קיום דיון של הועדה המקומית תוך כדי סיור באוטובוס

קיום דיון של הועדה המקומית תוך כדי סיור באוטובוס העוררים טוענים כי הדיון וההחלטה בבקשה להיתר בנייה נשוא ערר זה התקבלה תוך כדי סיור שהועדה המקומית ערכה. כפי שהתברר במהלך הדיון, ועדת המשנה של הועדה המקומית יצאה לביקור במגרש נשוא הערר ואולם, משהועדה הגיעה למקום והתברר כי ממתינים במקום העוררים ושכנים נוספים, החליט יו"ר הועדה (ראש העיר) כי חברי העדה לא ירדו מהאוטובוס, וזה המשיך בדרכו מבלי שחברי הועדה יבקרו במקום. תוך כדי נסיעה באוטובוס ערכו חברי הועדה דיון בהתנגדויות, הם החליטו לדחות את ההתנגדויות ולאשר את מתן היתר הבנייה, והכל תוך כדי נסיעה באוטובוס. ב"כ הועדה המקומית אישרה מהלך זה של הדברים ואמרה בדיון שלפנינו כי "ההחלטה לדחות את ההתנגדות התקבלה באוטובוס". הועדה המקומית אף הגנה על דרך התנהלות זו של הועדה המקומית בתשובתה לערר. מאחר שהטיעון הפתיע אותנו (ולא במובן החיובי) נביא את הדברים כלשונם: " 22.1 קצפם של העוררים יצא על כי חברי הועדה קיימו דיון במהלך נסיעתם באוטובוס. 22.2 סעיף 44 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965, קובע כי "ישיבות מוסדות התכנון ינוהלו על ידי היושב ראש שלהם, ובהעדרו- על ידי מי שהמוסד יבחר מבין חבריו, והוא כשאין הוראה אחרת בחוק זה; שאר סדרי העבודה והדיונים של מוסד תכנון, לרבות העבודה והדיון בועדת משנה שלו, ייקבעו על ידי המוסד עצמו במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות לפיו". 22.3 הואיל והעוררים לא הצביעו על הוראה בחוק או בתקנות, המחייבת קיום דיוני ועדת המשנה בין קירות דווקא, הרי שאין בקיום הדיון בתוך האוטובוס בכדי לפגוע או לגרוע מתקפותו או ממעמדה של ההחלטה שהתקבלה". (ההדגשה שלנו ו.ע..ת.א) אין לדעתנו צורך להשחית מילים על מנת להבהיר, כי הוראת סעיף 44 לחוק התכנון והבנייה לא התכוונה לאפשר לועדה המקומית (לרבות לועדת המשנה של הועדה המקומית) לקיים את דיוניה ולקבל החלטות תוך כדי נסיעה באוטובוס. דרך זו של קיום "דיון" וקבלת החלטות, יש בה משום זילות של דיוני הועדה ופגיעה קשה בסדרי מנהל תקין ובאמון הציבור במוסד כה חשוב כמו הועדה המקומית לתכנון ובנייה. יודגש כי היום, לאור הוראות החוק המחייבות הקלטה של הדיונים, צורת דיון כזו אף אינה אפשרית מבחינה טכנית. אין ספק כי היינו מבטלים את החלטת הועדה המקומית שהתקבלה בדרך כה בלתי ראויה מבחינה דיונית (ואף מבחינה ציבורית ומינהלית) , ואולם לנוכח תוצאת ערר זה לגופו, המחייבת ממילא הגשת בקשה מתוקנת להיתר הבנייה, אנו קובעים כי על הועדה המקומית לשוב לדון ולהחליט בבקשה המתוקנת להיתר. הפגם בדיון וההחלטה בהתנגדויות שהוגשו על ידי העוררים בא על תיקונו בדיון לפנינו, ולפיכך אין אנו רואים טעם בהחזרת הדיון בשמיעת ההתנגדויות לועדה המקומית. בניהדיוןאוטובוסועדה מקומית לתכנון ובניה