1.החייב, יליד 6.8.1957 איש אחזקה במקצועו, נשוי בשנית, אם כי כרגע פרוד מאשתו השנייה ואב לשישה ילדים 3 מהם קטינים. החייב הגיש בקשה למתן צו כינוס לנכסיו ולהכרזתו פושט רגל ביום 15.9.2010. מדובר בבקשה שנייה של החייב. בקשה ראשונה נוהלה בתיק פש"ר 199/07 ונדחתה לאור התנהלות החייב, אי התייצבותו לדיונים, אי הגשת מסמכים וניצול ההליך ביום 23.3.2005. 2.ביום 6.12.2010 נתן בית המשפט צו לכינוס נכסיו על פי בקשתו בין חובות מוצהרים בסך 1,000,000 ₪ ל – 24 נושים. בין התביעות תביעת חוב בגין אי תשלום מזונות בסך של 318,846 ₪ ותביעת חוב לשלטונות מע"מ בסך של 314,008 ₪. 3.בצו הכינוס חויב החייב לשלם לקופת הכינוס סך חודשי של 800 ₪ החל מיום 1.1.2011 ולהגיש דוחות דו חודשיים בדבר הכנסותיו והוצאותיו. 4.נכון למועד עריכת חוות דעת בעלי התפקיד ביום 22.4.2012 הוגשו כנגד החייב 13 תביעות חוב בסך 1,084,632 ₪. נכון למועד כתיבת פסק דין זה החייב מובטל. לטענתו, מטעמי בריאות ולאור תאונות שעבר הוא מתקשה במציאת עבודה, זאת בשל חוסר יכולתו להרים משאות ומגבלותיו הרפואיות. 5.החייב נחקר ביום 4.9.2011. לטענת ב"כ החייב לאור המועד המוקדם בו נחקר החייב יש מקום לחקרו שוב. בעלי התפקיד סבורים כי ניתן להסתפק בחוות הדעת שנתנו ויש מקום לתת פסק דין בתיק זה ללא צורך בחקירה נוספת. ב.גרסת החייב בנוגע להסתבכותו 1.החייב טוען כי הסתבכותו נבעה מכשלון עסקי בגין עסק להסעות עובדים שניהל בשנים 2001-2004, וכן מן העובדה כי לאחר תאונות דרכים שארעו לו הוא נותר נכה ונפגעה יכולתו לעבוד. 2.יצוין כי בהליך זה מדובר בחובות בגינם הגיש החייב בקשה קודמת בשנת 2004. בין החובות חובות בגין אי תשלום מזונות וחובות לשלטונות מס הכנסה ומע"מ, חלקן בדין קדימה. יצוין עוד כי בחוות דעת בעל תפקיד שהוגשה לתיק הקודם שניהל החייב (פש"ר 199/04) צוין כי מדובר בעסק שניהל החייב שנים 1998-2003 וכי לחייב הסתבכות כלכלית גם בגין גירושיו בשנת 2002. כן הובהר אז כי למרות שהחייב היה שקוע בחובות הוא נסע לחו"ל ארבע פעמים בין שנים 2001-2003 וכי צבר חובות בגין דוחות תעבורה וגזרי דין (11-13 במספר) בגינם לא שילם קנסות, אגרות והוצאות. 3.עוד עולה מחוות דעת בעל התפקיד שהוגשה לתיק הקודם שניהל החייב כי החייב מסר מידע לא נכון בקשר לרכבים שרכש במהלך הסתבכותו הכלכלית ולאחריה. עוד הוברר כי קיים חשש לפיו החייב תמך בקשתו הקודמת בתצהירים שנחשדו כתצהירי שקר. 4. בנוסף אין מחלוקת כי מאז ההליך הקודם נישא החייב בשנית והוא ואשתו המשיכו לצבור חובות לרבות לעירית חדרה, לגני ילדים וחוב לחברת דלק בגינו הושג הסדר תשלומים לפיו מחזיר התא המשפחתי של החייב 1,000 ₪ לחודש כטענת כמנהלת המיוחדת או 500 ₪ כטענת ב"כ החייב. נבהיר כי לטענת ב"כ החייב החוב לחברת דלק נוצר עוד בתקופת הסתבכותו הכלכלית של החייב בגין ניהול העסק כאמור לעיל ואין עסקינן בחוב חדש. 5. עוד אין מחלוקת כי החייב יצר חובות נוספים בגין אי תשלום מזונות מאז ההליך הקודם שניהל ובגין חובות אלו חתם ביום 20.8.2008 על תצהיר לפיו הוא מסכים להעביר זכויותיו בדירת המגורים השייכת לו ולגרושתו ברחוב השרון 8 גבעת אולגה לגרושתו ככיסוי חובו בגין אי תשלום מזונות. ג. עמדות