בקשה "להורות על גילוי ועיון במסמכים ספציפיים ועל מענה לשאלון"

בקשה "להורות על גילוי ועיון במסמכים ספציפיים ועל מענה לשאלון"

תצהיר גילוי מסמכים כללי
2. התובע ביקש לחייב את הנתבעים במתן תצהיר גילוי מסמכים כללי שלא ניתן על ידם "ולאפשר עיון במסמכים הנזכרים בו, ככל שאלה טרם גולו".
הנתבעים צירפו לתגובתם תצהיר גילוי מסמכים כללי של הנתבע 2, ובכך התמלאה דרישה זו.
התובע לא הגיש כל בקשה נוספת לאחר תצהיר זה, ובכך תם ענין זה.

מסמכים החסרים מתקליטור המסמכים שצורף
3. לדרישת התובע, מיום 31.12.12, המציאו לו הנתבעים תקליטור הכולל מסמכים שהתבקשו על ידו, ושהם לא התנגדו להמצאתם.
התובע טוען, כי חלק מהמסמכים שנטען שהם כלולים בתקליטור חסרים בפועל, באופן מלא או חלקי, והוא דורש את המצאתם:
אדון בבקשה זו, לפי סדר הפירוט במכתב הדרישה (נספח 1 לבקשה):
א. סעיף יא' – העדר מסמכים בדבר מועדי ביטול מסגרות האשראי בחשבון הנתבעת
בבנק אוצר החייל.
הנתבעים מצאו בתגובתם כי טענה זו נכונה והודיעו שיעבירו את המסמכים הללו לתובע.
ככל שאלה לא הומצאו עד כה, על הנתבעים להמציא מסמכים אלה לתובעת.


ב. סעיף יג' – מסמך המעיד על העמדת מסגרת אשראי על ידי בנק אוצר החייל.
הנתבעים טענו בתגובתם, כי עובדה זו ידועה לתובע מתוך מסמך של התובע, שצורף כנספח 1 לתגובה.
ידיעת התובע, כעולה ממסמך זה, היא מדברים שנמסרו לו על ידי הנתבע 1 עצמו, ואין די בכך.
לכן, על הנתבעים להמציא מסמך זה.
ג. סעיפים כ, כא, כג, כד – מסמכים הקשורים לרכישת ומכירת הדירה בתל אביב. הנתבעים מצאו בתגובתם כי דרישה זו צודקת והודיעו כי יעבירו מסמכים אלה לתובע.
ככל שאלה לא הומצאו עד כה, על הנתבעים להמציא מסמכים אלה לתובע.
ד. סעיף לט – מסמכים המעידים על ביטול מסגרת האשראי אצל הספקים בסין, חברות ביטוח ועמילי מכס.
הנתבעים טענו בתגובתם, כי מלוא המסמכים הרלבנטים בענין זה, המצויים בידיהם, הומצאו לתובע.
הם הוסיפו כי אין להם אסמכתאות לביטול האשראי על ידי הספקים מסין, משום שאלה "פשוט ניתקו את הקשר" איתם, וכי חברות הביטוח ממילא לא העניקו להם אשראי.
הנתבעים צירפו לתגובתם גם שני מסמכים רלבנטים נוספים (נספחי 2).
תגובת הנתבעים נתמכה בתצהיר של הנתבע 2.
לא ניתן לחייב את הנתבעים להמציא מסמכים שלטענתם אינם בידיהם, והתובע רשאי כמובן לחקור אותם בהקשר זה וכן לטעון בסיכומיו את המסקנה הנובעת מכך, לדעתו.
מעבר למסמכים הנוספים שצורפו לתגובה, נדחית דרישה זו.
ה. סעיף מ – מסמכים הקשורים לטענה, לפיה התובע לא אישר תשלום לתופרת.
הנתבעים טענו בתגובתם, כי חלק מהמסמכים הנוגעים לענין זה צורף כנספח כז לכתב התביעה שכנגד, ומסמך נוסף הוא תמליל, שבבקשה נפרדת שתידון להלן, התבקש בית המשפט לדחות בשלב זה את הגשתו על פי הלכת סוויסה.
באשר לנספח כז לכתב התביעה שכנגד – הצדדים רשאים כמובן לטעון בהמשך לרלבנטיות שלו ולמשקלו בהקשר זה.
באשר לתמליל – תינתן החלטה נפרדת בהמשך.
ו. סעיפים מב- מט – פקודת היומן ביחס למכירת המלאי המפורט בדו"ח שצורף כנספח כט לכתב התביעה שכנגד ורשימות המלאי לשנת 2009.
הנתבעים מצאו בתגובתם כי טענה זו צודקת והתחייבו להמציאם לתובע.
ככל שמסמכים אלה לא הומצאו עד כה, על הנתבעים להמציאם לתובע.
ז. סעיפים ח, ט, י – מידע ונתונים אודות מסגרות האשראי שאושרו בחשבון הנתבעת בבנק אוצר החייל במהלך השנים 2002-2009.
הנתבעים טענו כי מלוא החומר הרלבנטי הומצא לתובע.
במסגרת בקשה זו לא אוכל להכריע במחלוקת זו.
התובע יהיה רשאי לחקור בענין זה את הנתבעים ועדיהם ולטעון לכך בסיכומיו.
בשלב זה, הבקשה נדחית.

מסמכים שהנתבעים ביקשו לשמור על חסיונם עד שלב הראיות
4. המדובר בעיקר בתמלילי שיחות שהתקיימו בין הנתבעים ונציגיהם ובין נציגי התובע, וכן בין הנתבעים ונציגיהם ובין נציגי בנק אוצר החייל.
מאחר והנתבעים הגישו בענין זה בקשה נפרדת, היא תידון בנפרד בהמשך.

מסמכים שהדרישה לגביהם סורבה
5. א. סעיפים ו, ז לדרישה – כתבי בית הדין הקשורים לתביעה שבנק אוצר החייל הגיש
נגד הנתבעים, ת.א. 26674-01-11.
לדרישת התובע, הנתבעים המציאו לו את כתב התביעה עם צרופותיו, ואת בקשת הרשות להגן ללא צרופתיה.
התובע דורש את הנספחים החסרים וכן מסמכים ופרוטוקולים נוספים שנוספו במהלך המשפט בקשר לתביעה הנ"ל.
הנתבעים טענו בתגובתם, שהוגשה ביום 7.4.13, כי עדין לא חלה כל התפתחות נוספת בתביעה זו.
על הנתבעים להמציא את הנספחים שצורפו לבקשת הרשות להגן בתביעה זו, ולהודיע האם הוגשו מסמכים נוספים, או חלו התפתחויות נוספות באותה תביעה ואת עמדתם באשר להמצאת המסמכים / הפרוטוקולים / החלטות שנוספו, לתובע.

ב. סעיף כב – ההסכם למכירת זכויות הנתבעים 2 ו-3 בדירה שברח' נמיר ת"א.
הנתבעים הודיעו בתגובתם כי הם מסכימים להמציאו.
ככל שההסכם לא הומצא עד כה, על הנתבעים להמציאו לתובע.

מסמכים שנטען שאינם רלוונטים
6. הכלל הוא שבהתדיינות אזרחית, יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של המידע הרלבנטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט, אך כלל זה אינו ניצב בדד. כנגדו ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צד שלישי. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה.
ראו: רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים, פ"ד נו(5) 193;
אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית (להלן – גורן), עמ' 198.

