שינוי פריסת שטח מגורים ביחס לשטח החקלאי המצוי בחלקה

שינוי פריסת שטח המגורים ביחס לשטח החקלאי המצוי בחלקה, כך שעיקר שטח המגורים, המשתרע היום מצידה הצפוני לצידה הדרומי של החלקה, בחלק המזרחי, ינוע מערבה במרחק של כ - 28 מ' מגבולה המערבי של החלקה. תמצית טענות העורר עיקר טענות העורר הינן בהתקרבות החלק המיועד למגורים אל חלקתו מערבה, לדבריו למרחק של כ - 27 מ' מבית המגורים שלו. העורר טוען לאיכות החיים ופגיעה קשה בפרטיות, במהלך הבניה ולאחריה. עוד טוען העורר להגבלה בעיבוד הגידולים החקלאיים כתוצאה מהתקרבות המגורים, ירידת ערך, והגבלה בתכנון ובניה בעתיד בחלקתו שהינה חלקה צרה וארוכה. כן טוען העורר כי הואיל והבניה המתוכננת מצויה בחלק הגבוה של החלקה היא תצל על ביתו ממזרח. בדיון שנערך לפנינו הופיע העורר שהוא מיוצג על ידי עו"ד, או אז מצא לנכון לטעון טענות נוספות אשר עניינן בעובדה לכאורית (שלא הוכחה כי המקרקעין עברו בעבר איחוד וחלוקה והליכים תכנוניים ספציפיים אחרים), וכן טענות במישור דיני האגודות השיתופיות. תמצית תשובת המשיב המשיב טען כי משקו של העורר מוקף ב - 4 צדדיו בבניה, כי כנגד אותה בניה הממוקמת בגבולו המזרחי של העורר תלוי ועומד צו הריסה, כי מרחקי הבניה ביישוב בין מבנים מגיעים כדי כ - 10 מ'. בן נטען כי הרציונאל התכנוני בתכנית הינו האפשרות לנצל את זכויות הבניה המוקנות הכוללות 2 יחידות דיור ומבנה פל"ח הטעון הרחקה של 25 מ' ממבנה המגורים. עוד טען המשיב כי לעורר חלקה קטנה אשר אינה מאפשרת עיבוד חקלאי, וכי המבנים המצויים בחלקתו ואינם חוקיים משמשים להשכרה. כן ציין המשיב כי העורר הקים בריכת שחייה בין המבנים הקיימים בחלקתו כך שלא ברור היכן נותר שטח לעיבוד. לסיום טען המשיב כי, המיקום של המשבצת "הצהובה" שאושרה מצוי כ - 3 מ' מתחת לפני המפגש בין המגרשים, כך שמדובר לכל היותר בתוספת קומה אחת ביחס לקרקע העורר, במרחק רב מאוד. עמדת הועדה המקומית הועדה המקומית טוענת כי קיים רציונאל תכנוני בתכנית המוצעת; המרחק בין אזור המגורים בתכנית המוצעת לבין גבול חלקת העוררים הינו של כ - 27 מ', ומרחק זה עומד במגבלות הבניה הקבועות על פי התכניות החלות בישוב, לרבות התכנית לפל"ח; יתר הטענות נטענו בעלמא ללא כל ביסוס עובדתי. חלק מהמבנים הבנויים בחלקת העוררים הצמודים לחלקתו של המשיב הינם ללא היתר והשימוש בהם הינו שימוש חורג ללא היתר במבנים שלא כדין. בשעתו, טרחו העוררים והכינו את תכנית שד / מק / 91 / 9 אשר תכליתה, כנראה להכשיר חלק מאותם מבנים. באותה מסגרת נקבע כי מבנים ללא היתר יהיו מיועדים להריסה תוך 18 חודש מיום מתן תוקף לתכנית אלא אם יוצא היתר בניה עד תום תקופה זו. על פי האינפורמציה שנמסרה לנו על ידי הועדה המקומית לא התבקש ולא הוצא כל היתר על פי תכנית זו. כך או אחרת, איננו רואים במגבלות עליהן הצביעו העוררים סיבה תכנונית לגיטימית שלא לאפשר השינוי המבוקש במקרקעין נשוא הערר. המשיבים הבהירו הצורך בשינוי זה על מנת לאפשר בנייתם של שני בתים בעורף החלקה (ויהא זה עורפה המוגבה של החלקה), ומבנה פל"ח במרחק הנדרש בקדמת החלקה סמוך לכביש הגובל בהוד השרון. מנגד, ביתם של העוררים בו הם מתגוררים בנוי בחלקה הצפוני של חלקתם, בקו מקביל (ובמרחק של כ - 27 מ' לפחות), מהבית המתוכנן של המשיב. מערך הבתים והמבנים בחלקו של העורר (ואפילו ניתן להכשרה) אינו מאפשר לטעמנו הקמתו של מבנה לגידול בעלי חיים, שכן כל אורכה של החלקה מגיע כדי 100 מ', ועל כן המרחק הנדרש ממבנה המגורים למבנה לגידול בעלי חיים מחייב מיצובם, אם בכלל בחלקה הדרומי של החלקה, כך שריכוז הזכויות במקרקעין נשוא הערר בחלק הצפוני אינו מעלה ואינו מוריד לעניין זה כלל וכלל. לעניין הטענה לפיה החלקה עברה בשעתו איחוד וחלוקה, הרי שראשית הדברים לא הוכחו בפנינו, ושנית אין בכך כדי להעלות או להוריד מהיתכנותו וטיבו של התכנון המוצע, כידוע תכנון אינו תחום סטאטי בלשון המעטה, וכל עוד מוכחת תכלית ראויה וננקטים השיקולים התכנוניים הרלבנטיים ובסופו של תהליך נקבע כי תכנון פלוני עדיף על תכנון אלמוני הרי שאין מניעה לאשר תכנון חדש, גם אם ננקטו בעבר הליכים תכנוניים קודמים בחלקה, מה עוד שלא מדובר במהלכים תכנוניים רצופים בזמן קצר. אשר על כן ולאור כל האמור אנו רואים לדחות הערר. יחד עם זאת, יש להבהיר כי התכנית נקבעה כטעונה אישור השר על פי סעיף 109 לחוק התו"ב, התשכ"ה - 1965, ולאור האמור ניתן יהא לפרסמה למתן תוקף רק לאחר סיום ההליך מילוי ההערות ובכפוף לכל דין. חקלאות