בקשה לעיכוב ביצוע כניסתו לתוקף של צו איסור שימוש חורג במועדון גולף

בקשת המערערת לעיכוב ביצוע כניסתו לתוקף של צו איסור שימוש חורג במועדון הגולף. במסגרת הערעור נטען, כי בית משפט קמא שגה שגיאות מהותיות, התעלם לחלוטין ממידע חדש ומהותי, שהובא בפניו בדבר השינויים התכנוניים והתמורות שחלו בנושא הגולף בישראל בכלל ומגרש גולף געש בפרט לאור אישור וועדת ההיגוי של משרד התיירות ומינהל מקרקעי ישראל, תוכנית אב לתיירות גולף בישראל שיש בה כדי לקדם ולהסדיר כל הנדרש על מנת לאפשר פעילות מועדון הגולף. עוד נטען, כי בימ"ש קמא התעלם מהתמשכות ההליכים הבלתי נסבלת בפני וועדת המשנה לעררים ומתשובת גב' בולר ממנה עולה תקווה כי החלטת וועדת משנה לעררים תתקבל בזמן הקרוב. עוד נטען כי בימ"ש קמא התעלם מאישור וועדת הערר המחוזית המתירה שימוש במשטחי הגולף ומטילה ספק, אם בכלל, בהיתר לשימוש חורג במשטחי הדשא, שכן המקום מיועד על פי התוכנית החלה במקרקעין, לגנים וגידול דשא. משמעות הדבר כי יש לאפשר למערערת להמשיך השימוש במועדון בלבד עד שתתקבל החלטת גורמי התכנון. עוד נטען, כי הנסיבות השתנו באופן כה משמעותי עד כי לא ניתן לומר כי הפתרונות אינן בהישג יד. עוד נטען לחילופין, ההחלטה נושאת הערעור התקבלה בהיעדר הצדדים וזו נוגדת את סעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982 ועל כן בטלה מעיקרה. בית משפט פגע פגיעה בזכותה המהותית של המערערת לזכות הטיעון והשימוע ונתן החלטתו בלא שהצדדים הוזמנו לדיון ולא שניתן למערערת יומה בפני בית משפט קמא. עוד נטען, כי גם מבחינת האינטרס הציבורי על בית המשפט לקבל את הערעור ולהורות על עיכוב ביצוע צו ההפסקה והנזק הצפוי להיגרם לאינטרס הציבורי גדול לאין ארוך לעומת הנזק שייגרם אילו תידחה כניסתו לתוקף של צו ההפסקה השיפוטי. עוד נטען בערעור אודות חשיבות פרויקט הגולף, המשאבים הכספיים האדירים הכרוכים בהקמת מועדון גולף ובהפעלתו, וכן הארכת מועד כניסתו לתוקף של הצו לתקופה לא ארוכה תאפשר לקבל החלטת וועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית ותאפשר אם יהיה צורך בהעברת פעילות מועדון הגולף למקום אחר. ב"כ המשיבה מתנגדת לאפשר למערערת הארכת מועד לכניסה לתוקף של צו איסור השימוש החורג בנוגע למועדון הגולף אותו מפעילה המערערת. לטענתה, לא היה כל שינוי מהותי לאחרונה שיש בו להצדיק הערעור. בבית משפט קמא הוגשו 4 בקשות להארכת מועד לכניסה לתוקף של צו איסור השימוש ולאחר קבלת 12 חודשי חסד מבית משפט קמא לא חל שינוי. השימוש אינו קרוב להיות מוכשר אך הפעילות המסחרית ממשיכה להתקיים במקרקעין ללא היתר. לא רק זאת, אלא שמאז הגשת הערעור חלפו למעלה מ- 3 שנים, במהלכן קיבלה המערערת דחיות ואורכות חסד מאת בית המשפט. במעבר זמן זה לא חל כל שינוי והשימוש המתואר בכתב האישום אינו קרוב להיות מוכשר, הפעילות המסחרית של המערערת במקום נמשכת ושומה על בית-המשפט לדחות הערעור. לגופו של עניין דין הערעור להידחות: 1. עיון בהחלטת בית המשפט נושאת הערעור מלמד, כי בקשת המערערת בפני בימ"ש קמא לדחיית מועד כניסתו לתוקף של צו איסור שימוש חורג שיפוטי הינה הרביעית במספר. צו שיפוטי ניתן במסגרת גזר דין מיום 6.3.07 בתיק פלילי 2680/04 לתקופה נוספת של 12 חודשים מעבר לכל אותם המועדים שנקבעו לביצוע הצו השיפוטי בתיק פלילי זה. כל הטענות שהועלו במסגרת ערעור זה הועלו בפני בית משפט קמא וניתן לומר כי המערערת חוזרת שוב ושוב ושוב ושוב על אותן הטענות שהעלתה פעם אחר פעם בבקשות קודמות שהוגשו לבית משפט קמא ובמסגרת ערעור זה שכל מטרתן דחיית מועד כניסה לתוקף של צו שיפוטי הנוגע למועדון הגולף אלא שבפועל ההיתר לשימוש חורג במועדון הגולף לא נמצא בהישג יד. ההיתר גם לא נמצא הבהוב כלשהו שיו כדי לאותת על סיכוי אפילו קלוש לקבלת היתר כזה, כאשר יש להדגיש, גם לטענת המערערת, במיקום הנוכחי בו נמצא מועדון הגולף לא יינתן כל היתר שהוא. במסגרת ההחלטה נשוא הערעור סורק ביהמ"ש קמא העובדות הצריכות לעניין ובתמצית מדובר בכתב אישום שהוגש כנגד המערערת בגין ביצוע שימוש מסחרי בשטח נרחב ללא היתר כדין לשימוש חורג ובניגוד לתוכנית החלה על המקרקעין וזאת ביום 7.12.2004 במסגרת תיק תכנון והבניה 2680/04. המבקשת הורשעה על פי הודאתה במיוחס לה בכתב האישום וניתן גזר דין ביום 6.3.07. במסגרת גזר הדין, הוצא צו איסור שימוש חורג ביום 6.7.07 לגבי השימוש החורג המבוצע על ידי המערערת במקרקעין וביצועו של צו איסור שימוש חורג נדחה ל- 18 חודשים, עד ליום 6.9.08. ביום 20.8.08 הגישה המערערת בקשה לדחיית מועד כניסה לתוקף של צו איסור שימוש חורג זה בהסכמת המשיבה כדלקמן: "בכל הנוגע לשימוש החורג המבוצע על ידי גולף געש בשטחים הפתוחים במדשאות ניתנת בזאת הסכמת המדינה להארכת המועד לביצוע הפסקת השימושים ב- 12 החודשים לצורך השלמת הליכי תכנון - בכל הנוגע לשימוש החורג המבוצע על ידי גולף געש בלול לצורכי מועדון, ניתנת בזאת הסכמת המדינה להארכת המועד לביצוע צו הפסקת השימושים ל- 5 חודשים לצרכי התארגנות, לפינוי של המתחם בלבד. יובהר כי לא יינתנו הסכמות נוספות להארכת מועד לשימוש המבוצע במבנה הלול". להסכמה זו נתן בית-המשפט תוקף של החלטה. בניגוד להסכמה זו המשיכה המערערת בביצוע שימוש חורג בניגוד לצו השיפוטי וביום 19.1.09 הגישה בקשה נוספת לדחיית מועד כניסתו לתוקף של צו איסור שימוש חורג ככל שנוגע לשימוש במועדון בית משפט נעתר לבקשה וניתנה אורכה למשך 6 חודשים נוספים. בחלוף 6 חודשים אלה הגישה המערערת בקשה שלישית להארכת המועד כאמור לעיל. בית המשפט נעתר גם הפעם לבקשה וציין: "סבורה אני כי לפנים משורת הדין ורק על מנת לאפשר למבקשת זמן התארגנות סופית לצורך העתקת מיקומה למיקום אחר ובנסיבות אלו, לפנים משורת הדין, ובהתחשב בתקופת החגים בה מצויים אנו בשלב זה (ערב סוכות), ניתנה אורכה של 6 חודשים למבקשת... לא תהיה דחיה נוספת מכל סיבה שהיא". על אף האמור לעיל, הוגשה בקשה רביעית. זו נשוא הערעור שלפנינו, להאריך מועד כניסה לתוקף ל- 12 חודשים נוספים ומתוך הבקשה הרביעית הגיע בימ"ש קמא למסקנה כי ההיתר המיוחל לשימוש חורג במועדון הגולף נשוא הצו השיפוטי אינו מצוי כלל בהישג יד מיידי והורה על דחיית הבקשה. 2. מאז הגשת הערעור, נעתר בית משפט ואפשר אורכות נוספות כשבמהלך האורכות ניתנה אפשרות למערערת לקדם הליכי היתר חוקיים מבניית מבנה אליו תועבר פעילות גולף געש מהמבנה הקיים והמתואר בכתב האישום, שכן, במבנה המתואר בכתב האישום, אין מחלוקת כי ניתן יהיה אי פעם להוציא היתר בניה. עד היום ועל אף למעלה מ- 3 שנים במהלכן אפשר בית המשפט למערערת להוציא היתר בניה או, לכלכל את צעדיה להכשיר מקום אחר להעתקת מועדון הגולף, אין בידי המערערת להציג איזה שהוא שינוי המצדיק מתן אורכה כלשהי. 3. יהא ענף הגולף, ענף ספורט חשוב ככל שיהא לציבור בכלל, ולחברי המועדון בפרט, אין בכך כדי להצדיק הצדקה כלשהי להמשך הפעילות האסורה במקום. בית המשפט ער לעובדה, כי סגירת מועדון הגולף עלול לגרום נזק ישיר לעובדים ולעסק כולו אך אין בכך כדי להוות שיקול כלשהו המצדיק קבלת הערעור. ראה ע"פ 070079/02 דברי כב' השופט המר בהתייחסו לע"א 1805/00 מחצבות כינרת נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נצרת עלית - "אין להגן על האינטרסים של העובדים באופן שיחייב את רשויות התכנון להעניק היתרים שלא כחוק, או באופן שאינו