לטענת התובעת, שני החוזים שנחתמו היו חוזים פאושלים בכל מה שקשור למבנים עצמם, ובכל הקשור לביצוע עבודות הפיתוח הרי שהחוזים היו על פי מדידה בפועל, לפי מחירון משכ”ל. 6. אין מחלוקת בין התובעת לנתבעת, לגבי עלות הבניין הבסיסית בעניין הפאושלי. המחלוקת בעיקרה נובעת מנוסח המכרז לעומת פרשנות החוזה שנחתם לאחריו, והאם יש להתייחס לעבודות הנוספות החריגות, שאינן כלולות במפרט הבסיסי, כך שישולמו באופן פאושלי או לפי ביצוע בפועל ולפי מדידה. 5. בישיבת קדם המשפט, שהתקיימה בתאריך 8.12.2011, נקבעו הפלוגתאות שיש לדון בהן, ואלה הן: (1) האם הייתה הנתבעת זכאית להסתייג בהסתייגויות שונות, המסתכמות כדי סך של כ - 350,000 ₪, לאחר אישור החשבון הסופי (95%) על ידי המפקח שהוסמך לבדוק את החשבונות. (2) טענות התובעת כי הנתבעת אינה מצליחה לקבל את האישורים הדרושים לה, על מנת לשחרר את יתרת הסכומים המגיעים לקבלן. (3) האם היו הנתבעת או הצד השלישי זכאיות להפחית סך 1.2 מיליון ₪ מהחוזה הפאושלי. ב. פלוגתא ראשונה 8. התובעת טוענת כי אישור התשלום המשתקף בחוזים יבוצע על ידי המפקח ועל ידי מתאם הפרויקט מר אבי בר-אור מטעם צד ג' (להלן: "המתאם"), ולא על ידי גזבר המועצה. החשבונות הסופיים שהתובעת הגישה, כללו הן את התמורה הפאושלית לפי שנקבע בשני החוזים (בהפחתות העבודות שסוכם כי לא יבוצעו - קיר המסך וכיתות המעבדה), והן את התמורה בגין עבודות פיתוח לפי מדידה, והם אושרו על ידי המפקח והמתאם. לגזבר המועצה אין השכלה בתחום ההנדסי, אינו מוסמך להתערב באישור חשבונות הקבלן ואין חתימתו הינה "חתימת קיום" שיוכל הוא לשלם או לא לשלם לפי רצונו. הגורם המאשר החשבונות הינו המפקח והמתאם בלבד. 9. הנתבעת טוענת כי התשלום לקבלן מותנה באישור כל שלב ע"י גזבר המועצה. גזבר המועצה הינו שומר סף של הקופה הציבורית, ולאחר שבחן את החשבונות העביר את הסתייגויותיו מהחשבון למשכ”ל. ההסתייגויות נבעו מהעבודות אשר לא אושרו על ידי המועצה ולמעשה בעבודות שלא בוצעו כלל, בסעיפים ובתוספות שהתובעת אינה רשאית לתשלום בגינן, בסעיפים שלא נכללו בחשבונות הביניים ואף צצו פתאום בחשבון הטרום סופי ובליקויי בטיחות שונים. 10. לטענת הנתבעת, התובעת אינה מעלה טענות ענייניות בהתייחס להסתייגויות אלא מבכרת לתקוף את עצם סמכות הגזבר. חתימת הגזבר היא אכן חתימת קיום, וכך הוסכם בין הצדדים, וזה מתחייב מאחריות הגזבר כעובד ציבור כלפי משלם המיסים, כך שכל תשלום כפוף ומותנה לאישורו, ואין חתימתו כ"חותמת גומי" המוותר על שיקול דעתו וכפוף לדברי אחרים. הגזבר העלה הסתייגויות ענייניות בקשר לסכומים שהתובעת דרשה שישולמו לה, והתובעת נמנעת להתייחס אליהם או לקיים דיון ענייני בהן תוך דרישה מבית המשפט כי יתערב. 