לטענת החייבת בפשיטת רגל נקלעה לקשיים כלכלים משום שעסקי הבניה של בעלה קרסו בשנת 1995 והיא סייעה לבעלה ולבנה להקים חברה חדשה בה היו לבנה 95% ממניות החברה ולה 5% מהמניות. בפועל הרוח החיה בחברה היה בעלה. משנקלעה חברה זו לקשיים כלכלים חתמה החייבת, כשלא עבדה, ערבות להלוואה שנטלה החברה. 5. בנוסף, לחייבת חובות בגין אי תשלום ארנונה. החייבת מתגוררת בדירה המצויה בבניין בן שלוש קומות אשר רשום רק על שם בעלה. בשאר הדירות מתגוררים בני המשפחה האחרים של בעלה. 6. עוד אין מחלוקת כי נכון למועד כתיבת פסק דין זה החייבת משלמת התשלומים הנדרשים ממנה בהליך ומגישה דוחות כספים, אם כי נטען כי לדוחות אלו לא מצורפים אסמכתאות כראוי. החייבת מבקשת בבקשתה להתחשב בגילה ובעובדה כי אינה יוצרת חובות חדשים בהליך ובפועל ממועד חתימתה על ערבות להלוואה, שנלקחה על ידי החברה שנוהלה על ידי בעלה, לא יצרה החייבת חובות חדשים. החייבת מבקשת לאפשר לה לפתוח דף חדש בחייה ומדגישה כי ההידרדרות במצבה הכלכלי נבע מרצונה לסייע לבעלה ולבנה, ומאמינה כי אלו יוכלו לפתוח דף חדש בחייהם. החייבת טענה כי בעלה ובנה הוכרזו פושטי רגל ודין דומה חייב לחול עליה. החייבת טענה כי אין ביכולתה לפרוע חובותיה. ב. עמדת בעלי התפקיד 1. המנהלת המיוחדת התנגדה להכריז על החייבת פושטת רגל בעיקר בטענה כי חובותיה נוצרו שלא בתום לב. נטען כי החייבת לא היססה לחתום כערבה לפירעון ההלוואה על ידי חברה שהיא בעלת עניין בה במועד בו ידעה שאין היא עובדת ואין ביכולתה לפרוע החוב, היה והחברה לא תפרע ההלוואה. עוד טוענת המנהלת המיוחדת כי עומדת לחייבת לרועץ העובדה כי החייבת נמנעת מלהשתלב במעגל העבודה. 2. ב"כ הכונס בתגובה קצרה ולא מפורטת הצטרפה לעמדת המנהלת המיוחדת. ג. התנהלות ההליך 1. בדיון אשר התקיים ביום 10.7.2011 ביקשה ב"כ החייבת שהות להגיב לעמדות בעלי התפקיד בעניינה. בדיון שב והודגש כי בעלה של החייבת הוכרז פושט רגל. 2. ביום 5.9.2011 הגישה ב"כ החייבת תגובתה לעמדת בעלי התפקיד בעניינה. בתגובה הודגש כי החייבת לא יצרה חובות פרט לחוב בגין חתימתה כערבה וחוב בגין ארנונה אשר הופנה לתשלום על ידי בעלה שהוא הבעלים היחידי בנכס בו מתגוררת החייבת וכן הודגש כי החייבת מקיימת כל חובותיה בהליך. עוד הודגשו בתגובה גילה של החייבת, והעובדה כי שאר בני המשפחה הוכרזו פושטי רגל. 3. יצוין כי בעמדות המסכמות מטעם בעלי התפקיד לא נסתרת העובדה כי החייבת מקיימת חובותיה בהליך. נטען רק כי לדוחות שהוגשו על ידי החייבת לא צורפו אסמכתאות ואולם לא נטען כי החייבת מוציאה הוצאות מופרזות בהליך. 4. עוד אבהיר כי טענות לפיהן אין החייבת פורעת תשלומיה לקופת הכינוס הובררו כלא מדויקות ולבסוף הסכימו בעלי התפקיד כי החייבת משלמת התשלומים כנדרש. 5. כן יובהר כי האמור בתגובת ב"כ הכונ"ר בסעיף 6 לתגובה מיום 21.2.2012 תמוה. הטענה כי אין להקיש מן העובדה שבעלה של החייבת הוכרז פושט רגל משום שהתנהלותו במועד יצירת החובות לא נבדקה לא סביר בעיני. גם לא סביר בעיני כי מאז הכרזתו של בעלה של החייבת פושט רגל לא נעשה הרבה בתיקו. עסקינן במקרה בו בעלה של החייבת הוכרז פושט רגל בפסק דין מיום 15.9.2009. זאת לאחר שנבדק עניינו. מדובר באדם בעל נכסים, כאשר לפחות לגבי נכס אחד בן מספר דירות לא ננקטה כל פעולת מימוש ולא ברור מדוע. קיומו של הנכס שאלת זכויות החייבת בנכס זה, אפשרויות מימושו הינם עניינים אשר יכולים לתרום גם לשאלה האם יש מקום להכריז על החייבת פושטת רגל בתיק זה. יש לזכור כי