החזקת אגרות חוב לא מדורגות ע"י קרן השתלמות "סולידית"

לטענת המבקש פעלה בניגוד למצג שהציגה לעמיתים כי היא קרן השתלמות "סולידית", והחזיקה באגרות חוב לא מדורגות בשיעור של כ- 50% מנכסיה. הקבוצה שמבוקש לאשר היא כל עמיתי הקרן מיום 8.8.2006 ועד 15.12.2009, מועד הגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית. עילות התובענה הן: תרמית, מצג כוזב והטעיה על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]; רשלנות, הפרת חובת הנאמנות מכח חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה - 2005; הפרת חובת תום הלב; הפרת חוק הגנת הצרכן, תשמ"א - 1981 (ובעיקר סעיפים 2(א) ו-3(ב)); עשיית עושר ולא במשפט; ופגיעה באוטונומיה של העמיתים. הסעדים שנתבקשו: פיצוי חברי הקבוצה בסכום של 18,810,000 ₪ בגין הנזק הממוני שנגרם להם; פיצוי בגין עוגמת נפש בסכום של 22,044,000 ₪; ופיצוי בגין פגיעה באוטונומיה בסכום של 22,044,000 ₪. לחילופין נתבקש סעד להשבת דמי הניהול בסכום של 3,977,118 ₪ ופיצויים בגין עוגמת נפש ופגיעה באוטונומיה כאמור לעיל. המשיבה טענה בתגובתה כי טענות המבקש הן בגדר חכמה שבדיעבד, בעקבות המשבר הפיננסי העולמי החמור שהחל בשנת 2008. המשיבה הוסיפה כי לא נגרם כל נזק לקבוצה, משום שבשנים 2009 ו - 2010 החזירה הקרן את כל ההפסדים הנטענים, ואף מעבר לכך. לתגובת המשיבה צורפה חוות דעת פרופ' אבנר קלעי. תשובת המבקש לתגובת המשיבה לבקשת האישור נתמכה בחוות דעת רו"ח דרור יעקובסון. המשיבה הגישה בקשה להוצאת חוות הדעת מתיק בית המשפט, אולם בדיון שהתקיים ביום 6.12.2010 הסכימו הצדדים כי חוות הדעת תתקבל וכי המשיבה רשאית להגיש חוות דעת משלימה מטעמה ותצהיר. אלו הוגשו על ידי המשיבה ביום 6.2.2011. ביום 30.3.2011 הוגשה תגובת המבקש לתצהיר המשיבה. לאחר שהתקיימו מספר ישיבות קדם משפט, הועברה התובענה להליך של גישור לפני עו"ד י' לשם. ביום 2.10.2011 הודיע המבקש לבית המשפט על כשלון הגישור, אולם בדיון שהתקיים ביום 22.1.2012 הציגו הצדדים לבית המשפט מתווה עקרוני לפשרה. הסכם הפשרה בהסכם הפשרה שהוגש ביום 1.5.2102 התחייבה המשיבה, מבלי להודות באלו מן הטענות, לבצע את הפעולות המצוטטות להלן: " 18.1 החברה לא תשקיע יותר מ-10% מנכסי הקרן באג"ח שאינן מדורגות או המדורגות בדירוג נמוך מ-BBB, אלא אם יינתן על כך גילוי ברור מראש לעמיתים, באמצעות הערה מיוחדת שתיכלל בדו"ח הרבעוני או השנתי האחרון שיישלח לעמיתי הקרן לפני השינוי. 18.2 החברה תוסיף בכל הדו"חות הרבעוניים והשנתיים הנשלחים לעמיתי הקרן החל מהדו"ח השנתי שיישלח לעמיתים לאחר מועד אישור הסכם הפשרה על ידי בית המשפט הנכבד ("המועד הקובע"), הפניה למידע מפורט על השקעות הקופה הנמצא באתר האינטרנט של החברה, הכולל נתונים לגבי התשואה המצטברת של הקופה, היקף הנכסים המנוהלים על ידה, הרכב הנכסים המנוהלים על ידה, דירוג האג"ח הנכלל בנכסי הקופה ומדיניות ההשקעות הצפויה, ותצרף את כתובת האתר. 18.3 החברה תקיים במהלך השנה שלאחר המועד הקובע הדרכות לעובדי המכירות שלה בנושא השקעות של קופות גמל ואופן הצגת הנושא והגילוי לעמיתים. 18.4 החברה תפיק לכל עמיתי קופות הגמל שבניהולה (כ- 370,000 עמיתים) חוברת מידע, שתישלח לכלל עמיתי קופות הגמל המנוהלות על ידה ("קופות הגמל") ביחד עם הדו"ח השנתי הראשון שיישלח לעמיתים לאחר המועד הקובע ("הדו"ח הקרוב"), ותכלול את המידע שלהלן: (1) מידע אודות דו"חות שונים הזמינים לעמית באתר האינטרנט של החברה כגון: דוחות הרכב נכסים, דוח נכס בודד ועוד; (2) מידע אודות ייעוץ השקעות; (3) מידע אודות מקורות מידע נוספים והנגשתם כגון אתר "גמל נט" של משרד האוצר; (4) מידע כללי אודות קרנות השתלמות וקופות גמל שבניהולה של החברה; (5) מידע אודות היבטי מס של קופות גמל; (6) מידע אודות מסלולי השקעה ומדיניות ההשקעה; (7) כמו כן תכלול החוברת הדרכה בדבר התמצאות במידע האמור. עלות הפקת החוברת והמשלוח שלה נאמדת בסך של כ-830,000 ש"ח. 18.5 החברה תפעל לפיתוח ממשק להעברה בין מסלולי השקעה בתוך אתר המידע האישי של כל עמיתי קופות הגמל שבניהולה, באופן המקל על מעבר בין מסלולי השקעה ומאפשר להשלים את המהלך באופן עצמאי באמצעות האינטרנט (בשונה מהמצב כיום בו העברת מסלול השקעה דורשת משלוח טופס ייעודי בדואר או בפקס למשרדי החברה). עלות פיתוח הממשק מוערכת בסך של 150,000 ש"ח. 18.6 החברה תפיק תכנת לימוד בנושא דוחות שנתיים ורבעוניים, בת מספר דקות, בשפה בהירה ותוך שימוש באמצעי המחשה גרפיים. הלומדה תוצג באתר האינטרנט של החברה ותהיה זמינה עבור כל עמיתי קופות הגמל שבניהול החברה. עלות פיתוח הלומדה מוערכת בסך של 20,000 ש"ח. 18.7 החברה תפיק סרט בנושא השקעות בשוק ההון, ותציג אותו באתר האינטרנט של החברה, כך שהוא יהיה זמין לכל עמיתי קופות הגמל שבניהול החברה. עלות הפקת הסרט מוערכת בסך של 90,000 ש"ח. 18.8 החברה תשכור את שירותיו של מומחה לענייני השקעות ושוק ההון וכן אנשי מקצוע נוספים, כיועצים למהלך ההסברתי המפורט בסעיפים 18.3 - 18.7 לעיל. עלות העסקת המומחה מוערכת בסך של 100,000 ש"ח. ההתחייבות המפורטת בסעיף 18.1 לעיל תהיה בתוקף למשך ארבע שנים ממועד אישור הסכם הפשרה על ידי בית המשפט הנכבד. ההתחייבויות המפורטות בסעיפים 18.2, 18.5, 18.6, ו-18.7 לעיל יהיו בתוקף למשך שלוש שנים ממועד אישור הסכם הפשרה על ידי בית המשפט הנכבד. 19. בנוסף להתחייבויות האמורות, תעניק החברה לעמיתי הקרן שובר מתנה לקורס השקעות בשוק ההון של האקדמיה לפיננסים מבית מגדל שוקי הון, שיקנה למחזיקיו זכות להשתתף בקורס ללא תשלום. הקורס יכלול היכרות עם העולם הפיננסי, לרבות מונחי יסוד ורכישת ידע בסיסי בתחום. הקורס ייערך במתכונת אקדמית וייפרש על פני שלושה מפגשים שבועיים, כאשר כל מפגש יימשך ארבע שעות אקדמיות. ההטבה תינתן גם לעמיתים לשעבר של הקרן אשר יפנו לקרן ויבקשו את ההטבה. החברה תודיע על מתן ההטבה לעמיתי הקרן במכתב שיצורף לדו"ח הרבעוני או השנתי הראשון שיישלח לעמיתי הקרן לאחר המועד הקובע על פי הסכם הפשרה, ודבר הענקתה יפורסם במודעות שיתפרסמו על פי הסכם הפשרה. את ההטבה ניתן יהיה לנצל במשך שנה לאחר המועד הקובע. מספר הזכאים ליהנות מן ההטבה עומד על כ-6,250 עמיתים. השווי הכולל של ההטבה (בהנחה של ניצול מלא) עומד על סך 5,625,000 ש"ח". הצדדים המליצו לשלם למבקש גמול בסכום של 120,000 ₪, בנוסף להחזר הוצאות בסכום של 38,000 ₪. שכ"ט לב"כ המבקש יעמוד על 432,000 ₪ בצרוף מע"מ, לפי ההמלצה. הצדדים עתרו להימנע ממינוי בודק, שאין לו יתרון על פני שיקול הדעת של בית המשפט, משום שאין מדובר במומחיות כלכלית כי אם בבחינת סיכויים וסיכונים משפטיים. התנגדות היועץ המשפטי לממשלה לאחר שלא מצאתי לדחות את הסדר הפשרה על הסף (החלטה מיום 24.5.2012), הוא פורסם ברבים, אך לא נתקבלו התנגדויות, למעט זו של היועץ המשפטי לממשלה, אשר התנגד להסדר, מן הנמוקים הבאים: הסדר הפשרה אינו מעניק לחברי הקבוצה פיצוי ממשי למרות שיש ממש בטענת המבקש לפיה השקעות הקרן בזמנים הרלוונטיים לא עלו בקנה אחד עם התיאור השיווקי שלהן כסולידיות. חלק ניכר מההטבה המוצעת מהווה מעין פשרת "קופונים", במובן זה שהמשיבה משווקת במסגרת הפשרה מוצר שונה של קבוצתה. הגמול למייצג ולבא כוחו אינו פרופורציונלי להטבה שהשיג לחברי הקבוצה. הגם שבמסגרת שיקולי הצדדים לפשרה, יש לקחת בחשבון החלטות רלוונטיות קודמות של בית המשפט, עיון בהחלטות שהובאו על ידי הצדדים (בת"צ (מחוזי מרכז) 7078-06-09 אסתר שליט נ' פריזמה קופות גמל בע"מ (16.6.2011); ובת"צ (מחוזי מרכז) 6892-08-08 פנחס שלזינגר נ' הלמן-אלדובי קופות גמל בע"מ (16.6.2011); ע"א 6914/11 פנחס שלזינגר נ' הלמן-אלדובי קופות גמל (22.4.2013)) מעלה הבדלים משמעותיים בין המקרים. ראוי למנות בודק לבחינת ההסדר. המשיבה הגיבה לעמדת היועץ המשפטי לממשלה: יש לבחון את הסדר הפשרה לאור הסיכויים והסיכונים הטמונים בתביעה. היועץ המשפטי אינו מתייחס לקשיים משמעותיים העולים מן התובענה: היעדר נזק; היעדר קשר סיבתי; גילוי מלא של הקרן כלפי עמיתיה; קושי בהגדרת הקבוצה; ואי התקיימות התנאים לאישור התובענה כייצוגית. החלטות בית המשפט בפרשות שליט ושלזינגר מקטינות עוד יותר את סיכויי בקשת האישור להתקבל. ההבחנות עליהן מצביע היועץ המשפטי לממשלה בין פסקי הדין הנ"ל לבין מקרה זה אינן רלוונטיות ואין בהן כדי לגרוע מתחולתן של הקביעות שם, גם בענייננו. ההתחייבויות שנטלה על עצמה המשיבה מיטיבות עם חברי הקבוצה. המשיבה התחייבה לנקוט צעדים לשיפור הגילוי לעמיתי קופות הגמל המנוהלות ע"י החברה בכלל, ולעמיתי הקרן בפרט, להגברת המודעות הפיננסית בקרב העמיתים, ולהקלת תהליכי המעבר בין מסלולי השקעה שונים. היועץ המשפטי מסכים כי ההתחייבויות עולות על הנדרש מן המשיבה על פי כללי הרגולציה המחייבים. הסדר הפשרה כולל פעולות נוספות בעלות ערך לעמיתים. היועמ"ש לא התייחס להתחייבויות באופן מפורט, והסתפק באמירה סתמית שההסכם אינו מציע "פיצוי ממשי כלשהוא". אף אם היה מדובר בהתחייבויות שאין בהן פיצוי אלא של הסדרה עתידית בלבד, בנסיבות העניין ההסדר מתאים כמתווה לסיום הסכסוך בדרך של פשרה. הטבת ההשתתפות בקורס ההשקעות אינה "פשרת קופונים". מימוש השובר אינו כרוך בתשלום ואינו מותנה ברכישת מוצר כלשהוא מהמשיבה, או בכך שהמממשים יהיו לקוחות של המשיבה בזמן המימוש. שיעור הגמול ושכר הטרחה עליו המליצו הצדדים סביר וראוי לאור העבודה הרבה שהושקעה על ידי המבקש ובא כוחו; הסיכון שנטלו על עצמם בניהול ההליך; החיסכון בזמן שיפוטי; ומעל הכל - ההטבה המשמעותית שתושג באמצעות ההסדר. אין מקום למנות בודק משום שההסכם אינו מעורר שאלה שבמומחיות, אלא מחייב לבחון את הסיכונים והסיכויים שבניהול ההליך, ואת סבירות ההסכם. המבקש הצטרף לעמדת המשיבה לתגובת היועץ המשפטי לממשלה, אולם התנגד לאמירות המשיבה בדבר סיכוייה הנמוכים של התביעה. המבקש התנגד גם לטענת המשיבה כי הכרעת בית המשפט בפרשות שליט ושלזינגר מקטינה את סיכויי בקשת האישור להתקבל. ב"כ הצדדים הבהירו בדיון כי שווי ההטבות עומד על סכום של כ - 6.8 מליון ₪, בהנחה שתמומשנה במלואן. תיקון הסכם הפשרה לאחר הדברים הללו בקשתי את עמדת המשיבה בקשר לשמוש שייעשה ביתרת ההטבה, במקרה שזו לא תנוצל באופן מלא על ידי הקבוצה. המשיבה הציעה להרחיב את הקבוצה שתהיה זכאית להטבה: אם יתברר כחלוף שישה חודשים מן המועד הקובע שמספר העמיתים שנרשמו לקורס לא הגיע ל- 50% מכלל הקבוצה, המשיבה תציע את ההטבה לקבוצת עמיתים נוספת (מעבר לקבוצת עמיתי הקרן), כל העמיתים בקרנות השתלמות במסלול אג"ח (כ- 20,000 איש) למשך שישה חודשים נוספים או עד שמספר העמיתים הכולל שהודיעו על רצונם לנצל את ההטבה (על בסיס "כל הקודם זוכה"), יגיע ל - 3,125 עמיתים (50% מחברי הקבוצה) - המוקדם מבין השניים. עדיין זומנו הצדדים לישיבה, משום שסברתי שהמתווה עלול שלא להביא למתן ההטבה העיקרית: הקורס או שוויו. לאחר דין ודברים נוסף, בסופו של דבר גיבשו הצדדים הסכמה שלפיה הורחבה קבוצת הזכאים במעגל השני, כך שתכלול 2 קבוצות נוספות: כלל העמיתים בקופות הגמל המנוהלות ע"י המשיבה, וחיילים משוחררים יוצאי יחידות קרביות. אם כעבור 12 חודשים לא יירשמו 3,125 פונים - תתרום המשיבה את ההפרש שבין 50% מעלות ההטבה בניצול מלא כפי שהעריכה אותה בעצמה (1.1 מליון ₪) לבין הניצול בפועל לפי חישוב יחסי. התרומה תועלה למטרה שתוסכם בין הצדדים ותאושר ע"י ביהמ"ש, והמשיבה הצהירה כי תהיה בנוסף לתקציב התרומות השוטף של המשיבה. אישור הסכם הפשרה לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים, החלטתי לדחות את התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, ולאשר את ההסדר, שעונה לדעתי על דרישות סעיף 19 (א) בחוק תובענות ייצוגיות שזו לשונו: "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". השאלה שעומדת במוקד התובענה הייצוגית היא, אם פעלה המשיבה בניגוד לדין או בניגוד להתחייבות כלפי המשקיעים בקרן, כאשר 50% מאחזקות הקרן היו באג"ח שדורגו BBB ומטה או לא דורגו בכלל, ומה הנזק שנגרם לעמיתים כתוצאה מכך. השאלה משולבת, עובדתית ומשפטית, וניתנו לה תשובות שונות בתכלית ע"י פרופ' קלעי מצד אחד וע"י מר יעקובסון מצד שני. אלו נגעו בעיקר בשאלות אם אג"ח לא מדורגות נחשבות בדירוג נמוך ביותר, ומסוכנות, או שניתן לסמוך על בדיקה עצמית בתוך הקרן של אותן אג"ח; אם היה פרט מטעה בעלונים השווקיים או בהסברים בע"פ, לעומת הפירוט המדויק של ההשקעות באתר אינטרנט של החברה; וכן מהי מידת סטיית התקן של תשואת הקרן מאלו של קרנות אחרות. הנתבעת גם טענה כי לאור המשך הבצועים של הקרן, לא נגרמו למשקיעים נזקים שלא קוזזו בהמשך. בהקשר לכך נטען כי הפסיקה בענין שליט ושלזינגר מפחיתה מסיכויי התביעה. המבקש טען כי נסיבות אותם פסקי דין אינן ישימות בעניננו. אבהיר כי אותן בקשות לאישור תובענה ייצוגית נדחו בהעדר ראיות מספקות לטיעון שבמוקד התביעה, ענין שעדיין לא נבחן בתובענה שלפניי. שאלות משפטיות נוספות נוגעות למידת ההתאמה של התובענה להליך של תובענה ייצוגית, בין היתר שאלה של קשר סיבתי בין תאור הקרן לבין ההחלטה להשקיע בה. ההטבות שגובשו על ידי הצדדים נותנות מענה לנושא התובענה הייצוגית: המשיבה התחייבה כי לא תשקיע יותר מ-10% מנכסי הקרן באג"ח שאינן מדורגות או מדורגות בדירוג נמוך מ-BBB, אלא אם יינתן על כך גילוי ברור מראש לעמיתים. הקרן תוסיף בכל הדו"חות הרבעונים והשנתיים הנשלחים לעמיתים הפניה למידע מפורט על ההשקעות באתר האינטרנט של המשיבה. בנוסף, הקרן תרחיב את הגילוי לכלל העמיתים של קופות הגמל שבניהולה (כ- 370,000 עמיתים בעוד שעמיתי הקרן מונים כ- 2,500 עמיתים בלבד) ביחס להשקעות קופות הגמל, להגברת ידיעותיהם בעניינים פיננסיים, והכל מעבר לכללי הרגולציה המחייבים אותה (ראו בהקשר זה גם עמדת היוה"מ להסדר מיום 16.8.12 בסעיף 16). בגין העבר יינתן לעמיתי הקרן ולעמיתיה לשעבר, פיצוי בעל שווי ממוני: שובר מתנה לקורס השקעות של האקדמיה לפיננסים מבית מגדל שוקי הון. מספר הזכאים ליהנות מן ההטבה הוא כ- 6,250 עמיתים; שוויה הכולל של ההטבה בניצול מלא עומד על 5,625,000 ₪ לעמיתים, ועלותה למשיבה כ- 1.1 מליון ₪. כאמור לעיל, המשיבה הסכימה להרחיב את קבוצת הזכאים להטבה, ובנוסף - במידה שמספר הנרשמים לקורס לא יגיע ל - 3,125 עמיתים - לתרום את ההפרש שבין 50% מעלות ההטבה בניצול מלא לבין הניצול בפועל לפי חישוב יחסי. אני דוחה את טענת היועץ המשפטי כי קורס ההשקעות מהווה "פשרת קופונים": אכן, על פי הרוב, אין הדעת נוחה מהסדר שהוא פשרת קופונים בלבד: ראשית, משום שהוא כובל את הלקוח אל העוסק שלכאורה הפר הסכם קודם עמו. שנית, משום שביחד עם הפיצוי ללקוח צומחת לעוסק טובת הנאה מכך שהלקוח יבצע עסקה נוספת. ושלישית, משום שלא ניתן לפקח על העסקה באופן יעיל. ואולם, בעניננו אין מדובר ב"פשרת קופונים", אלא בהטבה שאינה תלויה בדבר: ניצולה אינו כרוך בתשלום או ברכישת מוצר אחר מהמשיבה; ואין חשש שבשל מתן הטבה כזו יצטרפו עמיתים לקרן זו או אחרת של קבוצת מגדל. לנוכח מספר הזכאים וסוג ההטבה, ניתן גם לפקח על מתן ההטבה פקוח סביר. הפשרה מייתרת את הדיון בבקשת האישור ובתובענה, ובהידרשות לשאלות המשפטיות שהועלו בהן, לרבות בשאלת אופן חישוב הנזק. משום כך אני סבורה כי יש בהסדר הפשרה יחס ראוי בין סיכויי הבקשה להתקבל לבין הסיכונים הכרוכים בניהול ההליך. מינוי בודק לא מצאתי לנכון למנות בודק להערכת ההסדר. אופי הפשרה אינו מחייב עריכת חישובים, שכן אין בו תשלום בפועל. ההסדר כורך טעונים עובדתיים גלויים לעין הקורא וטעונים משפטיים, והערכתו אינה דורשת מומחיות מלבד זו של בית המשפט (ת"צ (מחוזי מרכז) 24865-05-11 פרמינגר נ' חברת סלקום ישראל בע"מ (23.5.2013); ת"צ (מחוזי מרכז) 1925-08-09 רוזנברג נ' אי.פי.אי (תנועה וחניה) (ישראל) בע"מ (5.7.2010); בש"א (מחוזי ת"א) 3423/07 סלומון נ' מחלבות גד בע"מ (3.9.2009)). גמול ושכר טרחה סעיפים 22 ו-23 בחוק תובענות ייצוגיות מורים לבית המשפט להתחשב, בין היתר, בטרחה שטרח התובע הייצוגי ובא-כוחו ובסיכון שלקחו על עצמם בניהול התביעה; במורכבות ההליך; במידת החשיבות הציבורית שבתובענה הייצוגית; ובתועלת שהביאה התובענה הייצוגית לקבוצה. כן יישקל הפער בין הסעדים שנתבעו לבין אלו שנפסקו בתובענה. בהתאם למטרות של חוק תובענות ייצוגיות, יש לשקול גם שיקולים הנוגעים לתמריצים להגשת תובענה ייצוגית ראויה ולמנוע תביעות סרק. שיקול נוסף נוגע להתנהלותו של בא-כוח התובע המייצג. לבסוף, נדרש יחס הולם בין שכר הטרחה לבין התביעה הייצוגית בכללותה. יש להימנע מפסיקת שכר טרחה שיעקר את טובת ההנאה אשר אמורה לצמוח לקבוצה או יפחית ממנה באופן בלתי סביר [ע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט (23.5.2012); רע"א 2362/08 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' אמיר