פסק דין בערעור בגין תביעת חוב שנדחתה על ידי הנאמנה תביעת החוב נשענת כולה על שטר. ביום 29.10.11 דחתה הנאמנה את תביעת החוב שהגישה המערערת מהטעם שהמערערת, שהיא חברה שעיסוקה הלוואות חוץ בנקאיות, לא המציאה מסמכים מהותיים לביסוס תביעת החוב כדרישת חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות התשנ"ג- 1993. ביום 27.11.11 - נתקבל הערעור שהוגש על החלטת הנאמנה ובהתאם להחלטה היה על הנאמנה לשוב ולבדוק את תביעת החוב, לאחר שנמצא כי החלטתה בתביעת החוב היתה לאקונית - לא הובהר בה כיצד הגיעה הנאמנה למסקנותיה ולא ניתן היה לבחון ולהעריך את המסקנות בהעדר הנמקה למסקנות הנאמנה, בוודאי היה מקום למתן הנמקה להחלטה כשהמערערת טענה כי המציאה מסמכים מעבר לנדרש שכן אין תחולה לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות בענין דנא, ושבעתיים כך כשההחלטה נסבה לא רק על העדר מסמכים אלא על העדפת עמדת החייב שהתבססה על הלכה משפטית ולא על עובדות; משכך סברתי כי ראוי שהנאמנה תתייחס לתביעת החוב לגופה ולא תסתפק בהחלטה לאקונית ללא מתן הסבר. לאחר שהנאמנה בדקה בשנית את תביעת החוב שבה ודחתה את תביעת החוב ביום 20.12.12 הן מהטעם שהשטר עליו נסמכת תביעת החוב ניתן לפקודת ג'אסטי ולא למערערת "בתמורה להלוואה", הן מאחר שאין כל חתימת היסב למערערת וכי "בתביעת החוב וממסכמים שנתבקשו מהנושה אין כל התייחסות לקשר בין חברת ג'אסטי לבין חברת חנית ובטחון וכן לא ניתן הסבר לנסיבות בהן נמסר השטר לחב' חנית ובטחון" (סעיף 4 להחלטת הנאמנה). בנוסף לטעם העיקרי הנזכר, התייחסה הנאמנה גם לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות התשנ"ג- 1993 וציינה כי סעיפים 7- 14 לחוק מחילים את הוראות החוק רטרואקטיבית על ההלוואה הנטענת, ובהעדר מסמכים מהותיים לביסוס החוב ולגובהו, כדרישת החוק, ובהעדר מסמכים המצביעים על גובה הסכומים ששולמו על ידי צד ג' על חשבון ההלוואה, לא ניתן לקבל את תביעת החוב, המבוססת על שטר החוב; עוד ציינה הנאמנה כי הגיעו לידיה שטרות נוספים המעידים כי בגין אותה הלוואה קבלה חב' ג'אסטי מהחייב שטרות כבטוחה להלוואה שג'אסטי נתנה, ומשכך אי הבהירות אשר לסכום החוב המקורי מתעצמת, ובהעדר פירוט הריבית ולאור הערפול בפרטי החזרי ההלוואה ובהעדר לוח סילוקין מפורט ומבוסס, הכל כאמור בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות - אין לאשר את תביעת החוב. על הכרעתה הנוספת של הנאמנה הגישה המערערת את הערעור דנא. בין טענות המערערת היתה טענה כללית וסתמית כי החלטת הנאמנה גורמת לעיוות דין ו"פוגעת היא באופן מהותי בניהול הליכים משפטיים כדין ופוגעת היא פגיעה קשה ונוספת בזכות הקנין של המערערת" (רישא להודעת הערעור), כן ציינה כי לטעמה "היה מנוי וגמור עם הנאמנה לדחות את תביעת החוב" (סעיף 7 להודעת הערעור) ומשכך לא התייחסה "לנתונים עובדתיים ביחס לחבות החייב ואופן פרעון החוב, אם היה כזה" (ההדגשה שלי - א.נ.