הנאמן על נכסי בעלה של החייבת חולק משרדו עם המנהלת המיוחדת שמונתה לנכסי החייבת דנן. לטעמי יש מקום, באם תוכרז גם החייבת כאן, לבחון דרכי התנהלות יעילים יותר בשני התיקים בעידוד ובפיקוח נכון של ב"כ הכונ"ר. הכל כדי להביא לכלל סיום כל ההליכים בשני התיקים. גם עניין זה תורם להכרעה בשאלה האם להכריז על החייבת פושטת רגל. 6. עוד אציין כי בתיק זה הוברר שטענת ב"כ הכונ"ר כאילו החייבת אינה משלמת תשלומיה לקופת הכינוס לא מדויקת. במועד כתיבת פסק דין זה כבר אין מחלוקת כי השאלה היחידה הינה האם יצרה החייבת חובותיה בתום לב ובאם אין כך הדבר האם מידת חוסר התום הלב של החייבת רבה באופן השולל הענות לבקשתה. זאת בהצטרף לטענה היחידה לפיה אין החייבת מצרפת מספיק אסמכתאות לדוחות החודשיים שכן מוגשים מטעמה. ד. המסקנה לטעמי אחרי שבחנתי כלל הנסיבות בתיק זה, בהתחשב בגילה של החייבת, בעובדה כי מאז יצירת החובות ועובר להגשת הבקשה אינה יוצרת חובות חדשים, בהתחשב בעובדה כי בעלה ובנה אשר יצרו חובות בנסיבות דומות הוכרזו פושטי רגל, ובהתחשב בתועלת העתידה לצמוח לנושים באם תוכרז החייבת פושטת רגל וינקטו הליכים לכינוס הנכסים לרבות מימוש הנכס בו מתגוררת החייבת, יש מקום להכריז על החייבת פושטת רגל. הוראת סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה") קובעת כדלקמן: "א. בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;..." 3. השאלה העיקרית העומדת בפני בית המשפט בדונו בבקשת החייב להכריזו פושט רגל, היא האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו, עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. ראה לעניין זה: שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת הרגל", מהדורה שלישית, בעמוד 173 ע"א 5503/92 עדה קריצמן ואח' נ' הכונ"ר, פד"י מט (1) עמ' 479 בעמ' 576 ע"א 6021/06 דגנית פיג'ון נ' הכונ"ר, תק' - על 2009 (3) 1913 (2009) שאלת תום ליבו של החייב נבחנת אפוא בשתי תקופות שונות, האחת לפני הגשת הבקשה, בעת יצירת החובות, והשנייה, לאחר הגשתה, לרבות לאחר מתן צו הכינוס. נטל הוכחת תום הלב מוטל תמיד על החייב. לעיתים גם אם יתקשה בית המשפט לקבוע שחובות החייב נוצרו בתום לב הרי התנהלות מופתית של החייב בהליך הכינוס כמו גם חלוף זמן ממועד יצירת החובות ואי יצירת חובות חדשים ונסיבות אישיות כמו גיל ומצב רפואי יקלו על בית המשפט לקבוע כי יש ליתן הכרזה בעניינו של החייב, בשל הצורך לאפשר לו פתיחת דף חדש. ולהיפך, לעיתים גם אם יצר החייב חובות בתום לב אך לא התנהג כמצופה מחייב בהליך, לא תעתר בקשתו. 4. כאמור להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה והיעילה והשווה ביותר, והשנייה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. ראה לעניין זה: ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכונ"ר, פ"ד נז (4), 197, 205-206 ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא (1) 166, 164 ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכונ"ר, פ"ד מח (1), 45,55 ע"א 501/67 הכונ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב (1) 23,28 א. פרוקצ'יה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271,271 5. בעקבות תיקון מס' 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") משנת תשנ"ו, מודגשת יותר, מבעבר, התכלית השנייה שעניינה החייב. בעת הזו, לאור הפסיקה המרובה בנושא ובעקבות תיקוני החקיקה בפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם - 1980, נדרשים אנו להדגיש יותר מבעבר התכלית השנייה. זאת משום שקיים אינטרס ציבורי מהותי בקיום הליכי פשיטת הרגל לצורך שיקומו של החייב המתאים לכך. זאת מכיוון כי החברה בכללותה יוצאת נשכרת מתוצאות הליכי פשיטת הרגל מוצלחים בסיומם, אדם שהיווה נטל על החברה, משתקם, לומד התנהלות כלכלית נכונה וראויה ופועל למיצוי כושר השתכרותו וסילוק חובותיו, תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ושל הכונ"ר. 6. בע"א 3224/07 אברהם בן דוד נ' הכונ"ר (להלן: "עניין בן דוד") התייחס כב' השופט א. גרוניס לסוגיית תום הלב והסתבכותו הכלכלית של חייב בשל חתימה על ערבויות לטובת בני משפחה וציין כדלקמן: "נראה לנו כי בית המשפט המחוזי החמיר יתר על המידה עם המערער וכי חלק מקביעותיו לעניין חוסר תום ליבו של המערער אינן יכולות לעמוד. כאמור, הסתבכותו של המערער החלה בסוף שנות השמונים, עם שחתם על ערבויות שונות לטובת גיסו וגיסתו. על יסוד החומר שהונח בפני בית המשפט המחוזי ובפנינו, לא ניתן לומר שעצם חתימה על ערבויות שונות לטובת בני המשפחה מצביעה על חוסר תום לב. במציאות הישראלית תופעה ידועה היא שלעיתים נדרשים אנשים לחתום על ערבויות, ומה טבעי יותר מכך שבני המשפחה יהיו אלה שיתבקשו לחתום על ערבויות, כמובן, שאין להצדיק מצב שבו אדם השקוע בחובות יצור חובות חדשים ויחתום על ערבויות. אין לומר שזה היה המצב לגבי המערער בעת שחתם על הערבויות לטובת בני משפחתו". במקרה דנן צודקת ב"כ החייבת כי עסקינן בחייבת אשר הייתה נכונה לחתום על ערבות לטובת חברת בנייה שהוקמה על ידי בנה ובעלה של החייבת, שהוכרזו פושטי רגל רק כדי לסייע להם להחלץ ממצוקותיהם הכלכלים. מדובר בחתימה על ערבות להלוואה אותה נכון היה הבנק לתת לחברה בה היה בעלה של החייבת פושט רגל מתוך הכרה את יכולותיו והמוניטין שלו ומתוך אמונה כי יהיה ביכולתו להחלץ מהמשבר הכלכלי אליו נקלע. בשל כך הסכמת החייבת לחתום על ערבות בנסיבות אלו אינה לכשעצמה מספקת כדי לקבוע העדר תום לב. זאת בשוקלי נסיבות אחרות הקיימות בתיק זה לרבות התנהלות החייבת בהליך ותועלת שתצמח לנושים ולחייבת מניהול ההליך. 7. לנוכח האמור, סבורני כי אין לקבוע כי החייבת פעלה בחוסר תום לב ביצירת חובותיה רק משום עת חתמה על ערבות לטובת חברה שהוקמה על ידי בנה ובעלה, אשר מספיק כדי לדחות בקשתה. 8. לכך יש להוסיף העובדה כי אומנם במועד חתימה על הערבויות לטובת החברה לא עבדה חייבת מחוץ לביתה ואולם היא הייתה שותפה לעסקי בעלה וככזו גם שותפה לנכסיו לרבות הנכס בו מתגוררת כעת החייבת למרות רישום הזכויות האחר בלשכת רשום המקרקעין. מדובר בחייבת שחתמה על ערבות לא בכוונת מרמה של ממש אלא מתוך רצון לסייע ולמנוע התמוטטות של משפחתה. ראה לעניין זה: פש"ר ת"א 2337/08 אוסרוף נור נ' הכונ"ר, פסק דין מיום 26.4.2011 . יש לזכור כי במקרה דנן עסקינן בחתימה על ערבות להלוואה שנלקחה בבנק כאשר הבנק המלווה עצמו לא חשש ממתן הלוואה בתנאים אלה. אין בפנינו מצב בו פוזרו שיקים ללא אבחנה. אומנם, יש בהתנהלות החייבת כמתואר על ידי המנהלת המיוחדת משום התנהלות בעייתית שעה שנבחן תום לבה במועד יצירת חובותיה ואולם בבוחני כלל הנסיבות איני סבורה שדי בכך כדי לדחות בקשה. יש לזכור כי עסקינן בחייבת מבוגרת אשר לא יצרה חובות מאז מועד יצירת החובות נשוא ההליך והיא עומדת במטלות ההליך. בעלה ובנה שיצרו חובות בנסיבות דומות הוכרזו פושטי רגל ולא נמצאה סיבה להפסיק ההליכים בעניינם. לטעמי יש מקום להכריז גם על החייבת פושטת רגל ולשלב מאמצים בנוגע לכל בני המשפחה כדי להביא ההליך לסופו. בנסיבות העניין יש לתת משקל לגיל החייבת, מצבה הבריאותי והמשפחתי וחלוף הזמן ממועד היווצרות החובות ולהתנהלותה בהליך. 