לא בנקל יורה בית המשפט לבעל דין לגלות מסמכים שאינם ברשותו או שלא היו קיימים קודם לכן, שכדי להשיגם יידרש בעל הדין להשקיע מאמצים רבים [ראו למשל רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג (1.11.05)]. 1. לפני בקשת המבקשים שהוכתרה כ-"בקשה למתן צו המורה למשיבה להוסיף ולהשיב על השאלון" (להלן: בקשת אינטק), ובקשה מטעם המשיבה אשר הוכתרה כ- "בקשה למתן צו המורה למשיבים לגלות מסמכים ולתת פרטים נוספים" (להלן: בקשת כאל). שתי הבקשות הוגשו במסגרת ההליכים המקדמיים בין הצדדים בתובענה ובתובענה שכנגד שמתנהלות ביניהן. 2. המשיבה הינה חברה פרטית בבעלות בנק דיסקונט לישראל בע"מ והבנק הבינלאומי הראשון, אשר עוסקת בין היתר בפעולות סליקה של כרטיסי אשראי במסחר מקוון (להלן: כאל). המבקשת 1 (להלן: אינטק) הינה חברה שמייצגת בתי עסק בעיקר ממדינות אירופה אשר מוכרים שירותים מקוונים שונים (להלן: בתי העסק), כשנטען על-ידי כאל כי המבקשים 2 ו-3 הם בעלי השליטה או מנהליה. 3. בין כאל ובין אינטק נכרת הסכם בחודש אפריל 2009, לפיו אינטק תפעל לשם שיווק שירותי סליקה של כאל בין בתי העסק (להלן: ההסכם), ובהמשך כאל התקשרה בהסכמים עם בתי עסק שונים לשם מתן שירותי סליקה לעסקאות המתבצעות באתרים המקוונים של בתי העסק, כנגד תשלום עמלה. על פי הנטען בכתבי הטענות, בשלב מסוים כאל הודיעה על ביטול ההסכמים וסירבה להמשיך להעניק שירותי סליקה לבתי העסק, כשעיקר המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים, עניינה האם ההסכמים בוטלו כדין בגין טענת כאל, כי הייתה רשאית לעשות כן נוכח הפרות שבוצעו על-ידי בתי העסק ו/או אינטק, אם לאו. 4. בעקבות ולאחר הפסקת ההתקשרות, אינטק הגישה תביעה כספית בסך של 18,000,000 ש"ח נגד כאל, בה טענה כי כאל ביטלה את ההסכם שלא כדין באופן חד צדדי "לאלתר" תוך שגרמה לה נזקים שונים, ללא שהוכחה כל עילה או פעילות אסורה של בתי העסק, המצדיקה את ביטול ההסכמים. 5. מנגד, כאל טענה בכתב הגנתה כי הפסקת ההתקשרות מצידה, נעשתה כדין וזאת נוכח התנהלות בתי העסק והחשדות נגדם בגין הפרת כללים בינלאומיים שונים, זאת לאחר שלא ניתנו על ידם הסברים מספקים. כן טענה כאל, כי אינטק יחד עם המבקשים 2 ו- 3 הפרו כלפיה את התחייבויותיהם, וגרמו לה להפסדים כספיים ולפגיעה בתדמיתה ובמעמדה אצל חברות כרטיסי האשראי. 6. כאל הגישה מטעמה כתב תביעה שכנגד בסך של 6,942,760 ₪ נגד אינטק, וכן כנגד המבקשים 2 ו- 3 לבקשה דנן (להלן כולם: אינטק), וטענה כי הם אחראים לנזקיה הכספיים והתדמיתיים שכן אינטק, כך לטענתה, לא פיקחה על פעילות הסליקה של בתי העסק, כפי שהתחייבה לעשות לכאורה, ועל כן היא נושאת באחריות במקרים של מרמה או פעילות אסורה אחרת מצד בתי העסק. כמו כן טענה כאל כי ההסכמים השונים כללו במפורש זכות לסיים או להשעות הסכמי סליקה לפי שיקול דעתה הבלעדי, במקרים בהם לדעתה ישנה הפרה או עתידה להיות הפרה של הכללים, כפי שאכן ארע, לטענתה. 