פסיקת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לנתבעים שזכו בדין בתביעות אלו, אשר הדיון בהן אוחד, ניתן פסק דין ביום 3/11/13. בית המשפט דחה את תביעותיהם של התובעים שטענו כי לקו במחלות הנמנות על משפחת מחלות הסרטן כתוצאה מחשיפתם לחומרים שהוזרמו למי נחל הקישון על ידי הנתבעים. נפסק כי לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין החומרים שנטען שהיו במי הקישון לבין מחלות התובעים. כפי שצויין ופורט בהרחבה במסגרת פסק הדין, מדובר בתביעות אשר במסגרתן נוהל הליך מורכב וארוך, נוהלו כ- 225 ישיבות, שהשתרעו על פני למעלה מ- 23,500 עמודי פרוטוקול והחלטות רבות, הוגשה כמות דומה של עמודי חוות דעת מקצועיות וספרות מדעית, וההליך נוהל משך למעלה מעשור. הנתבעים נדרשו להשקיע משאבים עצומים לניהול הגנתם. כמו כן, בסופו של הליך וכפי שפורט בפסק הדין, חלק גדול מהתובעים (39 התובעים שנותרו מתוך 50 התובעים אשר הגישו את התביעות במקור) כלל לא הוכיח את התשתית העובדתית שנטענה על ידם בכל הנוגע לחשיפה למי מעגן הקישון. לגבי חלק מהם התברר כי נחשפו למי הקישון בצורה זניחה. התברר שבין התובעים, שהצהירו על עצמם כדייגים מקצועיים שנמל הבית שלהם הוא מעגן הדייג בקישון, נמנים גם דייגים מעכו, מיפו ומאשדוד. כן התברר שעם התובעים נמנים גם כאלה שעסקו בדייג כתחביב בלבד, גם דייגים שחדלו מעבודה במקצוע זה קודם לשנת 1970 (מועד שאליבא התובעים לפניו הקישון היה נקי ובלתי מזוהם) וגם כאלה שעסקו בדייג לעיתים נדירות באופן מזדמן ועבדו בעבודות קבועות אחרות. בסיומו של פסק הדין הבהיר בית המשפט כי בדעתו לקים דיון משלים בסוגית פסיקת הוצאות המשפט. לנגד עיני בית המשפט עמדו שני פסקי דין שדנו בתביעות דומות. באחד מהם נפסק כי התובעים ישאו בסכומים אחידים של הוצאות. בשני נפסק כי כל צד יישא בהצאותיו. סברתי כי בטרם מתן החלטה לעניין זה ראוי ליתן לצדדים לטעון טענותיהם. כעת, לאחר שניתן פסק הדין הדוחה את תביעות התובעים ולאחר שניתנה לצדדים ההזדמנות לטעון לעניין השתת הוצאות, הגיעה העת לפסוק בעניין הוצאות. תמצית טענות ב"כ הצדדים: ב"כ התובעים מבקש שלא להשית על התובעים הוצאות. הוא מציין כי מדובר באנשים קשי יום אשר יקשה עליהם ואף סביר להניח כי לא יוכלו לעמוד בתשלום הוצאותיהם של הנתבעים והצדדים האחרים. כן נטען כי מדובר בנושא בעל חשיבות ציבורית עד כדי שדי בחשיבות העלאת השאלות שעד כה לא נדונו בבתי המשפט לדיון ויש לקבוע כי אין להטיל הוצאות על התובעים אשר בזכותם ובזכות עמדתם להכרה בנזקיהם הועלו שאלות משפטיות ומדעיות לדיון משפטי חשוב ומורכב מאין כמוהו. עוד טוען ב"כ התובעים כי ב"כ הנתבעים והצדדים האחרים, אשר תובעים הוצאות מהתובעים, כלל לא הגישו קבלות או ראיות כלשהן לעניין ההוצאות שנטען כי נגרמו להם ולגבי שכר הטרחה הם מסתפקים בהשערה ושיקול דעת של ביהמ"ש. ב"כ הנתבעים הגישו תחשיבים של הוצאות ששולמו כשכר טרחה למומחים, חלקם הגיעו מחו"ל כדי להעיד כאן, ורובם מישראל. מדובר בהוצאות בסכומים של מליוני