו של המתקשר; לעיתים הטעם העיקרי הינו חסימת תביעות שיבוב שעשוי המבטח להגיש כנגד אותם גורמים העובדים עבור המתקשר; לעיתים הדבר נועד כדי למנוע מחלוקות וחיכוכים בין המתקשר לשאר הגורמים בנוגע לאחריות היחסית לנזק שנגרם; לעיתים הטעם הינו חסכון בעלויות הביטוח ובדמי ההשתתפות העצמית ולעיתים הכנסת הגורם הנוסף כמבוטח הינה פרי של הסכמה בין המתקשר בפוליסה לבין אותו גורם נוסף (כגון התחייבות של שוכר לבטח את אחריות המשכיר וכדומה). 9. כאשר חוזה הביטוח אינו נוקב בשמם המפורש של כל הגורמים הנכללים בהגדרת "המבוטח", יש לפרש את הוראת הפוליסה על פי תכליתה ועל פי אומד דעתם של הצדדים. בע"א 5464/00 פרץ ג.ג. מהנדסים נ' קינן פ"ד נז(4) 481, 490 (2002) מציינת השופטת מ' נאור: אכן, את המונח "קבלן" או "קבלני משנה" בפוליסת "המגן" עלינו לפרש על- פי התכלית האובייקטיבית של החוזה "המשקפת את היעדים והמטרות אשר יש להניח כי הצדדים לחוזה, כאנשים סבירים, היו מבקשים להגשים" (כלשון המשנה לנשיא ברק בבג"ץ 846/93 ברק נ' בית-הדין הארצי לעבודה, ירושלים [4], בעמ' 10)[] . את הפוליסה עלינו לפרש לאור ניסוחה הגורף בשים לב לרצונה של "פרץ", כקבלן ראשי טיפוסי, לרכוש לעצמה כיסוי ביטוחי מקיף בלי יכולת לדעת אם לכל מי שעתיד ליטול חלק בפרויקט באופן מזדמן יש כיסוי ביטוחי. כשרכשה לעצמה "פרץ" פוליסת ביטוח אצל "המגן", היא ביקשה לרכוש לעצמה ביטחון כלכלי. היא ביקשה להבטיח כי כל התרחשות באתר שבגינה יהיה ניתן לדרוש ממנה פיצויי נזיקין, תהיה מכוסה כיסוי ביטוחי". איש מהצדדים לא הביא עדים או ראיות ועל כן ניתן ללמוד על אומד דעת הצדדים רק על פי האמור בפוליסה עצמה ובמסמכי החיתום שצורפו. 10. מעיון בפוליסה ניתן להסיק כי מטרת מעגן התפלה בע"מ, המבוטח הראשי, הייתה לכלול בגדר המבוטח את כל אותם גורמים שיוזמנו על ידה לצורך ביצוע עבודות הקשורות או כרוכות בהקמת המתקן. אין במסמכים כל זכר לצמצום ההגדרות אך ורק לקבלני ביצוע. המונח קבלן, שאוב מחוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 המורה, כי "חוזה קבלנות הינו חוזה לעשיית מלאכה או למתן שירות כשהקבלן אינו עובדו של המזמין". ייחודו של הקבלן הינו בכך שהוא מבצע עבודה או שירות עבור המזמין, אך אינו עובד של המזמין (סעיף 1 לחוק). קבלן המשנה אינו אלא גורם שמבצע חלק מעבודתו של הקבלן עבור המזמין "קבלנות משנה היא מצב שבו קבלן (הקשור בחוזה קבלנות עם מזמין) מתקשר עם קבלנים אחרים (קבלני משנה), בחוזי קבלנות, לביצוע חלקים מהמלאכה או השירות (או אף כל המלאכה והשירות) שהוא התחייב לבצע עבור המזמין" (ראו א. זמיר, קבלנות משנה, יחסי מזמין, קבלן, קבלן משנה, מחקרי משפט י"א, 45 (תשנ"ד)). 