בקשת חייב להכריז עליו פושט רגל. ביום 20.7.2010 ניתן צו כינוס לאחר שב"כ הכונ"ר נתן הסכמתו למתן צו הכינוס. על החייב הושת תשלום בסך 500 ₪ החל מיום 1.9.2010. עו"ד רון כהנא מונה כמנהל מיוחד. ביום 19.9.2011 הגיש המנהל המיוחד דוח בעניינו של החייב, בסיומו התנגד לבקשת החייב וקבע שיש לדחותה. לעמדה זו הצטרף ב"כ הכונ"ר. 2. ההתנגדות נבעה בעיקר מהעדר אסמכתאות התומכות בגרסת החייב לאופן הווצרות החובות, העדר הסבר מה נעשה בכספי התמורה שהתקבלה עקב מימוש דירת החייב על ידי נושה מובטח ומן העובדה שבמשך תקופה של כארבע שנים לא שילם החייב מזונות בנו והטיל חובה זו על כתפי הציבור. נטען גם שהחייב לא מגיש דוחות בהליך. 3. ביום 2.10.2011 הגיש החייב תגובה לדוח בעלי התפקיד בעניינו בו נטען כי: I הסתבכות החייב ארעה עקב עוקץ שביצעו נגדו שותפים עסקיים שאף עשו שימוש אסור בפנקס שיקים שהותיר בידיהם. II החייב כן הגיש תלונה במשטרה ואולם בשל חלוף הזמן (מדובר באירועים משנת 2000- 2003) לא אותר במשטרה חומר רלוונטי. III כספי התמורה שהתקבלו בגין מימוש דירת החייב שמשו כולם לפרעון החוב לנושה המובטח לטענה זו צורפו מסמכים שהניחו דעת בעלי התפקיד. IV אכן החייב לא שילם מזונות ילדיו בתקופה שבין 2000-2004 בשל מצבו האישי והרפואי ואולם משנת 2004 משמש החייב משמורן יחיד לבנו ונוטל אחריות כהורה. כמו כן חוב המזונות למוסד לביטוח לאומי מוחזר בדרך של קיזוז קצבת ילדים ובדרך של הסדר שהושג עם המוסד לביטוח לאומי באישור בעלי התפקיד. כן נטען כי תביעת החוב שהוגשה על ידי המוסד לביטוח לאומי שגויה וגבוהה מהמגיע מהחייב לנושה זה. V החייב מתנהל באופן תקין בהליך וממלא כל חובותיו במועד. VI חובותיו של החייב נוצרו בתום לב או אפילו ברשלנות שלא חצתה קו תום הלב. כמו כן החוב בדין קדימה אינו רב בהשוואה לשאר חובות החייב. 4. ב"כ הכונ"ר השתהה בהגשת תגובתו המסכמת לבקשה ובשל כך נקבע מועד לדיון במעמד הצדדים ליום 9.10.2011. יובהר בדיון קיבלו כל הצדדים ארכה להגשת תגובה משלימה לאחר שיערכו בירורים מתאימים בנוגע לתביעת החוב של המוסד לביטוח לאומי בגין אי תשלום מזונות בנו הקטין של החייב. 5. ביום 12.12.2011 הוגשה תגובה משלימה מטעם החייב. ביום 22.12.2012 הוגשה תגובה מסכמת מטעם המנהל המיוחד. בתגובת המנהל המיוחד (בסעיף 8) נכון היה המנהל המיוחד להמליץ כי החייב יוכרז פושט רגל ובתנאי שיומצאו אסמכתאות על פניותיו למשטרה לקבלת חומר בנוגע לחקירה בתלונתו על עוקץ שביצעו כלפיו שותפיו העסקיים ובתנאי שהחייב יבטל תביעת החוב של המוסד לביטוח לאומי או ידאג לפרעונה. 6. ביום 23.2.2012 הוגשה תגובה מסכמת מטעם החייב לה צורפו אסמכתאות על פעילותו להשגת מסמכים מן המשטרה. אישור על המועד בו נפתח תיקו במע"מ בגין העסק שניהל עם שותפים שביצעו נגדו מרמה ואחר כך נסגר ומועד סגירת תיק זה. כן צורף מסמך המלמד על הסדר חוב שהושג עם המוסד לביטוח לאומי. 7. ביום 4.4.2012 הגיש נושה נוסף, בנק אוצר החייל בע"מ בקשה להוספת נושה. הבקשה נתקבלה. עד מועד כתיבת פסק דין זה לא התקבלה תגובה כלשהי מנושה זה לבקשה. 8. בשל העדר תגובות מטעם ב"כ הכונ"ר ובשל הצטרפות הנושה נקבע מועד לדיון נוסף במעמד הצדדים ליום 23.10.2012 שאחר כך נדחה בהסכמת הצדדים ליום 4.2.2013. 9. בדיון מיום 4.2.2013 ובמהלכו חזרו בעלי התפקיד על הסכמתם המותנת להכרזה כפוף להמצאת הסדר עם המוסד לביטוח לאומי. 10. ביום 21.2.2013 הגיש ב"כ החייב הודעה לעניין פירוט חובו למוסד לביטוח לאומי בגין אי תשלום מזונות ולפיו יתרת חובו של החייב בגין מזונות נכון ליום 7.2.2013 הינו סך של 45,642 ₪. מהאישור של המוסד לביטוח לאומי ניתן ללמוד על קיומו של הסדר להחזרת חוב זה. 11. ביום 27.2.2013 הוגשה עמדה סופית של המנהל המיוחד לפיו הוא שב על התנגדותו להכרזה בגין העבודה כי החייב יצר חוב מזונות ומדובר בחוב שאינו יכול להחשב כחוב שנוצר בתום לב. כן טוען המנהל המיוחד כי ההסדר שהושג לפרעון חוב זה עתיד להמשך שנים רבות ולפיכך לא תהיה תועלת לנושים האחרים היה ויוכרז החייב פושט רגל. 12. רק ביום 10.6.2013 הוגשה עמדה מסכמת של ב"כ הכונ"ר אשר הצטרף לעמדת המנהל המיוחד. ב. דיון I מסקנה 1. לטעמי לאחר בחינת כל העובדות הרלוונטיות בתיק זה יש מקום להעתר לבקשה. אציין כי בעלי התפקיד לא התנגדו להכרזת החייב פושט רגל אלא התנו תנאים למתן הכרזה שברובם קוימו על ידי החייב. המחלוקת היחידה כעת מתמצה בקיומו של חוב של החייב בגין אי תשלום דמי מזונות לשנים 2000-2004 כאשר אין מחלוקת כי לאחר מכן הפך החייב הורה משמורן לבנו ושוב אין עליו חובת תשלום מזונות. אין גם מחלוקת כי עסקינן בחוב אשר נפרע בהסדר שהושג עם המוסד לביטוח לאומי. 2. בהתחשב בכלל הנסיבות, בעובדה כי חובות החייב ישנים וממועד יצירתם לא יצר החייב חובות חדשים, בהתחשב בהתנהלות תקינה של החייב בהליך ובעובדה שהחייב עובד למחייתו ופעל נמרצות גם לסילוק חובו בדין קדימה ובהתחשב בעובדה כי גרסתו לאופן יצירת החובות לא נסתרה ויש מקום לקביעה כי גם אם התרשל החייב בניהול עסקיו לא היה ביצירת החובות משום חוסר תום לב אני סבורה שיש להעתר לבקשה. 3. לטעמי בפנינו חייב המתאים להליך ויש מקום להעדיף בעניינו התכלית השנייה של ההליך משום שהחייב בעזרת הליך זה יכול להשתקם ולצאת לדרך חדשה כאשר בצד ההליך החייב ימשיך לפרוע חובותיו למוסד לביטוח לאומי. טענות בעלי התפקיד לעניין הצורך לפרוע מלוא חובות החייב בדין קדימה יכולות להפטר במהלך התנהלות החייב כאשר החייב יוכל להגיע להסדר נוסף לפרעון חוב זה, או להחריגו מהליך זה, להגדיל תשלומיו לקופת הכינוס ולהגיע לפתרון הולם במהלך ההליך ובדיון לקראת הסדר או הפטר של החייב. 4. עריכת איזון בין כל האינטרסים הרלוונטים בתיק זה ובמיוחד מיהות החייב, התנהלותו והעובדה שמדובר בחובות ישנים מחייבת הכרעה לפיה יש להעדיף התכלית השנייה של הליכי הפש"ר. II המצב המשפטי 1. סעיף 18 ה' לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה") קובע: "(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; 2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;..." 2. השאלה העיקרית העומדת בפני בית המשפט בדונו בבקשת החייב להכריזו פושט רגל, היא האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו, עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. ראה לעניין זה: שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שלישית בעמוד 69 ע"א 5503/92 עדה קריצמן ואח' נ' הכונ"ר, פד"י מט (1) עמוד 749 בעמוד 756 ע"א 6021/06 דגנית פיג'ון נ' הכונ"ר, תק'- על 2009 (3) 1913 (2009) שאלת תום ליבו של החייב נבחנת בשתי תקופות שונות, האחת לפני הגשת הבקשה, בעת יצירת החובות, והשנייה לאחר הגשתה, לרבות לאחר מתן צו הכינוס. לא כל יצירת חובות ברשלנות תחשב כחוסר תום לב. ראה לעניין זה: פש"ר 361/08 טלי רון חמו נ' כונ"ר חיפה, פסק דין מיום 5.11.2011 3. להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה והיעילה והשווה ביותר, והשנייה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. ראה לעניין זה: ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכונ"ר, פנז(4), 197, 205-206 והאסמכתאות שם. 4. בעת הזו מצווים אנו לתת חשיבות גדולה יותר במקרים המתאימים לתכלית השנייה של הליכי הפש"ר. זאת משום שהחברה כולה יוצאת נשכרת ממצב בו הליכי פש"ר יעילים מביאים לשיקום חייב והשתלבותו מחדש