בעלי התפקיד 1. לבעלי התפקיד התנגדות להכרזת החייב פושט רגל. 2. נטען כי מדובר בבקשה שנייה כאשר בקשתו הראשונה של החייב נדחתה בשל התנהלותו וחוסר שיתוף פעולה שלו בהליך. נטען כי אין ממש בגרסת החייב שדחיית הבקשה הראשונה נבעה מיצוג קלוקל לו זכה החייב. נטען כי בדיקת המסמכים מלמדת שהחייב יוצג כהלכה ואולם לא התייצב לדיונים, קיבל ארכות להמצאת מסמכים ולא ביצע הנדרש ממנו וכן כי הוברר שחובותיו לא נוצרו בתום לב. 3. בנוסף מתנגדים בעלי התפקיד להכרזת החייב פושט רגל כי: I חובות החייב לא נוצרו בתום לב. II החייב יצר חובות חדשים ממועד בקשתו הראשונה. III החייב לא המציא מידע נדרש והעלים מידע בנוגע להכנסות לגבי כספים שקיבל גם בעקבות פיטוריו או גמלאות או פיצויים שקיבל. IV לחייב חובות גבוהים לרבות בדין קדימה ובגין אי תשלום מזונות. V לחייב ולתא המשפחתי הוצאות גבוהות שאינן מתאימות לחייב בהליך. VI החייב אינו ממלא חובותיו בהליך, יוצר חובות לקופת הכינוס ואינו מגיש דוחות מלאים כהלכה ובמועד. VII החייב והתא המשפחתי אינם ממצים פוטנציאל השתכרותם. ד. עמדת ב"כ החייב 1. ב"כ החייב טענה כי אין לייחס משקל לדוחות בעלי התפקיד. נטען כי אלו הוגשו באיחור זמן רב לאחר שנחקר החייב ומבלי שעניינו נבדק כהלכה. 2. נטען כי החייב משתף פעולה בהליך והגיש כל הנדרש ממנו ויש מקום לבצע חקירה חדשה בעניינו. 3. ב"כ החייב הודתה בדיון האחרון שהתקיים בעניינו ביום 7.2.2013 כי החייב מובטל וכי לא שילם תשלומים המגיעים ממנו לקופת הכינוס. בדיון נטען כי גם נישואיו השניים של החייב עלו על שרטון והוא הורחק מביתו. בדיון טענה המנהלת המיוחדת כי גם לאשתו השנייה לא משלם החייב מזונות. 4. שלא בדרך הרגילה, התגובה האחרונה שהוצגה בתיק זה הוצגה מטעם ב"כ החייב שהגישה ביום 4.2.2013 עמדה מסכמת. גם בתגובה זו הודתה ב"כ החייב כי לחייב חובות לקופת הכינוס. בתגובה נטען כי כספים שמגיעים לחייב בגין פיצויים/תגמולים טרם הועברו לידיו בשל עיקולים שהוטלו על כספים אלו ובקשה להסיר עיקולים אלו. בתגובה לא מציינת ב"כ החייב האם החייב משלם מזונות בעבור ילדיו לאשתו השנייה. עוד אין התייחסות בתגובה זו לעובדה כי עסקינן בבקשה שנייה כאשר ממועד דחיית הבקשה הראשונה יצר החייב חובות חדשים. כן אין התייחסות לעובדה שלחייב חובות בדין קדימה, חובות בגין אי תשלום מזונות וחובות למס הכנסה ולמע"מ. ה. המסקנה לאחר שבחנתי כל החומר הרלוונטי אני סבורה כי דין הבקשה להדחות. התחשב בעובדה כי עסקינן בבקשה שנייה המוגשת על ידי החייב וקודמת - בוטלה לאור התנהלות החייב אני סבורה כי החייב לא הרים נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי קיימות נסיבות חדשות או כבדות משקל המצדיקות מתן היתר לניהול הליך פש"ר יקר מחדש בעניינו של החייב. לא הוכח כי נסיבות הבקשה החדשה שונות בתכלית מקודמתה, לא הוכח כי החייב לא יצר חובות חדשים מאז בקשתו הראשונה שבוטלה וכי הפנים הצורך לשנות דפוסי התנהגותו. עוד לא הוכח כי מדובר בחובות אשר נוצרו בתום לב ולא הוכח כי נוצרו נסיבות חדשות המצדיקות ניהול הליך שני בעניינו של החייב. ו. דיון המצב המשפטי 1 סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם- 1980 (להלן: "הפקודה") קובע: "(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע חובותיו;..." 