המרצת פתיחה להצהיר כי המבקש הינו בן ממשיך כהגדרתו בסעיף 1 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג - 1973, של משק מס' 78 במושב טל שחר (להלן: "המשק"). ב. כי מכוח היותו של המבקש "בן ממשיך" יש לו זכויות בעלות ו/או חכירה לדורות במשק. ג. להורות למשיבה 5 הן מכוח ההצהרה המתבקשת כי המבקש הנו בן ממשיך והן מכוח התחייבות הסוכנות - המשיבה 4 כלפי הוריו של המבקש וכלפי המבקש שניתנה עוד ב - 31/12/1975 בדבר היותו בן ממשיך - לרשום את זכויותיו הקנייניות בפנקס רשות המקרקעין ו/או במנהל בהתאמה. ד. ליתן סעד זמני על פיו המשיבות 2 ו-3 אינן רשאיות לנקוט בהליכים למכירת המשק ו/או כל דיספוזיציה אחרת במשק. ה. ליתן כל צו או סעד שיראה לבית המשפט הנכבד כדי להסדיר את זכויותיו של המבקש במשק מכוח היותו בן ממשיך וסעדים נוספים כמפורט בהמרצת פתיחה זו". רקע עובדתי ותמצית ההליכים המשפטיים עד כה מעיון בבקשה ובנספחיה, בתשובות המשיבים והנספחים, בתצהירים שהוגשו מטעם הצדדים ומעדותו של המבקש, מצטיירת התמונה העובדתית הבאה: 1. המבקש הוא בנם היחיד של הרפו חיים וקרולינה ז"ל (להלן: "ההורים המנוחים"). האב, הרפו חיים (להלן: "האב" או "המנוח") נפטר ביום 11.4.96, והאם הרפו קרולינה (להלן: "האם" או "המנוחה") נפטרה שנה לאחר פטירתו של האב. 2. ההורים המנוחים חתמו על חוזה התיישבות עם הסוכנות היהודית לגבי המשק ביום 12.2.1973. חוזה זה נחתם מכוח הסכם שנחתם בין המינהל (משיב 5, להלן: "המינהל") לבין "טל שחר, מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ" (להלן: "האגודה" או "המושב" - המשיב 2). זכויות המושב במשבצת הקרקע עליו הוקדם המושב הן זכויות של "בר רשות", וזכויות ההורים המנוחים במשק הינן "בר רשות" של "בר רשות". 3. המבקש מתגורר במשק בתקופה שלפני פטירת הוריו ולאחר מכן. 4. המשיבה 1, גב' הרפו נוגה, נישאה למבקש בשנת 1976, ולבני הזוג ארבע בנות. בני הזוג ערכו ביניהם הסכם גירושין אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני ביום 15.9.92, אך ממשיכים להתגורר יחדיו במשק. 5. בהתאם לרישומים והמסמכים הנמצאים בתיק של הסוכנות היהודית (להלן: "הסוכנות" - המשיבה 4), מונה המבקש בשנת 1975 לבן ממשיך במשק על ידי אביו המנוח. 6. בידי המינהל לא מצויים המסמכים אודות מינוי המבקש כבן ממשיך על ידי הסוכנות ולכן אין המבקש רשום כבן ממשיך בספרי המינהל. 7. בין האגודה למנוח התנהלו הליכים משפטיים רבים בגין חוב של המנוח לאגודה. פסק דינו הראשון של המשקם ניתן בחודש מרץ 1995, על יסוד פסק בוררות שניתן בתביעת האגודה נגד ההורים המנוחים, המבקש וגרושתו (רעייתו באותה עת) ביום 11.2.87. בהמשך הוגשה בקשה לבית המשפט לביטול פסק המשקם ובהסכמה הושב הדיון למשקם. בסמוך לאחר מכן, בחודש אפריל 1996 נפטר אביו של המבקש, ומני אז מתנהלים ההליכים המשפטיים בבתי משפט שונים על ידי המבקש. ביום 4.6.97, במסגרת פסק הדין החדש של המשקם חויב גם המבקש בתשלום חוב של למעלה ממיליון ₪. ערעור על פסק דין זה נדחה ה"פ (מחוזי י-ם) 463/97, כב' השופט ש' ברנר). 8. ביום 6.8.97 מונה עו"ד יעקב קופנהגן ככונס נכסים מטעם המשקם (להלן: "עו"ד קופנהגן") ובשנת 2002 הותר לכונס הנכסים למכור את המשק. ערעור על החלטה זו נדחה בבית משפט זה (ה"פ 3411/04, מיום 23.11.05, על ידי כב' השופט (כתוארו אז) י' שפירא). 9. בין לבין, בשנת 1978, חתמה המשיבה 3, גב' אסתר בורקו ז"ל, על הסכם לרכישת המשק מהמבקש ואביו המנוח. בהמשך, פנתה גב' בורקו ז"ל לבית המשפט אשר נענה לבקשתה לבטל את הסכם הרכישה והורה למבקש ולאביו המנוח להשיב את הכספים שקיבלו מגב' בורקו (ת.א. 670/85, כב' השופטת (כתוארה אז) ד' דורנר). הכספים לא הושבו וגם בורקו ז"ל פתחה בהליכי הוצאה לפועל נגד המבקש ואביו, ועו"ד ציון גבאי (להלן: "עו"ד גבאי") מונה ככונס נכסים נוסף מטעם גב' בורקו ז"ל. 10. לקראת סוף שנת 2006 פרסמו כונסי הנכסים הזמנה להציע הצעות לרכישת המשק. הוגשו שתי הצעות, שאחת מהן נפסלה, משלא גובתה על ידי ערבות בנקאית כנדרש, וההצעה הנוספת זכתה ואושרה על ידי כונסי הנכסים. אישור מכירת המשק לצד ג' אושר גם על ידי ראש ההוצאה לפועל ביום 2.3.2007. עם זאת, הביצוע בפועל לא נעשה עד היום עקב הליכים שונים שננקטו על ידי המבקש ומשפחתו. 11. בשנת 2007 עתרו גרושתו של המבקש וארבעת בנותיהם למתן סעד הצהרתי כי גם להן זכויות במשק. העתירה הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים והועברה לדיון לבית משפט השלום בירושלים (ת"א 6366/07). ביום 17.8.2010 דחה בית המשפט (כב' השופט א' רון) את העתירה. ערעור על פסק הדין נדחה אף הוא בבית משפט זה (ע"א 37324-10-10). בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נדחתה אף היא (רע"א 968/11). 12. יצוין, כי במקביל להגשת התובענה שלפניי, הוגשה בו ביום (30.1.11) בקשה לבית משפט השלום על ידי גרושתו של המבקש, לבטל את פסק דינו, בנימוק כי לגרושתו של המבקש ראיות חדשות ולפיהן המבקש הינו בן ממשיך במשק. הראיות המדוברות הן אותם המסמכים שעליהם סומך המבקש את עתירתו זו שלפניי. נימוקי הבקשה 13. בבקשת המבקש שלפניי נטען, כי לאחר פטירת אביו סבר כי הינו "בן ממשיך" ואין צורך בהליך הצהרתי לצורך כך, ואולם לאחר שניתן פסק הדין בע"א 37324-10-10 הנ"ל, ועל מנת שלא יוטל ספק במעמדו כבן ממשיך, עותר הוא ליתן פסק דין הצהרתי שיצהיר מפורשות ובאופן חד משמעית כי הוא בן ממשיך במשק. עוד נטען, כי ביום 18.1.20011 הגיעו לידיו לראשונה "ראיות חדשות משמעותיות וחותכות מהסוכנות היהודית לישראל המעידות מפורשות ובאופן חד משמעי שהוא בן ממשיך...". המבקש מוסיף וטוען, כי לא ידע כי הוא רשאי לקבל מסמכים מהסוכנות היהודית, ורק באופן אקראי נודע לו כי יש באפשרותו לפנות ולבקש מסמכים הנוגעים למשק מהסוכנות. ואכן, לטענתו, פנה לסוכנות וקיבל מסמכים הנוגעים למשק. עיקרי תגובות המשיבים 14. המושב באמצעות כונס הנכסים ע"ד קופנהגן, מתנגד מכל וכל לבקשת המבקש. על פי הנטען, המבקש הגיש עתירתו שלא ביושר ושלא בידיים נקיות. ההליכים המשפטיים בין הצדדים מתנהלים כבר עשרות שנים ולא היתה כל מניעה כי המבקש יקבל את המסמכים מהסוכנות היהודית ויגישם לערכאות השונות שדנו בעניינו, ולפיכך יש לדחות את הבקשה על הסף. עוד נטען, כי יש לדחות את העתירה גם לגופה, שכן המסמכים שעליהם סומך המבקש הם מהשנים 1975-6 שאז החל בתהליך של בן ממשיך, תהליך שלא הסתיים עד כה. המושב מפנה גם לכך שהמבקש מכר את זכויותיו לגב' בורקו, ולאחר מכן ויתר על חלקו בעזבון לטובת אמו, שמצידה ערכה צוואה לטובת נכדותיה, בנותיו של המבקש. 15. עמדה דומה לזו של המושב הובאה מטעם המשיבה 3 על ידי כונס הנכסים עו"ד גבאי. על פי הנטען, התנהלותו של המבקש היא בחוסר תום לב, ומהווה שימוש לרעה בהליכי בית המשפט ולפיכך יש לדחות הבקשה מכל וכל. 16. לתשובת המשיבה 4 - הסוכנות היהודית - צורפו המסמכים המצויים בתיקיה בקשר למשק, ונטען, כי אינה צד לסכסוך ומותירה את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט. 17. המינהל מציין בתגובתו, כי ברישומי המינהל לא נעשה כל רישום כי המבקש הינו בן ממשיך. כן צוין, כי בתיק הסוכנות קיים תצהירו של האב בלבד ובתצהיר זה לא צוין כי ההתחייבות הינה בלתי חוזרת, וגם לא צורפו המסמכים הנדרשים בהתאם להוראות המינהל. 18. ניסיונות להביא את הצדדים להגיע להסכמה לא עלו יפה, ועל כן אין מנוס אלא מלהכריע בבקשה. דיון והכרעה 19. אקדים ואומר, כי לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה והתרשמתי מעדותו של המבקש, וכן עיינתי בתשובות המשיבים ובנספחיהם, ונתתי דעתי לטענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם בעל-פה לפניי - מקובלות עליי טענותיהם של כונסי הנכסים בשמם של המשיבים 2-1, וכי דין העתירה להידחות על הסף ולגופה. 20. בסעיף 1 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג - 1973 (להלן: "התקנות") הוגדר "בן ממשיך" כך - "בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו, המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה, במשק חקלאי, כבעל, כחוכר, כחוכר משנה, או כבר-רשות לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כשאין מוסד מיישב; לעניין זה, "הורים" - לרבות אחד מהם במקרה שהשני חדל להיות בעל זכויות במשק החקלאי, או שנפטר". 21. לבקשתו צירף המבקש חוזה התיישבות החתום על ידי הוריו המנוחים מיום 12.2.1973 ויפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר לטובת הסוכנות החתום על ידי ההורים מיום 19.1.1973. כן צורף תצהיר מיום 23.11.75 החתום על ידי האב בלבד ובו נאמר "בזה הנני מצהיר ומאשר שבני יצחק הרפו יהיה הבן הממשיך במשק מספר 78 במושב טל שחר, ואני מסכים שיקימו בחצר משקי בית מגורים לבן ממשיך בתנאים המקובלים". על יסוד תצהיר זה אושרה למבקש הלוואה לבניית בית כ"בן