בחברה מבלי שהוא יטיל מעמסה כלכלית על החברה כולה. 5. השיקולים שינחו את בית המשפט בעת בדיקת הנסיבות שהביאו להסתבכותו הכלכלית של החייב הינם רבים ומגוונים. בית המשפט ישקול, בין היתר, את אופן יצירתם של החובות והאם נהג החייב בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות או שמא נהג בחוסר איכפתיות ותוך סיכון כספי הנושים, האם נוצרו החובות בדרכי רמייה והאם נהג החייב מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו או הברחתם והצגת מצגי שווא בפניהם, האם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות. בנוסף לכך ייבחן אם נמנע החייב מלעשות פעולות מינימליות כדי למנוע את התדרדרותו הכלכלית, לרבות ניצול אפשרויות לקבלת כספים וכיו"ב. ראה לעניין זה: ע"א 149/90 קלאר נ' הכונ"ר, פ"ד מה(3), 61 ע"א 5178/92 אליהו נ' הכונ"ר, פ"ד מט(1),435 עוד יבדוק בית המשפט האם המשיך החייב בהתנהלות קלוקלת גם במהלך הליכי הפש"ר. בכל אלה, נטל הוכחת תום הלב מוטל על החייב. בית המשפט בודק האם מדובר בחובות ישנים, האם יצר החייב ממועד יצירת החובות הישנים חובות חדשים והאם נכון היה החייב לשוב ולטול על עצמו אחריות וכן לפרוע חלק מחובותיו. III המקרה הספציפי 1. כאמור במקרה הספציפי סברו בעלי התפקיד כי יש מקום להכריז על החייב פושט רגל בתנאים אשר מרביתם קוימו. המחלוקת היחידה נותרה באשר לטיב חובו של החייב למוסד לביטוח לאומי, גודלו ונסיונות החייב לסלקו. לטענת בעלי התפקיד די בעובדה כי קיים חוב שכזה כדי לקבוע שעסקינן בחוב שנוצר בחוסר תום לב ודי בכך להביא לדחיית הבקשה. 2. איני סבורה כי צודקים בעלי התפקיד בעמדתם. אכן חוב בגין אי תשלום מזונות הינו חוב שנוצר בחוסר תום לב אלא אם הוכחו נסיבות אחרות. ראה לעניין זה: ע"א 1003/09 יוסף מקבילי נ' הכונ"ר פסק דין מיום 4.1.2010 ואולם עצם קיומו של חוב בגין אי תשלום מזונות לכשעצמו אינו שולל תמיד האפשרות כי חייב יוכרז פושט רגל ויש לבדוק כלל הנסיבות בעניינו של חייב ספציפי. 3. במקרה דנן עסקינן בחייב אשר פורע במסגרת הסדר שהושג עם המוסד לביטוח לאומי חוב זה. עסקינן בחייב שנטל אחריות על גורלו וגורל בני ביתו והפך למשמורן יחיד לבנו ומשנת 2005 אינו חייב עוד תשלום מזונות. חייב זה נכון היה לוותר על קצבת ילדים המגיעה לו ולהגיע להסדר עם המוסד לביטוח לאומי. עסקינן בחייב העובד למחייתו, מפרנס אשה ושלושה ילדים ואינו יוצר חובות. אין מחלוקת עוד שהחייב מתמיד בקיום חובותיו בהליך. 4. עוד יש לזכור כי חובו של החייב בדין קדימה הוא בסך של 45,462 ₪ (נכון ליום 7.2.2013) מסך חובה של 921,312 ₪. לא מדובר בחוב גבוה בדין קדימה מתוך כלל החובות ולפיכך למסקנה כי אין טעם בניהול ההליך אין מקום. לטעמי ניתן להשיג מטרת ההליך גם לאחר שהחייב יוכרז פושט רגל ובצד ניהול ההליך יתמיד בנוסף לתשלום לקופת הכינוס גם לתשלום למוסד לביטוח לאומי. ניתן גם במסגרת הסדר או הפטר להביא להחרגת חוב החייב בגין אי תשלום מזונות מהליך זה. 5. אשר על כן לאור כל הנסיבות אני סבורה שיש מקום להכריז על החייב פושט רגל וכך אני קובעת. בהתאמה אני מכריזה על החייב פושט רגל בכפוף להגדלת התשלום החודשי שישלם החייב לקופת הכינוס. כל ההגבלות שהוטלו על החייב יעמדו בעינן, והחייב ישלם 750 ₪ לקופת הפש"ר מדי חודש בחודשו. עו"ד רון כהנא ישמש כנאמן בהליך, כנגד חתימה על התחייבות עצמית על סך 50,000 ₪, להבטחת מילוי תפקידו. לאור תוצאות ההליך ישולמו הוצאות ההליך ושכר הכונס מכספים שהצטברו בקופת הכינוס עד מועד מתן פסק דין זה. שכר טרחת בעלי התפקיד ישולמו בהתאם לתקנות. הוצאות בסך 500 ₪ ישולמו בנוסף. פסק דין זה ניתן על ידי כרשמת בית המשפט המחוזי בחיפה.צו כינוסצוויםכינוס נכסים