2. השאלה העיקרית העומדת בפני בית המשפט בדונו בבקשת החייב להכריזו פושט רגל, היא האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו, עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. ראה לעניין זה: שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שלישית, בעמ' 173 ע"א 5503/92 עדה קריצמן ואח' נ' הכנ"ר, פד"י מט(1) עמ' 749 בעמ' 756 ע"א 6021/06 דגנית פיג'ון נ' כונס הנכסים הרשמי, תק' - על 2009 (3) 1913 (2009) שאלת תום ליבו של החייב נבחנת בשתי תקופות שונות, האחת לפני הגשת הבקשה, בעת יצירת החובות, והשנייה, לאחר הגשתה, לרבות לאחר מתן צו הכינוס. 3. להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה והיעילה והשווה ביותר, והשנייה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. 4. בעקבות תיקון מס' 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") משנת תשנ"ו, מודגשת, יותר מבעבר, התכלית השנייה של ההליך העוסקת בחייב. בעת הזו, לאור הפסיקה המרובה בנושא ובעקבות תיקוני החקיקה בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980, נדרשים אנו להדגיש יותר מבעבר התכלית השנייה. זאת משום שקיים אינטרס ציבורי מהותי בקיום הליכי פשיטת הרגל לצורך שיקומו של החייב המתאים לכך. זאת גם מכיוון כי החברה בכללותה יוצאת נשכרת מתוצאות הליכי פשיטת רגל מוצלחים בסיומם, אדם שהיווה נטל על החברה, משתקם, לומד התנהלות כלכלית נכונה וראויה ופועל למיצוי כושר השתכרותו וסילוק חובותיו, תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ושל הכונ"ר. יש לציין עם זאת כי האמור לעיל רלוונטי, מאידך, רק לגבי חייבים אשר הוכיחו כי הם מתאימים להליך וראויים להגנתו. כאשר עסקינן בחייב המגיש בקשה שנייה מוטל עליו נטל נוסף להוכיח התאמתו להליך דווקא בפעם השנייה ולהוכיח כי בעניינו קיימות נסיבות חדשות מוצדקות המצדיקות הצורך בניהול הליך יקיר זה של פשיטת רגל בפעם השנייה בעניינו. 5. בחינת תום לבו של החייב תערך תמיד על פי נסיבותיו הספציפיות של החייב כאשר חלוף זמן רב בין התנהגות חסרת תום לב של חייב לרבות מועד הווצרות חובותיו ומועד הליכי "ר יכול לרפא פגמים בהתנהלות החייב ובחוסר תום לב ביצירת חובות. ראה לעניין זה: ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, פסק דין מיום 3.5.09. מאידך, כאשר מדובר בחייב אשר בחלוף זמן נקלע שוב לקשיים אשר הביאו אותו להגיש בקשה שנייה להכריז עליו פושט רגל, או המשיך לצבור חובות לאחר שהליך ראשון בעניינו בוטל לאור התנהלותו, יוטל עליו נטל כבד יותר להוכיח מדוע על בית המשפט להעתר לבקשתו. 