נטען כי מכר והעביר זכויות שלא היו לו בחלק המקרקעין הידועים כגוש 18582 חלקה 50 (להלן: "החלקה"). נטען כי מר כאיד התחזה להיות הבעלים של הזכויות בסך של 2,113 מ"ר מהחלקה מכוח צו ירושה מזויף שפעל להוצאתו. נטען כי בעקבות הסכם מכר עם צדדים שלישים הסכים מר כאיד להעביר להם זכויות בחלקה תמורת קבלת סך השווה בשקלים ל - 70,000$ ארה"ב הכל כאמור בהסכם המכר עם צדדים שלישים אלו (משפחת חסון). נטען כי על פי יפוי כוח בלתי חוזר מיום 25.8.1995 בעלי הזכויות בחלקה הם בחלקים שווים התובעים ואחיהם אדיב דיאב אבו רומי ובהתאמה זכאים התובעים להחזר שני שליש מהתמורה שהועברה לנתבע בעקבות עסקת המכר הנ"ל. 3. יצוין כבר עתה כי מלכתחילה כללה תביעת התובעים המתוקנת גם עתירה לסעד הצהרתי כנגד נתבעים אחרים בתביעה ואולם כל התביעות סולקו באופן שניתנו פסקי דין המוחקים תביעות נגד מי מן הצדדים (רשם המקרקעין) או נותנים תוקף של פסק דין להסדרים שהושגו עם נתבעים. כך נותר עוד לדון בפסק דין זה רק בתביעה הכספית שהגישו התובעים נגד מר כיאד. ראה לעניין זה פרוטוקול הדיון מיום 21.2013 (עמוד 1). ב. העובדות 1. מרבית העובדות הרלוונטיות לענייננו אינן שנויות במחלוקת. הצדדים הרבו להעלות טענות בדבר התנהגות פסולה של מי מהם טענות לזיוף, מרמה וכיוצא באלה ואולם מרבית טענות אלו אינן רלוונטיות לתביעה שנותר בפסק דין זה לדון בה. כאמור בפסק דין זה עליי לדון רק בתביעה כספית של התובעים כנגד מר כאיד בגין זכאות להחזר כספים שהאחרון בהם קיבל לאחר שמכר זכויות במקרקעין לצדדים שלישים, למרות שזכויות אלו, לטענות התובעים שייכות להם ולאח נוסף, שלא הגיש תביעה. 2. ואלו העובדות הרלוונטיות לענייננו: I הזכויות הרשומות בחלקה נשוא הליך זה הינם על שם אביהם המנוח של תובעים (או סבם של יורשי המנוח שעזבונו הוא התובע מס' 1) והנתבע מס' 1 דיאב אבו רומי ז"ל (להלן: "האב") שנפטר ביום 27.5.96. II התובעים טוענים כי הינם ביחד עם אח נוסף (להלן: "אדיב") הבעלים של הזכויות בחלקים מכוח יפוי כוח בלתי חוזר שנעשה ביום 25.8.1995 והעניק בחלקים שווים לכל אחד מהם זכויות בחלקה. התובעים טוענים כי לנתבע, מר כאיד לא היו זכויות בחלקה. III במסגרת הליך שנוהל בין חלק מהאחים, בניו של האב בתיק תמ"ש 4340/05 בבית המשפט השלום בקריות, ניתן פסק דין ביום 25.11.07, חרף התנגדות מר כאיד הנותן תוקף לשני יפוי כוח בלתי חוזרים שערך האב ביום 25.8.1995, אחד מהם הינו יפוי הכח האמור בסעיף II לעיל. בהליכים אלו להם היה צד גם מר כאיד לא הוצג על ידי מר כאיד יפוי כוח אחר שערך האב, ולא נטענה טענה כי מר כאיד פעל מכוח זכויות במקרקעין שהוענקו לו על פי יפוי כוח בלתי חוזר שערך האב אשר העתקו הוצג בהליכים בתיק זה והוא הנספח הראשון של נ/4 (להלן: "יפוי הכוח - נ/4"). IV ביום 11.3.2008 נרשמו על הזכויות בחלקה הערות אזהרה לטובת התובעים על פי פסק הדין בבית המשפט לענייני משפחה בקריות שתואר לעיל. הערות אלו בוטלו ונרשמו תחתן הערות לטובת צדדים שלישים שרכשו הזכויות במקרקעין ממר כאיד. לטענת התובעים נעשה הדבר על ידי מר כאיד