שהי שאול בפסקה 7 (14.12.11); ע"א 10085/08 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' ראבי (4.12.11) (עתירה לדיון נוסף על פסק הדין בענינים שאינם נוגעים לעניננו נדחתה- דנ"א 9416/11); ע"א 9134/05 אליעזר לויט נ' קו אופ צפון אגודה שיתופית לשירותים בע"מ פסקאות 12-14 (7.2.2008). הצדדים המליצו לפסוק למבקש גמול בסכום של 120,000 ₪, בנוסף להחזר הוצאות בסכום של 38,000 ₪, ושכר טרחה לבא כוחו בסכום של 432,000 בתוספת מע"מ. היועץ המשפטי לממשלה סבור כי הסכומים המבוקשים אינם פרופורציונאליים להטבה שהושגה לחברי הקבוצה. בהתחשב בכך שההסדר הניב תועלת ברורה לציבור והביא לשינוי בהתנהלות המשיבה; בכך ששווי ההטבות למקבלים עומד על 6,815,000 ₪, ועלות כולן למשיבה אינה ידועה, אך ככל הנראה עומדת לפחות על 2,000,000 ₪; ובכך שהכנת תובענה ייצוגית בניירות ערך כגון זו שלפני כרוכה בהשקעת תשומות משמעותיות - מצאתי לנכון לאשר את הגמול ושכר הטרחה שהוסכמו בין הצדדים. עם זאת, תפקידם של המבקש ובא כוחו לא הסתיים, ויהיה עליהם לבחון גם את ביצוע ההסדר: בתום שנה מהיום ובמשך 4 שנים (תום התקופה שבמהלכה התחייבה המשיבה שלא להשקיע יותר מ - 10% מנכסי הקרן באג"ח שאינן מדורגות או המדורגות בדירוג נמוך מ-BBB, אלא אם יינתן על כך גילוי ברור מראש לעמיתים), על המשיבה למסור הודעה מלווה בתצהיר מאת מנכ"ל המשיבה, שיפרט את פרטי ביצוע ההסדר. ב"כ המבקש יבחן את האמור, ויודיע תוך 30 יום מקבלת ההודעה, אם נחה דעתו כי ההסדר בוצע כהלכתו. לצורך פיקוח על בצוע ההסכם, יפוצל התשלום למבקש ולבא כוחו כדלקמן: הוצאות התובע וכן 60% מן הגמול המוסכם ושכ"ט המוסכם בצרוף מע"מ ישולמו לפי הסכמת הצדדים. היתרה תשולם באופן יחסי בכל אחת מן השנים הבאות, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית, עד גמר הפיקוח על ההסדר, לפי החלטה שתינתן לאחר שתתקבל עמדת ב"כ המבקש אודות התקדמות הסדר הפשרה. אם כן, אני מאשרת את הסדר הפשרה המתוקן כאמור לעיל, ונותנת לו תוקף של פסק דין. קבוצת התובעים ועילות התובענה הוגדרו בסעיף 1 בפסק הדין. המשיבה תפרסם הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה כקבוע בסעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות. תזכורות פנימיות להודעות בדבר בצוע ההסדר נקבעות למועדים הבאים: 9.7.2014; 9.7.2015; 10.7.2016; 9.7.2017. ב"כ המבקש ידווח הן על הבצוע השנתי כאמור לעיל, הן על השלמת ההרשמה לקורסים, לאחר שיבחן את דווחי המשיבה בענינים אלו, שילוו בתצהיר מתאים. המזכירות תואיל לשלוח העתק פסק הדין בצירוף הסדר הפשרה (כאמור בסעיף 19(ה) בחוק תובענות ייצוגיות) למנהל בתי המשפט, לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות. קרן השתלמותאיגרת חובהשתלמותחובאגרה