שקלים. בנוסף טענו ב"כ הנתבעים כי הוציאו עשרות ומאות אלפי שקלים כהוצאות משרדיות (שכפול וצילום מסמכים, תשלום עבור פרוטוקולים וכד' והוצאות נסיעה). בכל הנוגע לשכר טרחתם של עורכי הדין נמנעו ב"כ הנתבעים מלספק נתונים לבית המשפט והשאירו את הפסיקה לשיקול דעתו של בית המשפט. יצוין כי הנתבעים לא צירפו קבלות או אסמכתאות להוצאות שנתבעו על ידם ואולם ביקשו להמציא אלו לאחר שתינתן החלטה עקרונית בעניין זכאותם להחזר ההוצאות. ב"כ הצדדים השלישיים טוענים כי הנתבעים, אשר שלחו הודעות צד ג', נחשבים כתובעים כלפי צדדי ג' ועליהם לשאת בהוצאותיהם. נטען כי למרות שביהמ"ש קבע כבר בתחילת ההליך שהצדדים השלישיים והרביעיים שסברו כי אינם צריכים להשתתף בדיון בשאלת הקשר הסיבתי במובנו הצר משוחררים מהופעה לדיונים בנושא זה תוך חובת מתן הודעה על כך לבית המשפט, לא ניתן היה לצפות מצדדי ג' שלא יגיעו לדיונים ולא יתגוננו מפני התביעות ולכן יש לחייב את התובעים לשאת בהוצאותיהם. לעניין טענות ב"כ צדדי ג' ו-ד' טוענים ב"כ הנתבעים כי אין מקום לפסוק כי הם ישלמו הוצאות לטובת צדדי ג' אשר סמכו ידיהם על עבודת הנתבעים, אשר חלק ניכר מהם לא נטל חלק בדיונים, לא הגיש ראיות מטעמו ולא הגיש סיכומים בכתב. נטען כי ב"כ הנתבעים ניהלו הליך משפטי ארוך ומתיש הדורש השקעה רבה שנועדה להביא לדחיית התביעות ובתוך כך גם הסרת העננה שאיימה על הצדדים השלישיים למעלה מעשור ולכן אין לחייבם כעת בהוצאות הצדדים השלישיים. החלת העקרונות על פסיקת ההוצאות בתביעות שבפני: יש לקבל את טענת חלק מהנתבעים בתיקים אלו כי אכן השקיעו משאבים רבים ונשאו בעלויות רבות בניהול ההליך אשר היה מורכב וארוך שנים ובנסיבות העניין, בהתחשב בהתנהלות הצדדים, במכלול נסיבות העניין, בתוצאת פסק הדין ונימוקיו, יש לפסוק לטובת אותם הנתבעים שכר טרחה והוצאות אשר ישולמו על ידי התובעים. באשר לצדדים השלישיים יש לקבל את טענת הנתבעים כי יש לחייב את התובעים בהוצאות הצדדים השלישיים 2-4 בלבד. צדדים אלו הגישו חוו"ד מומחים מטעמם, חקרו בחקירה נגדית והגישו את סיכומיהם עם יתר הנתבעים (פרט לנתבעים 7 ו-8, כפי שיפורט בהמשך) ובמסגרת הסיכומים המשותפים ביקשו לדחות את התביעות ולחייב את התובעים בהוצאות משפט. בכל הנוגע ליתר הצדדים השלישיים סבורני כי אין מקום לחייב את התובעים או את הנתבעים בהוצאותיהם שכן עניינם לא הגיע לכדי בירור וכאמור בטענות הנתבעים לעניין זה נוכחות חלק מהם בדיונים הייתה דלה, גם אם נכחו לא תרמו תרומה משמעותית בניהול התיק ובחקירות שנוהלו. חלקם אף לא טרח להגיש סיכומים מטעם שולחיהם. כפי שצוין לעיל, ראוי שבעל דין הזוכה במשפט לא ייצא בחסרון כיס מבחינת ההוצאות שהוציא ושכר הטרחה ששילם (ראו: ע"א 9535/04 הנ"ל). וכאמור, ההוצאות שנגרמו לנתבעים היו משמעותיות. עם זאת, בנסיבות העניין, מצאתי לנכון להתחשב בנסיבותיהם של התובעים ובתוצאה הקשה של פסק הדין מבחינתם. כמו כן הבאתי בחשבון את הסוגייה הציבורית שעלתה בתביעות אלו (למרות שהתובעים העלו סוגייה זו בשל אינטרסים אישיים