7. לאור האמור לעיל, אבחן את הבקשה, בהתאם לסעיפים המפורטים בכתב הדרישה:
א. סעיפים טו, טז – תדפיסי עו"ש ותדפיסי יתרות חוב לסוף שנה לתקופה משנת 2002 ועד שנת 2010.
הנתבעים מתנגדים להמצאת מסמכים אלה בטענה שהם אינם רלבנטים למחלוקת הנדונה בתביעה ובתביעה שכנגד.
סבורני, שעקרונית, צודק התובע בדרישתו זו.
אחת מטענותיהם המרכזיות של הנתבעים בכתב התביעה שכנגד היא, שהתובע הכשיל במעשיו את האפשרות שהיתה לנתבעים לקבל אשראי ומימון נוסף מבנק אוצר החייל, שקבלתם והזרמתם לחשבון התובע יכלו למנוע את החריגה מהאשראי בחשבון זה ואת קריסת פעילות הנתבעת (סעיפים 42, 43, 100-104 לכתב התביעה שכנגד).
התובע הכחיש בכתב הגנתו לתביעה שכנגד טענות אלה, וטען כי הסיבה לאי קבלת האשראי והמימון הנוספים קשורה ליחסים שבין הנתבעים ובין בנק אוצר החייל.
מצב העו"ש ויתרות החובה של הנתבעים בבנק אוצר החייל בתקופה הנדונה עשוי לסייע בבירורה של מחלוקת זו.
יחד עם זאת, הדרישה להמצאת כל תדפיסי העו"ש למשך כל התקופה הנדונה היא מכבידה מעבר לנדרש, ודי בהמצאת תדפיסי העו"ש בסוף כל רבעון.
לפיכך, על הנתבעים להמציא לתובע תדפיסי העו"ש של הנתבעת בנק אוצר החייל בסוף כל רבעון בשנים 2002-2010, וכן תדפיסי יתרות החוב לסוף כל שנה מהשנים הללו.
ב. סעיף יז - נתונים ביחס לחוב חברתNo Name לנתבעת.
טוען התובע כי בסעיף 29 לכתב התביעה שכנגד טענו הנתבעים כי סך כל החובות הבלתי נפרעים של לקוחות הנתבעת כלפיה עמדו על סך 35,000 ₪ בלבד, ואילו בבקשת הרשות להגן שהגישו בקשר לתביעת בנק אוצר החייל נטען כי חובה של חברת No Name לנתבעת בלבד עמד על סך של כ-450,000 ₪.
הנתבעים טענו בתגובתם כי מדובר בתקופות שונות. אישור רואה החשבון של הנתבעת אודות החובות האבודים כלפיה ניתן ביחס לשנים 2000-2008, ואילו חובה של No Name הינו לשנים 2010 ואילך.
לאור הבהרה זו הדרישה נדחית.
ג. סעיף יח – נתונים ביחס לחוב חברת בריל תעשיות נעלים בע"מ כלפי הנתבעת, מטעם דומה.
הנתבעים טענו בתגובתם כי חוב זה מתייחס לשנת 2009.
דרישה זו נדחית.
ד. סעיף יט – נתונים ביחס לחוב הספק מחו"ל Handzu.
גם בקשר לחוב זה טענו הנתבעים כי חוב זה מתייחס לשנת 2009.
דרישה זו נדחית.
ה. סעיפים כה – לא – נתונים בנוגע לשעבוד נכסי הנתבעים 2-3 לחברה זרה באנגליה בשם Aldgate.
התובע טען בכתב הגנתו לתביעה שכנגד, שבעוד שהתנהל משא ומתן בינו ובין הנתבעים להסדרת החוב, "הבריחו" הנתבעים 2 ו-3 את נכסיהם, על ידי שעבודם לחברה הזרה.
בכתב התשובה של הנתבעים, הודו הם כי שעבדו את נכסיהם לחברה הזרה, אך טענו כי עשו זאת לאחר שהתובע סירב לשעבד אותם נכסים כבטוחה נוספת לאשראי והכחישו את טענת "ההברחה".
משהודו הנתבעים בשעבוד הנכסים, הרי שאין עוד צורך בהוכחת נתון זה.
באשר לטענת "ההברחה", אם התובע טוען כי בכך ביקשו הנתבעים לסכל את גביית חובם כלפיו, הרי שזהו ענין לתביעה נפרדת, ואין מקום לבירור טענה זו במסגרת התביעות דנן.
דרישה זו נדחית.
ו. סעיפים לב, לג, נג – מסמכים בקשר לחשבון של הנתבעים 2 ו-3 בבנק דיסקונט ודו"חות אישיים שלהם לרשויות המס בשנים הנדונות.
התובע טוען, כי מתוך התדפיסים החלקיים שהנתבעים צירפו בענין זה במסגרת בקשתם לפטור מתשלום אגרה (שנדחתה), ניתן ללמוד על פעילות מסחרית של הנתבעים הדומה לזו של הנתבעת.
הנתבעים מתנגדים לבקשה וטוענים שאין להסיק מאותם תדפיסים על כל פעילות מסחרית.
התובע לא פירט ולא נימק כיצד ניתן להסיק את המסקנה שהסיק, מתוך אותם תדפיסים, ולא די בהשערתו הסתמית כדי לחייב את הנתבעים 2 ו-3 לחשוף נתונים אישיים שאינם קשורים בהכרח למחלוקת הנדונה כאן.
דרישה זו נדחית.
ז. סעיפים מג, מד – כרטסת הנה"ח של הנתבעים 2 ו-3 בספרי הנתבעת וטופסי 106 שלהם.
לטענת התובע, להיקף משיכות הכספים שביצעו בעלי המניות של הנתבעת יש השפעה על תזרים המזומנים שלה ועל שיקול דעת התובע בהעמדת האשראי.
הנתבעים צודקים בהתנגדותם. התובע לא טען טענה זו בכתבי טענותיו.
בקשה זו נדחית.
ח. סעיף מו – מאזני הבוחן של הנתבעים לשנים 2010-2012.
לדרישת התובע, הנתבעים המציאו לו דוחות כספיים מבוקרים.
התובע טוען כי לא די בהם, וכי מאזני הבוחן כוללים מידע רב יותר.
הנתבעים טוענים כי די בדוחות שהומצאו.
אין ספק, שמאזני הבוחן, מכילים מידע רב יותר, ומשהומצאו הדוחות, על הנתבעים להמציא גם מסמכים אלה.
הנתבעים ימציאו את המסמכים שהתבקשו בסעיף זה.


ט. סעיף מח – דו"ח גיול חובות לקוחות הנתבעת לשנים 2006-2012.
התובע דורש מסמכים אלה בקשר לטענת הנתבעת שנזכרה לעיל, כי החובות האבודים של לקוחות הנתבעת עמדו על סך כ-35 אלף ₪ בלבד.
הנתבעים שבו וטענו כי נתון זה נטען עד שנת 2008 בלבד.
לפיכך, על הנתבעים להמציא את המסמכים המבוקשים ביחס לשנים 2006-2008 בלבד.

מענה לשאלון
8. א. שאלות 6, 9, 13, 23 – הנתבע 2 השיב לשאלות הללו על דרך ההפניה לתקליטור
המסמכים ולא למסמך מסוים מתוכו.
על הנתבעים לפרט בתצהיר נוסף לאיזה מסמך מהמסמכים הכלולים בתקליטור הוא מפנה בתשובתו לכל אחת מהשאלות הנ"ל.


ב. שאלה 8 – בתביעה שכנגד טענו הנתבעים (בסעיף 53(ד)), כי הם "פעלו – בהצלחה
חלקית ביותר להשגת מימון מחוץ לבנק", וכי הם נאלצו לפדות קופות גמל,
כספי פנסיה, חסכונות וירושות.
התובע מבקש לחייב את הנתבעים לתת פירוט בדבר כל הסכומים שהתקבלו ולצרף אסמכתאות, כן מבקש התובע כי הנתבעים יפרטו באיזה חשבון הופקדו אותם סכומים.
הנתבעים מתנגדים לבקשה, מאחר וזהו "מידע כלכלי אישי ופרטי", וטוענים כי הדרישה לגלות באיזה חשבון הופקדו אותם סכומים נועדה רק כדי להקל על גביית החוב של התובע.
לאור טענתם של הנתבעים, כפי שפורטה בסעיף 53(ד) לכתב התביעה שכנגד, אין מנוס אלא שהנתבעים יתנו פירוט מתאים בדבר כל הנטען באותו סעיף, ראו: תקנה 114 א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
על הנתבעים לפרט בתצהיר את המידע המבוקש ולצרף אסמכתאות מתאימות.
יחד עם זאת, אין כל רלבנטיות להכרעה הנדרשת לדרישה לפרט באיזה חשבון הופקדו הסכומים האמורים, ודרישה זו נדחית.

בקשת הנתבעים למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים ולמענה לשאלון
9. גם הנתבעים הגישו לתובע מכתב דרישה לגילוי מסמכים ספציפיים, שאת חלקם סירב התובע להמציא, וכן הוצגה לו דרישה למענה על שאלון, שעל חלק מהשאלות שנשאלו בו סירב התובע להשיב.
להלן אתייחס למחלוקת בענינים אלה, בהתאם לסעיפים שבמכתב דרישת הנתבעים (נספח 1 לבקשתם).