11. המשכ”ל (צד ג') בטיעוניה לפלוגתא, מפנה לעיקרי הטיעון מטעם התובעת סעיף 24, שבחוזה ההתקשרות מצוין מפורשות כי ביצוע כל תשלום לתובעת מותנה באישור גזבר המועצה, כך שלא ברור מדוע התובעת טוענת להעדר סמכות לכאורה של גזבר המועצה להסתייגות מהתשלום שהיא דורשת, ולהפוך חתימתו ל"חותמת גומי" בלבד. לטענת המועצה ומשכ”ל , הסתייגויות המועצה מהחשבון הטרום סופי ניתנות לבדיקה ואפשר לדון בהן. 12. במחלוקת שנפלה בין הצדדים, דעתי כדעת באי כוח התובעת. גזבר הנתבעת אינו גורם מקצועי היכול לאשר טיבן של העבודות שבוצעו והתאמתן לחוזה העבודה ולפרטים ההנדסיים. סמכויות אלה מסורות לגורמים המקצועיים, ובראש ובראשונה המהנדס שמונה לפקח על הפרויקטים מטעם הגורמים המבצעים. לגזבר סמכויות אך ורק בתחום הכספי, וחתימתו דרושה כדי לשחרר לתובעת את סכום הכסף המגיע לה, לאחר שהגורמים המקצועיים אישרו זכאותה לקבל התשלום, בגין עבודות שבוצעו על ידה לפי חוזה העבודה. 13. על כן, הנני קובע, כי הנתבעת לא הייתה זכאית להסתייג בהסתייגויות שונות לאחר אישור החשבון הסופי על ידי המפקח, הסתייגויות המגיעות כדי סכום של 350,000 ₪, ולפיכך הנתבעת זכאית לקבל סכום זה. ג. הפלוגתא השניה 14. התובעת טוענת כי אושרו 95% מהתשלום ע"י המפקח והמתאם ולכן היה על הנתבעת לשלם תוך 60 יום מיום אישור החשבון, ולאחר שאושרו החשבונות הסופיים אחריות המועצה הייתה למסירת טופסי אכלוס (טופס 4) ואישורי שירותי הכבאות, לרבות אישור יועץ הנגישות לשני בתי הספר. 15. התובעת מוסיפה, כי מכיוון שהפרויקט הינו פרויקט ביצוע ולא תכנון, האחריות התכנונית על המועצה, והאדריכל זמיר שהינו המתכנן מטעם המועצה, הינו גם אדריכל הרישוי. טענת המועצה כי יש להם בעיה עם האדריכל בכך שהוא צריך לחתום אינה בעיה מכיוון שהוא התנה זאת באישור יועץ הבטיחות, ומעדות המפקח נלמד כי אישור יועץ בטיחות והממונה על הבטיחות כבר מצוי בידי המועצה, כך שאישורי הנגישות, שירותי הכבאות והאכלוס מצויים כבר בידי המועצה ובלעדיהם לא ניתן לקבל טופס 4. תשלום החשבונות הסופיים (100%) תלוי בקבלת טופס 4. 16. הנתבעת טוענת, כי בהסכמים שנחתמו מצוין, כי הפרויקטים הינם לתכנון, רישוי וביצוע על כל המשתמע. כך שאחריות להשגת מלוא האישורים רובצת לפתחה של התובעת, כמקובל וכנהוג בפרויקטים מסוג זה. העברת תשלומים בגין התכנון ישירות למתכנן זמיר, במקום העברתם לתובעת שאמורה הייתה להעבירם אליו, הינו פרט טכני ואין בינו לבין האחריות בהשגת האישורים דבר. התובעת קיבלה פרויקט של תכנון, רישוי וביצוע ומסרה אותו לידי המועצה כאשר עדיין לא התקבלו האישורים הנחוצים. התובעת המשיכה לעבוד עם האדריכל זמיר, אף שיכלה לצורך הרישוי לבחור בבעל מקצוע אחר, ובכך הציגה התובעת מצג כאילו האדריכל הוא "בעיה של המועצה". הנתבעת מבהירה כי היא נכונה לשתף פעולה עם התובעת באופן מיידי, ולהגיש סיוע הנדרש ולפעול לקבלת האישורים הנחוצים. 17. משכ”ל מבהירה בטיעוניה ומסכימה עם התובעת, כי לשם אישור החשבון הסופי יש צורך באישור אכלוס למבנה (טופס 4), אך לשם קבלת האישור נדרש אישור המתכנן כי אין ליקויים בטיחותיים במבנה וכי ניתן לחברו לרשת החשמל והמים, כך שאין אישורים אלה בשליטת משכ”ל . 