בערעור על הכרעת הנאמן נטען כי פירש לא נכונה את ההסכמים שנחתמו עם העירייה ואף לא טרח לבדוק את העובדות לאשורן. דיון והכרעה 5. מושכלת יסוד היא, כי על נושה הטוען לחוב, מוטל הנטל להוכיח את תביעת החוב במלואה ואין זה מתפקידו של בעל התפקיד לתור אחר מסמכים התומכים בטענות הנושה. עוד ברי הוא, כי בית משפט של חדלות פירעון יושב כערכאת ערעור על החלטת בעל תפקיד ולא כערכאה ראשונה, הגם שבית המשפט מוסמך להתערב בהכרעת בעל התפקיד. אפנה לפר"ק (ת"א) 2419-07 אחמד עבד אלקאדר נ' אבנר כהן עו"ד, בתפקידו כנאמן להסדר נושים של עיריית טייבה (2014): "המסקנה הינה שיש ליתן משקל להכרעת בעל התפקיד בבדיקת תביעת החוב, וחזקה עליו שעשה את המוטל עליו כדבעי. ברי, שאם נפלו פגמים באופן פעולת בעל התפקיד, כגון שנפלו בה שגגות מהותיות, יתערב בית המשפט בהכרעה וכסמכותו על פי דין, ודוק. אין בית המשפט של חדלות הפירעון ממיר את שיקול הדעת של בעל התפקיד בשיקול דעתו, בבחינת ההתעלמות מהכרעת בעל התפקיד, שכן עסקינן בהליך ערעורי על הכרעת בעל התפקיד. לכן, אין מצופה מבית המשפט של חדלות הפירעון לבדוק את תביעת החוב מלכתחילה, שכן שומה עליו רק להעבירה תחת שבט ביקורתו, וכאמור רק אם נמצאו בה שגגות המצדיקות התערבות, יעשה כן. לכן, על הנושה המגיש ערעור על דחיית החוב, להצביע על שגגות שנפלו בהכרעה בתביעת חובו, בהבדל מבחינתה מלכתחילה." ביישום לעיניננו 6. בפתח הדברים אציין שהעובדות וכן הטענות בכתב הערעור ובתביעת החוב, אינן סדורות, הטענות והעובדות משמשות בו בערבוביה, אין סדר קוהרנטי של טענות הערעור, הפניה לנספחים וכיוצא בזה, ואף הרקע להגשת הערעור לוקה בחסר. קיים קושי להתחקות אחר טענות המערערת, ומשכך שומה היה עלי לדחות את הערעור. עם זאת, ולאחר שהקדשתי מאמצים לדלות את הדרוש, על מנת שלא לדחות את הערעור מסיבות טכניות גרידא, הגעתי לידי מסקנה שיש מקום לדחות כבר עתה את חלקו. אבהיר: 7. בין העירייה לבין המערערת, שתי התקשרויות לבניית שני פרויקטים: האחד, פרויקט לבניית מרכז פיס קהילתי מיום 02.02.93. השני, פרויקט לביצוע עבודות בניית טריבונות באצטדיון הכדורגל העירוני מיום 10.12.1996. התקשרות בעת הקפאת ההליכים הראשונה של העירייה: 7.1 מסיבות שלא הובהרו, והגם שישנה מחלוקת עמוקה בין הצדדים ביחס למועד סיום העבודות בפועל לגבי כל אחד מהפרויקטים, נערך ביום 17.1.00, "סיכום דברים" בין ראש העירייה וגזבר העירייה דאז לבין המערערת. הסיכום האמור נעשה כשבועיים בלבד לפני אישור הסדר הנושים הראשון של העירייה. בסיכום הדברים נקבע כי : "העירייה מתחייבת בזה לשלם לחברת בוני סמרה בע"מ, ללא קשר להסדר הנושים סך של 1,056,814 ₪ בהתאם לאישור המפקח בסאם יאסין לפי חשבון שיצורף וייחתם ע"י הצדדים, לפרויקט תיכון מערבי טייבה נכון לתאריך מסמך זה". 7.2 דא עקא, סיכום הדברים, נעשה כאמור עוד בתקופת הקפאת ההליכים הראשונה של העיריה הגם שלקראת סיומה ויש בכך כדי לאיינו ודוק. כל עוד לא הסתיים הליך הקפאת ההליכים הראשונה, וקיים בעל תפקיד מטעם בית המשפט לעירייה, קרי, הנאמן, אזי רק לו הסמכות להתקשר בשם העירייה עם גורמים שלישים כדוגמת המערערת, לא כל שכן, עליו לקבל את אישור בית המשפט להתקשרויות מהסוג האמור. הואיל ואין חולק כי הנאמן לא התקשר עם המערערת ולא ניתן להתקשרות שבין העירייה לבין המערערת אישור בית המשפט, חרף העובדה שההתקשרות נעשתה במהלך תקופת ההקפאה, אין לה תוקף כלפי העירייה והנאמן. 