גילוי מסמכים
10. א. סעיף ו' – לכתב ההגנה של התובע לתביעה שכנגד צורף נספח 21. עמ' 7 של אותו
נספח מפנה לנספח א' שלו, וזה לא הומצא.
לא מצאתי בתגובת התובע התייחסות לדרישה ספציפית זו, ולכן היא מתקבלת.
על התובע להמציא לנתבעים את נספח א' הנ"ל.
ב. סעיף ז – טוענים הנתבעים כי חסר עמוד בין העמודים 179-180 לכתב ההגנה.
המדובר למעשה באותו נספח 21 שנזכר לעיל.
התובע טוען שלא חסר כל עמוד, ומצביע על כך שמספרי אותם עמודים בנספח הם עוקבים: 7, 8.
אינני יכול לחייב את התובע להמציא דבר שאיננו נמצא, לטענתו, והנתבעים רשאים לחקור בענין זה כמובן את עדי התובע.
דרישה זו נדחית.
ג. סעיפים א, ד, ח, ט, כט, ל, לא, לז- התובע השיב לדרישה להמצאת מסמכים אלה, כי הם לא אותרו בתיקי הבנק. תשובתו זו נמסרה במכתב ולא בתצהיר.
אינני יכול לחייב את התובע להמציא מסמכים שלטענתו אינם, אך על התובע לתמוך תשובתו בתצהיר.
ד. סעיף ג 2 – דו"ח הלוואות בפיגורים שניתנו בחשבון הנדון.
התובע טען בכל כתבי טענותיו, כי הנתבעים חרגו מהאשראים שניתנו להם.
התובע יכול בנקל יחסית להפיק דו"ח כזה, גם אם מדובר בהלוואות רבות ולא בהלוואות ספציפיות.
התובע ימציא לנתבעים את הדו"ח האמור.
ה. סעיף טז – הנתבעים דרשו מהתובע לגלות את דו"חות מחלקת הביקורת לגבי חשבונותיהם. התובע מתנגד לבקשה ומזכיר כי דו"חות הביקורת הפנימית אינם קבילים כראיה במשפט, לפי סעיף 10 לחוק הביקורת הפנימית, תשנ"ב-1992.
אמנם, כפי שנקבע ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, אי קבילותו של מסמך אין בה, כשלעצמה, כדי לחסנו מפני גילוי, אך הנתבעים לא הראו איזו תועלת עשויה לצמוח להם מעיון בדו"חות הביקורת, בלא שיתאפשר להגישם כראיה במשפט.
מלבד זאת, בפסיקה המאוחרת נטשטשה ההבחנה הנזכרת בין אי קבילות וחיסיון (ראו החלטתי בת.א. 35394-06-11 שפירא נ' פגירסקי (2.1.14, התפרסמה בנבו)).
דרישה זו נדחית.
ו. סעיף יז – דרישת הנתבעים מהתובע להמצאת נוהלי הבנק בענינים הבאים: החלפת מנהל מוקד עסקי, מנהל סניף והחלפת רפרנט עסקי; מילוי טפסי בקשת אשראי, ניהול וועדות אשראי ותיעודן; העברת לקוחות עסקיים למחלקת לקוחות מיוחדים והחזרתם לפעילות רגילה; התניה של כתב ויתור טענות.
למעט הענין האחרון, לגביו נטען כי אין נוהל כתוב, התובע לא הכחיש קיומם של נוהלים ביחס ליתר הענינים שנזכרו, אלא טען שהמענה לדרישת הנתבעים כבר נמצא בתשובות שניתנו על ידי מצהירים מטעמו לשאלות באותם ענינים בשאלון של הנתבעים ובנספח מסוים שצורף לכתב הגנתו.
גם אם הדברים האלה נכונים, הדבר לא מייתר את המצאת הנוהלים שהתבקשו, בעיקר כשנדמה שאין חולק בדבר הרלבנטיות שלהם לענינים הנדונים בתביעות הללו.
לפיכך, על התובע להמציא לנתבעים את כל הנוהלים שהתבקשו, למעט הנוהל ביחס להתניה של כתב ויתור טענות.
ז. סעיף לב – אסמכתאות למועדים בהם שונה סיווג החשבון של הנתבעת והסיבות לכל שינוי.
התובע טוען כי נושא זה הוא ענין פנימי של הבנק.
משהובאה המחלוקת ביחס לאותו חשבון והתנהלות הצדדים לגביו לפתחו של בית המשפט, שוב אין מדובר בענין פנימי, אלא בעניין ש"יצא החוצה" וצריך לבררו.
לא מצאתי הצדקה לסירוב זה.
על התובע להמציא את המסמכים שהתבקשו בסעיף זה.
ח. סעיף לג – אסמכתאות על הפרשת חובות הנתבעת ללקוחות מסופקים.
טענות הצדדים בענין זה דומות לטענותיהם בסעיף הקודם, וגם מסקנתי דומה.
על התובע להמציא לנתבעים את האסמכתאות שהתבקשו בסעיף זה.
ט. סעיף לה – בקשת מידע "על אופן הצבעת כל משתתף בוועדות האשראי לאורך השנים". לא מצאתי הצדקה להענות לדרישה זו. הדבר הרלבנטי היא עמדת התובע כגוף ולא עמדתו של כל משתתף בוועדה.
בקשה זו נדחית.
י. סעיף לו – בקשה לקבל אסמכתאות "ביחס לרווחיות הממוצעת של הבנק מלקוחות עסקיים".
לא מצאתי הצדקה להענות לבקשה זו, החורגת מענינם הספציפי של הנתבעים.
בקשה זו נדחית.