ממשיך" בחצר ביתם של ההורים, בית שנבנה על ידו ובו התגורר עם רעייתו ובנותיהם, ואף כיום ממשיכים המבקש ומשפחתו להתגורר בבית ההורים ובבית שבנה (פרופ' עמ' 17, ש' 2 ואילך). מעדותו של המבקש לפניי עולה, כי היה זה הוא באופן אישי אשר בשנת 1975, לאחר מתן התצהיר על ידי האב, הגיע למשרדי הסוכנות לאישורו כ"בן ממשיך", ומשם פנה למינהל לקבל אישור לבנות את ביתו, ולהסדיר את ההלוואה לצורך הבנייה (פרו', עמ' 17, ש' 23 ואילך; עמ' 18, ש' 7 ואילך). 22. כאמור, על חוזה ההתיישבות עם הסוכנות חתומים שני ההורים יחדיו. שאלה היא, כיצד אישרה הסוכנות את המבקש כ"בן ממשיך" על יסוד תצהירו של האב בלבד. ברם, גם אם אניח לטובת המבקש, כי הסוכנות היהודית אישרה אותו כ"בן ממשיך", תהליך זה לא הושלם ברישום בספרי המינהל על פי הוראות אגף חקלאי 55 (צורפה לתשובת המינהל). על פי הוראות אלו יש להמציא למינהל טופס התחייבות בלתי חוזרת חתומה על ידי ההורים והבן, שעליה חותמת האגודה כממליצה והסוכנות כמאשרת את רישום הבן הממשיך (יוטעם, כי דרך זו למינויו של בן ממשיך נזכרת גם בסעיף 27 לתמ"ש 34371-08-11 שאליו הפנתה ב"כ המבקש בסיכומיה). מסמכים אלו לא הומצאו למינהל לא על ידי המבקש, לא על ידי האגודה ולא על ידי הסוכנות. שלב נוסף, שלב המימוש כבן ממשיך, נעשה לאחר פטירת ההורים. בשלב זה על הבן הממשיך ועל הסוכנות לפנות למינהל בכתב. גם שלב זה לא בוצע על ידי המבקש ועל ידי הסוכנות. ב"כ המינהל הבהירה בתשובתה, כי הוראות אגף חקלאי 55 נכנסו לתוקף לאחר מינויו של המבקש כ"בן ממשיך" וכי המינהל אינו עומד על קבלת הטפסים המפורטים בנוהל. ברם, על אף זאת, אין באפשרותי להיענות לעתירה, כעבור עשרות שנים מאז שמונה המבקש כבן ממשיך ומשלא נקט בשום פעולה לרישום זכותו זו במינהל. המדובר, לטעמו, בשיהוי משמעותי ביותר שלא ניתן להתגבר עליו בשלב זה. 23. מכל מקום, הזכות כ"בן ממשיך" נמשכת והולכת עם זכויות המתיישב המעביר את זכויותיו לבן הממשיך, כמו גם עם חובותיו. ודוק, במקרה דנן, גם אביו המנוח של המבקש חויב בתשלום חובותיו למושב, וגם המבקש, בנפרד, חויב בתשלום חובות למושב, חובות אשר לא שולמו עד עצם היום הזה. לשיטתי, בטרם, השתכללות זכויותיו של המבקש כ"בן ממשיך" במשק, יש לפרוע את החובות הרובצים על המשק, אלו של האב ואלו של הבן, שבהם חויבו. 24. יודגש, כי התצהיר שניתן על ידי האב המנוח שבו מכתיר הוא את המבקש, בנו-יחידו, כ"בן ממשיך" אינו התחייבות בלתי חוזרת, כנדרש בהגדרת "בן ממשיך". צא וראה. התצהיר על ידי האב ניתן בשנת 1975 וכעבור כשלוש שנים, בשנת 1978, חתמו האב והבן על הסכם למכירת המשק לגב' בורקו, מכאן משמע שבאותה עת שמר האב על זכויותיו במשק ולא ראה בתצהירו האמור משום התחייבות בלתי חוזרת. אף לאחר פטירת ההורים לא נקט המבקש בפעולה כלשהי לרישום זכותו כבן ממשיך. ומכל מקום, אם ליורש ייחשב המבקש, כי אז עם הזכויות במשק ירש גם החובות הרובצים עליו, אשר בגינם הוטלו עיקולים על המשק ומונו שני כונסי נכסים. במצב העובדתי הנתון, לא ניתן להעתר לבקשה ולרשום את המבקש כבן ממשיך. 