תוספת אחוזי בנייה לשטחי שרות לתוכניות קיימות תקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתוכניות ובהיתרים) תשנ"ב- 1992 (להלן: "התקנות") קבעו אבחנה בין שטחי בנייה "עיקריים" לבין "שטחי שרות". התקנות נכנסו לתוקף ביום 23.2.92. תקנה 13(ב) לתקנות קובעת כי: "לגבי תוכניות שהופקדו או אושרו לפני תחילתן של התקנות המתקנות יחולו ההוראות כדלקמן: (1) נקבעו שטחים המותרים לבנייה או אחוזי הבנייה ללא פירוט אופן חישובם, יראו את השטחים כשטחים למטרות עיקריות, וניתן יהיה להוסיף עליהם שטחי שירות; והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בתוכנית; (2) נקבעו שטחים המותרים לבנייה או אחוזי בנייה, בפירוט חלקי של אופן חישובם, ינהגו בנושאים אשר פורטו בתוכנית לפי הוראות התוכנית, ובכל יתר נושאים שתקנות אלה דנות בהם ינהגו לפי התקנות, וניתן יהיה להוסיף עליהם את שטחי השירות שלא פורטו בתוכנית, לרבות קומה מפולשת; (3) הוספת שטחי שירות כאמור בפסקאות (1) ו- (2) תיקבע בידי הועדה המקומית במליאתה לגבי כל תוכנית בנפרד, וההודעה על כך תיכלל במידע שיימסר לפי סעיף 119 א, 145(א1) ו- 158 טז לחוק." במהלך הדיון בפנינו התברר כי החלטה כזו לא התקבלה מעולם, למרות שחלפו כ- 16 שנה ממועד כניסת התקנות לתוקף. לשאלתנו, כיצד אם כך קובעים בועדה המקומית את אחוזי הבנייה המותרים בשטחי שרות לבניינים הנבנים על פי התוכניות האמורות (וכאמור, מרבית הבנייה ברמת גן מבוצעת לפי תוכניות אלה), השיב לנו מהנדס העיר, אד' חיים כהן כי: "שטחי השרות נקבעים על ידי הועדה המקומית בכל בקשה להיתר לפי הצורך. כשהגעתי לפני שמונה שנים ראיתי את הנוהג המקובל, והוא המשיך כך כל הזמן ולא ראיתי טעם לשנותו כי זה עבד. למתכננים יש שיקולי תכנון. לשאלת יו"ר הועדה, כיצד קובעים ברמת גן כמות שטחי השרות שמוסיפים בכל היתר, אני עונה כי ברמת גן נהוג מאז ומתמיד כי הדבר נקבע ביחס לכל היתר והיתר על פי שיקול דעת הועדה, ובהתחשב בבנייה המבוקשת". התנהלות זו של הועדה המקומית אינה חוקית והיא נוגדת באופן מפורש את הוראת התקנות. לנוכח חשיבות הענין, והשלכות מרחיקות הלכת למתן היתרי בנייה במרחב התכנון של רמת גן להחלטתנו בענין, ומאחר ונושא חוקיות תוספת אחוזי הבנייה לא נטען על ידי מי מהצדדים במהלך הדיון, פנינו לצדדים על מנת שיתיחסו לנושא בטרם נאמר בו את דברינו. הועדה המקומית , יאמר לזכותה, התעשתה (אף שבאיחור מה ... ) וקיבלה בישיבת ועדת המשנה לתכנון ובנייה מיום 25.5.08 (לאחר שמיעת הערר) החלטה המוסיפה שטחי שרות לתוכניות שהופקדו או אושרו לפני שנת 1992, ובעיקר לתוכניות רג/340 ו רג/340/ג'. עותק ההחלטה הועבר לעיוננו. מקבלים אנו את טענת הועדה המקומית כי לאור הוראות סעיף 18(ו) לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה - 1965, הסמכות להוספת שטחי שרות נתונה בידי ועדת המשנה לתכנון ובנייה. אנו מתנחמים בכך כי התערבותנו הביאה על תיקונה פגם משמעותי בהליכי התכנון בועדה המקומית בבחינת מוטב מאוחר ... מבדיקה שערכנו, היתר הבנייה המבוקש עומד בהחלטת הועדה המקומית דלעיל ולפיכך אין מניעה מלאשרו. בשולי הדברים נצין כי הסיפה להחלטת הועדה המקומית להוספת אחוזי בנייה לשטחי שרות הקובעת כי " במקים חריגים , בעלי אופי תכנוני ייחודי, יהיה בסמכות הועדה המקומית, לאשר תוספת שטחי שרות למגרש" אינה עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 13(ב) דלעיל המחייבת תוספת חד פעמית של שטחי שרות לתוכניות מלפני 1992, ללא הותרת שיקול דעת לועדה המקומית להוסיף שטחי שרות מפעם לפעם, לפי ראות עיניה ב"מקרים חריגים" . בניהאחוזי בניה