ואף כשלו בהוכחת טענותיהם בדבר החשיפה הנטענת והקשר הסיבתי). בנוסף התחשבתי בדרך שבה ניהלו הצדדים את הדיון וכן את העובדה שהנתבעים נמנעו מלהציג ראיות לעניין ההוצאות הנטענות. בהביאי בחשבון כל אלו סבורני כי יש מקום לנטות, בנסיבות העניין, לטובת הגישה השנייה שפורטה לעיל ולא לחייב את התובעים במלוא ההוצאות שהוצאו בפועל, אלא להטיל על התובעים את הוצאות הנתבעים וצדדי ג' מס' 2-4 שנמצאו זכאים לכך באופן כפי שיפורט בהמשך. סבור אני כי בעניין זה יש להביא שיקולים מהדין ומהצדק באופן שבו יקבע סכום ההוצאות הסופי בו יש לחייב את התובעים, ולזכות את הצדדים הזכאים להחזר הוצאות, לפי העניין. חישוב הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין: הבהרה: לעניין תחשיב פסיקת ההוצאות, כפי שיפורט בהמשך, רואה בית המשפט כל קבוצת נתבעים/צדדי ג' המיוצגת ע"י אותו משרד עורכי דין כיחידת זכאות אחת, בכפוף להערות שיפורטו בהמשך. עלות שכר המומחים - בענין זה סבור אני כי במקרה שבנדון אין מקום לפסוק הוצאות בהתאם לעלות הכספית שסוכמה בין כל מומחה לבין הצד שזימנו לעדות. סבור אני כי לעניין זה אין מקום להשית חיוב בהוצאות שיביא לידי ביטוי את שכר טרחת המומחים שהגיעו מחו"ל. החיוב בהוצאות יהיה בהתאם לתעריפי תשלום שכר טרחת מומחה רפואי המשולמים למומחה המתמנה ע"י בית משפט. שכר הטרחה המקובל למומחים רפואיים בתביעות נזיקין המוגשות לבתי המשפט המחוזיים נע בין 6,000 ₪ (חוות דעת לקביעת נכות) לבין 15,000 ₪ (חוות דעת לעניין רשלנות רפואית). במקרה שבפני יחושבו ההוצאות על בסיס של 8,000 ₪ לכל חוות דעת שהוגשה לתיק בית המשפט ושנדרש דיון בענינה בדרך של חקירת המומחה. תשלום בגין הוצאות נסיעה - ככל שהדבר נוגע לעורכי דין שמשרדיהם ממוקמים בחיפה לא מצאתי מקום לפסוק החזר הוצאות נסיעה. בכל הנוגע לעורכי דין שמשרדיהם בתל אביב סבור אני כי יש לפסוק את החזר ההוצאות בהתאם לסכום המינימאלי של 50 ₪ לנסיעה מתל אביב לחיפה וחזרה בתחבורה ציבורית (על פי תעריף "אגד"), זאת בגין 225 ישיבות. לענין זה מביא בית המשפט בחשבון שעקב מורכבות הדיונים וכמויות החומר שנשאו הצדדים הגיעו מטעם חלק מהנתבעים מספר עורכי דין ומתמחים לכל ישיבה. אני מעמיד את תחשיב הוצאות הנסיעה שיפסקו על בסיס של שני ממלאי תפקידים מטעם כל נתבע וצד ג' הזכאי להחזר הוצאות כפול הסכום שצוין (100 ₪ הוצאות נסיעה לכל ישיבה) ובהתאם למספר הישיבות. דהיינו סכום כולל של 22,500 בגין הוצאות נסיעה לכל נתבע/צד ג' הזכאי להחזר בגין תשלום הוצאות נסיעה (בכפוף לחישוב שונה לעניין קבוצת נתבעות 2,3,6 כפי שיפורט בהמשך) . תשלום החזר הוצאות בגין הקלטת ותמלול פרוטוקול הדיונים - כל אחת מקבוצות הנתבעים חויב לשלם לחברת ההקלטות סכום של 3,711 ₪. יש לחייב את התובעים בסכומים אלו. תשלום שכר טרחת עורכי דין - ב"כ הנתבעים השאירו את פסיקת שכר טרחתם לשיקול דעתו של בית המשפט. סבור אני כי במקרה זה, מתוך מתן משקל של ממש לשיקולי צדק, יש לפסוק את שכר הטרחה בזיקה להוראות כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס-2000. אדגיש כי בית המשפט מניח, לצורך ההחלטה, שלא זה התעריף על בסיסו חויבו הנתבעים בתשלום שכר לעורכי הדין שהופיעו בעניינם. התעריף הקבוע בכללים הנ"ל אינו מביא בחשבון את העבודה הרבה המושקעת בהכנות לכל ישיבת משפט בתיק מורכב מסוג זה שהתנהל בפני. עם זאת סבור אני כי יש להשתמש בכללים הנ"ל, שכאמור מביאים בחשבון שכר מינמאלי מומלץ, כבסיס לחישוב החזר השכר לנתבעים ולצדדי ג' הזכאים להחזר. כל זאת תוך הבאה בחשבון גם של שיקולי צדק ואיזון בין הצדדים. בהתאם לכללים הנ"ל, בתביעות נזיקין ותביעות אזרחיות ששכרן תלוי בתוצאות המשפט (בבית משפט שלום ובבית משפט מחוזי), למעט תביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, מחושב שכר הטרחה כדלקמן: בתביעות לפיצוי העולה על 403,096 ₪ - 10% מהסכום שנפסק לאחר ניכוי גמלה שמשלם המוסד לביטוח לאומי. מעבר לשתי ישיבות משפט מתווסף גם הסכום של 640 ₪ לישיבה. לסכומים אלו יש להוסיף הפרשי הצמדה לפי המדד שפורסם בחודש דצמבר 2004. לצורך פסיקת שכר הטרחה אני מעמיד את השווי המצטבר של תביעות התובעים על סכום של 6,000,000 ₪ (לעניין זה מביא בית המשפט בחשבון כי התובעים דחו הצעה לסיים את הדיון בקבלת פיצוי בסכום כולל של 4,000,000 ₪). אני קובע כי שכר הטרחה שיפסק יהיה מחושב לפי 10% משווי התביעות (להלן: "הסכום הבסיסי") בתוספת של תשלום לפי ישיבות. בהביאי בחשבון את הפרשי ההצמדה ממדד דצמבר 2004 למדד דצמבר 2014 ( x1.23) וכן בהביאי בחשבון כי במקרה שבפני התארכו ישיבות ההוכחות ונמשכו למעלה מחמש שעות לישיבה, אני מעמיד את תשלום ההוצאות לכל נתבע וצד ג' זכאי לפי 1,000 ₪ לישיבה. מאחר ולא נדונה חלוקת אחריות בין הנתבעים יחושב סכום זה, לצורך פסיקת הוצאות, כאילו היה חלקם של כל הנתבעים וצדדי הג' הזכאים לתשלום הוצאות זהה. בהתאם יוחשב תשלום שכר הטרחה על בסיס של 10% משווי התביעות הנקוב לעיל כאשר סכום זה יחולק באופן שווה בין הנתבעים לצדדי ג' הזכאים ( סכום בסיסי של 600,000 ₪ בחלוקה כאמור). ולכל צד זכאי יתווסף תשלום של 223,000 ₪ עבור ישיבות המשפט (סה"כ 225 ישיבות כאשר שתי הישיבות הראשונות הופחתו מהחשבון בהתאם לכללים). חלוקת הנתבעים וצדדי ג' 2-4 לפי קבוצות: כשם שאין מקום לראות בתובעים כאילו היה מקשה אחת, כך גם בעניינם של הנתבעים וצדדי ג'. בעיקר נטל ניהול המשפט נשאו נתבעים 1-6, 9 ו-10 ביחד עם צדדי ג' 2-4. הם אלו שהגישו לבית המשפט חוות דעת מומחים, חקרו את העדים והגישו סיכומים. סבור אני כי אלו הם הצדדים הזכאים לפסיקת הוצאות משפט בהתאם לסכומים שנקבעו לעיל. בכל הנוגע לחלוקה שבין נתבעים אלו סבור אני כי משיקולי הצדק צריכה החלוקה בין הנתבעים להיות בהתאם לקבוצות יצוג במובן זה שכל קבוצה שיוצגה ע"י אותו משרד עורכי דין תחשב כיחידת זכאות אחת. בכל הנוגע לנתבעים 9 ו- 10 מביא בית המשפט בחשבון כי שניהם יוצגו ע"י פרקליטות אזרחית/מנהלית מחוז חיפה. כמו כן, ולעניין צדדי ג' 2-4 הביא בית המשפט בחשבון כי גם קבוצה זו מיוצגת ע"י