7. מנגד, אינטק טענה בכתב ההגנה מטעמה, כי נזקיה של כאל נגרמו בין היתר בשל מעשים פליליים לכאורה של מנהליה שלה (של כאל), ותוך שהתעלמה מכך שאחוז מסוים מהעסקאות הרלוונטיות עשוי להיות בניגוד לכללים הבינלאומיים, ופעלה בניגוד להוראות חוק וכללים שונים. לטענת אינטק, כאל היא זו שעוולה כלפיה, כאשר החליטה על הפסקת ההתקשרות וגרמה לנזקיה אשר פורטו בכתב תביעתה, והתביעה שכנגד נועדה אך ורק ליצור סחבת והליכים משפטיים מיותרים, ומהדין לדחותה. בקשת אינטק: 8. בבקשתה עותרת אינטק לכך שבית המשפט יורה לכאל להוסיף ולהשיב לשאלון שהיא העבירה לידיה, מעבר לאשר הושב על ידי כאל בתצהיר התשובות מטעמה. לטענת אינטק, כאל נקטה בדרך של התחמקות, כאשר השיבה לרובן המכריע של השאלות במענה "לא רלוונטי", למרות שמרבית השאלות עוסקות במישרין בתביעה ונועדו לברר את המחלוקות לגופם של דברים. יתר על כן, התשובות ניתנו על-ידי עובדת זוטרה, אשר אין לה ידיעה ממקור ראשון, ועל כן התבקש בית המשפט להורות לכאל להגיש תצהיר תשובה לשאלון בידי מנהל או עובד בכיר, אשר מכיר את העובדות באופן אישי. לטענת אינטק, במרכז תביעתה עומדת הטענה כי לא התנהגות בתי העסק היא זאת שגרמה להפסקה המיידית בהתקשרות המשולשת בין בתי העסק לבין הצדדים להליך דנן, אלא מחדליה ומעשיה של כאל, אשר הובילו להטלת קנסות עצומים בהיקפים של עשרות מיליוני דולרים על כאל על-ידי ויזה ומאסטרכארד העולמיים, ואשר גרמו לנציגי הבנקים במועצת המנהלים של כאל לחסל במחי יד אחת את הפעילות של סליקת כרטיסי אשראי באתרים המקוונים המסווגים כאתרים עתירי סיכון. כך גם, נטען כי נוכח ממצאים חמורים בדבר התנהלותה של כאל, החליטה מועצת המנהלים להפסיק לאלתר את סליקת העסקאות באתרים המקוונים עתירי סיכון, תהא התוצאה אשר תהא, כך אינטק. אינטק הפנתה לאותן שאלות שנענו כי אינן רלוונטיות להליך, תוך מיקוד סוגי השאלות השונות ל-7 פרקים בטבלה, הכוללות את הקשור להתנהלות כאל בניגוד לכללים ובניגוד לחוק וכדלקמן: בדיקות וחקירות פנימיות של פעילות כאל, המניעים להתנהלות הנפסדת של כאל, הפרת הכללים של ויזה ומסטרכרד העולמיים, התנהלותה חסרת תום הלב של כאל כלפי אינטק ובתי העסק המיוצגים על-ידה, זהות מקבלי ההחלטות, ולבסוף הפעלת חוקרים פרטיים על-ידי כאל. 9. מנגד, כאל טענה כי רובן המכריע של השאלות אינו רלוונטי לבירור הסוגיות אשר עומדות על הפרק, והשאלות מכבידות ומצריכות את כאל בהשקעת משאבים רבים. כן טענה כי השאלות נוסחו בצורה גורפת, ושבחלקן חוזרות על עצמן, ו"מתרחקות" בציר העובדתי ובציר הזמן מהמסכת העובדתית והמסגרת הכרונולוגית שאופפות את ביטול ההסכמים, באופן שהרלוונטיות שלהן מוטלת בספק, וכשאין בהן כדי לקיים את תכלית שלב השאלונים, דהיינו, יעילות הדיון וצמצום גדר המחלוקות בין הצדדים. כן טענה כאל כי זכותה להחליט אודות זהות המצהיר מטעמה, מה עוד שהמצהירה מטעם כאל היא עובדת בכירה שעבדה בכאל גם בתקופה הרלוונטית לתובענות ומכירה מידיעה אישית את העובדות הקשורות למחלוקת. כך גם, נטען כי אינטק לא טרחה לפרט ביחס לכל שאלה ושאלה את הרלוונטיות שלה לתביעה ולמחלוקות, אלא התייחסה באופן כוללני לקטגוריות של שאלות. לטענת כאל, חזית המחלוקת מצומצמת, ועניינה נסיבות ביטולם של הסכמי הסליקה שבין כאל וחמישה בתי העסק שנזכרו בתביעה, בין סוף חודש ינואר 2010 לתחילת חודש פברואר 2010. מאידך, חלק ניכר מהשאלות אינו מתייחס לכך, אלא לנושאים שאינם קשורים כלל וכלל לגדרי המחלוקת האמורים. עוד נטען, שהיה על אינטק להתייחס ספציפית לשאלה זו או אחרת, ולא להתייחס לקבוצת שאלות באופן כוללני. 