תוך מרמה וזיוף מסמכים ומבלי שידעו על כך או שהיו מעורבים בעניין. V ביום 1.5.2008 לאחר שמר כאיד נרשם כבעלים של הזכויות ב-1/3 מן החלקה וזאת על פי צו ירושה שהוצא ביום 10.2.2008 לבקשת מר כאיד, מכר מר כאיד זכויותיו בחלקה לצדדים שלישים, משפחת חסון על פי צו הירושה שהוצא לבקשת מר כאיד יורשי האב הם ילדיו: מר כאיד, מר אדיב והתובעים בחלקים שווים. גם כאן נטען כי פעולות מר כאיד היו מרמה וזיוף ולא על דעת התובעים. ביום 1.5.2008 נרשמה הערת אזהרה על זכויות מר כאיד בחלקה לטובת צדדים שלישים. VI יצוין כי בסעיף 20 לתצהירו, נ/4, מודה מר כאיד כי אכן מכר זכויותיו בחלקה לצדדים שלישים ואולם טוען כי התמורה שנתקבלה על ידו ממכירה זו עמדה על סך השווה בשקלים ל -10,000$ ארה"ב בלבד. VII ביום 7.1.2010 הוגשה על ידי התובעים ועל ידי אחיהם בקשה לביטול צו הירושה מיום 10.2.2008 בטענה שזה הוצא במרמה והתעלם מן העובדה כי לאב היו 11 ילדים. לא הוגשו מסמכים המעידים על תוצאות הדיון בבקשה זו ואולם בסיכומיו קובע ב"כ מר כאיד כי ביום 24.11.2011 ניתן צו ירושה מתוקן לפיו למנוח 11 יורשים. צו הירושה המתוקן לא צורף ולא צורפו מסמכים המוכיחים כי צו ירושה זה ביטל את יפויי הכוח הבלתי חוזרים שקיבלו תוקף של פסק דין בית המשפט למשפחה מיום 25.11.07. VIII אין מחלוקת כי התובעים לא הגישו חוות דעת בנוגע לסכום הנתבע ונזקיהם, לאור הטענות המועלות כנגד מר כאיד, וסכום התביעה נקבע על ידם רק בהסתמך על סכום התמורה הנקוב לטענתם בהסכם המכר בין מר כאיד וצדדים שלישים במסגרתו מכר מר כאיד זכויות בנכס תמורת סך של 70,000$ ארה"ב. אציין עוד כי במקומות שונים נטענות טענות שונות לעניין סכום זה כאשר נטען במקום אחד כי סכום התמורה היה סך השווה ל - 70,000$ ובמקום אחר סכום השווה ל - 80,000$. אין מחלוקת כאמור כי מר כאיד מודה שקיבל תמורה ממכירת זכויותיו בחלקה מצדדים שלישים סך של 10,000$. לעניין זה יצוין כי במהלך הדיון ושמיעת הראיות הוברר כי לטענת מר כאיד נותרו לזכותו כספים המגיעים לו בגין התמורה למכירת זכויות בחלקה לצדדים שלישים בנאמנות אצל עו"ד אילן יחזקאלי ואצל העד גאנם אבו ריא וניתנה הוראה להעברת כספים אלו לקופת בית המשפט. לא הוברר עד מתן פסק דין זה האם כספים אלו הועברו. ג. טענות הצדדים 1. לטענת התובעים על הנתבע להשיב להם מלוא הסכומים שקיבל בגין מכירות זכויות בחלקה לצדדים שלישים וזאת על פי סכום התמורה הנקוב בהסכם המכר עם הצדדים השלישים. נטען כי מר כאיד מכר זכויות שאין לו בחלקה לצדדים שלישים שלא כדין תוך ביצוע מרמה וזיוף וגרם להם נזקים עקב פעולותיו. לטענתם של התובעים נזקים אלו הם בשווי זכאותם של התובעים לקבלת תמורת המכר במקומו של מר כאיד שהרי לטענתם הם ולא מר כאיד בעלי הזכויות בחלקים שנמכרו. התובעים מודים כי על פי הנתונים שהוכחו על ידם הם זכאים רק ל - 2/3 מהתמורה אותה קיבל או היה אמור לקבל מר כאיד על פי הסכם מכר הזכויות עם הצדדים השלישים. זאת משום שאח נוסף, אשר לא הצטרף לתביעה, זכאי גם הוא בהיותו הבעלים של 1/3 מהזכויות בחלקה ל - 1/3 מהיתרה של