11. בענייננו, אין חולק כי המבוטח הראשי, מעגן התפלה בע"מ, הזמין את ביצוע עבודות התכנון מהמודיעים (ראה את האמור בהסדר הדיוני). עבודות התכנון שביצעו המודיעים הינן העבודות לתכנון המתקן להתפלת מי ים שהעבודות להקמתו הן העבודות המבוטחות על פי הפוליסה (ראו גם סעיף 4 לסיכומי חברת הביטוח). הואיל וכך, ומאחר ויחסי המודיעים ומעגן התפלה בע"מ היו יחסי קבלנות (במובנם על פי חוק חוזה קבלנות), ברי שהמודיעים נכללים בהגדרת המבוטח על פי הפוליסה וחבותם כלפי צדדים שלישיים מכוסה בפוליסה. המודיעים נשכרו כקבלנים לשם ביצוע עבודות התכנון ואלו מהוות חלק אינטגרלי מעבודות הקמת המתקן. לא ניתן להקים מתקן ללא תכנון ומכאן שעבודות התכנון, כל עוד לא הוחרגו מפורשות, הינן חלק מעבודת ההקמה. השתק 12. הטענה החלופית שמעלה חברת הביטוח הינה טענת השתק. לגישתה, שתיקת המודיעים בהליך הקודם חוסמת את דרכם לטעון לקיומו של כיסוי ביטוחי. טענה זו אין לקבל. ההליך הקודם הסתיים בפשרה ללא שניתנה בו כל הכרעה לעניין קיום כיסוי ביטוחי או העדרו. העובדה שהמודיעים לא העלו טענות לעניין הכיסוי הביטוחי בחברת הביטוח, אינה מעידה על ויתור מצדם, שהרי המודיעים יכלו לדרוש את השיפוי גם לאחר תום ההליך בתיק הקודם (כפוף לתנאי הפוליסה בדבר מתן הודעה וכדומה). 13. זאת ועוד, טענת ההשתק שמעלה חברת הביטוח מכוונת כנראה לעיקרון "ה"השתק השיפוטי" שהינו פרי פסיקת בתי משפט. ככלל, "ההשתק השיפוטי עיקרו שאין אדם יכול לטעון דבר והיפוכו [...]" (ע"א 1351/06 ח'ורי נ' חברת ארמון ההגמון (קסר אלמוטראן) בע"מ (17/9/2007)[] ). בעניין אחר נאמר כי תכלית הכלל בדבר השתק שיפוטי הוא "[...] למנוע פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט" (רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, פ"ד כ"ט(6), 625 (2005)). על מנת שטענת ההשתק השיפוטי תתקבל ודרכו של בעל הדין האחר תחסם מלהעלות טענה כלשהי "[...] על בעל הדין שטוען לתחולתה להראות כי לא רק שטענתו של בעל הדין אותו הוא מבקש להשתיק סותרת באופן מפורש את שטען בהליך קודם, אלא גם כי טענה זו התקבלה באותו הליך [...]" (רע"א 8297/12 הפניקס הישראלי לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (16/7/2013)[] ). במקרה הנוכחי, בהליך הקודם, לא נדונה הטענה בדבר כיסוי ביטוחי, לא הועלתה טענה סותרת ולא ניתנה כל הכרעה. לפיכך, ברי שאין תחולה לכלל ההשתק השיפוטי. 14. נוסיף עוד ונבהיר כי טענת המודיעים ולפיה בהליך הקודם לא ידעו על קיומו של הכיסוי הביטוחי, לא נסתרה ואין טענה כי הפוליסה גולתה כבר בהליך הקודם. סוף דבר 15. מכל הטענות לעיל, הנני מקבל את טענת המודיעים ומורה כי הפוליסה שהוצאה על ידי ביטוח חקלאי חברה לביטוח בע"מ מכסה את חבותם כלפי התובע. על כן, ישולם הסכום המוסכם על פי התחשיב כמפורט בסעיף 5 להסדר הדיוני. חברת הביטוח תשלם למודיעים הוצאות ההליך בסך של 2,000 ₪. קבלן משנהחברת ביטוחפוליסהקבלן