10. אינטק, בתשובתה לתשובה, טענה כי יש להורות לכאל להשיב באופן מלא על השאלון, שכן מטרת השאלות, בין היתר, היא הוכחת טענתה כי ההסכמים בוטלו שלא כדין על ידי כאל ונעשו בשל מחדליה של כאל בלבד ולא בשל התנהלות זו או אחרת של בתי העסק, כנטען על ידה. יתר על כן, הסיבה שהוצגה על-ידי כאל כסיבה לסיום ההתקשרות, הינה סיבה כוזבת, ודי בהצגת מצג כוזב שכזה, כדי להוות בגדר ביטול חוזה שלא בתום לב. כך, בכוונת אינטק להוכיח כי לא ההתנהגות של בתי העסק אשר יוצגו על-ידה הייתה הסיבה להפסקת המיידית של ההתקשרות המשולשת, אלא סטיות חמורות מנהלים פנימיים של כאל, אשר לדעת מועצת המנהלים שלה, היו בלתי חוקיים בחלקם, וכי הם אלו שגרמו למועצת המנהלים של כאל להפסיק לאלתר את כל ההתקשרויות עם אתרים מקוונים עתירי סיכון. דיון והכרעה: 11. אכן, הלכה היא כי יש להשיב על שאלות בעל דין, כאשר המגמה הננקטת בנושאים אלה היא "רחבה" ועל בית המשפט לאזן בין רלוונטיות השאלות מחד גיסא, לבין אי הכבדה יתרה על הנשאלים, מאידך גיסא, כשנדרש כי השאלון לא יביא לידי עיכוב ההליכים בין הצדדים [ראו למשל רע"א 3068/08 סונול ישראל בע"מ נ' ליזרוביץ (20.8.08)]. כמו כן מענה על שאלון נועד להשיג מטרות דיוניות חשובות שחלקן נוגע לחסכון בזמן שיפוטי ולקיומו של הליך הוגן, וחלקן נוגע לקבלת נתונים שיאפשרו לבעל דין להוכיח את טענותיו, ולחידוד השאלות שבמחלוקת [ראו תקנות 107 ו-120 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות); ראו גם מ' קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי (מהדורה 15, 2007) עמודים 767-766; 770]. בנוסף, הזכות להציג שאלות אינה מצומצמת לעובדות אשר שנויות במחלוקת במישרין, והיא חלה גם לגבי העובדות שקיומן או שאי-קיומן יכול לשפוך אור על העובדות השנויות במחלוקת [ראו א' קדם הודיות, שאלונים וגילוי מסמכים בהליך האזרחי עמוד 46 (הוצאת אוצר המשפט, 2009)]. 12. בית המשפט בדונו בבקשה שעניינה מענה לשאלון רשאי לבחון את השאלון ואת מידת הכבדתו על דרך של "התרשמות כללית" כאשר כמכלול הוא חייב לשקף אופי ענייני ומעשי [ראו בר"ע 1078/05 סלון ירושלים מוצרי חשמל בע"מ נ' כלליר תפעול ואחזקה בע"מ (22.3.06)]. 13. ברור על כן, כי ישנה חשיבות רבה לקביעת "חזית המחלוקת" שבין הצדדים, לרבות להכרעה בשאלת הרלוונטיות של שאלה זו או אחרת. לא בכדי הרחיבה אינטק הן בבקשתה והן בהתייחסותה לתשובה מטעם כאל, אודות הקשור לאירועים בכאל ובחברות הקשורות עימה, וכשמנגד, ביקשה כאל להרחיק נושאים אלו מחזית המחלוקת דנן, ולצמצמה לשאלת הפרת ההסכמים וההוראות על-ידי בתי העסק ו/או אינטק. ואכן, מעיון בשאלות אשר נכללות בבקשה דנן, עולה כי חלק ניכר מהן, עניינן בקשור לכאל ולהתנהלותה הנטענת. 14. אין אני סובר כי בשלב זה יש להכריע באופן סופי בגדר המחלוקות שבין הצדדים, ובמיוחד לאור הגישה המרחיבה, בכל הקשור למענה על שאלונים. עם זאת, מעיון בכתבי הטענות, ומבלי לקבוע מסמרות סופיות, מעיון בסעיפים 55-53 לכתב התביעה שהגישה אינטק, קיימות טענות כי אם אכן הפירסומים המפורטים בסעיפים אלו נכונים, אזי כאל, ככל הנראה, הונתה את בתי העסק ואינטק, בהציגם בפניהם טענה כוזבת אודות הקנס שהוטל על-ידי מאסטרכרד אינטרנשיונל, וכאילו הוא קשור "לעבירות" שנטען כי בוצעו כביכול על-ידי בתי העסק, וכן נטענו טענות נוספות כבר בכתב התביעה האמור, אודות אותו איבוד עשתונות מוחלט של מועצת המנהלים של כאל, שהביאו לביטול ההתקשרויות באופן מיידי. ודוק, כאל בסעיף 199 לכתב ההגנה, אמנם טענה כי לא ניתן לבסס תביעה על קטעי עיתונות, אשר אינם יכולים ואינם מתיימרים לשקף נכונה את המציאות, דהיינו כי כאל עצמה ראתה בנטען, כחלק מתביעת אינטק. יתר על כן, כאל התייחסה לאותן עובדות נטענות, אודות כשלים בהתנהלותה היא, תוך שהיא טוענת כי אין בקיומן, גם אם היו, לשלול את אחריות בתי העסק, תוך שהיא חוזרת ומדגישה כי הקנסות שהושתו על כאל היו בשל הפרות או חשד להפרות של בתי העסק, ולא בשל התנהלותה של כאל. לא למותר להפנות גם לכתב ההגנה של אינטק לתביעה שכנגד, אשר אף הוא כולל טיעונים הקשורים לעובדות נטענות אודות התנהלותה של כאל, ואותו איבוד עשתונות נטען. לאור האמור, נראה כי אין לקבל את עמדתה הגורפת של כאל, כאילו לא היה מקום לכל התייחסות שהיא ולכל מענה שהוא, לשאלות הקשורות לנושא התנהלותה של כאל והקשורים עימה. עם זאת, לרבות נוכח אשר צוין בכתבי הטענות, דומה כי אין מקום לאפשר הרחבה מעל הנצרך, בהיקפן של השאלות הקשורות לכך. ויודגש תקנה 107 לא נועדה להוות תחליף לחקירות נגדיות [ראו למשל דבריו של כב' השופט אורנשטיין בבש"א (ת"א) 23889/07 סטילפלסט בע"מ נ' חברת ד. לכיש פלסטיק בע"מ (24.1.08) פסקה 8]. 15. אכן, אינטק לא התייחסה באופן מפורט לכל שאלה ושאלה, אולם מנגד, תחמה את השאלות לפרקים, ובאופן שניתן להתייחס, אכן, לכל פרק לכשעצמו, וכך גם התייחסו הצדדים בטיעוניהם. 16. פרק א' עניינו כאמור בטענות הקשורות להתנהלות נטענת של כאל, בניגוד לכללים ובניגוד לחוק. לטענת אינטק, כל השאלות בפרק זה מתייחסות לאותם מחדלים אשר הובילו בסופו של יום לביטול ההתקשרויות עם בתי העסק השונים, ועומדים למעשה בליבה של התביעה. מנגד, טענת כאל כי אינטק לא ניסתה להראות את הרלוונטיות של שאלות אלו. נוכח אשר פורט עד כה, דומה כי יש מקום לחייב את כאל להשיב על מקצת מהשאלות שבפרק זה, וזאת תוך הסתייגות אשר חלה גם ביחס לפרק זה וגם ביחס לפרקים הבאים. הסתייגות זו עניינה הרחבת השאלות מעבר לאותה טענה מרכזית אודות הסיבה "האמיתית" להפסקת ההתקשרות, וכך גם אודות הסיבה להטלת הקנסות. משכך, אין מקום לשאלות הכלליות אודות ההתנהלות הכללית של כאל, אלא אך ורק בהתייחס לשאלות העונות, לכאורה, על אשר צוין לעיל. משכך, יש מקום להשיב על שאלות 168, 169, 66, 70, 72, 88 ו-89 (למעט הצגת מסמכים). 