9. בית המשפט התייחס בעניין בן דוד הנ"ל לאלמנט הזמן ולסוגית תום הלב שעה שנדונה בקשת החייב להכריזו כפושט רגל וקבע כדלקמן: "חוסר תום לב יכול אכן להביא לדחייה של בקשת חייב להכריזו פושט רגל. יחד עם זאת, חובה לזכור שחוסר תום לב הינו מושג רחב ביותר, ויש להתייחס אליו על רקע הנתונים הספציפים הנוגעים לחייב המסוים. נקודה בעלת חשיבות בהקשר זה מתייחסת לאלמנט הזמן. גם כאשר מתגלה חוסר תום לב מסוים ביצירתו של חוב, יתכן שחלוף הזמן ישמש כמשקל נגד או שיהיה בו כדי לרפא את הפגם. אין להתייחס באותה אמת מידה לחייב שיצר חובות לפני שנים רבות ונוהלו נגדו הליכי הוצאה לפועל במשך שנים, תוך מימוש נכסיו, ואל חייב שיצר חובות רבים תוך תקופה קצרה ויוזם הליכי פשיטת רגל זמן קצר לאחר יצירת החובות ובלא שהתנהלו נגדו כלל הליכי הוצאה לפועל. אפילו אדם שהורשע בפלילים זכאי לכך שהרשעתו תמחק ולאחר חלוף התקופה מסוימת (ראו חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, התשמ"א - 1981). האם חייב שהסתבך בחובות אינו זכאי אף הוא למידת התחשבות בשל חלוף הזמן, גם אם פעולותיו נגועות במידה מסוימת של חוסר תום לב?! אין ללמוד מדברי כי כחלוף השנים ירפא כל סוג של חוסר תום לב. די בכך שנאמר, כי גם הנתון בדבר חלוף הזמן ראוי שיקבל משקל לזכותו של החייב. כמובן, שיש לברר בכל מקרה את הסיבות ליצירת החובות, אך לא ניתן להתעלם מכך שקשה לדרוש מאדם להציג בפני הכונס הרשמי את כל המסמכים הנוגעים ליצירת החובות כאשר חלפו שנים רבות מעת יצירתם (השוו, רע"א 2282/03 גרינברג נגד כונס הנכסים הרשמי הנ"ל)". לנוכח האמור, לעיל סבורני כי יש ליתן משקל אף לחלוף הזמן ממועד יצירת החובות ולזוקפו לזכות החייבת ואף אם נמצא העדר תום לב מסוים באופן יצירת חובותיה. 10. כאמור בעלי התפקיד בסופו של יום לא העלו טענות חמורות באשר להתנהלות החייבת בהליך פרט לטענה כי לא צורפו אסמכתאות מספיקות לדוחות שהגישה. בדקתי הדוחות שהובאו לעיוני ואני סבורה כי עסקינן בחייבת המנהלת משק בית ביחד עם בעלה באופן שאינו פזרני במיוחד. אכן מעת לעת מוציאה חייבת הוצאות שאינן שגרתיות ואולם יש לזכור כי עסקינן בחייבת לא צעירה. כמו כן ניתן בנסיבות העניין למנוע הוצאת הוצאות מיותרות בדרך של הגדלת התשלום החודשי במיוחד כאשר התשלום שמשולם על ידי בעלה של החייבת הופחת. 11. בהתחשב בגילה של החייבת, במצבה הבריאותי ובהשכלתה אין לזקוף לחובתה אי יציאתה לעבודה וניתן להמריץ התא המשפחתי לעשות יותר להגדלת הכנסותיו בדרך אחרת. 12. לנוכח כל האמור לעיל אני סבורה כי יש מקום להכריז על החייבת פושטת רגל. לאור כל האמור לעיל ובהעדר התנגדות מטעם נושי החייבת אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט שנוהלה בעניינה של החייבת, אני מקבלת את הבקשה ומכריזה כי החייבת פושטת רגל. כל ההגבלות שהוטלו על החייבת יעמדו בעינן, והחייבת תשלם סך של 500 ₪ לקופת הפש"ר מדי חודש בחודשו. עו"ד שלומית רענן נשר תשמש כנאמנת בהליך, כנגד חתימה על התחייבות עצמית על סך 50,000 ₪, להבטחת מילוי תפקידה. לאור תוצאות ההליך ישולמו הוצאות ההליך ושכר הכונס מכספים שהצטברו בקופת הכינוס עד מועד מתן פסק דין זה. שכר טרחת בעלי התפקיד ישולמו בהתאם לתקנות. הוצאות בסך 500 ₪ ישולמו בנוסף. בניהפשיטת רגל