ח) (שם, סעיף 7), כן נטען כי הנאמנה הסתירה מסמכים (ארבעה שיקים על סך 1,600 ₪ ששמשו כבטוחה להחזר חוב) ובטעות למדה מהם הנאמנה, כי סכום ההלוואה שונה מהנטען בתביעת החוב, וכי למצער היה על הנאמנה לבקש את התייחסות המערערת לשיקים אלה; עוד הוסיפה המערערת כי הנאמנה שגתה בדרישתה להצגת הסכם הלוואה מפורט ובמסקנתה כי בהעדרו לא ניתן לאשר את תביעת החוב שכן לשיטתה חוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות אינו חל במקרה דנא וכי בפועל לא כפר החייב בחבותו, ובכל זאת, כך טענה, ככל שיקבע כי החוק הנ"ל חל במקרה זה, בקשה לאבחן את ההלכה רע"א 2132/09 אברם ארנון נ. אריה בס (8.7.09) שנסיבותיו, עליהן ביססה הנאמנה את ההחלטה - שונות. בתגובתה לערעור שבה הנאמנה והדגישה כי שטר החוב נשוא תביעת החוב נמשך "לפקודת ג'אסטי ולא לחברת חנית ובטחון, כאשר על שטר החוב הכתוב התמורה ניתנה בתמורה להלוואה. מעיון בגב שטר החוב עולה כי השטר לא הוסב על ידי ג'אסטי. בתביעת החוב וממסכמים שנתבקשו מהנושה אין כל התייחסות לקשר בין חברת ג'אסטי לבין חב' חוב חנית ובטחון וכן לא ניתן כל הסבר לנסיבות בהן נמסר השטר לחב' חנית ובטחון..." (סעיפים 6, 7, 8 לתגובת הנאמנה). הכנ"ר הצטרף לעמדת הנאמנה וציין אף הוא כי מאחר שהמערערת כלל לא הבהירה את מעמדה בתביעת החוב שכן שטר החוב "נמשך לפקודת ג'אסטי, ולא לחברת חנית ובטחון. ...מעיון בגב שטר הבטחון עולה כי השטר לא הוסב בחתימה כנדרש (ראה: הוראת סעיף 22(א) לפקודת השטרות) על ידי ג'אסטי לטובת המערערת" (ההדגשה במקור- א.נ.ח; סעיף 4 לתגובת כנ"ר) ומשכך סבר כי בהעדר מעמד מוסבר של המערערת וללא שהוצג והוסבר הקשר של המערערת לשטר - יש לדחות את תביעת החוב. לאחר שעיינתי בערעור, בתגובת הנאמנה, בתשובת המערערת ובעמדת כנ"ר- ראיתי לקבל את עמדת כנ"ר ולדחות את הערעור. את תביעת החוב שהגישה המערערת היא מבססת אך ורק "על שטר חוב שנחתם ע"י החייב להבטחת הלוואה שניתנה לו ע"י המערערת" (סעיף 2 להודעת הערעור), שטר החוב צורף לערעור. עיון בשטר החוב שבבסיס הערעור מגלה כי השטר החתום על ידי החייב נמשך לפקודת ג'אסטי ובו צוין כי "ביום 20 יולי 93 אני מתחייב לשלם נגד שטר זה לפקודת ג'אסטי סך 54,207 ₪. התמורה קבלתי בהלוואה". מכאן שעל פניו ורק מעיון בשטר החוב, עולה כי אין מדובר בהלוואה שנתנה המערערת לחייב(!) [הגם שהמערערת מציינת כי היא המלווה, ראו הודעת הערעור סעיף 2 בו נכתב כי "שטר החוב שנחתם ע"י החייב להבטחת הלוואה שניתנה לו ע"י המערערת" (הדגשה שלי -א.נ.ח)], ומשכך עולה מהשטר כי שטר החוב לא ניתן למערערת להבטחת ההלוואה שהיא נתנה - זאת לאור מיהות הנפרע בשטר הלא הוא "ג'אסטי". לא רק זאת אלא שעיון בשטר החוב משני צדדיו, על פני השטר ובגב השטר, מעלה כי אין כל אזכור למבקשת; לא רק שהשטר לא נעשה לפקודתה אלא שגם אין חתימת היסב - משכך כדברי הכנ"ר - לא ברור מה מעמדה של המערערת בתביעת חוב המבוססת על שטר, שאין לה כל זכר בו. בחיפוש אחר מעמד זה של המערערת בהעדר כל זכר שלה בשטר, חֶסֶר אליו התייחסה הנאמנה בהחלטתה, עיינתי בהודעת הערעור, ובתשובת המערערת, שמא מצויה בהם תשובה לשאלה זו, אך לא מצאתי כל התייחסות ממשית למעמד המערערת כתובעת בתביעת חוב שעילתה שטרית; לא הוצגו מסמכים להוכחת קשר כלשהו, ככל שקיים, בין ג'אסטי לבין המערערת, ואין בטענה סתמית בתשובת המערערת כי השטר המקורי מצוי בידי המערערת כי "הוסב לידיה, גם אם לא בחתימה, אזי במסירה" (סעיף 10 לתגובת המערערת, ההדגשות במקור - א.נ.ח) כדי ללמד על מעמדה או על ההסבה, ושבעתיים לא מצאתי דבר בטענת המערערת כי "טענה זו לא הועלתה ע"י החייב ואין בה משום התמודדות עם שאלת פרעון ההלוואה" (סעיף 10, שם), שהרי אי העלאת הטענה ע"י החייב אינה יוצרת את מעמד המערערת כנושה על פי העילה השטרית, בודאי לא בשלב בדיקת תביעת החוב בהליכי חדלות פרעון שהם הליכים קולקטיביים, בהם על הכנ"ר והנאמנה להגן על אינטרס הנושים, ולא די בעובדה כי המערערת מחזיקה בידיה את השטר, ללא כל מתן הסבר, כדי לבסס את מעמדה. גם אם יש אפשרות להעביר את הזכות השטרית בדרך של העברת חזקה בשטר, ללא חתימת היסב, הרי בתביעת החוב היה על המערערת להציג את הנסיבות לקבלת החזקה בשטר, לרבות כל הפרטים הרלוונטיים להבהרת ההחזקה, ואין מקום לטענה הסתמית כי ההסבה היתה 'בדרך של מסירה'. תביעת חוב בהליכי הפש"ר המבוססת על שטר, מחייבת הופעת שם הנושה על גבי השטר או למצער על גב השטר כמי שאליו הוסב השטר, שכן היות שם הנושה על השטר מיידע את החייב, את נושיו, ואת בעל התפקיד - מי נושה בו, ובהעדר כל אינדיקציה להסבת השטר כדין מג'אסטי למערערת נשמט הבסיס לתביעת החוב המבוססת על שטר. אני מקבלת את עמדת כנ"ר כי העדר בסיס למעמד המערערת מצדיקה דחיית הערעור, ואני דוחה את הערעור כבר מסיבה זו. להדגיש כי עם ביטול ההחלטה הראשונה של הנאמנה, והחזרת תביעת החוב לבדיקתה אפשרה לנאמנה ליתן דעתה לתביעת החוב מכל היבטיה וברור כי אין היא כבולה למסגרת כלשהי אלא לנסיבות המוצגות בפניה, קרי, הנאמנה היתה רשאית (ואף חייבת אם כך סברה) ליתן טעמים נוספים מאלה שהנחו אותה בהחלטתה הראשונה. משקבלתי את עמדת הנאמנה והכנ"ר כי המערערת כלל לא הוכיחה את מעמדה בתביעת החוב מכח שטר החוב שהציגה, הגם שניתנו לה אפשרויות רבות, ראיתי לדחות את הערעור כבר עתה וכלל אין מקום להדרש לטענות נוספות של המערערת, לרבות לשאלת תחולת חוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. ובכל זאת, ומעבר לצורך, חשוב לציין כי המערערת כלל לא הוכיחה את גובה תביעת החוב שיש לחייב כלפיה, לא הוכיחה כמה כסף שולם על חשבון ההלוואה, כמה כסף שילם צד ג', ולאור הערפול ולאור הטענות השזורות בתגובת החייב כי ההלוואה סולקה, כי גובה החוב היה נמוך יותר כטענת הנאמנה שציינה שנתקבלו צ'קים להבטחת אותה הלוואה בגובה שונה לחלוטין מהנטען בתביעת חוב זו, ומאחר שגם לא ניתנו פרטים על גובה הריבית וכמה כסף שולם על חשבון ההלוואה, כך שבין שהחוק חל ובין שלא חל היה על המערערת, ולא רק כמי שעסוקה הלוואות, להציג את הנתונים הללו, כדי לשכנע בגובה החוב ובנסיבותיו. עוד לציין כי מהחומר שהונח לפני כלל לא ברור מי נתן את ההלוואה, גם סכום ההלוואה לא ברו דיו, גם לא ברור לי אם הסכומים כוללים את חישובי הריבית, ומאחר שנסיבות ההלוואה וגובהה שנויות במחלוקת, וּמִשאֶלֶה לא הוכחו, והמערערת התעלמה מחובתה להציג הנתונים - מסקנתי היא אחת - כי גם מטעמים אלה יש לדחות את הערעור. תביעת חובערעוראמנה בינלאומיתחוב