יא. סעיף לט – בקשה לקבל נוהל הבנק ביחס לרישום פרוטוקולים של וועדות האשראי.
גם בעניין זה לא הכחיש התובע קיומו של נוהל, אלא טען שהמענה לדרישת הנתבעים נמצא בתצהיר התשובות לשאלון שניתן על ידו.
כאמור לעיל, התצהיר אינו מייתר את הצורך בהמצאת הנוהל המבוקש.
על התובע להמציא לנתבעים את הנוהל המבוקש בסעיף זה.
יב. סעיף מ – פירוט הוועדות בהן השתתף מר ישראל מאור בישיבות וועדת האשראי.
לא מצאתי בתגובת התובע מענה לדרישה זו, לכן היא נענית.
על התובע להמציא לנתבעים את הפירוט שנדרש בסעיף זה.
יג. סעיף מא – הדרישה להמצאת נוהל הבנק בקשר להעברת מידע מוועדות האשראי לסניפים.
הדיון בעניין זה דומה לדיון ביחס לסעיף לט לעיל.
על התובע להמציא את הנוהל המבוקש בסעיף זה.
יד. סעיף מג – הדרישה להמצאת דו"חות החקירה שנערכו ביחס לנתבעים.
מאחר, שבהתאם לתגובת התובע, מדובר בדו"חות שהוכנו לקראת ההליך המשפטי, הם נהנים מחיסיון (ראו, למשל: ע"א 632/77 מוסקונה נ' מאור, פ"ד לב(2) 325).
דרישה זו נדחית.
טו. סעיף מד – הדרישה לקבלת נוהל הבנק ביחס לדיווח לבנק ישראל על תלונות המתקבלות אצלו, שעניינן ניסיון קבלת שוחד על ידי עובד הבנק.
דרישה זו קשורה לטענת הנתבעים, בקשר לנסיון של אחד מעובדי התובע, ישראל מאור, לקבל טובות הנאה פסולות.
התובע טען כי לא התקבלה אצלו כל תלונה בענין זה.
מדובר בטענה חריגה של הנתבעים, שעוד יצטרכו להוכיחה היטב, ואינני מוצא הצדקה לחייב את התובע בהמצאת הנוהל שהתבקש בשל טענת הנתבעים בלבד.
דרישה זו נדחית.
טז. סעיף מו – נוהל הבנק ביחס לביקורות הנעשות על ידי מחלקת הביקורת הפנימית.
משנדחתה בקשת הנתבעים להמצאת דו"חות הביקורת הפנימית ביחס לחשבונותיהם, נדחית גם דרישה זו.
יז. סעיף מז – תיעוד הבנק ביחס לביקורות הפנימיות.
כנ"ל.
דרישה זו נדחית.
יח. סעיפים יט, כ, כא, כג, כד, לח, נא – התובע טוען כי המדובר במסמכים שהתקבלו אצלו מאת הנתבעים עצמם.
הנתבעים אינם מכחישים טענה זו, למעט המסמכים הנזכרים בסעיף נא: הסכמים שנחתמו בינם לבין ספקיהם.
לפיכך, מתקבלת הדרישה ביחס להמצאת ההסכמים הנזכרים בסעיף נא בלבד ונדחית הדרישה להמצאת יתר המסמכים.
יט. סעיפים כח, כט, ל, לא – התובע טען כי מסמכים אלה, למעט תכתובת שצורפה לכתבי הטענות של הצדדים, אינם בנמצא.
טענה זו נטענה במכתב תשובתו של ב"כ התובע ולא בתצהיר.
הנתבעים דורשים לתמוך טענה זו בתצהיר.
התובע לא השיב על כך .
על התובע לתמוך תשובתו לדרישה זו בתצהיר מתאים.
כ. סעיפים מח, מט, נ – דרישה להמצאת "כל האסמכתאות והפירוט לביצוע מעקב ורישום של החשבוניות הקלוטות והלא קלוטות של המבקשים", ו"האסמכתאות להעברת תוצאות המעקב והרישום" לגורם אחר בבנק וכן לנתבעים.
התובע טוען שמדובר בדרישה מכבידה ולא רלבנטית, וכי ניתן לדלות נתונים אלה מבקשות האשראי שצורפו לכתב ההגנה של התובע לתביעה שכנגד.
ענין זה נזכר על ידי התובע בכתב הגנתו לתביעה שכנגד (למשל, בסעיף 22), ומכאן שהוא רלבנטי למשפט. לפיכך, אין מנוס מהמצאת החומר שהתבקש, גם אם מדובר בדרישה מכבידה.
על התובע להמציא את המסמכים שהתבקשו בסעיף זה.
כא. נספח נד – בקשה לקבלת העתק תביעות שהוגשו נגד התובע או פרלמוטר במסגרת תפקידו כמנהל סניף עסקים מרכז, בהן הוזכר פרלמוטר אישית.
התובע מפנה לתצהיר פרלמוטר שהוגש במענה לשאלון של הנתבעים (וצורף גם לתגובת התובע לבקשה זו), שבו מצוין כי לא הוגשה כל תביעה אישית נגדו.
בכך, נמצא מענה חלקי בלבד לבקשה.
על התובע לפרט בתצהיר, אם היו תביעות שהוגשו נגד הבנק, בהן הוזכר מר פרלמוטר כמנהל סניף עסקים מרכז.
כב. כתבי שחרור וויתור בקשר עם דוקומנטים – הנתבעים טוענים כי התובע צירף חלק מכתבי השחרור והויתור המצויים אצלו בלבד ודורשים להמציא את כולם.
התובע טוען כי המציא את כל כתבי השחרור והוויתור המצויים בידיו.
אינני יכול לחייב את התובע להמציא מסמכים, שלטענתו אינם בידיו.
דרישה זו נדחית.

