הערר לבטל שני מקומות חניה המסומנים בהיתר הבנייה של הבניין והפיכתם לגינה פרטית, והקמת גדר הפרדה בין השטח המשותף לשטח הפרטי, ביחס לדירת העוררים המצויה ברחוב עדס 4, הרצליה, גוש 6529, חלקה 68. המדובר בבית משותף שיש בו 7 דירות צמודות קרקע. בהיתר הבנייה המקורי סומנו שני מקומות חניה עבור כל דירה, האף ששטח מרבית הדירות במגרש קטן מ-120 מ"ר. כפי שטענה הועדה המקומית בפנינו במהלך הדיון, בעבר חייבה הועדה המקומית להתקין לכל דירה במרכז העיר שני מקומות חניה, מעבר לתקן החניה הקבוע בתקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה) התשמ"ג - 1983, זאת על פי מדיניות שהייתה נהוגה באותה תקופה. מדיניות זו הופסקה, והיום מחייבת הועדה המקומית התקנת מקומות חניה לפי תקן החניה המחייב. במקרה הנדון, גם אם תבוטלנה שתי החניות המסומנות היום בהיתר הבנייה, כמבוקש על ידי העוררים, מספר מקומות החניה בבניין יעלה על התקן הנדרש במגרש. אנו איפשרנו לועדה המקומית להגיש השלמת טיעון ביחס לשאלה, מדוע לא ניתן להיענות לבקשה לביטול שתי חניות, שהרי כאמור, גם לאחר ביטול אותן חניות, מספר החניות במגרש עונה על התקן החניה הנדרש על פי התקנות. הועדה המקומית השיבה בהשלמת הטיעון, כי אם כך ייעשה, תיווצר מציאות שלארבע דירות אשר שטחן נופל מ-120 מ"ר תהיינה צמודות שתי חניות, דבר שלדעת הועדה המקומית נוגד את הוראות סעיף 158א'1(ב) לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965. סעיף זה קובע כי "לא יוצמדו לדירה אחת יותר משני מקומות חניה אלא בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות או באישור רשות הרישוי המקומית, ולא תאשר רשות הרישוי המקומית הצמדה כאמור אלא אם כן שוכנעה שהשימוש המיועד לדירה מחייב שיוצמדו לה יותר משני מקומות חניה". לפיכך לטענת הועדה המקומית, יהיה צורך בתיקון צו הבתים המשותפים על מנת שלאותן דירות לא תהיינה צמודות יותר מחניה אחת. לדעתנו, הועדה שוגה בעמדתה זו. הסעיף קובע איסור הצמדת יותר משני מקומות חניה לכל דירה ללא קשר לתקן החניה המחייב ביחס לאותה דירה. במקרה הנדון הכלל הקבוע בסעיף 158א'1(ב) אינו מופר, שכן לא תהיה קיימת במגרש דירה אשר צמודות לה יותר משתי חניות. לאור כל האמור לעיל לא מצאנו כל נימוק תכנוני למנוע את אישור הבקשה להיתר כמבוקש על ידי העוררים בעניין ביטול החניות. גם לא מצאנו נימוק למנוע את הקמת גדר הפרדה בין שטח גינת העוררת לשטח המשותף. לפיכך אנו מקבלים את הערר. בניהמקום חניההיתר בניהעררחניה