עולה עם תוכניות הפיתוח... אם נקבל את גישתו של בימ"ש קמא, לעולם לא יסגרו עסקים או מפעלים הפועלים ללא רישיון, שכן עובדיהם יפלטו למעגל המובטלים". המערערת נהנתה עד היום מרווחים כלכליים אדירים בהפעלת המועדון. אין חולק על חשיבותו של מועדון הגולף ותרומתו לציבור. יחד עם זאת אין מקום לאפשר הפעלת ענף הגולף בניגוד לחוק. על המערערת לפעול במסגרת החוק ועל פיו. ככלל, דינה של בניה בלתי חוקית להיהרס. שימוש בלתי חוקי יופסק אלא אם כן קיימים טעמים טובים ומיוחדים ועל בתי המשפט למנוע תופעת הנצחת עבירות תכנון ובניה באמצעות בקשות עיכוב שונות, ראה דברי כב' השופט רובינשטיין בע"פ 4650/08 ברנס נ' מדינת ישראל. 4. חוק התכנון והבניה יצר איזון בין אינטרס הציבור לאינטרס הפרט ונקבע בסעיף 207 לחוק כי גם במקרה שבו נותן ביהמ"ש צו הריסה רשאי לקבוע מועד לביצועו, רשאי להאריך המועד שקבע, אם ראה טעם לעשות כן ובמסגרת סעיף 207 נבחן "אופק תכנוני" העשוי לתת למפורט בכתב האישום ולאיסור השימוש וצו ההריסה עליהם הורה בגזר דין תוחלת חיים והמשך קיום מבנה ושימוש לתקופת הארכה מבוקשת, זאת כאשר קבלת ההיתר מצויה בהישג מיידי ורק עיכוב פורמאלי, חסר משמעות, מעכב קבלתו. ראה חע"מ 6281/09 הנרי שמלה נ' וועדה מקומית לתכנון ובניה נתניה 2010. למערערת אין כל זכות קנויה לדיון בעל פה בפני בית-משפט והחלטת ביהמ"ש, נושאת הערעור, ניתנה כדין. תקנה 2 לתקנות התכנון והבניה קובעת אופן הגשת בקשה לאורכה לביצוע צו שיפוטי, המועד להגשתה, המסמכים שיש לצרף אליה והצורך בתמיכתה בתצהיר. על פי תקנה 3 יש לצרף תגובת המשיב לבקשת האורכה. במסגרת תקנה 4 נקבע: "(א) בית המשפט רשאי לאחר שעיין בבקשה, לקבוע שאין היא מצריכה דיון במעמד, הצדדים, ויתן לגביה הנמקה מנומקת בכתב. (ב) החליט ביהמ"ש שהבקשה מצריכה דיון במעמד הצדדים, יקבל את הדיון, ככל שניתן, באופן שלא יביא לביטול או לדחייה של המועד המתוכנן לביצוע הצו". מכאן, בית משפט קמא נתן החלטה ללא דיון במעמד הצדדים, כפי שהוא מוסמך ליתן על פי החוק, וכל טענות המערערת לעניין היות החלטת בימ"ש קמא נשוא הערעור בטלה מעיקרה נדחות. כל טענות המערערת לעניין פגיעה בזכותה המהותית של המערערת לזכות הטיעון וזכות השימוע נדחות. כל טענות המערערת מקיומה של תוכנית אב לתיירות גולף עם כל הכבוד והערכה לתוכנית כזו, אין בה כדי להוות נימוק כלשהו לאפשר המשך פעילות השימוש החורג לאורך כל כך הרבה שנים. אין מקום לקבל טענות המערערת בדבר תחנוניה לקבל החלטה בערר. עליה להשלים עם העובדה כי אין אופק תכנוני, אין אפשרות לקבל היתר בזמן הקרוב ויש לזכור כי לפעמים "החגיגה נגמרת". אני מפנה לע"פ 6720/76 ישראל דהרי ואח' נ' מדינת ישראל ואח' ביום 22.8.06 דברי כב' השופט רובינשטיין מע"פ חליל אבסי נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, 10778/05: "דומה שאין ספק כי המדובר בניסיון למשוך הליכים בתקווה שבמועד עתידי תבוא בשורה ותוכשר הבניה הבלתי חוקית שעל אי חוקיותה אין חולק. המערער עושה שימוש בפתחים שפתח לו הדין, מתוך הנחה שתחנות הצדק טוחנות לאט ובינתיים אולי רווח והצלה יעמדו ממקום אחר... אכן זכותו של כל אדם לנסות להעביר את רוע הגזרה השיפוטית אך חובתו של בית המשפט לומר במקרה המתאים עד כאן... ... אין מקום לרפות עוד ידיהם של המנסים לאכוף את החוק ונתקלים בתמרונים מתמרונים שונים, גם אם אלה נעשים במסגרת הליכי בתי משפט. והרי בינתיים נמשכות ההפרות וסטירות הלחי המתמידות לחוק ואף כאן אין צורך להוסיף". לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה. הצו נכנס לתוקף מיידית ועל המערערת לקיימו. עיכוב ביצועאיסור שימושצוויםשימוש חורג