בקשת חייב להכריזו כפושט רגל והתנגדות נושים להכרזה: רקע 1. החייב הגיש בקשה למתן צו כינוס והכרזתו כפושט רגל. ביום 13.1.11 ניתן צו כינוס לנכסי החייב. החייב בבקשתו הצהיר על חובות לשלושה נושים: חוב מזונות בסך 28,000 ₪, חוב לעו"ד חכמון בסך 537,000 ₪, חוב לגב' י. כ. בסך 146,000 ₪. הנושים, למעט אשת החייב, התנגדו להכרזת החייב כפושט רגל. בפועל הוגשו 4 תביעות חוב. אשת החייב לא הגישה תביעה, אולם הוגשו תביעות של: בנק הפועלים, 18,000 ₪. בנק מסד, 68,000 ₪. יוצא לפיכך כי 2 מתוך 4 הנושים התנגדו להליכי הפש"ר, אולם מדובר בנושים ברוב ערך הנשייה כנגד החייב. בשל התנגדות הנושים להבדיל מעמדת המנהל המיוחד או הכונ"ר, נשמעו הוכחות והצדדים סיכמו טענותיהם. בפסק דין זה תדון השאלה האם הוכיח החייב תום לב ביצירת החובות או בהליכים, דבר שיביא לכך שהחייב כבקשתו יוכרז כפושט רגל, או האם לקבל התנגדות הנושות. הליכי פשיטת רגל 2. הליכי פשיטת רגל הינם פרי איזון שבין החייב לנושיו. האינטרס של החייב הינו באפשרות לפתיחת דף חדש, בדרך של קבלת צו הפטר בסוף ההליכים. האינטרס של הנושים הינו בחלוקה שוויונית של רכוש החייב בדרך מהירה ויעילה. האינטרסים האמורים כפופים לעקרון תום הלב תוך שנטל השכנוע מוטל לפתחו של החייב. על החייב להוכיח כי יצר את החובות בתום לב, כי עד למועד הגשת הבקשה פעל בתום לב וכך גם התנהל בהליכים עד לסיומם בתום לב, (לענין תום הלב שבהליכים, ראו: ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכונס הרשמי פ"ד נז(4)197). כך מורה סע' 18ה לפקודה, הקובע כי בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל, ידחה בית המשפט את הבקשה אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, על מנת לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל. דיון 3. אקדים את המאוחר, מסקנתי הינה שדין בקשת החייב להכרזתו כפושט רגל להידחות, לאחר ששוכנעתי כי הוגשה שלא בתום לב במטרה לנצל את ההליכים ולאחר שבהליכי הפש"ר נהג החייב בחוסר תום לב, כפי שאפרט להלן: 4. החייב הגיש בקשתו בשל 3 חובות. חוב מזונות, חוב לנושה גב' י. כ. וחוב למשרד עו"ד חכמון. החוב לגב' י. כ. בהיקף כ - 150,000 ₪, שהינו משמעותי יחסית, מקורו בפסק דין של בית הדין האזורי לעבודה, פסק דין שאושר בבית הדין הארצי לעבודה, במסגרתו, בשל שורה של מעשי הטרדה מינית כלפי נושה זו, חויב בתשלום פיצוי אזרחי. לא ניתן לומר כי מדובר בחוב שנוצר בתום לב. מדובר במעשים לגביהם הועמד לדין פלילי, בו על אף שלא הורשע, נקבע שעבר שלוש עבירות של הטרדה מינית, שהביאו לגזר דין של 180 שעות של"ץ + התחייבות להימנע מעבירה דומה, (ת"פ 2430/07, מדינת ישראל נ' אביטן, בית המשפט השלום בבאר שבע). כפי שאפרט להלן, אילו היה מדובר רק על קושי הנובע ממעשי החייב כלפי הנושה (המתלוננת), יתכן כי ניתן היה למצוא מנגנון כמו אי מתן הפטר לחוב זה, על מנת שעניין זה לא יחסום את החייב, אולם בענייננו ישנן נסיבות נוספות אשר בעטים נכשל החייב בהוכחת תום ליבו. 5. החייב הוכר כבעל נכות צמיתה בשל תאונת עבודה, דבר שזיכה אותו