תשובות לשאלון
11. כללי – שיקול הדעת שבית המשפט מפעיל בנושא זה הוא רחב ביותר. מצד אחד, השאלון כפוף לתנאי, שהשאלות תהיינה נוגעות לענינים השנויים במחלוקת. מצד שני, יש להראות כי השאלות אינן מכבידות מדי על הצד שכנגד (גורן, עמ' 188).

12. א. שאלות 1-5 – מתייחסות לסיווג חשבון המבקשים בבנק ולהפרשת חובותיהם
לחובות מסופקים.
התובע התנגד להשיב על השאלות הללו בטענה שהמדובר בענין פנימי של הבנק.
כבר דנתי בטענה זו בפרק גילוי המסמכים ודחיתי אותה.
על התובע להשיב על השאלות האלה בתצהיר.

ב. שאלות 15-16 – שאלות בנוגע למועמדות מר מאור לתפקיד אחר בבנק.
התובע התנגד להשיב על כך משום שהן אינן רלבנטיות.
אף אני לא מצאתי מה הרלבנטיות שלהן להכרעות הנדרשות כאן.
דרישה זו נדחית.
ג. שאלות 21-24, 26 – שאלות בנוגע לרווחיות הממוצעת של הבנק מלקוחותיו המסחריים ובנוגע לרווחיות הנתבעת עצמה, וכיצד היא מחושבת.
התובע התנגד למענה על הרווחיות הממוצעת מטעמי חיסיון וחוסר רלבנטיות, ולפירוט הרווחיות של הנתבעת מחוסר רלבנטיות.
באשר לרווחיות הממוצעת – התובע זכאי לחיסיון מסחרי, כשהרלבנטיות של נתון זה לעניננו רחוקה למדי.
באשר לרווחיות הנתבעת – לנתון זה עשויה להיות רלבנטיות מסוימת, אך די במענה כללי, ללא פירוט של כל שנה.
התובע ישיב על דרישה זו בהתאם לאמור לעיל.
ד. שאלות 47-48 – שאלות בקשר לכמות הלקוחות העסקיים שהועברו למחלקת לקוחות מיוחדים בשנת 2009 וכמה מהם הוחזרו לפעילות רגילה.
התובע השיב תשובה כללית, ללא נתונים מספריים. לא מצאתי הצדקה לחייבו במתן נתונים מספריים.
דרישה זו נדחית.
ה. שאלות 51-52 – נוהלי התובע בקשר למעקב אחר החשבוניות הקלוטות והלא קלוטות של הנתבעים.
לא ברורה לי התנגדותו של התובע בענין זה. מדובר בשאלות הנוגעות לענינה של הנתבעת בלבד.
על התובע להשיב לשאלות הללו.
ו. שאלה 58 – נתונים הנוגעים לטענת הנתבעים בקשר להתניית שירות בשירות.
התובע השיב כי נתונים אלה מצויים בדפי החשבון של הנתבעת.
כיוון שמדובר בטענה של הנתבעים, שיידרשו להוכיחה, עליהם לחלץ בעצמם את הנתונים המבוקשים, ועדיין שמורה להם, כמובן, הזכות לחקור את עדי התובע בקשר לאותם נתונים.
דרישה זו נדחית.
ז. שאלה 59 – קבלת המידע שהעביר התובע לבנקים אחרים בקשר לחשבונה של הנתבעת.
התובע השיב על כך, אך לטענת הנתבעים לא די בתשובתו.
בשלב זה אני סבור שדי בתשובה שניתנה, והיתר צריך להתברר במהלך ההוכחות.
דרישה זו נדחית.
ח. שאלה 60 – מידע שנמסר על ידי התובע לגורמים שלישיים.
התובע השיב כי מידע זה הוא חסוי, ואם הועבר לצד שלישי הדבר נעשה בהסכמת הנתבעים בלבד.
בשלב זה אני סבור שדי בתשובה זו.
בקשה זו נדחית.
ט. שאלות 61-62 – מידע נוסף שנמסר על ידי התובע לבנק אוצר החייל.
גם בעניין זה אני סבור שדי בשלב זה בתשובה שניתנה על ידי התובע.
בקשה זו נדחית.

חוסרים בגילוי המסמכים
13. הנתבעים טוענים לחוסרים במסמכים שגולו, כדלקמן:
א. מסמכים שצורפו לכתב ההגנה שכנגד, וחלקם "הושחר". הנתבעים מבקשים להמציא להם עותקים נקיים ממחיקות, ולחילופן – להעבירם לעיון בית המשפט בצירוף הסבר בדבר מחיקתם.
התובע מסכים לחלופה השניה.
התובע ימציא לבית המשפט במעטפה סגורה עותק נקי של המסמכים, שחלקם "הושחר", בצירוף הסבר מתאים ל"השחרת" אותם חלקים.
ב. מסמכים שצורפו לבקשה מיום 13.7.03 לפתיחת חשבון נוסף ושלא הומצאו לנתבעים (סעיף 26.1.2 לבקשה הנוכחית).
לא מצאתי בתגובת התובע מענה לכך.
על התובע להמציא מסמכים אלה לנתבעים.
ג. תכתובות של התובע עם עו"ד דליה להב הקשורות לחשבון הנתבעת – התובע השיב שהמדובר במסמכים חסויים.
מאחר שמדובר בעובדת המחלקה המשפטית של התובע, אינני בטוח שהתובע צודק בטענתו לחסיון תכתובת זו.
לשם הכרעה במחלוקת זו, נדרשים טיעונים רחבים ומפורטים יותר של הצדדים, ואם הנתבעים מעונינים בכך, עליהם להגיש בקשה מפורטת ומנומקת המתייחסת לתכתובת זו, וגם התובע יגיב עליה באופן מפורט ומנומק.
לעת עתה, נדחית דרישה זו.

