טוענים מכי קיבלו את שומת המשיבה לאחר מועד תחולתו של תיקון 84 לחוק לטענתם, שמאי המשיבה שלח את השומה למשיבה ביום 30.4.09. אי לכך, יש להניח כי הגיעה לידי העוררים במועד מאוחר מכך. מאחר ותיקון 84 לחוק נכנס לתוקף ביום 1.5.09, ומאחר ויש להניח כי העוררים קיבלו לידיהם את שומת המשיבה במועד זה או לאחריו, הרי שלוועדת הערר קמה סמכות לדון בערר. אשר לטענת המשיבה כי נציג מטעמם קיבל את השומה ביום 30.4.10, נטען כי שם הנציג איננו תואם את מי מהעוררים. המשיבה טוענת מנגד, כי שומתה הוצאה ביום 28.4.09, וכי נציג מטעם העוררים (קרוב משפחה בשם רון דיק) קיבל אותה לידיו ביום 30.4.09 וחתם על אישור קבלה כמופיע במסמך. אי לכך סיכמו הצדדים על מינוי שמאי מכריע וכל ההליכים התנהלו על פי המצב החוקי טרם תיקון 84 לחוק, ולפיכך אין סמכות לוועדת הערר לדון בערר. לטענתה, לו אכן השומה הגיעה לידי העוררים לאחר 1.5.09, הרי שהצדדים כלל לא היו יכולים למנות שמאי מכריע כפי שעשו, ולפיכך גם התנהלות זו של העוררים יש בה משום ראיה כי השומה הגיעה לידיהם לפני תחילת תוקפו של תיקון 84 לחוק. המשיבה גם טוענת, כי בכל מקרה ישנו איחור בהגשת הערר. את המועד להגשת הערר יש למנות ממועד מתן השומה המכרעת ולא ממועד מתן החלטת המשיבה על דחיית הבקשה בענין הפטור. לאחר שבחנו את נסיבות הענין שבפנינו ואת טענות הצדדים אנו מחליטים כלהלן: במקרה שלפנינו, טענות העוררים בדבר המצאת שומת המשיבה לידיהם לאחר ה- 1.5.09, לא נתמכה בראיות כלשהן. אף לא הוגש תצהיר מטעם מי מבין העוררים בענין המועד בו הומצאה לידיהם שומת הוועדה ולא נסתרה טענת המשיבה כי קרוב משפחה מטעמם קיבל את השומה ביום 30.4.09. יתירה מכך, שני הצדדים, פעלו על פי המצב החוקי טרם תיקון 84 לחוק. העוררים והמשיבה הגיעו להסכמה על מינוי שמאי מכריע, התדיינו בפניו, וקיימו הליכים על פי המצב החוקי ששרר טרם תיקון 84 לחוק, שילמו את שכר טרחתו וקיבלו שומה מכרעת לידיהם ביום 12.5.10. משכך, גילו העוררים את דעתם גם במעשה, כי על שומת המשיבה חל המשטר החוקי טרם תיקון 84 לחוק. גם במעשיהם הם יש כדי להוות ראיה על קבלת שומת המשיבה טרם תחילת תוקפו של תיקון 84 לחוק. בנסיבות אלה, אין סמכות לוועדת הערר לדון בערר. נעיר גם כי סוגיית תחולת פטור כזה או אחר איננה מנותקת משומת היטל השבחה נשוא הפטור המבוקש. אין פטור מהיטל השבחה ללא שומת היטל השבחה. במקרה בו אין סמכות לוועדת הערר לדון בערר היטל השבחה, הרי שאין לה גם סמכות לדון בתחולת פטור כזה או אחר מהיטל ההשבחה. נוכח זאת, מתייתר גם הצורך לדון בטענת האיחור בהגשת הערר. מאחר והערר נשמע בפנינו זמן רב לאחר הגשתו, נוכח העומס הרב של מאות תיקים בוועדת הערר בשל היעדר הרכב קבוע לוועדת הערר מזה שנים, החלטנו בנסיבות הענין לפנים משורת הדין, לאפשר לעוררים, אם ירצו בכך, הזדמנות להשלמת ראיות והגשת תצהירים בתמיכה לטענתם כי קיבלו את שומת המשיבה לאחר יום ה-1.5.09, וזאת תוך 14 יום מיום מתן החלטה זו. ככל שיוצגו ראיות להנחת דעתה של ועדת הערר בנוגע למועד המצאת שומת המשיבה לעוררים לאחר ה-1.5.09, משמעות הדבר היא כי ועדת הערר תמנה שמאי מייעץ בהתאם לסמכותה על פי תיקון 84, וכי השומה המכרעת שניתנה על פי הסכמת הצדדים למעשה מתבטלת. ככל שימונה שמאי מייעץ על ידנו, ידון השמאי המייעץ גם בסוגיית תחולת הפטור הנטען, בהתאם להחלטותינו בעניין סמכותו של שמאי מכריע לדון אגב אורחא גם בסוגיות של תחולת פטור כזה או אחר. אי הגשת תצהיר וראיות במועד זה, משמעותם ויתור של העוררים על האפשרות שניתנה להם להשלמות לפנים משורת הדין, להשלמת ראיות, והערר יימחק. בנסיבות העניין, עקב הזמן הרב שחלף כאמור מאז הגשת הערר ועד למועד הדיון בפנינו, החלטנו גם, ולו לפנים משורת הדין, שלא ליתן צו להוצאות. מיסיםשומה