משרד עורכי דין אחד. בנוגע לנתבעות 2,3 ו - 6 מביא בית המשפט בחשבון כי אלו היו מיוצגות עד סוף שנת 2010 ע"י שני משרדי עורכי דין ובהמשך, לאחר שאוחדו תאגידים, ע"י משרד עורכי דין אחד. לצורך פסיקת ההוצאות זוכתה קבוצת נתבעות אלו בסכומים המבוססים על תחשיב לפיו לעניין הסכום הבסיסי הייתה הקבוצה מיוצגת בכל ההליכים ע"י משרד עורכי דין אחד. לעניין החזר הוצאות נסיעה וזיכוי עבור ישיבות משפט תזוכה קבוצה זו בהחזר על בסיס השתתפות עורכי דין בסכום המחושב ל - 400 ישיבות משפט (223 ישיבות + תוספת המביאה בחשבון את התקופה בה יוצגו התאגידים המרכיבים את הקבוצה ע"י משרד עורכי דין נוסף). בכל הנוגע לנתבעים 7-8 סבור אני כי יש להחיל עליהם את אותו הדין שהוחל על צדדי ג'. נתבע מס' 7 אמנם הכין כתבי טענות ואף הוכנה חוות דעת מומחה מטעמו אלא שהמומחה לא נדרש בסופו של יום להעיד. ב"כ נתבע זה נכח בישיבות בית המשפט ואולם לא השתתף בחקירות העדים וגם לא הגיש סיכומים. נתבע מס' 8' שלח עורך דין מטעמו כדי שיהיה נוכח באולם בית המשפט במהלך הדיונים עד לראשית שנת 2009 (8/2/2009 לפי רישומי בית המשפט). משנת 2009 החליט הנתבע שלא לשלוח עוד עורכי דין מטעמו, זאת, לדברי בא כוחו, כדי לחסוך בהוצאות התדיינות (ראו הודעת עורך דין פיש מיום 26/12/13). נתבע זה גם לא הגיש סיכומים ולא חקר עדים. בנסיבות אלו, ומשיקולי צדק הן כלפי התובעים והן כלפי הצדדים הנוספים, סבור אני כי דינם של נתבעים אלו זהה, לעניין פסיקת הוצאות, לדינם של צדדי ג' שאמנם הכינו כתבי טענות ונכחו באולם בית המשפט כדי לשמור על האינטרס של שולחם, ואולם בפועל, ולמעט עצם הנוכחות, לא לקחו חלק פעיל בניהול המשפט. בהתאם לא מצאתי לנכון לפסוק הוצאות לנתבעים אלו. סיכום הוצאות משפט ושכר טרחה לנתבעים וצדדי ג' זכאים: נתבעת 1 - הוצאות: עבור חוות דעת מומחים מטעמה (מחושב לפי 52 חוות דעתx 8,000 ₪ לכל חוות דעת) סכום של 416,000 ₪ החזר הוצאות נסיעה 22,500 ₪. הוצאות תמלול פרוטוקולים 3,711 ₪. שכר טרחת עורך דין: לפי החלק היחסי בסכום הבסיסי 100,000 ₪, לפי ישיבות 223,000 ₪. סה"כ הוצאות ושכר טרחה נתבע 1: 765,211 ₪. נתבעות 2,3 ו- 6 - הוצאות: עבור חוות דעת מומחים מטעמן לפי 99 חוות דעת 792,000 ₪ החזר הוצאות נסיעה 40,000 ₪. הוצאות תמלול פרוטוקולים . 3,711 ₪. שכר טרחת עורך דין: לפי החלק היחסי בסכום הבסיסי 100,000 ₪, לפי ישיבות 400,000 ₪. סה"כ הוצאות ושכר טרחה נתבעות 2,3,6: 1,335,711 ₪. נתבעת 4 - הוצאות: עבור חוות דעת מומחים מטעמה,לפי 94 חוות דעת, 752,000 ₪. החזר הוצאות נסיעה 22,500 ₪. הוצאות תמלול פרוטוקולים 3,711 ₪. שכר טרחת עורך דין: לפי החלק היחסי בסכום הבסיסי 100,000 ₪, לפי ישיבות 223,000 ₪. סה"כ הוצאות ושכר טרחה נתבע 4: 1,101,211 ₪. נתבעת 5 - הוצאות: עבור חוות דעת מומחים מטעמה, לפי 48 חוות דעת, 384,000 ₪.