הסכומים שהתקבלו או אמורים להתקבל עקב מכירת הזכויות בחלקה לצדדים שלישים על ידי מר כאיד. 2. לטענת התובעים יש לראות מר כאיד כמודה בקבלת סכום האמור בהסכם המכר עם הצדדים השלישים לידיו ולפיכך פטורים הם מהוכחת סכום התביעה הנתבע על ידם זאת משום שמר כאיד אינו כופר בביצוע המכירה לצדדים השלישים ובאמור בהסכם המכר. 3. לטענת מר כאיד דין התביעה שהוגשה נגדו להדחות משום: I הוא אחד מבעלי הזכויות בחלקה. II כמו אחיו גם הוא רומה על ידי עורכי הדין שביצעו בשמו מהלכים שלא היה שותף להם. III התמורה שהתקבלה אצלו כתוצאה מהמכירה לצדדים שלישים הינה בסך סכום השווה בשקלים ל - 10,000$ והתובעים זכאים אם בכלל לחלקם היחסי בתמורה זו שהיא 1/11 לכל אחד מסכום התמורה. זאת לאור האמור בצו הירושה המתוקן שהוצא לבקשת התובעים ולפיו לאב היו 11 צאצאים וכולם זכאים לרשת אותו. ד. המסקנה 1. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי וכן האזנתי לעדים והתרשמתי מהם אני סבורה כי דין התביעה להתקבל בחלקה רק בגבול הודאת מר כאיד בדבר הסכומים שהתקבלו אצלו בגין עסקת המכר לצדדים שלישים ובגובה הסכומים שעתידים להגיע אליו אם בדרך של העברת כספים לקופת בית משפט ואם בדרך של זכאות לדרוש העברתם מעו"ד יחזקאלי או ממר גאנם אבו ריא. 2. אני סבורה כי מר כאיד הודה בעדותו בפני כי אכן הוא ביצע עסקת מכר זכויות בחלקה וקיבל תמורתה לידיו סך השווה בשקלים ל - 10,000$ ארה"ב וכן קמה לו זכאות לקבל סכומים נוספים בכספים השמורים בנאמנות אצל עו"ד יחזקאלי ומר גאנם אבו ריא. 3. עוד הודה מר כאיד כי לשיטתו זכאים כל 11 יורשי האב לתמורה שהתקבלה על ידו ממכירת הזכויות בחלקה לאור תוכן צו הירושה המתוקן המחייב גם אותו. מכאן שאין מחלוקת, גם אם יתקבלו טענות ב"כ מר כאיד כי התובעים לא הרימו נטל ההוכחה המוטל עליהם הרי מכוח הודאותיו זכאי כל יורש לסך של 1/11 מהתמורה שהתקבלה או מגיעה עקב מכירת זכויות לצדדים שלישים על ידי מר כאיד. מכוח הודאה זו בלבד זכאים התובעים להשבת כספים ממר כאיד בגובה הסכומים הנתבעים על ידו. 4. מר כאיד לא הרים נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח זכאותו לזכויות בחלקה ולזכאותו למכור זכויות אלו לצדדים שלישים. תוכן ההעתק צילומי של יפוי הכוח שהוצג על ידי מר כאיד כנספח לנ/4 אינו מעניק הזכויות למר כאיד על פי טענתו. אין כל תשובה סבירה מדוע קיומו של יפוי כוח זה לא אוזכר ולא צוין בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה להם היה מר כאיד צד ובהם אישר יפוי כוח בלתי חוזר שהעניק הזכויות בחלקה בחלקים שווים לתובעים ולאח נוסף (אדיב). יפוי הכוח שהעתק צילום שלו צורף לנ/4 לא הוכח כדין. לא הומצא העתק מקורי שלו והסברים לסיבה מדוע אין בידי מר כאיד יפוי כוח מקורי נסתרו בעדויות אחרות שנמשעו בפני. 5. אין ממש בטענת מר כאיד כי צו הירושה המתוקן שהוצא לבקשת התובעים גובר על זכאותם לזכויותיהם בחלקה מכוח יפוי הכוח מיום 25.8.1995. צו הירושה המתוקן לא הוצג בפני ואולם גם מבלי לראותו אין ספק כי בהתאם לצו הירושה יורשים יורשי האב רק אותם