6. על רקע תכליות אלו של הליך הפש"ר ומבחן תום הלב כאמור, יש לבחון את התנהגות החייב בעניינו עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם ולקבוע האם מוצדק בנסיבות העניין להעניק לחייב את הגנת הפקודה ולהכריז עליו פושט רגל. יש לבדוק האם מדובר בחייב אשר למרות התנהלותו בעבר הוא כן עתיד ויכול לנצל הליכים אלו בפעם הזו כדי ללמוד התנהגות נכונה, להשתקם, לסלק חובותיו ולצאת לדרך חדשה. 7. יש לזכור כי קיימים יחסי גומלין בין מידת חוסר תום הלב המיוחסת לחייב בכלל ולחייב דנן לבין נכונותו של בית המשפט ובכלל ובית משפט זה בפרט, במקרים מסויימים, להכריז בכל זאת על החייב שנפלו פגמים בהתנהגותו, פושט רגל ולזכותו בהגנת הפקודה. ככל שחוסר תום ליבו של החייב נמצא במדרג נמוך, וחלף זמן רב מהתנהלותו הפגומה ועד ניהול ההליך במהלכו מתגלה כי מדובר בחייב שיכול ונכון להשתקם, נטייתו של בית המשפט, בנסיבות המתאימות, לבוא לקראת החייב, תגבר ולהיפך. ראה לעניין זה: ע"א 3224/07 אברהם בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, פסק דין מיום 3.5.09 ומולו ראה גם: ע"א 7113/6 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי, פסק דין מיום 30.4.04. 8. כאמור במסגרת שיקוליו של בית המשפט תבחן גם השאלה האם ניהל החייב הליכי פש"ר קודמים, מתי ומה היו תוצאותיהם והאם פסקי דין קודמים שניתנו בעניינו רלוונטיים להליכים דנן. בפש"ר 393/01 תשובה אליהו נ' הכנ"ר, תק' - מח 2002 (3) בעמוד 4657, מצביע כבוד בית המשפט המחוזי בחיפה על החשיבות ההרתעתית כנימוק בשלו יש לחסום דרכו של חייב בהגשת בקשה מחודשת: "הכלל בהליכים משפטיים הוא כי פסק דין יוצר מעשה בית דין והשתק. עקרון סופיות הדיון הינו עקרון בסיס בשיטת המשפט. בהתאם, יש לפרש את האפשרות לפתוח שוב בהליך פשיטת רגל לאחר שהליך קודם נדחה על דרך הצמצום במובן זה שלא ניתן להביא שוב בפני בית המשפט את אותה מסכת עובדתית שבעניינה כבר ניתנה הכרעה שיפוטית ויש להצביע על עובדות חדשות ונסיבות חדשות המצדיקות הליך חדש לאחר שבהליך קודם נדחתה בקשת החייב. כל פרשנות אחרת של ההיתר לחדש את ההליכים סותרת עקרונות בסיסיים של שיטת המשפט ועומדת בניגוד לכללים המקובלים שעניינם סופיות דיון". (פש"ר (חיפה) 393/01 תשובה אליהו נ' הכנ"ר, תק - מח 2002 (3), 4657). כך נאמר גם בבש"א 2257/04 פש"ר (חיפה) 124/04 בחוס נ' הכנ"ר, תק' - מח 2004 (1) 9119, 9120. "דומה כי מקום שבו בקשת חייב נדחתה בשל ניצול לרעה של ההליכים אין זה ראוי לאפשר לחייב להגיש בקשה מחודשת אלא, בנסיבות חריגות בלבד. כידוע חובת תום הלב הלוא חלה על החייב גם במהלך הליכי פשיטת רגל. חייב שפעל שלא בתום לב במסגרת ההליכים הקודמים לא יזכה לצו הכרזה וברי שאין לאפשר לו להגיש בקשה מחודשת". 9. נכון הוא כי קיומם של הליכים קודמים אשר בוטלו אינם חזות הכל ולעיתים חלוף הזמן יכול לרפא פגמים שהתגלו בהתנהלות החייב בהליכים קודמים ואולם יש לבדוק כל מקרה לגופו ולהוכיח קיומן של נסיבות מיוחדות אשר מעידות כי חלוף הזמן ריפא פגמים שנפלו בהתנהלות קודמת של החייב. ראה לעניין זה: שלמה ולוין ואשר גרוניס פשיטת רגל, מהדורה שלישית עמוד 175. וראה גם: פש"ר 6019-09-09 אחמד סרחאן נ' כונס הנכסים הרשמי, פסק דין מיום 22.7.2012. ז. המקרה הספציפי 1. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי אני בדעה כי יש ממש בטיעוני בעלי התפקיד ולאור טיעוניהם והתנגדותם יש לדחות הבקשה, לבטל צו הכינוס ולבטל ההגבלות שהוטלו על החייב מכוח צו הכינוס. במקרה דנן גם אין ממש בטענה כי חקירה נוספת של החייב הייתה יכולה לשפוך אור נוסף והיא הכרחית בטרם יינתן פסק דין בתיק זה. סבורני כי די בעובדות שהתגלו ואשר לא נסתרו במיוחד אי קיום חובות החייב בהליך, יצירת חובות חדשים, אי פרעון חובות קודמים וקיומם של חובות בדין קדימה וחובות בגין אי תשלום מזונות כדי להצדיק קבלת טיעוני בעלי התפקיד בעניינו של החייב. 