הוצאות תמלול פרוטוקולים 3,711 ₪. משרד עורכי הדין ממוקם בחיפה ובהתאם לא נפסקו הוצאות נסיעה. שכר טרחת עורך דין: לפי החלק היחסי בסכום הבסיסי 100,000 ₪, לפי ישיבות 223,000 ₪. סה"כ הוצאות ושכר טרחה נתבע 5: 710,711 ₪. נתבעות 9 ו- 10 - הוצאות: לא נטען לענין הוצאות בעבור חוות דעת מומחים. הוצאות תמלול פרוטוקולים 3,711 ₪. מאחר והפרקליטות בחיפה לא נפסקו הוצאות נסיעה. שכר טרחת עורך דין: לפי החלק היחסי בסכום הבסיסי 100,000 ₪, לפי ישיבות 223,000 ₪. סה"כ הוצאות ושכר טרחה נתבעות 9 - 10: 326,711 ₪. צדדי ג' 2-4 - הוצאות: לא נטען לעניין הוצאות עבור חוות דעת מומחים (ככל שמומחי נתבעת 5 משותפים לצדדי ג' 2-4 עליהם לחלק את ההוצאות שיפסקו בינהם). החזר הוצאות נסיעה 22,500 ₪. הוצאות תמלול פרוטוקולים 3,711 ₪. שכר טרחת עורך דין: לפי החלק היחסי בסכום הבסיסי 100,000 ₪, לפי ישיבות 223,000 ₪. סה"כ הוצאות ושכר טרחה צדדי ג' 2-4: 349,211 ₪ סה"כ הוצאות ושכ"ט עורך דין לכל הצדדים שנמצאו זכאים 4,588,766 ₪ (כולל מע"מ). אבחנה בין שתי קבוצות של תובעים - הגם שהתובעים ניהלו את תביעתם במשותף, אין לראות את תביעתם כתביעה קבוצתית. כך גם נקבע בעבר לענין הדיון בתביעות אלו ואושר ע"י בית המשפט העליון. לעניין פסיקת ההוצאות (כמו גם בעניין דחיית הטענות בדבר הקשר הסיבתי) יש מקום להתיחס לכל תובע לפי העניין. סבור אני כי יש לאבחן בין שתי קבוצות התובעים. קבוצה ראשונה היא של אותם תובעים שבפועל, וברוב הזמנים הרלוונטיים לתביעות אלו, לא היו דייגים באיזור מעגן הדייג בקישון. מדובר בתובעים שחלקם כלל לא עסק בדייג כעיסוק עיקרי, חלקם פעלו ממעגנים אחרים ומעגן הדייג בקישון לא היה עבורם מרכז לפעילות. הקבוצה השניה היא של אותם דייגים שמעגן הדייג בקישון אכן היה בסיס פעילותם כדייגים ועיקר עיסוקם היה בדייג. אמנם, גם תובעים אלו כשלו בהוכחת תביעתם ואולם גרסתם כי מעגן הדייג בקישון היה בסיס עיקר פעילותם נמצאה כגרסה אמיתית. בחלוקה הנ"ל סבור אני כי יש לחייב את התובעים הנמנים על הקבוצה הראשונה ב 90% מסכום ההוצאות שנפסק, בסך 4,129,889.4 ₪ בעוד שהקבוצה השניה תישא בסכום השווה ל 10% מההוצאות שניפסקו, בסך 458,876.6 ₪. על הקבוצה (להלן: קבוצה א') שתישא בתשלום 90% מההוצאות שנפסקו נמנים 30 התובעים הבאים (שהממצאים העובדתיים בעניינו של כל אחד מהם פורטו בהרחבה בפסק הדין). כל אחד מהם ישלם הוצאות בסכום כולל של 137,663 שח: תובע מס' 1 (לוי תולי), תובע מס' 2 (ג'רייס דניאל), תובע מס' 3 (יוסף נוימן ז"ל), תובע מס' 5 (קבליק עובדיה), תובע מס' 6 (יגאל כהן ז"ל), תובע מס' 7 (קרמר דולי), תובע מס' 9 (רפאל פלדי ז"ל), תובע מס' 10 (שבתאי רזון ז"ל), תובע מס' 11 (יצחק מקייס), תובע מס' 12 (זאב לב), תובע מס' 14 (ג'ורג' דיבי ז"ל), תובע מס' 15 (מרדכי בן נון ז"ל), תובע מס' 17 (אדיב שחאדה ז"ל), תובע מס' 18 (דוד דהן ז"ל), תובע מס' 22 (סלי גלזר ז"ל), תובע מס' 23 (יוסף ג'נח ז"ל), תובע מס' 25 (יעקב טבקוב ז"ל), תובע מס' 26 (אליעזר גרופית ז"ל), תובע מס' 30 (פרנסיס חג'אר ז"ל), תובע מס' 33 (מועלם זמיר), תובע מס' 35 (חיים גיל ז"ל), תובע מס' 36 (סירקיס סירקיסאן ז"ל), תובע מס' 39 (ניסים