עיון מחדש בהחלטת ועדת ערר על החלטת ועדה מקומית לתכנון ובניה בית-המשפט העליון בשורה ארוכה של פסקי-דין הכיר בסמכותם של מוסדות תכנון לעיין מחדש בהחלטותיהם ואולם קבע כי אין לעשות כך כבעניין שבשגרה אלא מנימוקים כבדי משקל ובאינטרס הציבורי של טובת הציבור. בבג"צ 318/75 רוברט חדג'ס נ' הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, חיפה, פד"י ל (2) 133, קבע כב' השופט לנדוי כי - רשות תכנון רשאית מבחינה עקרונית לשנות את דעתה, אם לטובת האזרח ואם לרעתו, כאשר נשתנו הנסיבות מאז קבלת ההחלטה הראשונה וכן אם היא יכולה להעריך את הנסיבות החדשות הערכה חדשה, אם היא מוצאת לנחוץ לעשות כן מטעמים חשובים הנעוצים בטובת הציבור. ובקצרה צריכים לדעתו להתקיים שלושה אלמנטים : נחיצות (צורך) לעשות כך. טעמים חשובים. הטעמים החשובים נעוצים בטובת הציבור. גם בבג"צ 178/74 זאב ודוד בן-חורין קבלני בניין בע"מ נ' הועדה המקומית, פד"י כ"ח (2) 757 נקבע (בעקבות בג"צ 123/64 ) כי - ועדה מקומית רשאית לחזור ולדון בכל שאלה שכבר נדונה על-ידה ולבטל את החלטותיה הקודמות, לפחות כל עוד לא הוענק לעותר היתר בנייה. דברים אלו נאמרו מפי כב' השופט אשר. בג"צ 189/74 מיכאל ברונו נ' הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, ירושלים, פד"י כ"ט (1) 492 מפי כב' השופט ברנזון נאמרו דברים דומים, כי - על הועדה המחוזית לתכנון ולבניה לא חל הכלל בדבר גמר המלאכה, וכן כי הועדה המחוזית מוסמכת לדון ולחזור בהחלטה שלה ביחס לתוכנית מתאר שלא קיבלה תוקף סופי, מבלי לחזור על כל השלבים הכרוכים באישור תוכנית מתאר או שינוי תוכנית מתאר המובאת לראשונה בפניה. כב' השופט ברנזון מאזכר גם את ע"א 577/66 אהרון וולוכונביטסקי נ' משה עופר ואח', פד"י כא' (2) עמ' 36. הלכה זו נשנתה גם בבג"צ 795/79 המועצה האזורית גזר ואח' נ' המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ואח', פד"י לו' (1) 561. בית-המשפט העליון מפי כב' השופטת מ. בן-פורת חזר על העקרונות וההלכות הנ"ל וקבע כי אין לפרש את הביטוי "הכרעתה הסופית" אשר בסעיף 6(ב) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965, כמונע מהמועצה הארצית לתכנון ולבניה לחזור ולהרהר על החלטתה שלה. כב' השופטת בן-פורת סייגה את דבריה באומרה כי אין זה רצוי מבחינת עקרונות המנהל התקין, כי האזרח יוטרד באותו עניין פעמיים ובהעדר טעמים כבדי משקל - אין להניח לרשות מנהלית להפוך את הקערה על פיה. ובהמשך דבריה קבעה כב' השופטת בן-פורת כי אין מקום להפעיל את עיקרון סופיות הדיון בכל חומרתו הפורמאלית על החלטת רשות ציבורית, אשר מתפקידה לשקוד בראש ובראשונה, על הגשמת מטרות, הנעוצות בטובת הכלל. מילוי תפקיד זה כהלכה מצדיק גמישות יתר של הרשות המנהלית בכל הנוגע לדיון מחדש בהחלטותיה, כל אימת שמתברר, כי הללו אינן מתיישבות היטב עם המטרות האמורות. ואולם, סייגה זאת כב' השופטת בן-פורת כי בעניינים מנהליים אין זה ראוי, כי האזרח יהיה צפוי, על לא עוול בכפו, לשינוי החלטה קודמת, בהדגישה כי יש להשתמש במוסד של דיון חוזר רק במקרים כבדי משקל, כאשר האינטרס הציבורי עדיף בנסיבותיו של המקרה על פני האינטרס של הפרט, שעניינו יידון בהגינות ובבת-אחת. הלכות אלו גם הוזכרו בשורה נוספת של פסקי-דין כגון בג"צ 602/77 עיני נ' ועדת העררים למוניות ואח', פד"י לב' (3) 113 (מפי כב' השופט ויתקון) וכן בג"צ 123/64 קליופי ואח' נ' הועדה המקומית לבניה ולתכנון עיר, תל-אביב יפו ואח', פד"י יח' (3) 533 וכן בבג"צ 28/74 עזיז שעשע נ' ועדת העררים לענייני מוניות, פד"י כח' (2) 652. הלכה זו מתחזקת גם על-פי סעיף 15 לחוק הפרשנות, תשמ"א - 1981 האומר: "הסמכה להתקין תקנות או ליתן הוראות מנהל - משמעה גם הסמכה לתקנן, לשנותן, להתלותן או לבטלן בדרך שהותקנו התקנות או ניתנה ההוראה".עיון חוזרבניהמסמכיםתכנון ובניהעררועדת עררועדה מקומית לתכנון ובניה