בקבלת קצבאות. נושא זה היווה את המקור לחובו כלפי משרד עו"ד חכמון ולחוב המהותי והמרכזי בגינו הוגשה בקשת פשיטת הרגל. החייב פעל מול המל"ל להיוון חלק מקצבאותיו, אולם כפי שיפורט להלן, לא נתן הסבר המניח את הדעת לשאלה להיכן הועברו הכספים שקיבל מהמל"ל, בהיוון, ומדובר על מאות אלפי ₪ שקיבל החייב משנת 2007 ועד לשנת 2011. החייב לא הצהיר על הכנסותיו מהמוסד לביטוח לאומי בבקשת פשיטת הרגל שהגיש. אין מדובר בסכומים זניחים, אלא בהכנסות מהותיות אשר החייב בחוסר תום לב לא דיווח עליהם והצהרתו בטופס המתאים בבקשת הפש"ר, אינה הצהרת אמת, דבר המהווה חוסר תום לב בנקיטת ההליכים. 6. בחודש יולי 2011, כלומר חצי שנה לאחר צו הכינוס ותוך שהינו בהליכי פשיטת הרגל, קיבל החייב מהמוסד לביטוח לאומי סך של כ - 50,000 ₪. החייב לא דיווח על הסכום בדו"ח הכלכלי החודשי שהגיש לחודש יולי 2011. אי דווח על הסכום מהווה התנהגות שלא בתום לב במהלך הליכי פשיטת רגל. אין מדובר בסכום זניח שניתן היה לטעות בו. החייב טען בחקירתו (עמ' 13 ש' 21 ואילך) כי כיסה מינוסים שהצטברו בבנק. תשובת החייב אינה מניחה את הדעת. מדובר בחודשים ספורים לאחר צו הכינוס. אם היה בבנק חוב עבר, לא היה צריך לשלמו, ובכל אופן לא דווח על חוב עבר לבנק במסגרת בקשת הכינוס ולא דווח בדוח ההוצאות השוטף על תשלומים. מסקנת הדברים הינה ניצול לרעה בקבלת 50,000 ₪, ללא דיווח ההכנסה, כמו גם אי דיווח על הנעשה בסכום זה. 7. החייב אישר כי היוון מספר פעמים את גמלאותיו, בהיקפים של מאות אלפי ₪, בשנים שבסמוך להגשת בקשת פשיטת הרגל, (2007 ואילך). החייב יכול וצריך היה להציג דפי חשבון בנק ולהראות לאן הועברו הכספים אותם היוון מהמל"ל אולם הוא לא עשה כן. כך למשל, טען בפני המנהל המיוחד כי החזיר הלוואות לבנו בסך של 150,000 ₪. בנו של החייב לא התייצב לדיון שנקבע מראש לצורך כך, 14.11.12. החייב התחייב בתום הישיבה, (פרוטוקול עמ' 15 ש' 18) כי ידאג שבנו יתייצב לדיון הנדחה אשר נקבע במיוחד לצורך כך, אולם בנו לא התייצב לדיון. התייצבות הבן יכולה הייתה לסייע בטענתו כי הועברו לו כספים, לטענת החייב בנו תמך בו בעבר, וממשיך לתמוך בו בהווה כעולה מהדוחות הכספיים החודשיים. בפועל, בדיון הנדחה נטען בסתמיות כי לחייב אין קשר עם בנו, טיעון שלא שוכנעתי שיש בו ממש. חזקה כי אם החייב אכן השיב סכום כספים משמעותי כטענתו לבנו, כמו גם אם בנו תומך בו באופן שוטף, היה דואג להתייצבותו לחקירה, או להציג אסמכתאות להעברות הכספים, דבר שלא השכיל לעשות. 8. החייב טען בחקירתו כי קצבתו החודשית מהמל"ל נמוכה מ - 2,000 ₪ לחודש. בדוחות החודשיים לא דיווח על הקצבה שמקבל. מדפי החשבון שצירפה הנושה עלה כי מקבל הוא בכול חודש סך של 2,665 ₪ מהמוסד לביטוח לאומי. יוצא כי הצהרת החייב בבית המשפט, לא הייתה הצהרת אמת, וכך הדוחות החודשיים לכונ"ר, לא שיקפו את הכנסותיו והוצאותיו, מעשים המצביעים על חוסר תום לב בהליכי הפש"ר. 9. החייב טען לחוב מזונות כלפי אשתו (גילה אביטן). הנושים טענו כי מדובר בחוב פיקטיבי, שכן יחסיו עם אשתו תקינים, וטענת "סכסוך" עם אשתו לא נועדה אלא להבריח נכסים, בכך שבהליכי ההוצל"פ קיבל חוב המזונות הפיקטיבי עדיפות, וכך יכול היה להוסיף נושה נוסף לרשימת נושיו. הנושה גב' י.