17. פרק ב' עניינו בדיקות וחקירות פנימיות של כאל. אינטק טוענת כי השאלות נועדו להוכיח כי מבקרי הפנים אשר בדקו את התנהלותה של כאל עוד לפני "המשבר", חזו את האסון התאגידי והכלכלי, וכי למרות הביקורות והאזהרות, המשיכה כאל בהתנהגותה הנפסדת, תוך שהיא "מצפצפת" (כך במקור) על הוראות בנק ישראל, חוק האוסר הלבנת הון וכללים מחייבים של ויזה ומאסטרכארד העולמיים. כך גם, נועדו השאלות כי הבדיקות שנערכו לאחר מכן אישרו את חומרת המעשים. מנגד, טוענת כאל כי לא ברור הכיצד בדיקות שונות שנעשו בקשר לכאל, קשורות לשאלת ביטול ההסכמים, ובמיוחד שהבדיקות שנעשו לא נגעו במישרין לבתי העסק, וממילא גם פרק זה אינו רלוונטי לתביעה. בעניין פרק זה, אין להתעלם מאשר השיבה כאל לשאלה 9 בדבר הימצאות הדו"ח בידיה של אינטק, תשובה המשליכה על שאלות נוספות, כך גם התשובה בהתייחס לשאלה 75. משכך, יש להשיב על שאלות 79 ו-80. 18. פרק ג' עניינו המניעים להתנהלות הנפסדת הנטענת של כאל. בעניין זה נטען על-ידי אינטק, עמדו מול הפועלים מטעם כאל לא רק המטרות הרגילות של השאת רווח, אלא מטרות אחרות, כך גם הסכמי שכר וטענות למוטיבציה אישית של המנהלים המעורבים, תוך התעלמות מכל הבקרות והסיכונים. מנגד, טוענת כאל כי גם אם כנטען על-ידי אינטק, אין קשר בין טענות אלו לבין מושא המחלוקת. כך גם, נטען כי הסכמי העסקה אישיים הינם מידע פרטי. בנושא פרק זה, אכן חלק ניכר מהשאלות "רחוקות" מחזית המחלוקת, אף אם נראה אותה באופן נרחב. כך גם, טרם חשיפת הסכמי העסקה עם גורם זה או אחר, יש להציב את התשתית מדוע יש מקום לחשיפת הסכמים שכאלו. עם זאת, נראה כי יש מקום לענות על שאלות 24, 25 ו-20. 19. פרק ד' עניינו הפרת הכללים של ויזה ומאסטרכארד העולמיים. הטיעונים בהקשר לשאלות מושא פרק זה, דומים לטיעונים ביחס לפרקים הקודמים, כולל טענת אינטק כי לא בתי העסק הם אלו שהפרו את הכללים, אלא ההפרות החמורות בוצעו באופן שיטתי על-ידי כאל, בידיעה ברורה כי היא פועלת בניגוד לכללים ולנהלים, וכי בגין כך הוטלו הקנסות. עוד נטען, כי הטענות כנגד בתי העסק הינן טענות כזב, אשר באו להצדיק את ההתנהלות הנטענת של כאל, ועל כן כלל השאלות רלוונטיות. מול טענות אלו, טוענת כאל כי לאחר שהוגש כתב אישום חמור כנגד אחד מבתי העסק שאוגדו תחת אינטק, בשל אותן נסיבות שהובילו לביטול הסכם הסליקה עימו, הרי שאינטק אינה רשאית ואינה יכולה לטעון, באמת ובתמים, כי בתי העסק לא הפרו את הכללים אלא כאל. מכל מקום, על אינטק להראות כי בתי העסק לא הפרו את כלליהם של חברות האשראי הבינלאומיות, וכי השאלות בפרק זה אינן יכולות לתרום בנושא זה. לאור אשר פורט עד כה, נראה כי אין לקבל את עמדת אחד מן הצדדים באופן גורף. יתר על כן, חלק מהשאלות חורגות מהכותרת הפרק כדלעיל, אלא עוסקות בנושאים אשר מצויים בכתבי הטענות כגון פגיעה במוניטין. לאחר העיון, נראה כי יש לחייב את כאל לענות על שאלות 52 (ללא צירוף מסמכים), 53 (ללא צירוף מסמכים), 50 (למעט הסיפא), 51, 54 (ללא המסמכים), 55, 56, 60, 61, 90, 91, 129 (ככל שאכן היה חיוב), 130, 131. 20. פרק ה' עניינו התנהלותה חסרת תום הלב של כאל כלפי אינטק ובתי העסק. גם ביחס לפרק זה, טוענת אינטק כי השאלות קשורות ללב ליבה של התביעה. דהיינו, כי לא מדובר על הפרות של בתי העסק, אלא החלטה פזיזה ועקרונית של הנהלת כאל ו/או בעלי מניותיה להפסיק לאלתר את פעולות הסליקה באתרים מקוונים עתירי סיכון, וכי השאלות נועדו לברר את היקף ההפרות הנטענות של מפעילי אתרים אחרים, וכיצד כאל פעלה בהתייחס לכל אחד מן "המפרים" הנטענים. כך גם, אודות ביטולי הסכמים עם גורמים אחרים. מנגד, טוענת כאל כי אין קשר בין הפרות שבוצעו על-ידי בתי עסק אחרים לתביעה שעניינה הפרות של בתי העסק שאוגדו תחת אינטק. גם בעניין פרק זה, אין לנו אלא לחזור על אשר צוין לעיל, דהיינו כי יש להתייחס לחזית המחלוקת הרחבה. משכך, יש מקום כי כאל תענה לשאלות 142, 138 (ולא באופן של הפניה כללית לכתב ההגנה), 82, 83, 164, 143, 144, 145, 199, 187 (ולא על דרך ההפניה), 162, 84, 85, 108 (בהתייחס לבתי העסק שאוגדו במסגרת אינטק), 109 (כנ"ל), 110 (כנ"ל), 111 (כנ"ל), 146 (לא על דרך ההפניה), 147 (כנ"ל וללא המסמכים), 148 (כנ"ל). 21. פרק ו' עניינו זהות מקבלי ההחלטות, פרק ז' עניינו הפעלת חוקרים פרטיים על-ידי כאל. בהתייחס לזהות מקבלי ההחלטות, טוענת אינטק כי בכוונתה לזמנם לעדות, וביחס לחוקרים הפרטיים - הרי נושא זה קשור למבקשים 2 ו- 3, וזאת על-מנת להבהיר את "תום הלב" של כאל בפעולותיה לשליחת חוקרים למעקב אחר אנשים פרטיים, לאחר הגשת התביעה שהוגשה על-ידי אינטק. מול האמור, טוענת כאל כי לעניין בעלי המשרה, הרי מדובר על נושא מפורסם וידוע, וכי ביחס לחוקרים, מדובר על אירועים לאחר הגשת התביעה, ובכל מקרה, מדובר על מידע חסוי. בכל הקשור לשאלות של פרק ו', אין אני רואה מניעה למתן תשובות עליהן, גם אם הדברים פומביים. לעניין החוקרים הפרטיים, יש להבדיל בין ממצאי חקירה אשר הוכנו לקראת משפט, כפוף לחובת גילוי קיומם להבדיל מחשיפתם, לבין עצם שימוש בחוקרים. אולם, נראה כי אכן השאלות בנושא זה "רחוקות" ואין מקום כי בשלב זה, כאל תחשוף את התנהלותה והכנותיה לקראת המשפט, ואף לקראת הגשת תביעה. 22. יוער, כי ככלל, אין בהוראה במסגרת החלטה זו כי על כאל להשיב תשובה לשאלה זו או אחרת, למנוע מכאל לטעון ולציין מדוע עפ"י הוראת דין זו או אחרת, אינה חייבת לעשות כן. בלשון אחרת, נוכח ההשגה המרכזית של אינטק כי לא היה מקום למתן תשובות גורפות, כי השאלות אינן רלוונטיות, מצאנו להורות אשר קבענו לעיל, דהיינו אודות הרלוונטיות. כך גם, אודות הצורך בהצהרה ולא בהפניה. אולם, לא נדרשנו במסגרת האמורה להתייחסות לטענה אפשרית ביחס לשאלה זו או אחרת, מדוע אין מקום לענות עליה מעבר לטיעון כי מדובר על שאלה לא רלוונטית. 23. לא מצאתי לנכון לחייב את כאל להחליף את זהות המצהירה מטעמה, וזאת נוכח אשר צוין ביחס לתפקידה בכאל, במועדים הרלוונטיים. כמובן, שניתן יהיה בבוא העת לבחון, אם אכן, כנטען על-ידי כאל. מכל מקום, נוכח אופן מתן התשובות גם לשאלות אחרות, מצופה כי התשובות תהיינה, עד כמה שאפשר, מפורטות וענייניות. בקשת כאל: 24. כאל עתרה לבית המשפט לכך שיורה לאינטק לגלות מסמכים שונים שלא גולו על ידה עד כה במסגרת הליכי גילוי המסמכים ביניהם. 