אוחיון ז"ל), תובע מס' 40 (ברוך אפרתי ז"ל), תובע מס' 42 (אניס טבאג'ה), תובע מס' 43 (אברהם נשר), תובע מס' 44 (אחמד זייתון ז"ל), תובע מס' 45 (אברהם קורן), תובע מס' 47 (חמאדה חדר), תובע מס' 50 (חנא דיבי). על הקבוצה השניה (להלן: קבוצה ב') שתישא בתשלום 10% מההוצאות שנפסקו נמנים 9 התובעים הבאים שכל אחד מהם ישלם הוצאות בסכום כולל של 50,986 שח: תובע מס' 13 (משה פדידה ז"ל), תובע מס' 19 (אמיל המבורגר ז"ל), תובע מס' 24 (שמעון קאופמן ז"ל), תובע מס' 27 (יונה גלזר ז"ל), תובע מס' 28 (לוי יעקב בן סלבו), תובע מס' 29 (יעקב לוי ז"ל), תובע מס' 31 (יצחק נבו ז"ל), תובע מס' 41 (אבנר טראב ז"ל), תובע מס' 49 (חקמון חמני ז"ל). הצהרה על הימנעות מהגשת ערעור והשלכת הצהרה לעניין זה על פסיקת ההוצאות: במהלך הדיון בפני, ועל רקע מו"מ שנוהל בין ב"כ הצדדים, התעוררה השאלה האם יש להביא בחשבון הצהרת חלק מהתובעים כי לא יגישו ערעור לעניין פסיקת הוצאות. במהלך הדיון הודעתי לתובעים כי הם רשאים להודיע לבית המשפט אם בכוונתם להגיש ערעור וכי בית המשפט ישקול אם יש בכך כדי להוות נתון שעליו להביא בחשבון במסגרת פסיקת הוצאות. ואכן כמחצית מהתובעים מסרו לבית המשפט הצהרות כי אין בדעתם לערער. לאחר ששקלתי את מכלול הסוגיות שהובאו בפני החלטתי שלא ליתן להצהרה זו משקל במסגרת שיקולי לעניין פסיקת הוצאות. הטעם הראשון הוא כי בהיבט העובדתי לא ברור לי האם הנתונים שבפני אכן נכונים ומדוייקים מאחר ולא קיבלתי הודעה מחלק מהתובעים. מעבר לאמור, ב"כ התובעים טען כי אין זה ראוי לכרוך את שאלת הגשת הערעור בשאלת פסיקת ההוצאות, ונימוקיו מקובלים עלי. נזכיר עוד כי לכל אחד מהתובעים שבפני כעת ניתנו מספר הזדמנויות לחזור בו מהתביעה תמורת התחייבות הנתבעים שלא לעמוד על חיובו בהוצאות וזאת במהלך הדיון. כל אחד מהתובעים בחר להמשיך ולהתדיין עד לשלב בו נפסק הדין. מכאן שאין עילה לפטור מתשלום הוצאות עבור חלק זה של המשפט שהסתיים. עם זאת אציין שלגישתי ראוי הוא, בהיבט הציבורי, כי הצדדים שנפסק כי הם זכאים לתשלום הוצאותיהם ישקלו לוותר על גביית ההוצאות שנפסקו לזכותם אם יפנו אליהם מי מהתובעים בבקשה מתאימה ויבהירו כי אין בדעתם להוסיף ולהתדיין עוד. אוסיף עוד כי ככל שסבר או הבין מי מהתובעים כי בית המשפט עומד לפטור מתשלום הוצאות תובע המצהיר כי לא יערער הרי שפתוחה בפניו הדרך לשנות כעת את דעתו ולפנות בהליך המתאים כדי לערער על פסק דיני מיום 3/11/2013 או על החלטה זו. חזקה כי ככל שחלף המועד להגשת ערעור ילקחו בחשבון דברים אלו, זאת ככל שתוגש בקשה מתאימה בתוך פרק זמן סביר. הערה בטרם סיום: התובעים טענו בפני, בין הייתר, כי יש להביא בחשבון את האופן בו הסתיים הדיון בתביעה המקבילה בעניינם של לוחמי צה"ל, שטענו כי לקו במחלות ממשפחת הסרטן כתוצאה מחשיפתם למי הקישון במהלך פעילותם הצבאית. כזכור, גם תביעה זו נדחתה ואולם בית המשפט החליט שם כי כל צד יישא בהוצאותיו. התובעים טוענים כי חיובם בהוצאות יוצר חוסר שווין ומתן העדפה לאוכלוסית תובעים אחת על פני השניה. כפי שכבר צוין - בית משפט זה היה ער לפסק הדין בתביעות הלוחמים הנ"ל (כמו גם לפסק הדין שניתן ב-ת.