18. לצורך הבנת הרקע, העומד מאחורי הפלוגתא השניה, זימנתי את אדריכל הבניין, מר עמוס זמיר, על מנת לשמוע ממנו מה מעכב מתן אישורו הסופי לאכלוס הבניין. בישיבה שהתקיימה בתאריך 5.1.2012 התייצב מר זמיר והבהיר, כי אינו מוכן ליתן האישור הסופי לאכלוס הבניין משום שלדעתו "הבניין לא מוכן, עסקינן בדיני נפשות". מר זמיר אישר, כי מי שהזמינה את שירותיו היא הנתבעת, ולטענתו, התובעת והנתבעת הציגו לבית המשפט מצג לא נכון בדבר הסיבות המונעות ממנו את מתן האישור. 19. גם בסוגיה זו, דעתי כדעת התובעת. אין חולקים שעד עתה לא ניתן לשני הבניינים שנבנו אישור אכלוס על ידי הועדה המקומית לתכנון ולבניה, אך חרף זאת, בתי הספר אוכלסו על ידי הנתבעת. מצב בלתי תקין זה קיבל אף ביטוי בהחלטתי בתום הדיון מיום 29.5.2012, בה הורתי להביא לידיעת מנהלת מחוז חיפה במשרד החינוך, כי המבנים מאוכלסים חרף העובדה שלא ניתנו להם אישורים מרשות הכיבוי. 20. החוזה אמנם קבע מנגנון למתן אישור סופי, אישור שמכוחו תוכל התובעת לקבל את יתרת התשלום עבור העבודות שביצעה (בשיעור 5%), אך הנתבעת, באכלסה את הבניינים, הייתה זו שסטתה מהמנגנון שנקבע. המצב בו הנתבעת עושה שימוש בבניינים, שימוש המעיד על כך שמבחינתה הבניינים הושלמו והם ראויים לאכלוס, מתחמקת מלשלם לתובעת את יתרת החשבון המגיעה לה בנימוק, שהתנאי המתלה את האישור, הוא מתן אישור של האדריכל מטעם הנתבעת, לא התקיים. ואולם, התנהגות זו של הנתבעת אינה תמת לב, ואין לקבלה. 21. כיוון שהנתבעת סטתה ממנגנון האישור שנקבע, ואכלסה את הבניינים קודם שהאדריכל מטעמה אישר זאת, עליה לשלם את התמורה לתובעת, אותה תמורה שהמפקח מטעמה אישר לתובעת בגין העבודות שבוצעו על ידה, המשמשות את הנתבעת. ד. הפלוגתא השלישית: 22. הויכוח על התוספות החריגות נסוב סביב עובי קירות ותקרה, אשר המפקח, לטענת התובעת, הפחית סכום של כ-1,200,000 ₪ מהסכום הפאושלי שהוסכם, שנבע מעובי תקרה וקירות שלשיטתו שונה מעובי 35 ס"מ לעובי של 20 ס"מ, כאשר עובי הקירות שבוצעו בפועל (20 ס"מ) היו על פי התכניות של האדריכל. השאלה היא האם הצעת המחיר עבור התוספות החריגות הינה פאושלית, ולפיכך לא ניתן לקזז, או יש להתייחס למה שבוצע בפועל. 23. יובהר, כי במסגרת שמיעת הראיות אישר העד שאדי אסעד, מהנדס הבניין מטעם התובעת, כי חלק מההפחתות שבוצעו אינן שנויות במחלוקת, ובכך למעשה צומצם ההיקף הכספי בו עוסקת הפלוגתא השלישית לסכום של 912,380 ₪. עוד הובהר, כי סכום זה כולל את העמלה שיש לשלם למשכ”ל, כך שבסופו של דבר, מבחינתה של התובעת, מדובר בסכום של 830000 ₪. 24. התובעת טוענת, כי בשני חוזי ההתקשרות בינה לבין הנתבעת לבניית בית ספר א' ובית ספר ב', פירוט עלויות העבודות של המבנים לפי תכניות האדריכל הינן פאושליות ולא למדידה. כאשר גם ביצוע חדר מדעים, חדר טכנולוגיה וקיר מסך הינם כלולים במחיר הפאושלי. העבודות שניתנות למדידה פורטו ונכתבו תחת "פיתוח ותשתיות" וכן "עבודות מיזוג אוויר". מאחר ולא בוצע בפועל על ידי התובעת קיר המסך וכיתות המעבדה, הרי שבוצעה הפחתה מהחשבונות, על אף שמדובר בחלק פאושלי של החוזה. כמו כן שכר התכנון הופחת מהמגיע לתובעת מהחלק הפאושלי, לתשלום ישירות למתכנן באמצעות הנתבעת. 25. התובעת מפנה לס' 73 בחוזה שכותרתו "שינוי חוזה" הקובע, כי כל שינוי תקף אם הוא בכתב ובחתימת שני הצדדים, ולס' 74 ולטענתה, כל הסכם בכתב או בע"פ שאינו כלול בחוזה וקדם לחתימת ההסכמים, אינו מחייב. כפועל יוצא, טוענת התובעת, כי שני ההסכמים הם המחייבים ואין להסתמך על שלבי המו"מ וההצעות הקודמות, כך שלא ניתן להפוך חלקים מאותם הסכמים פאושלים שמשתקפים בהסכמים לחלקים למדידה. במידה ורצו הנתבעת ו/או הצד השלישי שרכיב מסוים יבוצע לגביו מדידה, ויוחרג מהמחיר הפאושלי (כפי שנעשה לגבי עבודות הפיתוח ומיזוג האוויר) היה עליהם לציין זאת במפורש בהסכמים. כך שמרגע שהוסכם כי ביצוע בית ספר א' ובית ספר ב' יהיה ביצוע פאושלי על פי תכניותיו של האדריכל זמיר, ואכן בוצעו בפועל לפי התוכניות, הרי שאין מקום למדידה של עובי הקירות, התקרות או כל אלמנט אחר. 26. עוד טוענת התובעת, כי מכיוון שאין הנתבעת וצד ג' חולקים על כך כי התובעת ביצעה את הפרויקט לפי התוכניות שהוצאו לה (למעט קיר המסך וכיתת המעבדה), הרי שהתובעת זכאית לקבל את הסכום הפאושלי ללא מדידה כלשהיא, מה עוד שלאחר קבלת התוכנית הדרישות היחידות לשינוי בביצוע היו אי ביצוע קיר וכיתות מעבדה, מלבד זאת לא השתנו התכניות כלל. מוסיפה התובעת כי אין אפשרות לקחת חלקים מהחוזים הפאושליים ולהפכם למדידה, כך אחד מן השניים - או שמדובר בחוזים פאושליים, עם תמורה גלובאלית מוסכמת, או שהחוזים כולם הינם למדידה. 27. לעומת טענות אלה טוענת הנתבעת, כי סך כולל של 1,292,029 ₪ המתייחס לפלוגתא הראשונה, משקף עבודות שלא בוצעו בפועל, וחלק מההפחתות הנזכרות אינן שנויות במחלוקת כך שסכום הפלוגתא מצטמצם ל-912,380 ₪, וזאת בהסתמך על הצהרה מטעם התובעת. מכיוון שהמצהיר מטעם משכ”ל התייחס אף הוא לסכום ואישר כי סכום זה כולל עמלת משכ”ל, הרי שהפלוגתא עומדת על כ- 830,000 ₪. 28. הנתבעת מתארת את התובעת כלא עקבית בהגדרותיה "פאושלי", כאשר פעם טענה כי יש לשלם לה את הסכומים הנקובים בהסכמים, ללא שתיבחן השאלה אילו עבודות בוצעו בפועל, ובהמשך טענה כי, סכומי החוזה משקפים את העבודות שבוצעו בפועל. בהמשך, כשהוכח, כי העבודות בגינן ביקשה תוספות לתמורה לא נעשו, שוב אחזה במונח "פאושלי". 