25. זאת ועוד. לאחר ששקלתי את דברי המבקש בבקשה (שנתמכו בתצהיר בג"צי, בניגוד לאמור בתקנה 255 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, כי התצהיר לתמיכה בהמרצת פתיחה יהא כדרך הגשת בקשה על פי תקנה 241(א) לתקנות הנ"ל) ואת עדותו בבית המשפט, אני קובע, כי איני מקבל את דבריו, כי מעולם לא התבקש להוכיח שהינו "בן ממשיך", וכי לא ידע כי יש באפשרותו לבקש את המסמכים הנוגעים לכך מהסוכנות. אין זה סביר כלל ועיקר, כי במשך השנים ומספר עורכי דין שייצגו אותו לא הפנו אותו לסוכנות היהודית לקבלת המסמכים בדבר היותו בן ממשיך ולנקוט הליך משפטי נפרד. אין זה סביר כלל ועיקר בעיניי, כי המבקש, כפי שהעיד לפניי, אשר הגיע באופן אישי למשרדי הסוכנות היהודית בשנת 1975 להסדיר את מעמדו כ"בן ממשיך", ומשם פנה למינהל לקבל אישור לבנות בית בחצר ביתם של הוריו ופעל לקבלת הלוואה לשם כך, לא ידע כי יש באפשרותו לקבל העתק של המסמכים שאותם מסר לסוכנות היהודית ואשר נמצאים בתיקיה. למעלה מכך אוסיף, כי אף אם קיים סיכוי קלוש כלשהו, כי אכן אף עו"ד לא הפנה אותו לשם כך, ודברים אלו עומדים בסתירה לעדותו (פרופ' עמ' 19, ש' 17 ואילך), כי אז יכול הוא לבוא בטרוניה אליהם בלבד. 26. נושא היותו של המבקש "בן ממשיך" במשק שב ועלה כחוט השני בכל ההליכים המשפטיים שאותם ניהל, החל מפסק הבוררות ועד לפסקי הדין של כב' השופט רון; ובפסק הדין בערעור עליו. התרשמותי היא כי המבקש נהג לטעון טענות בהליכים המשפטיים השונים שנקט, כפי שהיו נוחות לו בעת התנהלות ההליך ונמנע מלהעלות טענות שיכול וחייב היה להעלותן. כך לדוגמא, בהחלטת המשקמת, עו"ד ליאורה סבירסקי דרורי, מיום 27.5.2002, נרשם ציטוט מדברו ב"כ המבקש דאז, עו"ד קלר, בדיון מיום 1.5.00, כהאי לישנא - "הלקוח שלי הרפו יצחק הוא איננו החייב, איננו בעל המשק המדובר... הוא אכן הבן של הרפו חיים אך לא יותר מזה, הוא לא היורש, אין לו כל חלק בנחלה... אני מצהיר כי הוא לא היורש" (ההדגשה שלי - א.פ.). יושם לב כי במסגרת בקשה לבטל את החלטת המשקמת מיום 14.9.04, כותבת עו"ד אושרת בניטה (באת כוחו אז והיום), בשם המבקש כי יש לבטל את הליך הכינוס על המשק בכלל, שכן "אין מדובר בנכס של המבקש, אלא נכס אשר בבעלות צד ג'" (סעיף 9 לבקשה). בהמשך לאותה בקשה מציינת ב"כ המבקש כדלקמן: "יוער גם כי במסגרת ת.א. 1777/80 בבית משפט השלום בירושלים, נקבע כבר כי להרפו חיים ולהרפו יצחק אין כל זכויות במשק מס' 78 - וזהו מעשה בי"ד אשר אין לסתרו ולפיכך אין לקיים הליך כינוס של המשק..." (ראה גם סעיף 7 לה"פ 3411/04). הדעת נותנת כי לו היה המבקש סבור כי עומדת לו הזכות כ"בן ממשיך" היה מצהיר על כך. אלא דומה, כי גישתו והתנהלותו של המבקש היו כפי שנוח היה לו באותה עת, וסבר כי לא ראוי באותו שלב להעלות את הטענה כי הינו בן ממשיך, ולהותיר