2. לטעמי לא הוכחו בפני נסיבות מיוחדות המצדיקות פתיחת עניינו של החייב מחדש ושקילת טיעוניו של החייב פעם נוספת. קביעות שניתנו בעניינו של החייב בעבר שרירות גם כיום. טענות החייב בבקשה דנן דומות ונסמכות על הטיעונים שהועלו על ידו ונדונו בעבר. לא הוכחו נסיבות אחרות המצדיקות שינוי העמדה בעניינו של החייב. מה גם שהחייב לא הצליח להזים הטענה כי מאז ניהול ההליכים הקודמים יצר חובות נוספים והוא אינו משלם דמי מזונות וכן אינו מקיים חובותיו בהליך. 3. במקרה דנן עסקינן אפוא בחייב אשר ממועד ניהול ההליכים בבקשה הקודמת אשר בוטלה יצר חובות חדשים. עסקינן בחייב אשר לא הסדיר חובותיו בדין קדימה ואינו משלם מזונות. 4. לא זו אף זו גם לאחר שנוצרו לחייב חובות בגינם הוגשה הבקשה הראשונה לא הפנים החייב חובתו להתנהל כשורה ולהמנע מיצירת חובות תוך אדישות לגורל נושיו. החייב המשיך ליצור חובות חדשים מבלי להסביר מדוע היה צורך בכך. החייב המשיך להתנהל בפזרנות, להוציא הוצאות שלא כולן נדרשות למרות שהוא שקוע בחובות. החייב גם בחר שלא להשתלב באופן מלא במעגל העבודה ולהעלים מידע בנוגע לכספים להם זכאי בגין נזקי גוף שנגרמו לו או בגין פיטוריו. 5. עוד אציין כי החייב לא הוכיח קיומן של נסיבות חריגות חדשות המצדיקות ניהול הליך יקר זה בעניינו של החייב. גם חלוף הזמן ממועד הווצרות החובות הראשונים אינו רלוונטי לעניינו משום שעסקינן בחייב אשר ממשיך ויוצר חובות גם לאחר ההליך הראשון. 6. עוד לא הובאו בפני נתונים חדשים אשר לא היו בפני בית המשפט שדן בבקשה הקודמת של החייב. לא נסתרו טענות בנוגע לאופן הווצרות חובות החייב בהליך הראשון והתנהלותו שם ובנוגע לאופן הווצרות חובות חדשים והתנהלותו בהליך השני. לפיכך מכל האמור לעיל, מנימוקי בעלי התפקיד שלא נסתרו בתגובות ב"כ החייב, מהעדר טעם מיוחד או נימוק משכנע המצדיק ניהול הליך זה פעם שנייה על ידי חייב, אשר ממשיך לצור חובות, אני סבורה כי דין הבקשה להדחות וכך אני מורה. 7. בנוסף בהתאם לעדכון אשר הומצא מטעם ב"כ הכונ"ר ביום 26.11.2012 הוברר כי החייב אינו ממלא חובותיו בהליך ואינו פורע תשלומים לקופת הכינוס בדיוק כפי שעשה בהליך הקודם. החייב אינו עומד גם בחובת הגשת דוחות מלאים במועד. התנהלות שכזו בוודאי אינה התנהלות בתום לב המצופה מחייב. ז. סיכום לאור כל האמור לעיל, אי הוכחת תום לב ביצירת החובות וכן התנהלותו של החייב לפני ההליך ובהליך, אני מורה על דחיית הבקשה. בהתאמה, אני מבטלת את צו הכינוס שניתן בעניינו של החייב, מבטלת את המגבלות שנקבעו במסגרתו, לרבות ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ אשר יבוטל בתוך 90 יום ממועד מתן פסק הדין כדי לאפשר הערכות מתאימה. בנוסף אני מתירה לנושים לפעול בכל דרך חוקית לגביית חובותיהם מהחייב. הוצאות ההליך ישולמו מהכספים שהצטברו בקופת הכינוס, ויתרת הכספים תועבר לתיקי ההוצאה לפועל, לחלוקה בין הנושים. פסק דין זה ניתן על ידי כרשמת. רכבפשיטת רגל