29. הנתבעת מנסה בטיעוניה לשמוט את הקרקע מטענת התובעת, לפיה סכומי החוזה יש לשלם ללא קשר לשאלה אלו מן העבודות בוצעו בפועל. הנתבעת מוסיפה, כי מכרז משכ”ל כלל שני רכיבים עיקריים: עלות בניין בסיסית, שמהווה רכיב פאושלי, ועבודות נוספות - סטנדרט וחריגות שלא נכללו במפרט הבסיסי, שישולמו לפי ביצוע בפועל, שאינו רכיב פאושלי. התובעת הגישה בתחילה הצעה המתייחסת לביצוע מפרט בסיס (פאושלי) בצירוף תוספות סטנדרט ובהמשך הגישה דרישה לתשלום תוספות חריגות. ניתן לראות כי ישנה הבחנה בין הרכיב הפאושלי הכולל במפרט הבסיס לבין התוספות השונות אותן התובעת ביקשה שישולמו לה, ואף עד מטעם התובעת אישר כי סכומי החוזה משקפים תוספת תשלום בגין עבודות שאינן כלולות במפרט הבסיסי, ואינן לפי התכנית של האדריכל זמיר. 30. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי התובעת ביצעה תקרות לפי המפרט הבסיסי (20 ס"מ), והתקרות היחידות שבוצעו בעובי 40 ס"מ הן תקרות חדרי הממ"ד, שנכללות במפרט הבסיסי, ללא תוספת תשלום. "תכנית ביצוע" שהראתה תקרות בעובי שונה, הוגשה בחקירה נגדית של המתאם (מטעם משכ”ל) שהעתק ממנה לא נמסר לנתבעת, היא תכנית "לאחר ביצוע", אינה יכולה להעיד על מה שנעשה בפועל, אין היא מראה חתכים או מימדים, שיש בהם לתמוך בטענות התובעת. למעשה טענת התובעת כי ביצעה את מה שלא ביצעה, מחזקים את ההבחנה בין תשלום גלובלי בגין ביצוע מפרט בסיסי, בין תשלום בגין ביצוע עבודות מיוחדות נוספות שלמעשה לא בוצעו. 31. הנתבעת מסכמת כי סכום הפלוגתא הצטמצם, כאמור לכדי כ - 830,000 ₪, סכום המשקף תוספות שהתובעת ביקשה כי ישולם לה בנוסף למפרט הבסיסי וזאת בגין עובי קירות עובי תקרות וברזל. התובעת לא ביצעה התוספות לעיל, ולאור פגישות בין הצדדים וסיכומים כי התובעת תקבל תשלום אך ורק על מה שביצעה בפועל, לא ניתן להשתמש במילה "פאושליות" בגין עבודות שלא בוצעו כלל. 32. משכ”ל מחזקת את טיעוני הנתבעת, בעניין הסכום שבמחלוקת, וטוענת כי סכום זה הינו בסך של 830,266 ₪, עובדה שהתובעת התעלמה ממנה, הגם שהעד מטעמה הודה בה. הסכום השנוי במחלוקת הינו עבור עבודות שהתובעת קיבלה הוראה לא לבצען ואף לא ביצעה. 33. ההתקשרויות בין הנתבעת לתובעת לביצוע תוספות הבניה בבתי הספר נעשו מכוח מכרז שפורסם, שהינו מכרז מסגרת, והוראותיו כוללות מנגנונים לתמחור פרויקטים ספציפיים במסגרתו. התמחור הבסיסי מתבסס על מחיר למ"ר שהקבלן מציע במכרז ומבוסס על המפרט שבמסמכי המכרז. עבודות שאינן כלולות במפרט שבמסמכי המכרז , הקבלן נדרש לתמחרן בנפרד במסגרת הצעתו בנוהל הצעת מחיר במו"מ להתקשרות מול הרשות המקומית, אם זוכה במכרז, ועלותן מתווספת לעלות המבנה לפי מ"ר. התובעת תמחרה תוספות סטנדרט, בין היתר, בגין מעבדות , קיר מסך, תוספת בגין תכנון ותוספות בגין עובי תקרה 35 ס"מ במקום 20 ס"מ. התשלום בגין תוספות סטנדרט כפוף לביצוע בפועל של העבודות הכלולות במסגרתו. כמו כן קימות עבודות נוספות שלא נכללות במחיר למ"ר, והתשלום לפי מדידה של ביצוע בפועל. התובעת קיבלה הוראה לא לבצע עבודות והן אף לא בוצעו על ידה. המפרט במרכז קובע כי המרחבים המוגנים צריכים להיות בעובי 40 ס"מ, בהתאם להנחיות פיקוד העורף ו/או משרד החינוך, והם חלק מהתמחור הפשאולי, כלומר ללא תוספת מחיר, כך שהתובעת אינה זכאית לקבל תוספת תשלום בגין עובי תקרות וקירות בטון הממ"דים מעבר למחיר מ"ר שהוצע. 