7.3 נתתי דעתי לטענת המערערת שהוצג לה מצג שווא ולפיו, מפעל הפיס והמועצה להסדר ההימורים בספורט - "הטוטו", נושאים במימון הפרויקט, כפי שהתחייבה העירייה בחוזים מיום 02.02.93 ומיום 10.12.1996, דבר שגרם לה שלא לדרוש את המגיע לה בהקשר זה במסגרת תביעת החוב בהליך הסדר הנושים הראשון. לשיטתי, אין לטענה זו על מה שתסמוך. די בכך שטענה זו הועלתה לראשונה בערעור על הכרעת הנאמן, חרף הזדמנויות שונות שנתן הנאמן למערערת לצרף מסמכים לתביעת החוב ולהבהיר את רכיבי תביעת החוב כנדרש, כדי לדחותה. בנוסף, המערערת הגישה תביעת חוב במסגרת הסדר הנושים הראשון של העירייה ואף קיבלה במסגרתו סך 1,700,000 ₪, כך שלכל הפחות היה עליה להימנע מהתקשרות עם העירייה ושלא באמצעות הנאמן כל עוד לא הסתיים הליך הקפאת הנושים הראשון. למצער היה עליה לבדוק עם הנאמן האם ההתקשרות היא על דעתו. 7.4 לא למותר לציין שבסעיף 32 ו' להסכם מיום 10.12.1996: "כתב ההתחייבות של הטוטו המצורף לחוזה הוא חלק בלתי נפרד ממנו", אך המערערת לא צרפה את ההתחייבות האמורה. אעיר, מדובר בהתנהלות החוזרת על עצמה לאורך כל תביעת החוב. תביעת החוב שלפני אינה סדורה, מערבבת בין טענות מטענות שונות וללא הפניה מסודרת למסמכים. אוסיף שמכתב הערעור לא ברור כלל וכלל, מה עלה בגורל הכספים שמפעל הפיס והמועצה להסדר ההימורים בספורט התחייבו להעביר לכאורה למערערת ישירות, והאם ננקטו פעולות משפטיות כנגדם. 7.5 יתרה מזאת, אף אם היה תוקף מחייב להסכם מיום 17.1.00, הגם שלדעתי כאמור אין בו כדי לחייב את הנאמן, לא היה בו כדי לזכות את המערערת בשכר עבור פרויקט האצטדיון, שכן הסכום לתשלום מתייחס רק לפרויקט מרכז פיס קהילתי. משכך, תביעת המערערת מכוח הסכם זה גם עבור פרויקט האצטדיון להידחות. 8. ראשי התביעה האחרים לגבי שאר הרכיבים הנתבעים בתביעת החוב, אלה מצויים בערבוב מוחלט ובאופן לא מסודר בתביעת החוב כמו גם בערעור, עד שלא עלה בידי להגיע לידי ממצאים סדורים. כך, מן הכתובים עולה לכאורה, כי טרם הושלמו העבודות הפרויקטים, ועל כן חידשה העירייה ביום 11.2.02 את המשך ביצוע העבודות עם המערערת. דא עקא, תביעת החוב אינה מפרטת אילו עבודות בוצעו לאחר אישור הסדר הנושים או לפניו, ועבור אילו עבודות שולמו כספים, שכן הנאמן עצמו מציין כי אכן שולמו כספים למערערת בהתאם לכרטסת העירייה על חשבון ההמחאות שניתנו למערערת. משכך, נראה היה שאין המערערת עומדת בנטל הדרוש ממנה ומשכך היה מקום לדחות את הערעור, ולא בכדי הוצע למערערת לשקול למחוק את ערעורה (כב' השופטת אלשיך בהחלטה מיום 28.12.11 והחלטתי מיום 2.1.14). עם זאת, בחרתי לבוא לקראת המערערת לפנים משורת הדין ולתת לה הזדמנות לתקן את הדרוש. משכך, ולפנים משורת הדין ניתנת למערערת ארכה לפיה עד ליום 15.3.14, תבוא בדברים עם הנאמן, ותציג לפניו את כל המסמכים והחשבונות אשר מתייחסים לעבודות שביצעה לגישתה לאחר אישור הסדר הנושים הראשון של העירייה. על המערערת להוכיח ובאופן שתואם את כרטיסה בהנהלת החשבונות של העירייה שבידי הנאמן, כי היא ביצעה בפועל את העבודה בגין כל סכום הנתבע על ידה וזאת מכוח הסכמה שלאחר הליך ההקפאה הראשון, וכי לא שולמו בגינה הכספים הנתבעים. מוצע למערערת להצטייד גם בתצהיר של המפקח בסאם יאסין, שיתמוך בגרסתה באשר לביצוע העבודות האמורות. המערערת תודיע לבית המשפט עד תום המועד האמור, האם פעלה לפי המתווה דנן, שאם לא כן, גם דין יתר ערעורה להידחות. הואיל וחלק הערעור נדחה בר עתה, תישא המערערת בהוצאות הנאמן בסך 7,500 ₪. חוזהערעורעירייהנאמנות