25. כאל טענה כי אינטק פועלת בדרך של הסתרת מסמכים ופרטים רבים המצויים ברשותה ובשליטתה אשר רלוונטיים לבירור ההליכים בין הצדדים. כאל גם טענה לכך שהתנהלות אינטק היא בניגוד למצג שהוצג על ידה בבית המשפט, לפיו, כביכול, נמסר לידי כאל כל מסמך שנמצא ברשותם (של אינטק) או שנתבקשו להמציא. לשיטתה של כאל, במעשיה, אינטק פועלת באופן המנוגד לדין ולפסיקה בישראל ואין מקום להימנע מגילוי מסמכים, רק בשל העובדה שאינטק חולקת על עילה או טענה בכתבי הטענות. 26. בין היתר כאל עותרת לקבל לרשותה העתק מדוחות כספיים ודיווחים שונים חתומים, לרשויות המס בשוויץ ובארץ של אינטק ושל בעלי השליטה בה או מנהליה; דוחות כספיים שונים של בתי העסק עמם נחתמו הסכמי סליקה שמהם ניתן ללמוד על הנזקים שנגרמו לכאורה לכאל; מסמכים הנוגעים לאופן בו אינטק התנהלה ופיקחה על בתי העסק והתנהלותה מול סולקים ובתי עסק אחרים, אשר נחוצים לבירור הטענה כי אינטק לא קיימה פיקוח צמוד כנדרש על פעילות הסליקה של בתי העסק השונים ולא פעלה על מנת למנוע או לתקן את הדרוש תיקון באופן מיידי, ובמיוחד לנוכח טענת אינטק בדבר התרשלות כאל בפיקוח על בתי העסק; מסמכים הקשורים להליכים שונים שנוהלו כנגד בתי עסק שהיו נגדם חשדות לביצוע עבירות שונות; פרטים נוספים לגבי זהות מחזיקי בעלי המניות של אינטק ומסמכים נוספים. 27. מנגד, אינטק טענה כי יש לדחות את הבקשה הואיל ומדובר בבקשה מיותרת שאינה אלא 'מסע דיג' (כך במקור) של מסמכים אשר חלקם כלל אינם קיימים בידי אינטק וחלקם אינו רלוונטי לבירור ההליכים בין הצדדים. כן מפנה אינטק לכך שכאל עצמה לא גילתה ולא העבירה לידיה את מלוא המידע והמסמכים הקיימים ברשותה (כגון פרוטוקולים של ישיבות מועצות מנהלים של כאל או של בנק דיסקונט) ומפנה לבקשתה לעניין מתן התשובות החלקי לשאלון שהועבר לכאל על ידה, כאשר לטענתה של אינטק כאל נמנעה מלהשיב לרובו המכריע. 28. בנוגע לדוחות הכספיים של בתי העסק, טענה אינטק כי מדובר במסמכים שאינם ברשותה ומעולם לא היו בחזקתה, ואין מקום לחייבה להמציא מסמך שאין היא מחזיקה בו, וכך גם ביחס למסמכים המבוקשים לגבי ההליכים שהתנהלו בארה"ב ביחס לבתי העסק. לגבי מסמכים הנוגעים לאופן בו אינטק פיקחה על בתי העסק, לטענת אינטק אלו נמסרו זה מכבר לכאל. לגבי מסמכים מהם ניתן ללמוד על התנהלות אינטק מול סולקים ובתי עסק אחרים, טענה אינטק כי יש לדחות את הבקשה, הואיל ומדובר בדרישה שבחלקה כוללנית ובלתי מוגדרת, ואף עשויה לחשוף מסמכים חסויים של לקוחות שאינם צד להליכים דנן. כן טענה אינטק כי כאל לא הצליחה להצביע על הרלוונטיות של המסמכים הללו. בנוסף התייחסה אינטק לבקשה לגלות דוחות כספיים שונים ודיווחים לרשויות המס של אינטק ושל בעלי השליטה בה או מנהליה. לטענתה, כאל לא הראתה את הנחיצות והרלוונטיות של המסמכים המבוקשים, ואין מקום לחייבה למסור מסמכים אלו. כן ציינה, כי לפי החוק השוויצרי אין חובה לחתום על הדוחות הכספיים. כמו כן הבהירה אינטק (במסגרת הדרישה לפרטים נוספים) שנפלה טעות בשמה של החברה שרכשה 20% ממניותיה ואין היא מחויבת בהמצאת מסמכים שונים שניתן יהיה ללמוד מהם מיהם הבעלים של חברה זו, וכי מסמכים בנדון אינם ברשותה, ואין מקום לחייבה "לייצר" מסמכים אלה. 