האם הבנק התנה קבלת שירות בשירות

לטענת התובע הבנק התנה קבלת שירות בשירות והתנהל בחשבונותיו הפרטיים בצורה שלא תיעשה.
- הבנק חילט כספים שלא כדין השייכים לו.
- הנתבעים 2 ו-3 ביטלו הסכמי רכישות של דירות שרכש התובע בכספו, ומכרו אותן לצדדים שלישיים, ללא הודעה מוקדמת, ללא הרשאה ובאופן שהסב לתובע נזק כספי עצום נוכח העובדה שהוא שיפץ דירות אלה והשקיע בכך ממון רב.

התובענה הכילה ראשי נזק נוספים, ברם לאור התמקדות ב"כ התובע בסיכומיו בפלוגתאות אלה ובנזקים שנבעו לטענתו כתוצאה מכך, - אזי עפ"י הפסיקה הוא ויתר על כל טענה קודמת, וזנחה.
לצורך שלימות התמונה אציין בנוסף כי התובענה הוגשה במקורה על סכום של 43,345,224 ₪, נזקים לחברה ולתובע ביחד; ולאחר מכן תוקנה והועמדה על סכום של 10 מיליון ₪ (בכתב התביעה המתוקן נרשם בטעות 10,000 ₪).
הנזקים להם עתר התובע בכתב התביעה המתוקן (סעיף 182) היו נזקים אישיים לו בסכום כולל של 12,582,074 ₪. לא ניתן כל הסבר מדוע הסכום הנתבע הוא מעבר לסכום לגביו שולמה אגרה.


ב. הפלוגתאות בין הצדדים

אם כך לאור הטיעונים בסיכומי ב"כ התובע הפלוגתאות בין הצדדים הם:
- האם קיימת התנית שירות בשירות, והאם עילה זו התיישנה?
- איך התנהל הבנק בחשבונות התובע?
- על סמך מה נעשה חילוט כספים בחשבון התובע?
- האם חייבים הנתבעים 2 ו-3 בהשקעות הנטענות בדירות התובע שנמכרו?
- גובה הנזק.

אפתח בבדיקת טענות התובע כלפי הבנק- הנתבע מס. 1.
בסעיף 14 (עמ' 2) לסיכומים מעלה התובע כאמור שתי טענות כלפי הבנק:
- הבנק התנהל בחשבונותיו הפרטיים, במעשים שלא יעשו, ובכללם התניית שירות בשירות. (סעיף 14.3).
- הבנק חילט כספים השייכים לו שלא כדין (סעיף 14.2).

ג. האם קיימת התנית שירות בשירות וטענת התישנות

לתובע ולרעייתו היו תכניות חסכון בבנק.
בכתב התביעה המתוקן (סעיף 170) נכתב בנושא של תביעה מכוח התנית שירות בשירות כך:

"הכול כעולה מדוח מומחה רו"ח מטעם חב' נצרים פיננסי מיום 17.7.2002 ומיום 1.7.04 המצ"ב, מהם עולה כי מפאת מחדלי הנתבע נגרם לתובע נזק בסך של 3,107,074 ₪. הנזק הנתבע בגין סעיף זה לצרכי אגרה בלבד הינו 2,000,000 ₪".


הנושא "שופר" במקצת במסגרת תצהירו של התובע ועדותו בנושא זה (סעיף 61 לתצהיר) שם גרס כי התנית השירות בשירות, קרי – פתיחת תכניות החיסכון, נעשתה כתנאי לכך שהוא יקבל שירותים בנקאיים. התובע לא פירט מהם השירותים הבנקאיים לגביהם קיימת טענת כפיה.
אם נצרף את חו"ד המומחה לאמירה הדלילה במסגרת סעיף 170 לכתב התביעה המתוקן נגיע למסקנה כי הכפייה מצד הבנק לפתיחת תכניות חסכון היתה בין השנים 1995-1996 שהם כ-12 שנים לפני הגשת התביעה .
כפי שעולה מנספח 1 לחו"ד פינקל ואדיב ז"ל השקעה בתכניות חסכון היתה אפיק השקעה ידוע ומועדף על התובע. במשך כ-20 שנה הוא פתח באופן עקבי עשרות תכניות חסכון שונות שבהם הפקיד את כספיו.
לגבי תכניות החיסכון נשוא הטענה של כפית שירות בשירות (סעיף 169 לכתב התביעה וסעיף 133 בתצהיר) גרס התובע כי הוא ממילא היה משקיע אותם בתוכניות חסכון.
אם כך מה הכפייה?
כפיה, אמורה להיות "טובת ההנאה" של הבנק כשהוא פותח חשבון חסכון, בהשוואה ל"טובת ההנאה" של התובע ממה שהוא מקבל כתוצאה מכפיה מעין זו.
היא צריכה להימדד למועד פתיחת תוכנית החיסכון, או בסמוך אליו, ולציין אם כתוצאה מעצם פתיחת תוכנית החיסכון, נעשו פעולות מטיבות עם התובע. שאז ניתן לקשור את ההטבה לטענת הכפייה.
דבר זה לא נעשה.
מהראיות עלה כי כבר בשנת 1999 ידע התובע כי תכניות החיסכון שלו משועבדות לבנק כבטוחות. ענין זה לא היה חריג בעיניו, מכיוון שהוא נהג במשך שנים לפתוח תכניות חיסכון.
הוא לא גילה את אוזן בית המשפט, מדוע התוכניות החדשות שפתח היו חריגות, ומדוע לא עשה איזו פעולה שהיא לענין זה, בזמן אמת או קרוב לכך.
לכן התובע, שעליו מוטל נטל ההוכחה, לא הוכיח את טענת הכפייה, עילת התביעה לא פורטה כראוי עפ"י דרישת הפסיקה (ע"א 6095/97 ישראל איטר בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, נ"ו (4) 721);ע"א 7085/98 ציביאק בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נו(6) 493); ע"א 6506/97 בוני התיכון בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נג(1) 577) ובנוסף התביעה שהוגשה בשנת 2007 – התיישנה.

בחו"ד המומחה פרנקל מטעמו צוין כי השתלמו ריביות בחשבון שנפתח (תחשיב מס. 7) לבנק בין השנים 1993-1998.
לגבי ריביות אלה טוען התובע כי נגרמו לו הפסדים בשל "הנחת מזומן".
התובע לא טען שלא ידע מהי הריבית שנגבתה בחשבונו באותם השנים.
תקופה זו הינה מעבר לתקופת ההתיישנות הקבועה בחוק, ומכאן שעילת התביעה בגינה, אם היתה קיימת,- התיישנה.

עילה נוספת בראש פרק זה היא סכום של 1,530,000 ₪ (סעיף 169 לכתב התביעה המתוקן).
התובע טען כי בשל מצגי שווא מצד הבנק הוא לא ידע שתוכנית החיסכון שלו משועבדת לבנק, עד שבשנת 2003 הועברו כספים אלו לחשבון החברה לפי כתב השעבוד.


יחד עם זאת בחקירתו העיד כי הוא ביקש לפרוע את תכניות החיסכון בשנת 99 כדי למשוך כספים (עמ' 16):

"פרעתי את תוכנית החיסכון כדי למשוך את הכספים ופתאום נפנפו לי בערבות לא קיימת ואמרו שאני לא יכול...או שהיו נותנים לי למשוך את הכסף...או שהיו משאירים זאת בתכניות החיסכון. למה חילטו את זה רק כעבור 5 שנים?" (שם)

במקום אחר ניסה להרחיק עדותו וגרס כי:

כשבאתי לקחת את הכספים נאמר לי שהחשבון שלי ושל אשתי משועבד לחשבונות החברה ויש מניעה למשוך את זה. מ-99 עד 2003 במשך 4 שנים זה נשאר תקוע". (עמ' 15)

אבל עולה מחו"ד של המומחה פינקל (סעיף 3.2) שהוצגו לו בטחונות מספקים שכללו שעבוד של תכניות חסכון. למומחה פינקל הועברה גם חו"ד של המומחה אדיב ז"ל, ושם נאמר כי התובע העביר לו מסמכים שמעידים על כך שיש לו תכניות חיסכון משועבדות לבנק, וציין כי מועד עריכת המסמכים היה ביום 30.6.1999 (עמ' 36, 37).
עדות התובע אינה מהימנה עלי, היא אינה עקבית, ולפחות בגרסה אחת היא מחוץ לתקופת ההתיישנות כשדווקא גירסה זו מגובה במסמכים.
אשר על כן אני דוחה את התביעה בראש פרק זה.
גם אילו היתה לו עילת תביעה, לאור התאריכים המוקדמים – היא התיישנה.


ד. התנהלות הבנק בחשבון התובע

ביטול הסכמי הרכישה
בסעיף 175 לכתב התביעה המתוקן גורס התובע כי הנתבע מס. 1 היסב לו נזק כספי ניכר בגובה של כ-מיליון ₪ בכך שבוטלו הסכמי הרכישות של 4 דירות שבבעלות התובע או משפחתו, ללא הודעה מוקדמת וללא הרשאה, כך שהתובע הפסיד את מלוא ההשקעות שביצע בדירה.
התובע ער לכך (והדבר אף מופיע בסעיף 77 לכתב התביעה המתוקן) כי מי שביצע לטענתו את המכירה הם הנתבעים 2 ו – 3.
בפרק ה' לסיכומי ב"כ התובע (עמ' 4 ו-5) מיוחסת פעילות זו לנתבעים 2 ו-3, ואינה נכללת בגדר הפלוגתאות אותן מציב התובע לדיון.
אומר שלא הצלחתי לרדת לכוונת התובע. מה ענין הרשאה להשקעות בדירה?
אבל לאור העובדה שהוא מצביע על נתבעים 2 ו – 3 כאשמים בנזקים אלה שנגרמו לו, נראה שהוא נסוג מעילת תביעה נטענה זו כנגד הבנק , ואדון בנושא בהתייחסי לעילות התביעה כנגד הנתבעים 2 ו– 3.


חילוט כספים
טוען התובע כי בשנת 2003 התחוור לו כי הבנק חילט את כל הכספים בסכום של 1,750,000 ₪ שהוחזקו על ידיו וע"י רעייתו (סעיף 29 לסיכומים) לטובת חשבון החברה מס. 57924,ללא התראה, הרשאה או ידיעה של התובע.
חילוט זה נעשה שלא כדין, מכיוון שכתב הערבות אותו נתן התובע היה להבטחת חשבון הוצאות הפרויקט של החברה שמספרו 62790, ואילו חשבון 57924 היה חשבון של הכנסות.
אין בידי לקבל טיעון זה.
התובע ערב לכל חוב של החברה לבנק, ללא הגבלה בסכום וללא הבחנה בין החשבונות השונים (מוצג 1).
הוא שעבד את כל כספיו להבטחת כל חובות החברה לבנק, לרבות כספים שבתוכניות החיסכון. (מוצג 2).
בכתבי השעבוד נכתב כי שעבוד הכספים הוא בעבור:

"סכומי כסף שונים, קיימים או עתידים לבוא, בין היתר בקשר למתן אשראים שונים...שיהיה חייב או יהיה עשוי להיות חייב".

מכאן שאין הגבלה בכתבי שעבוד אלה דווקא לחשבון מיוחד, אלא לכלל החובות של החברה.
מעבר לכך:
מקובלת עלי גם אמירת ב"כ הנתבע מס. 1 שאין כל הגיון כלכלי ומסחרי בשעבוד חשבון ההוצאות בלבד, שכל מטרתו היא לשלם באמצעותו את כלל ההוצאות שחלות על הפרויקט, וכלל לא מופקדים בו כספים למעט כיסוי ההוצאות ששולמו בפועל.
העובדה שבכתב הערבות הראשון שצורף (מוצג 1) צוין בראשית העמוד מספר חשבון ההוצאות של החברה, לא יכול לעזור לתובע, במיוחד לאור העובדה כי בכתב הערבות השני שצורף (במוצג 1, עמ' 7) צוין מספר החשבון הכללי של החברה שאליה הועברו כספי התובע מתוכנית החיסכון.
טוען ב"כ התובע כי חילוט הכספים בשנת 2003 מעיד על כך כי בשנת 1999 לא היה כל חוב של התובע לבנק, שאחרת הכספים היו מחולטים כבר בסמוך לכך.
זו אינה המסקנה היחידה שניתן להסיק, ועל כל פנים התובע לא תמך את מסקנתו זו בעובדות משכנעות, אלא בעובדות הפוכות.
לענין זה מפנה התובע לעדות שמתוארת על-ידיו כעדות עו"ד רחמני בבית הדין האזורי לעבודה (נספח 28 לתצהירו) ממנה עולה כי:

"לאחר הניהול האקטיבי של החברה הבנק היה צריך למחוק כמה מיליוני שקלים כי החברה נותרה חייבת לבנק גם לאחר מכירת הדירות. כשסיימתי את הטיפול האקטיבי במכירת הדירות נותר חוב של 2 מיליון שקל, וזה גם לאחר שקיבלנו סכום מהמנהל של 4 מיליון שקל. נותר חוב של 2 מיליון שקל לבנק והחוב נמחק מבחינת הכרטסת". (עמ' 29-30 לפרוטוקול נספח 28).