כ. הפנתה להליכים פליליים נגד החייב, במסגרתם בדיון מיום 26.6.11, בניגוד למצג המחלוקת בתוך המשפחה, נאמרו מפי האישה, דברים חמים אודות בעלה, החייב כאן. הנושה י.כ. הציגה בפני המנהל המיוחד ציטוטים מתוך דף הפייסבוק של החייב, בהם מצהיר הוא על גילה כאשתו, כך היא מתייחסת לחייב בדף שלה, והוצגו תמונות משותפות. החייב לא השכיל להפריך טענות אלו, ולא שכנע כי ההליכים שנקטה נגדו אשתו לגביית מזונות, היו בשל חוב של ממש. 10. אחות החייב טענה כי הוא השיב לה כספים שבמשך השנים הלוותה לו, כלומר לאחר שהיוון חלק מקצבאותיו. האחות (הגב' רחל אביטן) לא יכולה הייתה להצביע על מסמכים התומכים בטענה זו, וכך החייב לא הציג מסמכים להוכחת טענתו. החייב טען כי חלק מהכספים שהיוון שימשו לשיפוץ נרחב בדירת המשפחה, לאחר אירוע של פיצוץ בצנרת שחייב שיפוץ יסודי של דירת המגורים שלו ושל אשתו, בעלות 70,000-80,000 ₪, ואילו אחותו, הגב' רחל אביטן שנחקרה אחריו, מסרה גרסה הפוכה לחלוטין, לטענתה, היתה מעורה היטב בכל הוצאותיו והכנסותיו, היא זו שהייתה ממלאת עבורו את מיכל הדלק בשל קשייו הכספיים, כמו גם שנותנת כספים לבנו החייל בחופשות, דחתה כל טענת שיפוץ דירתו ולדבריה, אולי היה משהו קטן בצנרת. החייב לפיכך כשל בטענתו כי חלק מהכספים, כ - 80,000 ₪ יצאו ממנו לצורך שיפוץ נרחב של ביתו. סיכום 11. החייב הגיש בקשתו לכינוס נכסים והכרזת פשיטת רגל. כפי שעלה לאור התנגדות הנושות, מסקנתי הינה שהחייב לא הוכיח את תום ליבו ביצירת החובות, לא הוכיח כי פעל בתום לב עד להגשת פשיטת הרגל, וכך לאחר הגשת הבקשה, הוכח כי החייב פעל בחוסר תום לב, כך למשל, באי הצהרה על הכנסות מהביטוח הלאומי, כמו גם שלאחר צו הכינוס פעל להיוון חלק מגמלאותיו תוך דיווח שאינו אמת למנהל המיוחד ולכונ"ר, באי דיווח אמיתי במסגרת הדוחות השוטפים לכונ"ר, ובאי מתן הסבר משכנע להיכן נותבו מאות אלפי ₪ שהיוון מהמל"ל בשנים שלפני הגשת בקשת הפש"ר, ולא ברור כיצד הוכיח מול המל"ל כי הינו בעל יכולת כספית לצורך אישור היוון חלק מהגמלאות. לפיכך מסקנתי הינה שאין מקום להכרזת החייב כפושט רגל עקב הניצול לרעה של ההליכים וחוסר תום הלב ביצירת החובות. לפיכך אני מורה על דחיית בקשת פשיטת הרגל וכן הנני מורה כדלקמן: 12. צו כינוס הנכסים ועיכוב ההליכים שניתנו ביום 13.1.11 בטלים. צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד החייב יבוטל בתוך 60 יום, על-מנת לאפשר לנושים לפעול להשגת צו כאמור בהליכים הפרטניים. שכרו של המנהל המיוחד ישולם לפי תקנות 8(א) ו- 15(ה) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א - 1981. כן זכאי הכונס הרשמי לשכר השגחה. לאחר ניכוי הוצאות ההליך, היתרה תועבר לתיקי ההוצל"פ בהן פעלו הנושות שהתנגדו לבקשת פשיטת הרגל בחלקים שווים. לאור העברת יתרת הכספים לנושות, איני עושה צו להוצאות. זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום. נושהפשיטת רגל