זכויות שהיו לאב בעת מותו. משהחליט בית המשפט לענייני משפחה לתת תוקף ליפוי הכוח הבלתי חוזר מיום 25.8.1995 המעניק זכויות בחלקה לתובעים ולאח נוסף, ומשקביעה זו תקפה ומחייבת מר כאיד עצמו מן הדין לקבוע כי ירושת האב אינה כוללת זכויות בחלקה אשר הועברו קודם למות האב על פי יפוי כוח בלתי חוזר ספציפי רק לחלק מיורשי האב. 6. לקביעתי כי דין טענות ההגנה של מר כאיד להדחות אני מוצאת תימוכין נוסף בעובדה כי מר כאיד לא סתר טענות התובעים בנוגע לביצוע מעשי מרמה וזיוף בכל הנוגע למחיקת הערות אזהרה שנרשמו על שם התובעים על זכויותיהם במקרקעין או בנוגע לבקשת הוצאת צו ירושה שהוגשה בשמו של מר כאיד ובעטיה ניתן צו ירושה שגוי ביום 10.2.2008, המורה כי יורשי האב הם רק ארבעה מאחד עשר צאצאי האב. טענת מר כאיד כי גם הוא כמו אחיו נפל קורבן לתעלולי בני משפחה ועורכי דין שחמדו זכויותיו בחלקה וביקשו למכרם בשמו תוך ניצול מצוקתו הרפואית והעדר הבנתו אינם פוגמים בעובדה כי אכן בוצעו מעשי מרמה וזיוף. העובדה כי מר כאיד הודה כי קיבל תמורה בגין מכירת זכויות במקרקעין כאשר לטענתו בשרשרת הפעילות שהובילו לאפשרות לבצע מכירה זו בוצעו מעשים שאינם לרוחו ולא בשיתוף פעולה עמו על ידי אחרים תומכת בטענה כי לא נסתרו טענות התובעים להעדר תקופת הסכם המכר לצדדים שלישים, וכי מר כאיד מכר בהסכם זה זכויות שאינם שלו. 7. מאידך התובעים לא הרימו נטל ההוכחה המוטל עליהם להוכיח מלוא תביעתם. על התובעים היה להוכיח סכום התביעה הנתבע בדרך של הבאת ראיות לעניין שווי הזכויות בחלקה או לעניין הכספים שהתקבלו עקב מכירת זכויות אלו. לאור הראיות שנשמעו אין מקום להסתמך על סכום המכר האמור בהסכם המכר עם הצדדים השלישים. במיוחד כאשר טענת מר כאיד שלא קיבל מלוא הסכומים האמורים בהסכם המכר לא נסתרו ולא נסתרה הטענה שמהסכום האמור בהסכם המכר יש לנכות הוצאות מיסים ותשלומים שגם על התובעים להשתתף בתשלומם. נכון הוא כי מר כאיד בהודאותיו סייע לתובעים להוכיח חלק מטענותיהם ואולם אלו לא הרימו נטל ההוכחה המוטל עליהם בנוגע ליתרת הסכומים הנתבעים על ידם. 8. לא מצאתי ממש בטענת ב"כ מר כאיד בעניין שיהוי. בנסיבות שתוארו בפני בהתחשב במידת הבנתם של כל המעורבים בהליכי רישום מקרקעין ובטיב העסקאות שנעשו לגבי חלקן וטענותיהם בגין זיוף ומרמה ובהתחשב במעורבות עורכי דין חיצוניים בעניין אשר ביצעו לטענות כל הצדדים פעולות ללא הרשאה, נדרש היה לתובעים זמן ארוך כדי להבין את שנעשה בזכויותיהם בחלקה ולפעול. 9. איני מוצאת מקום לקבוע כי התובעים הרימו נטל ההוכחה הכבד המוטל עליהם להוכיח כי מר כאיד ביצע עבירות שהן פליליות באופיין כלפיהם. כגון מרמה וזיוף וטענת מר כאיד לעניין ניצול תמימותו והעדר מעורבותו בנשוא לא נסתרו. ה. דיון I האם הוכחו טענות מר כאיד כי היו לו זכויות בחלקה מכוח יפוי כוח? 1. טענות מר כאיד כי זכויות שאין מחלוקת, גם על סמך הודאת מר כאיד, שנמכרו לצדדים שלישים, שייכות לו מכוח יפוי כוח בלתי חוזר, שניתן לו על ידי אביו לא הוכחו. 