המשיבה טוענת כי העוררים רשומים כבעלי הערת אזהרה בלבד ברשם המקרקעין ואינם זכאים לפטור. מי שחייב בהיטל השבחה ויכול לטעון לזכאות לפטור הינו הבעלים הרשום בלבד של המקרקעין במועד הקובע. בערר זה קיימנו מספר דיונים, הרבה מעבר לצורך, על מנת לנסות ולקבל תמונה ברורה בנוגע לעובדות הרלבנטיות הן לגבי זהות העורר או זהות ה-"ואח'", הן לגבי זהות החייבים בהיטל השבחה והן לגבי הדירות לגביהן מבוקש הפטור. גם בתום כמה דיונים בערר לא עלה בידינו לקבל תמונה ברורה בנוגע לעובדות. נעיר גם כי אין זה מתפקידה של ועדת הערר למצוא, לאתר או לדלות את חלקי הפאזל וגם לא לנסות ולהרכיבו. הנטל להביא את מלוא העובדות הנדרשות מוטל על העורר או העוררים לפי הענין. למרות זאת ועדת הערר הלכה כברת דרך ארוכה לקראת העוררים, הרבה לפנים משורת הדין, בניסיון לברר מי הם העוררים בין אם לפי שמם, בין אם לפי מספרי תעודת זהות, ולברר על איזה דירות מדובר ומהם פרטי זיהוין. גם מאמצים אלו לא נשאו פרי ולא התבררה לנו כלל התמונה לאשורה. במה דברים אמורים? בדיון הראשון התברר כי למרות שנטען לחלותו של הפטור לא הוגש תצהיר כלשהו בענין למשיבה. איפשרנו השלמת מסמכים בענין זה ולו לפנים משורת הדין . לאחר מכן, בדיון הנוסף שהתקיים בפנינו התברר כי כלל לא ידוע ולא ברור מיהו העורר ומי הם ה"אחרים". כמו כן הועלה כי יש לערוך בירור גם בנוגע לזהות החייב בהיטל השבחה. בחלקות השונות ישנם מוטבים שונים הרשומים כבעלי הערות אזהרה ומתאריכים שונים, המאוחרים למועד הקובע. יחד עם זאת צורף לערר הסכם מכר מיום 28.6.09 עם 24 קונים אשר טרם נרשם במועד הקובע. גם המשיבה לא ידעה לשפוך אור כיצד ואל מי נשלחה על ידה דרישת היטל ההשבחה. כל שידעה לומר כי היא נשלחה על ידה לפלוני בשם "כהן מרדכי אליעזר" אשר רשום כמבקש ההיתר. השמאי מטעם העורר טען כי ברושמו "ואחרים" התכוון לכל מוטבי הערת האזהרה בנסח שצורף לערר. אולם לכל אלו לא נשלחה כלל דרישת היטל השבחה מה גם שלא הוברר כלל מי הם כל אותם אנשים הרשומים כמוטבי הערת אזהרה, האם ניתן על ידם ייפוי כוח להגיש ערר בשמם, האם מדובר ביחידים או בבני משפחה אחת (בעל ואישה וכדומה). באותה מידה ניתן היה לטעון לכל מאן דהוא כעורר בערר תחת מילת הקסם "ואחרים". במהלך הדיון בפנינו ביקש שמאי העורר כי יקבע שהעורר הינו "כהן מרדכי". אולם בדיקה בנסח הרישום אליו הפנה בתחילה שמאי העורר העלתה כי יש שם גם אדם בשם "כהן אליעזר" וגם אדם בשם "כהן מרדכי", בעלי תעודות זהות שונות. כמו כן, מאוחר יותר בדיון התברר מנספח שהמציאה המשיבה (נספח ג' לכתב התשובה, הצהרת מבקש ההיתר), כי ישנו אדם בשם "כהן מרדכי אליעזר" אשר לפי תעודת הזהות שלו הינו רשום כ"כהן אליעזר" בנסח הרישום. עד כה אם כן, לא הצלחנו להבין מיהו העורר ואת זהותו וגם לא התבררה זהותו של אותו פלוני בשם "כהן מרדכי אליעזר", אשר בתחילת הדיון התבקשנו לראות בו כפלוני "כהן מרדכי" ובהמשכו לראות כעורר פלוני אחר בשם "כהן אליעזר". למותר לציין כי לא ניתן לקבוע זהות עורר לחלופין, ולו מטעם זה היה מקום לדחות את הערר. אלא שבמקרה שלפנינו גם לגופו של הערר יש לדחותו. נטען לחלותו של פטור לפי סעיף 19(ג)(1). דא עקא שגם לפי הסכם המכר שרק חלקו הוגש, וגם לפי רישום הערת האזהרה בנסח הרישום בלשכת רישום מקרקעין שצורף, לא ניתן לדלות את פרטי הדירות ואת שטחן. כל שעולה מהחומר שכן הונח בפנינו הוא כי ככל הנראה לעורר, תהיה זהותו מרדכי או אליעזר לפי הענין, הוקנו לכל היותר זכויות במושע במקרקעין. בדיון הוגש העתק תצהיר של פלוני בשם "מרדכי כהן" שם רשום כי הוא בעלים רשום של דירה מס' 18 ששטחה 95 מ"ר. לא הוצג בפנינו נסח רישום שיש בו כדי להוכיח ולאמת את האמור בתצהיר. הנסח שכן הוצג לנו איננו מפרט לא מספר דירה ולא שטח. כך למשל ליד אותו פלוני בשם "כהן מרדכי" מופיעה הערת אזהרה על כל החלקות 24, 25 וכך גם לגבי פלוני אחר בשם "כהן אליעזר" וכך לגבי כל אחד ואחד ממוטבי הערת אזהרה (אשר אינם עוררים למעשה). ככל שהכוונה היתה להגיש ערר בשם מי שאליו הופנתה דרישת תשלום היטל ההשבחה ומי שחתום על הצהרת מבקש היתר הבניה במקרקעין - כהן מרדכי אליעזר ומספר תעודת הזהות המופיע שם, הרי שמהצהרתו (נספח ג' לכתב התשובה) עולה, כי הוא הגיש בקשה לגבי כל הבנין והמשיבה אף טענה בפנינו כי עולה מהמסמכים שבפניה כי הינו לכאורה בעל יותר מדירה אחת. כך או כך גם את אותו אדם, כהן אליעזר מרדכי אתרנו לפי תעודת הזהות בנסח הרישום שהוגש ובהסכם המכר והעובדות לגביו זהות, כל האחרים - הסכם המכר הינו הסכם מכר במושע ולא יוחדו בו דירות לא לכהן אליעזר ולא לכהן מרדכי ולא ליתר הקונים, ועל פי זה גם נעשה רישום הערת האזהרה לגבי כל אחד מהמוטבים - לא צוין החלק בחלקה אלא הרישום נעשה על שלוש החלקות במלואן. בנסיבות אלו לא הוכחה גם הזכאות לפטור לא של כהן מרדכי ולא של כהן אליעזר, גם אם נלך לקולא ונראה במי מהם את העורר. בנסיבות הענין החלטנו ולו לפנים משורת הדין, למחוק את הערר ללא צו להוצאות. מקרקעיןהערת אזהרה