29. כאל ציינה בתשובתה לתשובת אינטק, כי לאור תשובותיה של אינטק, נותרו למעשה, שלוש קטגוריות של מסמכים שאינטק מסרבת לגלות, ובכך למעשה גידרה את בקשתה, כדלקמן: דיווחים של בעלי השליטה או מנהליה של אינטק לרשויות המס בארץ ובחו"ל [למעט בהקשר הדיווחים לרשויות המס שנמסרו בארץ על ידי המבקשת 2]. לגבי קבוצה זו טענה כאל כי מדובר במסמכים רלוונטיים שכן יש בהם כדי ללמד על התנהלותם של בעלי השליטה או מנהליה של אינטק, ולסייע בבירור טענות אינטק באשר לנזקים לכאורה שנגרמו לה; הסכמים ביחס לסולקים אחרים מלבד כאל, ביחס לבתי העסק הנזכרים בתביעה או בתי עסק אחרים; מסמכים והסכמים מהם ניתן ללמוד האם בתי העסק הנזכרים בתביעה קיבלו שירותי סליקה מגורמים אחרים פרט למבקשת באמצעות אינטק או אחרים. 30. לגבי שתי קבוצות המסמכים האחרונות (ב' ו-ג'), טענה כאל כי מסמכים אלו יסייעו בבירור הנזקים הממשיים שאירעו לכאורה, יאפשרו בחינה של טענות אינטק השונות, בין היתר, בקשר לאופן סיומם של הסכמים אלו והאם אינטק פנתה לחברות סליקה אחרות כדי להקטין את נזקיה הנטענים. דיון והכרעה: 31. הלכה פסוקה היא כי הרלוונטיות של מסמכים מתפרשת על דרך ההרחבה, במובן זה שיש לגלות כל מסמך שעשוי לקדם עניינו של בעל הדין [ראו למשל החלטתו של כב' השופט עמית ברע"א 2376/13 רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע"מ נ' דהן (8.7.13) פסקה 12], זאת כדי לקדם את "גילוי האמת", את ההגינות ואת היעילות הדיונית. על כן לא בנקל יורה בית המשפט לבעל דין לגלות מסמכים שאינם ברשותו או שלא היו קיימים קודם לכן, שכדי להשיגם יידרש בעל הדין להשקיע מאמצים רבים [ראו למשל רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג (1.11.05)]. 32. בנסיבות המפורטות לפני דומה כי בכל האמור ביחס לדיווחי מס בארץ ובחו"ל של מי מבעלי השליטה או מנהליה של אינטק לא ניתן הסבר מספק על ידי כאל מדוע עליהם להמציא מסמכים אלו ומדוע אין די בדיווחים השונים שניתנו על ידי אינטק. לכאורה בשלב זה, טרם הורם מסך ההתאגדות של אינטק, ואין מקום לדרישות אלו, לפחות בשלב זה, ועל כן יש לדחות את בקשת כאל בכל האמור למסמכים אלו. 33. לגבי ההסכמים והמסמכים השונים המבוקשים ביחס לסולקים נוספים ובתי עסק אחרים, ככל שמדובר בהסכמים או מסמכים שאינטק היא צד להם, ועוסקים בשירותים שנתנה אינטק לסולקים נוספים ביחס לבתי העסק מושא ההליכים דנן או שניתן יהיה ללמוד מהם כי בתי העסק מושא ההליכים דנן קיבלו שירותי סליקה מגורמים אחרים פרט לכאל, הרי שעליה להמציאם לידי כאל. מסמכים והסכמים אלו יאפשרו, בין השאר, לבדוק את הטענות ביחס לנזקים השונים הנטענים. 34. לגבי הסכמים ומסמכים אחרים, כאלו שאינם ברשותה של כאל או בשליטתה, הרי שאין מקום לדרוש מאינטק לפנות לצדדים שאין להם קשר להליכים דנן, ולדרוש מסמכים או הסכמים כלשהם. עם זאת, כמובן שלאור הנטען אודות מסמכים שכאלו, יחול המתחייב מכך. סיכומם של דברים: 35. אשר על כן, כאל תשיב על אותן שאלות וכמפורט, מחד גיסא, ואינטק תשלים את גילוי המסמכים, מאידך גיסא - הכל עד ליום 10.12.14. 36. כל צד יישא בהוצאותיו.בנקמסמכים