תוספת קומה חלקית במפלס חדרים על הגג + פרגולה בגג בבית מגורים משותף קיים בן 4 קומות על עמוסים, חלקה 28 בגוש 6389, ברחוב נחמן מברסלב 9 בפ"ת (להלן: "המקרקעין"). החלטתה המקורית של הועדה המקומית, אותה התבקשה והחליטה לחדש, נדונה לפני ועדת הערר במסגרת ערר 366/09, ובמסגרת זו נקבע כי "ההיתר יושהה 30 יום מיום מסירת החלטה זו לעורר, אשר יוכל לפנות לכל ערכאה שימצא לנכון לדיון במישור הקנייני. בכפוף לאמור הערר נדחה". לא נטען בפנינו וממילא גם לא הוכח כי העורר פנה לגורם כלשהו במישור הקנייני. בין לבין פקעה תוקפה של החלטת הועדה המקומית (מחמת חלוף שנה מעת הוצאתה) ולפיכך התבקשה הארכתה. ואמנם הועדה המקומית החליטה להאריך החלטה זו, כאשר בבסיסה ההחלטה הקודמת אשר עמדה כאמור במבחן ועדת הערר. העורר, שב חוזר וטוען במפגיע טענות משתלחות, אשר רובן ככולן במישור הקנייני, בתוספת טענות במישור הפלילי, בנוגע לזיופים כאלה ואחרים ועוד כהנה וכהנה טענות לבר תכנוניות. המשיב מאידך גיסא, מלין על העיכובים החוזרים ונגרמים לו על ידי העורר, אשר עושה כל אשר לאל ידו על מנת לעכב ולהשהות את הוצאת ההיתר. הועדה המקומית מבהירה כי לאחר הכרעת ועדת הערר הרי שבקשת החידוש העומד בבסיס הערר הנוכחי אינה מעלה כל זכות ערר. זאת ועוד, גם הערר הזה אינו מנומק מבחינה תכנונית אלא מבחינה קניינית בלבד. דיון והכרעה לדיון בפנינו לא התייצב העורר, תחת זו שלח מכתב הנושא כותרת "התייחסות בית הועד לתגובות בכתב של מבקש ההיתר והועדה המקומית לערר 106/11", במסגרת זו תשובותיו לעניין התשתית הרעועה הנטענת על ידו לרבות חשש לזיופי חתימות ועוד כהנה וכהנה, בסופו של מסמך זה כתב העורר כי מסמך זה מהווה את תגובתו ומהווה תחליף לנוכחותו בדיון. יש לציין כי בערר שהגיש העורר מצוינים מתנגדים נוספים וצורף דף ובו חתימותיהם הלכאוריות של אותם מתנגדים. יחד עם זאת אף אחד מאותם מתנגדים לא טרח להתייצב בפנינו בדיון היום. עוד יוזכר כי לעורר/ים, ככל שקיימים היתה אפשרות של למעלה משנה וארבעה חודשים לפנות לערכאה המוסמכת על מנת לברר הטענות במישור הקנייני, וככל הנדרש לעצור הליכי הבניה במישור זה, אולם בחרו שלא לעשות זאת, וטעמם ונימוקם עימם. במצב דברים זה בו עסקינן כאמור בבקשה לחידוש החלטה, לא כל שכן החלטה שכבר טופלה בשעתו על ידי ועדת הערר, הרי שאיננו רואים כל יסוד לזכות הערר בפנינו בפעם השניה. על כגון דא כבר נקבע כדלקמן: "מלשון סעיף 20 א (א) ("מוסד התכנון יחדש"....) עולה כי הארכת התוקף של היתר בנייה הינה פעולה טכנית, אשר כמעט ואינה כרוכה בהפעלת שיקול דעת מצד הועדה המקומית, וההיתר יחודש באופן אוטומטי אלא אם כן קיימת מניעה בדין להאריכו. לפיכך אין לצד שלישי זכות להתנגד לבקשה להארכת תוקף ההיתר, שכן הליך זה אינו כרוך בדיון לגוף ההיתר, דיון שהתקיים והוכרע בהוצאת ההיתר המקורי. כפועל יוצא גם אין לצד שלישי זכות לערור לועדת הערר המחוזית על החלטת הועדה המקומית להאריך את תוקפו של היתר בנייה. לאור האמור, אנו קובעים כי צודקות המשיבות כי לעוררים כלל אין זכות ערר על ההחלטה של הועדה המקומית להאריך את תוקף היתר הבנייה שהוצא למשיבה ולפיכך דין הערר להידחות." (ערר (ת"א) 5100/10 משה דבוש ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א) לפיכך אנו דוחים הערר הן על הסף, והן לגופו של עניין. הוספת קומותבניהבתים משותפיםפרגולהתוספת קומהגג