2. טוען מר כאיד כי על פי יפוי הכוח, נספח לנ/4 הועבר לו רבע מזכויות בחלקה ואולם העתק מקורי של יפוי כוח זה לא הוצג. יתר על כן טענת מר כאיד כי יפוי הכוח המקורי הועבר לידיו של עו"ד מגיד חגאזי כאשר זה יצג אותו בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה נסתר בעדות עו"ד חגאזי עצמו, משכך לא הרים מר כאיד נטל הוכחת עובדה זו, המוטל עליו. 3. זאת ועוד סבירה בעיני טענת עו"ד חגאזי כי לו היה בידיו יפוי הכוח הנטען על ידי מר כאיד זה היה מוצג במסגרת ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה בקריות כחלק מטענות מר כאיד, מדוע אין לתת תוקף ליפוי הכוח מיום 25.8.95, אשר העניק הזכויות בחלקה רק לתובעים ולאחיהם מר אדיב בחלקים שווים. כזכור יפוי כוח דומה המעניק זכויות לתובעים ולאחיהם מר אדיב אושר בית המשפט לענייני משפחה וניתן לו תוקף חרף התנגדות מר כאיד. לו היה בנמצא יפוי כוח בלתי חוזר אחר המעניק זכויות בחלקה גם למר כאיד מדוע זה לא הוצג בבית המשפט לענייני משפחה בקריות. הרי דבר זה היה משנה המסכת העובדתית בתיק ההוא? 4. אשר לטענה כי צו ירושה מתוקן מיום 24.11.2011 העניק זכויות בחלקה לכל יורשי האב (11 במספר) לא הוכחה. לא הוגש צו הירושה המתוקן והוא אוזכר רק בסיכומי ב"כ מר כאיד. יתר על כן גם לו נכונות הטענות לעניין תוכנו של צו הירושה המתוקן הרי אין בו כדי לבטל הענקה קודמת מכוח יפוי כוח בלתי חוזר שהעניק זכויות בחלקה לתובעים ולאחר נוסף ולא למר כאיד. 5. אשר לטענה כי התובעים לא פעלו על פי יפוי הכוח הבלתי חוזר ולא דיווחו על עסקת המקרקעין אין בטענה זו כדי לסייע למר כאיד. שהרי גם מר כאיד עצמו, עובר למכירת זכויות בחלקה לצדדים שלישים, לא פעל על פי יפוי כוח, שלטענתו היה בידיו, ולא ביצע העברה מסודרת ודווח על עסקת מקרקעין. 6. מכל האמור לעיל ובשל העובדה כי לצורך ביצוע עסקת מכר הזכות במקרקעין לצדדים שלישים היה צורך בנקיטת שורת פעולות מצידו של מר כאיד למחיקת הערות אזהרה, שנרשמו לטובת התובעים, על הזכויות בחלקה, ולהוציא צו ירושה, שאחר כך בוטל, והוצא אחר במקומו, שנטען כי בוצעו ללא ידיעת יורשים אחרים אני סבורה כי מר כאיד לא הוכיח טענתו לזכאות לזכות בחלקה. II האם הוכח סכום התביעה הנתבע? 1. אין מחלוקת כי על התובעים הנטל להוכיח סכום התביעה הנתבע על ידם, זאת גם כדי להוכיח זכאותם לקבלת תביעתם אשר תחייב מר כאיד לשלם להם הסכום הנתבע. זאת גם לאחר שקבעתי כי לדעתי הוכיחו התובעים טענתם כי לתובעים ולאח נוסף זכויות בחלקה מכוח יפוי הכוח הבלתי חוזר שנחתם על ידי אביהם ביום 25.8.1995 וכי למר כאיד אין זכויות בחלקה ודין טענותיו להדחות. קביעה זו יצוין תואמת קביעת בית המשפט לענייני משפחה בקריות מיום 25.11.2007. 2. לאור קביעותיי הנ"ל אין ספק שהתובעים זכאים לתמורה חלקית, אם כזו התקבלה בגין מכירת הזכויות בחלקה בהתחשב בעובדה כי הם הבעלים של 2/3 מהזכויות בחלקה ולאור העובדה כי אח נוסף (אדיב) כלל לא תבע את חלקו. 3. יצוין כבר עתה כי לא מצאתי ממש בטענה שלתובעים זכאות רק ל - 1/11 מהזכויות בחלקה, כל אחד, לאור קיומו של צו ירושה מתוקן שהוצא לבקשתם. זאת משום שלטעמי יפוי הכוח הבלתי חוזר מיום 25.8.1995, שאושר כאמור לעיל, הוציא הזכויות החלקה מירושת האב אשר על פי צו הירושה המתוקן תחולק בין 11 יורשיו. 4. משכך כל שהיה על התובעים להוכיח הוא זכאותם לסכום התביעה הנתבע. התובעים לא הרימו נטל ההוכחה המוטל עליהם והשכילו להוכיח תביעתם רק בגובה הסכומים בהם הודה מר כאיד ואשר אושרו בעדויות העדים גאד אבו רומי בישיבת יום 6.3.2013 (עמוד 41 לפרוטוקול) ובעדות העד אבו ריא בפרוטוקול ישיבת יום 16.1.2013 (עמוד 22 לפרוטוקול). 6. התובעים לא הגישו כל ראיה בנוגע לשווי הזכות בחלקה והסתפקו באמור בהסכם המכר עם הצדדים השלישים עליו חתום מר כאיד, אשר לא הוצג כראיה, ובעדות העדים. מעדות העדים עולה כדלקמן: מר כאיד מודה כי קיבל לידיו רק סכום השווה בשקלים ל - 10,000$ ארה"ב במועד חתימת ההסכם (4.11.09). מר כאיד מציין, ועדותו נתמכת בעדות העדים שסייעו למר כאיד בהשגת ההסכם, והיו עדים לחילופי הכספים בין הצדדים השלישים ומר כאיד, בבית הקפה הסמוך ללשכת המקרקעין בנצרת, כי מסכומים שהגיעו לו על פי ההסכם יש לקזז הוצאות תשלומי מיסים ושכר טרחת עורכי דין. העדים גאד אבו רומי ומר אבו ריא העידו כי מר כאיד קיבל לידיו במועד חתימת ההסכם רק סך השווה בשקלים ל - 10,000$. ראה עדות מר אבו רומי עמוד 41 לפרוטוקול ישיבת יום 6.3.2013 ועדות מר אבו ריא בעמוד 22 לפרוטוקול ישיבת יום 16.1.2013. 7. לא נסתרה הטענה כי הצדדים השלישים שילמו על פי ההסכם סך השווה בשקלים ל - 70,000$ ארה"ב ואולם סכום זה לא נמסר למר כאיד והוחזק בנאמנות וממנו שולמו הוצאות שונות. הצדדים הסכימו ובהתאם ניתנה הוראה על העברת הסכומים המוחזקים בנאמנות לקופת בית המשפט. סכומים אלו אם יועברו הם חלק מתמורה אותה יש לראות כתמורה שקיבל מר כאיד על פי ההסכם ורק קבלת תמורה זו הוכחה. 8. מכל האמור לעיל עולה כי התובעים לא הוכיחו תביעתם למעט העובדה כי מר כאיד קיבל סך השווה בשקלים ל - 10,000$ ביום 4.11.09 וזכאי לקבל כספים שהועברו או יועברו לקופת בית המשפט על פי החלטה מיום 6.3.2013. 9. אין ממש בטענת ב"כ התובעים כי די בהסתמכות על האמור בהסכם עם צדדים שלישים להוכחת הסכום הנתבע, משום שההסכם כלל לא הוצג כראיה, ולא הוצגה כל חוות דעת או ראיה אחרת בנוגע לשווי הזכויות או הסכומים שבפועל שולמו על פי ההסכם. ו. סיכום לאור כל האמור לעיל אני מורה כי דין התביעה להתקבל בחלקה. על מר כאיד לשלם לתובעים 2/3 מסך השווה בשקלים ל - 10,000$ נכון ליום 4.11.09 ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד זה ועד התשלום בפועל. בנוסף יועברו לתובעים 2/3 מסכומים שהועברו או יועברו לקופת בית המשפט מכוח צווים שניתנו על ידו ביום 6.3.2013. מר כאיד ישלם בנוסף הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 10,000 ₪ לשני התובעים בחלקים שווים. כספים אם הופקדו בקופת בית המשפט לרבות ערבות על ידי התובעים יושבו לידיהם באמצעות בא כוחם וכאלה שהופקדו על ידי הנתבעים יועברו לידי התובעים באמצעות בא כוחם לסילוק חובת הנתבעים על פי פסק הדין והיתרה תועבר לידיהם באמצעות בא כוחם. מקרקעין