34. "מחיר פאושלי" הוגדר בכל אחד מהפרויקטים כמורכב מתמחור שטח המבנה כפול המחיר למ"ר שהציעה התובעת במכרז, ובתוספת הצעתה לתוספות סטנדרט, וכן תוספות לעבודות לפי מדידה מעבר למפרט. אין הכוונה בחוזה "פאושלי" כי הקבלן מקבל את מלוא התמורה שנקבעה מראש בחוזה, גם אם לא ביצע את מלוא העבודות הכלולות במסגרתו. ביצוע מלוא העבודות בחוזה הינו תנאי בלעדיו אין, לצורך תשלום. 35. משכ”ל מפנה לפסיקה בעניין החובה לבצע עבודות הכלולות בחוזה פאושלי על מנת לזכות בתמורה בגינן, שפועל יוצא ממנה הוא הצורך בהוכחת הביצוע, ובעיקר לא על ידי הזנחת חלק מהעבודות שנכללו בו. כך שככל שהעבודות הכלולות במסגרת החוזה הפאושלי מבוצעות, הקבלן זכאי לקבלת התמורה בגינן על פי הסכום בו הן תומחרו ואין צורך לבצע מדידת כמויות לשם קביעת גובה התמורה. אם העבודות לא בוצעו, הרי שברור כי לא יידרש מזמין העבודה לשלם בעבורן, ואף בכך התובעת מודה, בכך שטוענת בעיקרי טיעונה בחוזה הפאושלי, כי התמורה משולמת "ככל שהעבודה תבוצע עפ"י אותה התוכנית". דבר זה מתחזק לאור העובדה כי מדובר בכספי ציבור. 36. בישיבה בנוכחות נציגי התובעת בתאריך 16.8.2009, סוכם על רשימת העבודות שלא תבוצענה בכל אחד מהפרויקטים, והם כלולים במסגרת תוספות הסטנדרט שהתובעת דרשה. באותה ישיבה, סוכם על הפחתה בסך 844,175 ₪ בגין פרויקט בית ספר א' ועל הפחתה בסך 447,854 בגין בית ספר ב'. בין היתר הופחתו הסכומים בגין אי ביצוע מעבדות וקירות מסך וכן סכום בגין תכנון, עבודות הנכללות במסגרת תוספות הסטנדרט שדרשה התובעת. אין מחלוקת עם התובעת כי היא לא ביצעה עבודות אלה ויש להפחית את הסכומים. 37. עוד טוענת משכ”ל, כי התובעת מנסה ליצור אבחנה מלאכותית בין העבודות שנדרשה לא לבצע וחולקת על הפחתת הסכומים בגין עובי תקרות וקירות בטחון למרות שהיו במסגרת תוספות הסטנדרט שדרשה, בדומה למעבדות, קירות המסך ועלות התכנון (שהתובעת הכירה בהצדקה להפחתת הסכומים בגינם). 38. עוד מוסיפה משכ”ל, כי בסיכום בין הצדדים נקבע מפורשות כי יאושרו וישולמו רק עבודות שבוצעו בפועל, כך שהתובעת שדורשת קבלת תמורה בגין עובי תקרות וקירות בטון, נמנעה מלהוכיח ביצועם, ולכן אינה יכולה להיות זכאית לקבלת תמורה בגין עבודות שלא ביצעה ושלא הוכיחה ביצוען. מעבר לכך, התובעת לא נתבקשה לבנות תקרות בעובי העולה על 20 ס"מ. למרות שמעיקרי הטיעון של התובעת טוענת כי משתמע כי מנהל הפרויקטים אישר בחקירה נגדית כי התובעת ביצעה העבודות באופן תואם לתוכניות, הרי אין כך הדבר, מכיוון שהאחרון טען כי ככל שבוצעו עבודות היו הן לפי תכניות האדריכל ואין מדובר באישור מנהל הפרויקטים בדבר תאימות הביצוע לתוכניות. 39. משמעות הדיבור "חוזה פאושלי", היא הסכם שנערך בין צדדים שבו סוכם על מחיר כולל וסופי לביצוע והשלמת עבודות. הסכום לתשלום הנו קצוב, ללא תוספות, ולא מדידת כמויות של חומרים ועבודה. (וראו: ע"א 4737/90 אליאס נ' קסטודיה דה טרה סנטה, דינים עליון 1995(1) 1176 (2.5.1995). עם זאת, אין הדבר חל כאשר ההיקף הכללי של העבודה מופחת, בוודאי שאינו חל מקום בו הצדדים הסכימו להפחית את היקף העבודה. 40. התובעת התבקשה לסטות מהתוכניות המקוריות, ומטעמי חסכון כספי הופטרה מביצוע עבודות שונות. עמדת התובעת, כי היא זכאית לקבל תשלום גם עבור עבודות שהופטרה מביצוען, רק משום שבתחילה הוסכם כי החוזה יהיה חוזה פאושלי, אינה יכולה להתקבל, ויש בה משום עשיית עושר ולא במשפט. 41. במקרה שלפני, חדר המדעים הטכנולוגיה וקיר המסך היו חלק מהחוזה הפאושלי, ואולם, בוצעה בגינם הפחתה בהסכמה, בשל העובדה שהתובעת הופטרה מלבצע עבודות אלה. כמו כן שכר התכנון, שהיה אמור להיות מושת על התובעת, כחלק פאושלי, הופרד ולמעשה פטר את התובעת מהתכנון, ולכן בוצעה הפחתה אף כאן. הטענה של התובעת כי לא ניתן להפוך חלקים מאותם הסכמים פאושלים לחלקים למדידה, אם כך, אינה מדוייקת. כאשר לא מתבצעת עבודה, הרי שעצם אי ביצועה מחייב הפחתה, בהיקש מההפחתה לעיל. 42. בסיכומי הפגישות לאחר כריתת החוזה, בנושא אישור חשבונות קבלן ולוח זמנים (נ/6 ו-ת/16) סוכם במפורש, כי יאושרו וישולמו רק עבודות שבוצעו בפועל. במסמכים לאחר כריתת החוזה מתאריך 19.8.2009 מאת המתאם נכתב במפורש (נת/14 ו-נ/4), כי "בעקבות מספר ישיבות בנושא עבודות לביצוע בבתי הספר [א' ו-ב'] סוכמו בישיבה רשימת עבודות שלא יבוצעו במסגרת החוזים לביצוע בתי הספר" כאן נכתב במפורש כי עובי תקרה יבוצע ע"פ מפרט משכ”ל (כלומר התייחסות פאושלית לעובי התקרה) וקיר בטון יחושב בעבודות הפיתוח ע"פ מדידה (לא פאושלי). כמו כן צויין כי קיר מסך ומעבדה טכנולוגית בשני בתי הספר שלא יבוצעו (שהיו בחוזה מוסכמים כפאושלים). 43. על כן, בכך הנוגע לפלוגתה השלישית, הנני קובע, כי התובעת אינה זכאית לתשלום עבור העבודות שהופחתו. ה. סוף דבר 44.. אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן: (א) הנתבעת לא הייתה זכאית להסתייג בהסתייגויות שונות, המסתכמות כדי סכום של 350,000 ₪, לאחר אישור החשבון הסופי (95%) על ידי המפקח שהוסמך לבדוק את החשבונות. (ב) כיוון שהמבנים אוכלסו על ידי הנתבעת, זכאית התובעת לקבל מהנתבעת את מלוא התמורה על פי החשבונות הסופיים בשיעור 100%, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית לפי המוסכם בחוזים. (ג) התובעת אינה זכאית לקבל התמורה על פי החוזה הפאושלי בגין עבודות שהופחתו מהחוזה (המסתכמות כדי סכום של 830,000 ₪ לאחר ניכוי עמלת משכ"ל). (ד) הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט (כולל שכ"ט עו"ד) בסכום כולל של 50,000 ₪. (ה) ביחסים שבין הנתבעת והצד השלישי, אין צו להוצאות, וכל צד ישא בהוצאותיו.חוזהחוזה פאושליעבודות פיתוח