לכך יש להעביר מספר הערות:
נמסר פרוטוקול לא מלא של עדויות בבית הדין לעבודה. שמו של העד לא מצוין בו. נראה שהמדובר דווקא בשותפו של עו"ד רחמני (העד שהעיד שם ציין כי עו"ד רחמני הוא שותפו).
ממחיקת חוב בכרטסת של המנהל המיוחד, לא ניתן להסיק האם הבנק ויתר על החוב, מי מחק ומה העיד אותו עד עלום שקרה לאחר המחיקה? ייתכן שהמשך הפרוטוקול מבהיר נושאים אלה.
מה גם שעו"ד רחמני נשאל בנושא זה והעיד היפוכם של דברים:

"באיזשהו שלב בתור מנהל מיוחד הודעתי לבנק שזה המקסימום שאני יכול לעשות...הכרטסת אצלי. מבחינתי הם לא ביקשו ממני לעשות עוד צעדים לגבות את מה שנשאר בחוב. מה שהם עושים עם החייב זה לא ענייני...אצלי בכרטסת שלי החוב נמחק, מה קורה מבחינת הבנק אני לא יודע. לא ביקשו ממנו לנקוט בצעדים נוספים...." (עמ. 55)

במילים אחרות - מה שהסתיים זה הטיפול של עו"ד רחמני בנושא. מה שלא הסתיים זה גביית כל החוב.
אשר על כן אני דוחה את טענות התובע בראש פרק זה.

התנהלות לא תקנית אחרת בחשבונות התובע
לטענת התובע החזקת הכספים משנת 1999 ועד שנת 2003 בפיקדון פק"ם הנושא ריבית פעוטה ביחס לריבית על הכספים במסגרת תכניות החסכון, - גרמה לו נזקים, במיוחד שהוא הורה לבנק להעביר לו את הכספים, ואילו הבנק התעלם מדרישתו והחזיק את הכספים בדרך זו.
כן טוען התובע שנגרם לו נזק נוסף בכך שנמנע ממנו להשתמש בכספים באפיקי השקעות אחרים ו/או בתוכניות חסכון אחרות. (סעיפים 36-37 לתצהיר התובע).
התנהלות לא נאותה אחרת שמיוחסת לנתבע מס. 1 היא (סעיף 44.1 לתצהיר) שהבנק גבה ממנו תוספת סיכון מקסימלית וריבית חריגה, בעוד שבבנק היו בטחונות מספיקים. מסקנה זו נסמכת על חו"ד המומחה מטעמו.
בסעיף 44.3 נטען כי בין השנים 1992-2007 איתר המומחה 27 מקרים של חיובי עמלות, בגין עריכת מסמכים שהם בבחינת תוספת לריבית המוסכמת בין הבנק ללקוח, וסכומם המשוערך הוא 16,725 ₪.
אתחיל במושכלות יסוד, שחו"ד מומחה ועמדתו המקצועית אינם באים במקום עדות התובע, התנהלות הצדדים בשלב המו"מ (או היעדר ראיות בדבר דרך התנהלות) ועמדת הבנק כיצד הוא מגן על האינטרסים שלו.
לכן איני יכולה לקבל את עמדת המומחה שניזון מהתובע, שהיו לו בטחונות מספיקים, ומזה להגיע למסקנה "עצמאית" שלא היו צריכים לגבות ממנו ריבית סיכון. הערכת הסיכונים והביטחונות הם של הצדדים בזמן אמת.
בנוסף - התובע לא הלין על היקף הביטחונות ושיעורם הן בכלל והן לצורך קביעת ריבית הסיכון, - בזמן אמת; והמדובר באיש עסקים.
לגבי נושא העמלות המיותרות – חלקם בוודאי התיישן ( והנטל על הטוען להן).
לגבי החלק שלא התיישן, - לא ידוע מהו שיעורו.
יתר על כן, מן המפורסמות הוא, שהבנקאי אינו פרילנסר, ולכן על כל פעולה שמבוצעת בין הבנקאי ללקוחו נגבית עמלה. התובע לא הציג כל סיבה מדוע היה צריך להינתן לו פטור מעמלות מסוימות מעבר לנימוק שבחשבון נגבתה ריבית.
לענין אי עשיית שימוש בכספים והפקדתם בפק"ם הצובר ריבית מאד נמוכה:
אך ברי וברי, שאם התובע חייב כספים לבנק, הבנק לא ישחרר לידיו כספים, אלא ישמרם בידיו כבטוחה, תוך שהוא מנסה לשמור על ערכם, בהשקעה שמרנית. דרך ההשקעה הינה בפיקוח המפקח על הבנקים. לא נטען כי הבנק הפר את הוראות המפקח והשקיע בדבר אסור, זה מצד אחד.
מצד שני - האם התובע נתן לבנק הוראה באיזה תוכנית מסוימת הוא רוצה להפקיד את הכספים? דבר זה לא נטען ולא הוכח.
יתר על כן, - לא הובאה בפני כל הוכחה כיצד הוא היה משקיע את כספיו, וכאמור בעברו הלא רחוק היו השקעות בתוכניות חסכון, שההפרש אם קיים, בתקופה רלבנטית בינן לבין פק"ם, - לא הוכח.

אני ערה לטענה נוספת בדבר ערבות לרכב (סעיפים 34 -35 לסיכומים), בגובה של 30,000 ₪.
ב"כ התובע לא פירט את הטענה.
להבנתי זו ערבות ספציפית, שאינה מאיינת את כתבי הערבות לחשבון החברה.
אשר על כן אני דוחה כל הטענות בראש פרק זה.

התוצאה היא שהתביעה כנגד הנתבע מס. 1, - נדחית.


ה. עילות התביעה כנגד הנתבעים 2 ו – 3

בסעיף 175 לכתב התביעה המתוקן נטען כי כתוצאה מביטול הסכמי רכישה מיום 25.5.1997 של 4 דירות נגרם לתובע נזק. הנזק המצוין הוא כ-1,000,000 ₪ שהועמד לצרכי אגרה בלבד על גובה של 500,000 ₪.
כפי שציינתי לעיל, בעוד שבכתב התביעה המתוקן מיוחס נזק זה לבנק הנתבע מס. 1, אזי בסיכומים מיוחס, כפי שציינתי לעיל, נזק זה רק לנתבעים 2 ו -3. בית המשפט לא קיבל הסבר מדוע "שונתה" עילת התביעה.
בסיכומי ב"כ התובע הוא הדגיש כי ביטול הסכמי המכירה שהתובע רכש לו ולבני משפחתו, ומכירתן לצדדים שלישיים ללא הרשאה, הורידה לטמיון את ההשקעה שהתובע ביצע בעבודות הפנים של הדירות הללו, בערך של כמיליון ₪ (סעיף 22 לסיכומים).
הנתבע מס. 2, עו"ד אמיר רחמני, היה המנהל המיוחד שמונה ע"י הבנק, לצורך פיקוח על פרויקט הבניה בו היה מעורב התובע בתאריך 6.1.1998 (נספח 13 ס-נ/2), בהסכמת התובע.
כתוצאה מהאשמות שונות שהצדדים היטיבו לתארם כל צד מבחינתו הוא, -פעל המנהל המיוחד מר רחמני, כמעט לאורך כל הדרך באמצעות עו"ד שילוני, שותפו.
הנתבע מס. 3 עו"ד משה שילוני - לא הגיש תצהיר עדות ראשית נפרד מטעמו, והנתבע מס. 2 בפתיח לתצהיר מציין כי הוא מוסר את התצהיר בשמו ובשם הנתבע מס. 3 (נ/2)בהיותם שותפים ושניהם מודעים באותה מידה לכל ההליכים.
חוסר שיתוף הפעולה שגרם למעורבותו של עו"ד שילוני והיעדר תצהיר מטעמו, - הביאו את ב"כ התובע לאמירה (עמ. 4) שעל ביהמ"ש לקחת ענין זה במסגרת שיקוליו לתמיכה בראיות התובע.
אמשיך בדרכו של ב"כ התובע ואבדוק איזה ראיות הוא הביא כדי לאשש את הטענה כי הנתבע מס. 3 גרם לו לנזק הנטען על-ידיו במכירת הדירות ללא הרשאתו, ובהתייחס להשקעות שבוצעו בהן.
בעמוד 5 לסיכומיו מציין ב"כ התובע כי מרשו המציא לנתבע מס. 2 קבלות ומסמכים על ביצוע עבודות פנים לצורך החזר השקעותיו בדירות, אבל הנ"ל דחה אותו כי לא הוכיח אותן בדרך שקבע הנתבע מס. 2 קרי: ע"י הבאת פנקס השיקים שלו המעיד על ביצוע התשלום ולמי זה בוצע.
לעמדתו עלה מהתנהלות הנתבעים 2 ו – 3 שהיו מוכנים להכיר בהשקעות, ולכן היעדר בדיקה זו של ההשקעות הינה רשלנות והיעדר תום לב.
אציין כעובדה כי הנתבע מס. 3 לא מוזכר לענין זה בסיכומים, אבל אני מוכנה לצאת מנקודת ההנחה כי המדובר בשותפים, ומה שנאמר לגבי אחד תופס לגבי משנהו שהיה בעצם המנהל הממונה.
לטענת הנתבעים 2 ו – 3 הם הגיעו למצב נתון בשטח הבניה. (סעיפים 17 ו – 18 לסיכומים) חלק מהדירות אוכלס, ובשטח היו חריגות בניה שונות. כדי לנסות ולהציל את כל הפרויקט הם נקטו בדרך של אטימת בניה לא חוקית ומטרתם היתה השלמת הבניה, מכירת הדירות לרוכשים וגביית כספים לרבות מדיירים שחדלו לשלם את חובם.
כל פעולותיהם נעשו בפיקוח ובאישור בית המשפט.

נעבור עכשיו לבדיקת הפרטים.

התובע היה צריך להוכיח איזה דירות שמכירתן בוטלה גרמו לנזקיו, שכן את הקבלות והמסמכים (ת/33) שהוגשו יש לבדוק לאור דירות אלה, ודירות אלה בלבד.
לכן השאלה הראשונה היא - מכירת איזה דירות בוטלה בתאריך 25.5.1997?
התובע לא פירט את מספרי הדירות בכתבי בית הדין.
הוא השלים זאת בתצהירו, שהיה שונה עובדתית מעדותו.
הוא העיד כי בוטלו ההסכמים לגבי (עמ' 17) דירה 44, דירה 62 ודירה 48. (עמ' 17).
וכי לגבי דירות: 94,78, 97א ן -97ב ההסכמים מעולם לא בוטלו (שם).
בתצהירו התובע גרס כי שתי דירות הן שלו אישית (סעיף 116);
בעדותו ציין כי שלוש מתוך ה-4 היו שלו אישית (עמ' 18).
ובהמשך העיד כי הדירות שמכירתן בוטלה בתאריך לעיל הן הדירות שלו: 79Eא 79Eב 94Eא. (עמ' 18).
לאור זאת אין תמה בעיני כי המנהל המיוחד דרש לראות פנקסי שיקים ,תשלום ושיוך לדירה.
אם המדובר בשלוש דירות בלבד, מדוע צורפה ערימה של מסמכים לא רלבנטית ולא ממוינת לבית המשפט, בבחינת "עשה לך רב", או "עשה לך רו"ח" שבית המשפט יערוך את החישוב לגבי הדירות ושייכות המסמכים?
עפ"י הסכם הפשרה עליו חתם התובע (נספח 11א ל-נ/2) ניתן לתובע לרכוש 3 דירות בלבד במחירים מוזלים. הוא טען כי חתם על הסכמים הנוגעים לדירות אלה ביום 25.5.1997.
אבל - התובע טען כי הסכם הפשרה אינו מתייחס לדירות אלה, אלא לדירות אחרות. מעדותו כאמור לעיל, יש אפשרות "בחירה" לביהמ"ש להחליט באיזה דירות מדובר.
יתר על כן, המנהל המיוחד לא הכיר בהסכמים שנחתמו מאחר ולא ענו על דרישות הדין, לא דווחו למס שבח, ולא נמצא שום רמז לתמורה שהשתלמה.
לגבי המסמכים העיד המנהל המיוחד (עמ' 48ׂ כי המדובר היה במסמכים שאינם מעידים על מכירה:

"חוזים פיקטיביים שלא דווח למס שבח (עמ' 57)... זה היו ניירות סתמיים... צריך גם לראות איזשהן עקבות לתמורה... ניירות היו המון... חוזי מכר מדווחים כדין, חוזים כאלה לא היו כי לא דווח עליהם למס שבח..."

התובע בעצמו גם הודה כי לא שילם בגין דירות שרכש, מאחר והמנהל המיוחד (עמ' 18,20ׂ( לא אפשר לו לשלם בגינן מהלוואת הבעלים שלו.
בד בבד באותה נשימה העיד כי בעצם למרות שלא שילם, - הוא השקיע בהם כספים (שם).
אז לגבי איזה דירות בוטלו הסכמי הרכישה ואיזה דירות שיפץ התובע?
מסקנת ביניים – אם נתייחס להסכם הפשרה ולחלק מעדותו שחופף להסכם זה,- ניתן להגיע למסקנה כי המדובר בדירות מספר 44, 48, 62.
אני מוכנה לצאת מנקודת ההנחה שהשקעות אם נעשו אינן תלויות בבעלות על הדירות, במיוחד שהמדובר באב ובילדיו. בהחלט סביר שהוא ישפץ דירה גם בשביל ילדיו.
יחד עם זאת, השאלה שיכולה להישאל היא, למי עומדת בכלל עילת התביעה בגין השקעות אלה (מכיוון שהצדדים לא טענו בנושא – אסתפק בשלב השאלה).
נבחן על איזה השקעות מעיד התובע בהקשר לדירות לעיל:
התובע הפנה לערימת המסמכים במסגרת נספח 33 לתצהירו.
השתמשתי בניסוח זה מכיוון שבסיכומיו לא טרח ב"כ התובע להראות שכל "הערימה" שייכת ומה בכלל סה"כ הסכומים המופיע בה הרלבנטי לענייננו.
האם הוצאה שרשומה לטובת עוזי דיין וחברת נופרם (ת. משלוח 18314 מיום 17.8.1995) הינה רלבנטית?
האם חשבוניות נוספות לטובת עוזי דיין ששמו של התובע לא מופיע בהן, - גם הן רלבנטיות?
האם תעודות משלוח כדוגמת 0821 מיום 3.7.1997 ומס. 0820 מיום 3.7.1997 לכתובת מבשרת ציון בלבד, מבלי לציין שהמדובר בפרויקט סביונים,- דירות F 79 ו –F94 - גם הן רלבנטיות?
האם חשבונות מס 1009 – מס. 1011 – ללא תאריך – לדירות 62,94 85A במבשרת, (אין ציון של פרויקט סביונים) - לטובת דוד דיין ועוזי דיין בהתאמה,- הינן רלבנטיות?
מדוע צורפה חשבונית 0727 מתאריך 27.10.96 שכותרתה: דירה של דוד שירזי?
מדוע צורפו מספר הצעות מחיר ללא תאריכים?
אני ערה לכך שצורפו מספר חשבוניות ותעודות משלוח בגין דירות: 44 ו – 48 ו-62 בסביונים.
אבל נראה שלאור דרך ההוכחה "המאוד מיוחדת" שבחר התובע להוכיח את נזקו, יש אכן לבקש אסמכתאות המקשרות בין החשבוניות שהוצאו לבין מי זה ששילם בפועל את התשלומים.
מאחר ודבר זה לא נעשה, גם גובה הנזק לא הוכח.
כל זאת כאמור בלי להיכנס לדיון עמוק יותר בשאלה האם שיפוצים שנעשו בדירת ילדים, העבירו להם במתנה את הזכות לתבוע בגין שיפוצים, ולכן עילת תביעה, אם קיימת, היא שלהם.
אשר על כן אני דוחה את התביעה כנגד הנתבעים 2 ו – 3.
ואציין לסיכום, כי הן בכתבי בית הדין והן בסיכומים הצדדים ניסו "להסדיר" ביניהם חשבונות עבר בקשר לטענות בדבר התנהלות כל צד כלפי רעהו.
בית המשפט עסק רק בפלוגתאות הרלבנטיות שהועלו ע"י ב"כ התובע כעילה לתביעה ולא מעבר לכך.
התובע יישא בשכ"ט עו"ד כדלקמן:
50,000 ₪ לנתבע מס. 1.
50,000 ₪ לנתבעים 2 ו – 3, ביחד.
כמו כן זכאים הנתבעים להוצאות המשפט, אותן יישום הרשם.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת לקוח בנק

  2. לקוח בנק מועדף

  3. עורך דין נגד בנק

  4. אי כדאיות כלכלית

  5. חוק הבנקאות רישוי

  6. תביעה נגד בנק יהב

  7. התיישנות תביעת בנק

  8. פקודת הבנקאות, 1941

  9. הצעת חוק בנק מח עצם

  10. תביעה נגד בנק איגוד

  11. תביעה נגד בנק לאומי

  12. התניית שירות בשירות

  13. העברה בנקאית בטלפון

  14. היתר עיסקא בנק לאומי

  15. חוק שירות לקוחות בנק

  16. סמכות המפקח על הבנקים

  17. חיוב כפול של לקוח בנק

  18. תביעה נגד בנק דיסקונט

  19. הברחת נכס משועבד לבנק

  20. תנאי מקפח בחוזה בנקאי

  21. סירוב בנק לפריסת חובות

  22. עורך דין לענייני בנקאות

  23. בקשת בנק לפסק דין חלקי

  24. עורך דין לענייני בנקים

  25. התיישנות תביעה נגד בנק

  26. התיישנות תביעה נגד בנק

  27. אחריות הבנק כלפי ערבים

  28. העברה בנקאית ע''י מתחזה

  29. דחיית טענת מרמה נגד בנק

  30. הודעת הבנק ללקוח באיחור

  31. מחיקת המילים למוטב בלבד

  32. מכתב הצהרת כוונות מהבנק

  33. אי מתן שירות בנקאי במועד

  34. עצימת עיניים מצד לקוח בנק

  35. תביעה נגד בנק ערבי ישראלי

  36. התניה פסולה של שירות בנקאי

  37. תביעת בנק נגד ערב של חברה

  38. מניעת מכירת רכב ע''י הבנק

  39. חוב לבנק על מסחר באופציות

  40. זכויות מוכר מול זכויות בנק

  41. העברה בנקאית ללא מסמך בכתב

  42. העברת עובדת בנק לתפקיד אחר

  43. תביעה לתשלום יתרת חוב לבנק

  44. תקופת צינון למפקח על הבנקים

  45. חיוב הבנק (צד ג') בחוב הפסוק

  46. מימוש בטוחות - תביעה נגד בנק

  47. הלוואה חוץ בנקאית ללא הסכם בכתב

  48. בקשה לחייב לחתום על מסמכים בבנק

  49. איך מוכיחים התניית שירות בשירות

  50. הקפאת הרשאה לביצוע עסקאות מט''ח

  51. האם הבנק התנה קבלת שירות בשירות ?

  52. צו הבנקאות (אגרות), התשמ"ג-1983

  53. תביעה של בנק הפועלים על יתרת חוב

  54. אחריות בנק מלווה כלפי רוכשי דירות

  55. תביעת בנק על חוב בחשבון עובר ושב

  56. הודעה בדבר מסירת פרטי זיהוי לבנק

  57. פיצוי מהבנק על דיווח ל-BDI על חוב

  58. תביעת בנק בגין חוב בחשבון של חברה

  59. תקלה באתר בנק לאומי - תביעת פיצויים

  60. עורכי דין המתמחים בתביעות נגד בנקים

  61. הודעה על מתן הוראות ניהול בנקאי תקין

  62. תביעה של בנק בגין חובות אישיים של ערבים

  63. צו הבנקאות (מוסדות כספיים), תש"ל-1970

  64. בקשת מנהל מיוחד למימוש נכס משועבד לבנק

  65. הודעה על תיקון הוראות ניהול בנקאי תקין

  66. התניית שירות בנקאי בפתיחת תוכנית חיסכון

  67. טען כי לא קיבל מהבנק התראה לפני מכתב ההגבלה

  68. לאיזה בית משפט מגישים תביעה נגד לקוח של בנק

  69. צו הבנקאות (פיקדונות ללא תנועה), התש"ס-2000

  70. כללי הבנקאות (הביקורת הפנימית), התשנ"ג-1992

  71. נטען כי הבנק ראה את שני החשבונות כאובליגו אחד

  72. חוק לתיקון פקודת הבנקאות (מס' 9), תשכ"ט-1969

  73. רכישת אופציות על מדד המעו''ף - תביעה נגד בנק

  74. הודעה על שינוי במועד תחולת הוראות ניהול בנקאי תקין

  75. טענו שהבנק הסתיר את המסמכים הרלבנטיים לשאלת ההתיישנות

  76. הוראות הבנקאות (הצגת דו"ח כספי שנתי ופרסומו), התשנ"ב-1991

  77. בקשה שבית המשפט יכריז כי השעבוד גובר על השעבוד לטובת בנק לאומי לישראל

  78. כללים חשבונאיים לחישוב נזילות חובה ונזילות בפועל של תאגידים בנקאיים

  79. תקנות מס הכנסה (הנחה ממס על פקדון במטבע ישראלי בתאגיד בנקאי), התשמ''א-1981

  80. כללי הבנקאות (רישוי) (הגדרת הון תאגיד בנקאי לענין סעיף 23א לחוק), התש"ן-1990

  81. צו הבנקאות (שירות ללקוח)(ביטול הפיקוח על שירותים בנקאיים מסוימים ושינויו במקרים אחרים), התשס"ח-2008

  82. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון