לטענת החייב חובותיו נוצרו בתום לב בשל כשלון עסקי ונטען שהחייב משתף פעולה עם בעלי התפקיד וממלא חובותיו בהליך וכי החברות שהוקמו על ידו בזו אחר זו נועדו לסייע לו במאמציו לסלק חובותיו. 11. אין מחלוקת כי כנגד החייב הוגשה תביעת חוב על ידי הנושה אשר שמואלי בע"מ. מדובר בחובות שיצרה החברה שלישית בגינה הוגשה, על ידי הנושה, כנגד החייב תביעה אזרחית בת.א. 22411-02-11 בבית משפט השלום בחיפה. ההליכים בתביעה, שהוגשה ארבעה ימים לאחר מתן צו הכינוס, עוכבו בטרם הוברר האם מדובר בחוב ממשי והאם זה נוצר לאחר שהיה החייב או החברה השלישית בקשיים. 12. החייב טען כי הוא נכון להעביר לקופת הכינוס כל הכספים המוחזקים על שמו בקופות גמל, קרנות השתלמות וכד'. כן ציין החייב, כי הוא חולה בסכרת ומטופל בתרופות. 13. החייב טען, שכל חובותיו נוצרו בתום לב בשל כשלון עסקי. נטען שהתנהלותו בהליך נאותה ומן הדין להכריז עליו פושט רגל ולאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו. ב. עמדת בעלי התפקיד 1. בעלי התפקיד מתנגדים למתן הכרזה בתיק זה. נטען, כי חובות החייב נוצרו שלא בתום לב. נטען שהחייב הקים חברה אחר חברה תוך שהוא נוטש כל חברה לאחר שנוצרו לה חובות. נטען שהחייב התרשל משלא וידא ביצוע והשלמת התחייבות החברה הראשונה אליו, לשחררו מחובותיו וערבויותיו לה ובכך סיבך עצמו בהתנהלותו בחובות. 2. נטען כי החייב היה מודע לבעייתיות בפתיחת חברות חדשות. לכן, הקים חברות חדשות בהם היה הרוח החיה ואולם בעלי המניות היו גורמים אחרים. חיזוק לכך נמצא במידע שהתקבל מאחד הנושים. עוד נטען כי החייב נטל על עצמו התחייבות החברה השלישית שעה שזו הייתה שרויה בקשיים כלכלים. הסכמתו ללא סיבה סבירה לטול מניות אחיינו בחברה זו, כשהוא עצמו שרוי בקשיים כלכלים אינה ברורה. 3. עוד נטען כי ממידע שהתקבל מאחד הנושים עולה כי כל החברות שהוקמו כאמור לעיל פעלו באמצעות החייב והוא היה בהם הרוח החיה. כן נטען שהחייב מוסיף להתגורר עם גרושתו באותו בית מגורים. 4. עוד נטען כי גרסת החייב, לפיה בשנת 83 הצטרף לעסקי אחיו בחברה הראשונה, אינה נכונה. נטען, כי בשנת 1990 היה החייב בעל שתי חברות, אחת מהם החברה הראשונה. נטען, שהחייב לא הצהיר בתצהיר התומך בבקשה על בעלותו במניות שתי חברות אלו, למרות שהוא מחזיק ב- 33% מהמניות שהונפקו בחברות אלו. נטען אפוא כי החייב לא הצטרף לעסקי אחיו, אלא היה הרוח החיה והפעילה בחברות אלו. 5. אשר להתנהלות החייב בהליך, נטען, כי החייב איננו ממלא כנדרש אחר חובותיו בהליך. נטען שהחייב אינו מגיש דוחות כנדרש. ואכן רק לאחר שהתקבלה הודעת ב"כ הכונ"ר מיום 16.5.2013 כי החייב איננו מגיש דוחות הוגשה ביום 2.6.2013 הודעה מטעם ב"כ החייב על הגשת דוחות. עיון בדוחות אלו, אשר הוגשו ללא אסמכתאות, מלמד כי הדוחות ממולאים באופן רשלני, ההוצאות האמורות קבועות ואינן משתנות מדי חודשי ולא צורפו קבלות המאמתות הוצאת ההוצאות הנטענות. 6. יצוין, כי לא הובהר מה תפקידו של החייב בחברה בה הוא מועסק כיום ומדוע הוא משתכר השכר שהוא משתכר לאור נסיונו, מומחיותו ותפקידו בחברה. בשל כל האמור לעיל, אופן יצירת החובות והתנהלות החייב בהליך, מתנגדים בעלי הפקיד להכרזת החייב פושט רגל. 7. אציין, כי המנהל המיוחד בהגינותו סבר בהתחשב במועד יצירת החובות העיקריים כי היה מקום לשקול עמדת בעלי התפקיד שוב לולא התנגדות הנושה, אשר שמואלי בע"מ. למתן הכרזה וטענותיו והמידע שסיפק. נטען שלא ניתן להתעלם מן העובדה, כי לטענת נושה זה, יצר החייב חובות חדשים במהלך הפעלת החברה השלישית ומנע אפשרות בירור תביעה שהוגשה בגין חובות אלו בבית משפט השלום בחיפה. המנהל המיוחד היה נכון להסכים למחיקת ההליכים בתיק זה כדי לברר ההליכים בתביעה הנ"ל ולאחר בירורה לשוב ולשקול מתן אפשרות לניהול ההליכים בתיק זה. ב"כ החייב בתגובותיו לא התייחס לאפשרות זו. ג. המסקנה לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי אני סבורה כי דין הבקשה להדחות. לטעמי לא הוכיח החייב כי יצר חובותיו בתום לב וכמו כן התנהלותו בהליך אינה מלמדת כי עסקינן בחייב המתאים להליך ולגביו יש להעדיף התכלית השנייה של הליכי פשיטת רגל. אכן חלק מחובותיו של החייב נוצרו לפני יותר למעלה מעשור שנים והיה מקום לשקול עניין זה. אולם החייב לא חדל ממנהגו ויצר חובות גם באמצעות החברה השלישית שהקים. במצב עניינים זה יש מקום להעדיף את המתווה עליו המליץ המנהל המיוחד. לפיכך, אין מקום בשלב זה לקבוע כי החייב הרים נטל ההוכחה המוטל עליו והוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב או כי קיימות נסיבות המצדיקות למרות הכל התעלמות מעובדה זו והענקת ההזדמנות להנות מהגנת ההליך. ואולם, יש מקום להורות כי היה ולאחר ביטול ההליך דנן וסיום בירור תביעת הנושה נגד החייב, בבית משפט השלום בחיפה, תדחה תביעת הנושה נגד החייב, לא יהיה באמור בפסק דין זה משום סגירת האפשרות בפני החייב לשוב ולנקוט בהליכים חדשים להכרזתו פושט רגל. ד. דיון I דיון משפטי 1. סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה") קובע: "בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשו לו חוות דעת הכונס הרשמי אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו..." 2. השאלה העיקרית העומדת בפני בית המשפט בדונו בבקשת חייב להכריזו פושט רגל, היא האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו, עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטרה של הפקודה. ראה לעניין זה: שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שלישית בעמוד 173 ע"א 5503/92 עדה קריצמן ואח' נ' הכנ"ר, פד"י מט (1) עמוד 479 ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי, תק' - על 2009 (3) 1913 (2009) 3. להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות. האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה והיעילה והשווה ביותר והשנייה, לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. ראה לעניין זה: ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז (4), 197,205-206 4. הנטל להוכיח כי לא הסתבך בחובותיו בחוסר תום לב מוטל על החייב. בית המשפט בודק האם סיכן החייב את כספי הנושים בחוסר איכפתיות, במעשי מרמה, במצגי שווא; האם הסתיר נכסיו מנושיו או הבריחם. עוד בוחן בית המשפט כיצד פעל החייב כדי למנוע התדרדרותו הכלכלית, אם בכלל. ראה לעניין זה: ע"א 4178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1) 435 5. אכן, ככלל חייב אשר הפסיק פעילותו בחברה שהייתה בבעלותו ואשר נקלעה לקשיים והקים חברה חדשה אשר עסקה באותו עניין, לכאורה על מנת לנצל את האישיות המשפטית הנפרדת של שתי החברות, מתנהל בחוסר תום לב. כך נפסק בפש"ר (חי) 260/00 יעקב אוחנה נ' הכנ"ר, (לא פורסם): "מי שמקים חברה ומסתבך בחובות כלכליים ולאחר מכן מקים חברה שנייה העוסקת באותו תחום בדיוק וממשיך באמצעות החברה החדשה לצבור חובות, מעיד על עצמו כי התנהגותו חסרת תום לב והוא נוטה לסכן את מצבת חובותיו מתוך מודעות וכוונה תחילה, שאם לא כן, היה עליו להסיק את המסקנות המתבקשות מההסתבכות הכלכלית הראשונה ולא להמשיך עוד ולהגדיל את מצבת חובותיו באמצעות חברה חדשה". מאידך נפסק כי גם במקרים אלו יש לבדוק כל מקרה לגופו, יש לבדוק סכום החובות שנצבר בעסק הראשון והאם מדובר בסכום שאדם סביר יכול לחשוב ולפעול לשם הקמת עסק חדש שבאמצעותו יוכל לעבוד ולנסות לסלק את חובותיו הקודמים. יש לבדוק המניע העומד מאחורי פתיחת עסק חדש ובאיזה אופן נפתח עסק שכזה. ראה לעניין זה: פש"ר (נצ') 291/09 שמחה ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי, תק - מח 2010 (4) 8297 וראה גם: פש"ר (נצ') רפי צור נ' הכנ"ר, 17/01/11 פש"ר (חי) 1231/07 אבו עאסי נ' הכנ"ר, (פרסום נבו) 05/12/10 II המקרה הספציפי 1. במקרה דנן מדובר בחייב שיצר חובות עצומים. כמו כן החייב הקים חברה אחר חברה כאשר בחברות הנוספות מונו בעלי מניות אחרים אשר לא היו פעילים בחברה והוא נותר הרוח החיה בהן. בפועלו בדרך זו לא פעל החייב בתום לב תוך שהוא מסבך בני משפחה מחד ונושים נוספים שנפלו ברשתו. 2. בנוסף, יש לזכור כי בעודו מסובך בחובות בחר החייב לשוב ולטול לעצמו מאחיינו המניות השייכות לחברה השלישית, אשר אף היא נקלעה לקשיים. כמו כן, החייב הוסיף ויצר חובות חדשים וגדולים בחברות החדשות שהקים. לאחר שהחברה השנייה שהקים לא ענתה על ציפיותיו ובעזרתה לא הצליח לפרוע חובות ולא ויתר החייב ושב והקים חברה נוספת בה מונו בעלי מניות, ובעזרתם יצר החייב חובות נוספים. 3. זאת ועוד, החייב בחר שלא לפעול להקטנת חובותיו או למניעתם בבוחרו שלא לתבוע את החברה הראשונה ו/או את אחיו שהיה מבעלי מניותיו. וזאת למרות שאלו, לטענתו, הפרו התחייבויותיהם כלפיו ולא שחררו אותו מערבותו לחברה הראשונה ולחובותיו, למרות שמאז שנת 1996 לא היה מעורב בעסקים. 4. גם בהתנהלותו בהליך, החייב לא גילה כי הוא מבין חובותיו בהליך ומוכן לקיימם ככתבם וכלשונם. החייב לא הגיש דוחות במועד במהלך ההליך ואלו הוגשו רק לאחר שניתנה התראה לחייב כי אם ימשיך לנהוג בדרך זו יבוטל ההליך. גם הדוחות שכן הגיש החייב היו סתמיים, הוגשו ללא אסמכתאות וההוצאות האמורות בהם היו דומים להפליא אלו לאלו מדי חודש. 5. בנוסף אין כל הסבר לעובדה כי החייב בחר משנת 2011 לעבוד בחברה בשכר נמוך משכר הולם את ניסיונו וכישוריו. לא הובהר מהו תפקידו של החייב בחברה זו, מה כולל תפקידו ומדוע הוא משתכר שכר נמוך ממשכורת ממוצעת במשק. 6. החייב גם בחר למנוע באמצעות ניהול ההליכים דנן בירור תביעה חדשה שהוגשה נגדו ונגד החברה השלישית שהקים, בבית משפט השלום בחיפה. גם בתגובותיו בהליך זה, לא סתר החייב הטענות כי הוא המשיך לצור חובות גם במסגרת פעילותו בחברה השלישית. החייב לא הבהיר מדוע אדם סביר כמותו לאחר שכשלו שתי חברות שהקים צריך להניח כי בעזרת חברה שלישית יוכל לפרוע חובותיו. 7. עוד לא הוכח כי החייב עשה ניסיון כלשהו לפרוע חובותיו. החייב גם לא עשה מאמץ להגיע להסדר כפוף להסכמת בעלי התפקיד לפרוע חובותיו למס הכנסה. 8. עוד לא ניתן להתעלם כי לחייב חובות בגין אי כיבוד פסק דין שניתן נגדו. 9. מכל האמור לעיל יש מקום לקבוע כי, במקרה דנן, לא הרים החייב נטל ההוכחה המוטל עליו ולא הוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב או התנהלותו בהליך ראויה. 10. שוב יש לציין אין באמור בפסק דין זה כדי לשלול אפשרות מהחייב לשוב ולפנות להגנת הליך זה היה ויוברר כי אכן לא יצר חובות כלפי הנושה, אשר שמואלי בע"מ, כנטען על ידי נושה זה. ה. סיכום לאור כל האמור לעיל דין הבקשה להדחות. צו הכינוס שניתן בתיק זה יבוטל. צו עיכוב היציאה מן הארץ יוותר בתוקפו למשך 90 יום נוספים. כספים שהצטברו בקופת הכינוס ישמשו לתשלום הוצאות ההליך והיתרה תועבר לתיקי ההוצאה לפועל בכפוף להוראות כל דין. תום לב