א. (ב"ש) 1069/07 פרופ' לדני נ' תרכובות ברום בע"מ (פסק דין מיום 9/1/13)). אלא שמעבר להבחנה שבין העובדות שבבסיס כל אחת מהתביעות, גישתי לנושא פסיקת ההוצאות שונה, ככל הנראה, מזו של חברי ועמיתי שישבו בדין בתביעות האחרות. חובתו של כל שופט לפסוק בהתאם למיטב שיקול דעתו העצמאי, על פי הדין והצדק. כך תמיד וכך גם נהגתי גם במקרה זה. אין לראות בתוצאה אליה הגעתי כגריעה כל שהיא מכבודם של התובעים או מזכויותיהם, לא בכלל ולא בהתייחס לקבוצת תובעים אחרת. לא מצאתי לנכון להתייחס לטענות נוספות שהוטחו בבית המשפט בטרם מתן החלטה, וכן לאורך הדיון הממושך בתביעות אלו. בסיומה של התדיינות ארוכה אין אלא להצר שלעיתים, בהעדר טענות של ממש לגוף המחלוקת הנדונה, נוהגים צדדים ו/או באי כוחם להעלות טענות מכפישות ומשוללות בסיס. טענות אלו לא מקדמות בירור המחלוקת ובעיקר לא מוסיפות כבוד לטוען. זאת בין אם הדברים נאמרים במסגרת הדיון בבית המשפט ובין אם תוך שימוש בגורמים החיצוניים לאולם בית המשפט. כאמור, התעלמתי מטענות אלו לאורך כל שנות ההתדינות, וכך גם במסגרת החלטתי זו. סיכום ההחלטה: בסיכומו של דבר ישולמו הוצאות לצדדים שנקבע כי יהיו זכאים לפסיקת הוצאות לטובתם כפי שיפורט. החיוב בתשלום הוצאות הוא אישי לכל אחד מתובעים במובן זה שכל אחד מהם חויב בסכום הנקוב והם אינם חייבים בסכום הכולל ביחד ולחוד. להלן פירוט החיובים בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין: נתבעת 1 - סה"כ הוצאות ושכר טרחה נתבעת 1: 765,211 ₪. סכום זה ישולם באופן שבו ישלם כל תובע הנמנה על קבוצה א' סכום של 22,956 ₪. כל תובע הנמנה על קבוצה ב' ישלם סכום של 8,502 ₪. קבוצת נתבעות 2,3 ו- 6 - סה"כ הוצאות ושכר טרחה נתבעות 2,3,6: 1,335,711 ₪. סכום זה ישולם באופן שבו ישלם כל תובע הנמנה על קבוצה א' סכום של 40,071 ₪. כל תובע הנמנה על קבוצה ב' ישלם סכום של 14,841 ₪. נתבעת 4 - סה"כ הוצאות ושכר טרחה נתבע 4: 1,101,211 ₪. סכום זה ישולם באופן שבו ישלם כל תובע הנמנה על קבוצה א' סכום של 33,036 ₪. כל תובע הנמנה על קבוצה ב' ישלם סכום של 12,236 ₪. נתבעת 5 - סה"כ הוצאות ושכר טרחה נתבע 5: 710,711 ₪. סכום זה ישולם באופן שבו ישלם כל תובע הנמנה על קבוצה א' סכום של 21,321 ₪. כל תובע הנמנה על קבוצה ב' ישלם סכום של 7,897 ₪. קבוצת נתבעות 9 ו- 10 - סה"כ הוצאות ושכר טרחה נתבעות 9 - 10: 326,711 ₪. סכום זה ישולם באופן שבו ישלם כל תובע הנמנה על קבוצה א' סכום של 9,801 ₪. כל תובע הנמנה על קבוצה ב' ישלם סכום של 3,630 ₪. קבוצת צדדי ג' 2-4 - סה"כ הוצאות ושכר טרחה צדדי ג' 2-4: 349,211 ₪. סכום זה ישולם באופן שבו ישלם כל תובע הנמנה על קבוצה א' סכום של 10,476 ₪. כל תובע הנמנה על קבוצה ב' ישלם סכום של 3,880 ₪. כל הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל. הוצאות משפטשכר טרחת עורך דיןפסיקת הוצאותשכר טרחהעורך דין