בידו טענה זו לשלב מאוחר יותר. לעומת זאת, בפני המשקם, עו"ד משה שליט, לאחר שהוסכם בין המבקש למושב לבטל את פסק המשקם הראשון ולחזור לדיון לפני המשקם, הצהיר המבקש, לאחר פטירתו של אביו, כי הוא הבן הממשיך (סעיף 11 לפסק המשקם חלקי מיום 4.6.97). ל"זיגזג" הזה של הטענות של המבקש אין ליתן אפשרות להמשיך. בעת קיומו של הליך משפטי על בעל הדין לטעון את כל טענותיו שאם לא כן, יהא מושתק מלטעון טענות בהליך אחר, טענות שאותן יכול היה וחייב היה להעלות בהליך מוקדם יותר. כאמור בענייננו, הועלה על ידי המבקש הנושא של בן ממשיך במספר הליכים ואולם, המבקש לא טרח להמציא את המסמכים הנדרשים להוכחת טענתו, מסמכים שהיו בתיקיה של הסוכנות היהודית ולא היתה כל מניעה מצידו לפנות אליה ולבקשם על מנת שיוכל להציגם ולהגישם בדיונים המשפטיים. 27. ראוי להביא כאן בהסכמה דברים שכתב כב' השופט (כתוארו אז), שפירא בה"פ 3411/07 הנ"ל (סעיף 8 שם), בהתייחס לטענתו של המבקש כי הינו "בן ממשיך" (הדברים הובאו גם על ידי השופט א' רון בת"א 6366/07 הנ"ל). "... אם עסקינן בבן ממשיך אשר ירש את אביו כפי שנטען בחלק מן ההליכים, הרי שיחד עם זכויותיו ירש אף את חובותיו. מנגד, אם המבקש אינו יורשו של אביו, כפי שנטען בהליכים אחרים, אזי המשק הינו רכוש העזבון וניתן לממשו לאור חובות העזבון". סיכום 28. ההליכים המשפטיים בין הצדדים, בין המבקש, גרושתו והמושב, החלו עוד בשנת 1986 בהליך בוררות, עבור בפסקי דין של המשקם, ערעורים ופניות לבתי משפט על כל ערכאותיהם, כאשר להליכים מצטרפת בשלב מאוחר יותר גם המשיבה 3. בהליכים אלו היו מעורב המבקש גם בטענה כי הינו "בן ממשיך". ככל שלא הציג מסמכים מהסוכנות היהודית לתמיכה בטענותיו אלה, אין לו לבוא בטענות אלא אל עצמו. בשלב זה, המדובר בשיהוי שאין מקום לאשרו. דומה, כי הגיעה העת לשים "סוף פסוק" לסאגה הבלתי נגמרת של התדיינויות שהצליחו המבקש ומשפחתו למשוך את המשיבים האחרים. 29. חובו של המבקש למושב ולעזבונה של גב' בורקו במסגרת תיק הוצאה לפועל מגיע כיום לכמה מיליוני ₪. הצעת צד ג', שזכה במשק על פי החלטת ראש ההוצאה לפועל עומדת על 700,000 דולר. ברי, כי אין בתקבול זה משום לכסות את חובותיו של המבקש. עם זאת, למבקש ניתנו הזדמנויות אין ספור להגיע להסכמה עם כונסי הנכסים לפדות את חובו, ואולם מסתבר, כי הצעותיו היו מסוג ההצעות שלא עלו כלל לדיון משום שלא עמדו בשום יחס לחובו. לפיכך גם היעתרות לבקשה ולו על מנת שהמבקש יוכל להשוות את הסכום המוצע על ידי צד ג', אינה יכולה לבוא בחשבון. 30. מסקנתי, אפוא, היא, כי התובענה למתן פסק דין הצהרתי נדחית, וממילא נדחים הסעדים הנוספים שהתבקשו ברישא לעתירה. 31. המבקש יישא בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪ לכל אחד מכונסי הנכסים, ובסך של 5,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים 4 ו-5. המרצת פתיחהמושבים נחלות ומשקיםבן ממשיךהגדרות משפטיותאגודה שיתופית