בקשת הנתבעים לדחות את מועד גילוי הקלטות והתמלילים
14. הנתבעים הקליטו מספר שיחות שנערכו ביניהם או בין אנשים מטעמם ובין נציגי ועובדי התובע ותמללו אותן הקלטות.
הם מבקשים לדחות את מועד גילוי הקלטות והתמלילים, עד למועד החקירה הנגדית של עדי התובע.
הנתבעים מתבססים על הלכת סוויסה, המאפשרת דחייה כזו (רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב – חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515), ומנמקים את בקשתם בהימנעות התובע מלתת גירסה עובדתית מלאה, ובפערי הגירסאות שבין הצדדים, כשמדובר ב"תביעת מליונים" של התובע.

15. התובע מתנגד לבקשה.
לטענתו, הכלל הנוהג בשיטת המשפט הישראלית הוא של "משחק בקלפים פתוחים", קרי: גילוי מלא ומוקדם של הראיות, והילכת סוויסה היא חריג שנקבעה למקרים חריגים בלבד.
לדבריו, כשמדובר בתביעה כספית "רגילה", להבדיל מתביעה נזיקית, נטיית בית המשפט היא, שלא לסטות מהכלל הרגיל.
הוא הדין, כשמדובר בשיחה שהתנהלה בין הצדדים למשפט.
התובע טוען, שנתן גירסה מלאה ומפורטת של כל הנתונים העובדתיים בכתב הגנתו לתביעה שכנגד, וכי דווקא תביעת הנתבעים היא התביעה "הגדולה".

16. אני סבור, שאין להיענות לבקשה.
הנימוק העיקרי הוא, שהנתבעים עצמם ציטטו בבקשת הרשות להגן שהגישו במסגרת תביעת התובע חלקים רבים מהתמלילים וצירפו כנספחים חלקים מהם.
בקשת הרשות להגן הפכה לכתב הגנה, משמע: אותם חלקים שצוטטו מהווים חלק מהגנת הנתבעים.
הנתבעים אינם רשאים לנהוג בצורה סלקטיבית, לחשוף חלקים בלבד מאותן הקלטות ולהסתיר אחרים.
משבחרו לצטט ולצרף חלקים מאותם תמלילים בכתב הגנתם, חובה עליהם לגלות כבר עתה את מלוא הקלטות והתמלילים.
נוסף לכך, צודק התובע בטענתו כי בכתב ההגנה שלו לתביעה שכנגד הוא מסר גירסה עובדתית רחבה ומפורטת ואף צירף נספחים מרובים, וכי דווקא תביעת הנתבעים על סך של כ-18 מליון ₪ היא "התביעה הגדולה".
וכן יש תימוכין לטענת התובע, כי בתביעה כספית רגילה, להבדיל מנזיקית, נטיית בית המשפט היא שלא לאפשר דחיית הגילוי (כב' השופטת גרסטל בבר"ע (ת"א) 1753/04 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' גולד (13.12.04, )), וכן אין לאפשר זאת כשמדובר בשיחות שהתנהלו בין הצדדים למשפט עצמם (כב' השופט אוקון בת.א. 30154/94 עזבון המנוחה מרים חורשידי ז"ל נ' בית אבות גאולה בע"מ (5.5.97, )).
אולם, העיקר בעיני הוא הנימוק הראשון האמור.

17. אשר על כן נדחית בקשה זו.
על הנתבעים למסור לתובע עותק של כל הקלטות שנעשו והתמלילים שנעשו.

המשך ההליכים
18. הצדדים יבצעו את כל שנדרש מהם לבצע, בהתאם לאמור לעיל, עד יום 27.2.14.

19. לאור התוצאה המאוזנת, אין צו להוצאות.

20. הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית כדלקמן:
התובע – עד יום 13.4.14,
הנתבעים – עד יום 5.6.14 (בהתחשב בפגרת הפסח).

גם חוות דעת מומחים יוגשו בתוך המועדים האמורים.

לא תורשה העדת עד שלא הוגש תצהיר מטעמו, אלא אם כן היתה פניה לאותו עד להעיד, וזה סירב.
בקשה להעדת עד כזה תיתמך בתצהיר מתאים ותוגש בתוך המועדים שנקבעו להגשת תצהירי עדות ראשית.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון