לטענת המבקשת, הערר הוגש במועד אלא שהוא נשלח בטעות לכתובת לא נכונה. הערר נשלח ביום 7.2.10 בדואר רשום לכתובת שלהלן: "ועדת ערר לפיצויים ולהיטלי השבחה עיריית תל-אביב יפו דרך מנחם בגין 125 תל-אביב". במקביל נשלח הערר למשרדי הוועדה המקומית (המשיבה). לבקשה למתן ארכה להגשת ערר מיום 24.2.11 צורף נספח א', שהינו דף מידע ממודיעין דואר באינטרנט, לפיו דבר דואר רשום נמסר ליעדו ב-9.2.10. בדיון בפנינו נטען כי הערר נשלח בטעות בתום לב למשרד הפנים (אם כי בכתובת שנשלחה נכתב "עיריית תל-אביב") ולא למשרדי ועדת הערר. כן נטען כי רק כעבור זמן, כאשר לא התקבל דבר מוועדת הערר ולא נקבע מועד לדיון, הם פנו (ב"כ העוררת) לבירור בעניין (לא הובהר למי) ורק אז התברר להם כי הערר כלל לא הגיע למשרדי ועדת הערר. ב"כ המבקשת טוענים כי מבחינה מהותית המשיבה קיבלה העתק מהערר במועד וכי מדובר בערר בסוגיה משפטית אשר בחלוף הזמן אין כדי להשפיע על בירורה, לכן בנסיבות אלה גם לא תיפגע זכות מהותית של המשיבה עם קבלת הערר באיחור. המשיבה מתנגדת להגשת הערר באיחור בטענה, כי חלוף הזמן הינו בלתי סביר. מדובר בכשנה שחלפה מאז הגשת הערר עד עתה. על ב"כ העוררת היה לעמוד על הטעות, אם קרתה, זמן רב קודם לכן. ב"כ המשיבה טענו בדיון בפנינו כי גם לא הובאו הוכחות למסירת הערר במועד במשרדיה. נטען גם לחוסר תם לב וכי היה צורך בצירוף תצהיר לאימות העובדות הנטענות על ידי העוררת. לאחר שעיינו בבקשות, בתגובה ובנספחים הרלבנטיים, ושמענו את הצדדים, אנו מחליטים כלהלן: בנסיבות שבפנינו עולה כי ככל הנראה נעשתה טעות בתום לב בנוגע ליעד משלוח המסמך ובנוגע לכתובת המשלוח. המסמך גם נשלח ליעד בלתי נכון - עיריית תל-אביב כפי שנכתב על גביו, או למשרד הפנים, כפי שנטען בדיון, ולא למשרדי ועדת הערר. בנוסף - המסמך שהוגש כנספח ב' ל"בקשה הבהולה למתן ארכה להגשת ערר" ואשר נטען כי הינו כתב ערר, איננו למעשה כזה. המסמך נושא כותרת של: "1. בקשה לתיקון שומת היטל השבחה". 2. "השגה על חיוב בהיטל השבחה". המסמך נשלח בראש ובראשונה למשיבה, שמוענה בצד ימין של המסמך ואליה ככל הנראה מופנה סעיף 1 והחלק הראשון שבו, ואילו ועדת הערר ממוענת בצד שמאל של המסמך, ואליה ככל הנראה מופנה החלק השני של המסמך שכותרתו "השגה למסמך"(?). גם לא צורפו המסמכים הנדרשים על פי דין לכתב ערר, ובין היתר למשל לא צורפה אליו שומה מטעם העוררת או לחילופין בקשה לפטור מהגשת שומה, ועוד כיו"ב על פי סדרי הדין בהגשת ערר. לכן ספק לכאורה, אם מדובר בכתב ערר על פי הוראות תיקון 84 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. בדיון בפנינו ביקשו ב"כ המבקשת בקשה מיוחדת - להפריד בין עורכי הדין המייצגים את המבקשת לבין המבקשת, וביקשו כי בשל טעות עורכי הדין שלה, לא ייפגעו זכויות המבקשת. אכן, המקרה שלפנינו איננו נקי מספקות. הן בעניין המסמך עצמו, שספק אם ניתן לראות בו כתב ערר והן בעניין חלוף הזמן הרב, כשנה - מאז משלוחו, ועד ל"גילוי" הטעות. כך למשל, עובר למשלוחו, לא נעשה כל בירור מצד המבקשת במשרדי ועדת הערר לוודא שהתקבל הערר, לא נבדק על ידם למשל, מדוע לא קיבלו את ההודעה הנשלחת כבדרך שגרה בכל ערר עם קבלתו - בצירוף מספרו הסידורי של הערר ופרטי סדרי הדין והדיון לגביו, או למיצער, הודעה כלשהי מוועדת הערר על קבלתו. כך למשל, באותה הודעה הנשלחת בכל ערר שהתקבל מתבקש עורר בין היתר להודיע האם ישנה הסכמה מצידו למינוי שמאי מייעץ ועוד כיו"ב עניינים שבסדרי הדין בוועדת הערר. בנוסף, בעניין הטענה בדבר משלוח הדואר הרשום (נספח ב') - המקור הוצג בדיון בפנינו ועליו יש שתי מדבקות של דואר רשום. האחת לגבי הדואר שנשלח ככל הנראה, לכתובת המשיבה והשניה ככל הנראה, לגבי הדואר שנשלח לכתובת השגויה. אישור מסירת הדואר הרשום שצורף כנספח א' לבקשה למתן אורכה מיום 24.2.11, מתייחס אך ורק למספר הסידורי של מדבקה אחת מבין שתי המדבקות, כך שגם לא ניתן לדעת מנספח זה האם מדובר באישור מסירה של דבר הדואר הרשום לכתובת הלא נכונה של ועדת הערר. יוער גם, כי מעיון במסמך, שנטען כי הוא "כתב ערר" (נספח ב') - נראה לכאורה, כי לאור הוראות תיקון 84 לחוק כי בכל מקרה, נוכח הטענות המפורטות בו, היה מקום לשקול לפנות מלכתחילה, למסלול של שמאי מכריע. יחד עם זאת, נוכח הבקשה המיוחדת של ב"כ המבקשת שהועלתה בדיון כפי שפורט לעיל, אנו מחליטים, ולו לפנים משורת הדין, לראות במשלוח נספח ב' לכתובת לא נכונה וליעד בלתי נכון כטעות בתום לב בסופו של דבר, ואשר בנסיבות העניין ראוי לשקול הארכת מועד בשל כך. יחד עם זאת, מאחר ונפלו פגמים במסמך - נספח ב' - כמפורט לעיל, החלטנו גם ליתן הזדמנות, גם היא לפנים משורת הדין, להגיש מסמך מתוקן, ע"פ הוראות הדין בעניין הגשת עררים, תוך 10 ימים מיום מתן החלטה זו. כמו כן תפרט המבקשת האם היא מסכימה למינוי שמאי מייעץ. המשיבה תוכל להגיש כתב תשובה תוך 45 יום נוספים. בנסיבות העניין המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. ההוצאות ישולמו תוך 60 יום מהיום, לאחר מכן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. הארכת מועדערר