עסקת מכר זכויות שהוקנו בירושה בין אחים כאשר אח אחד, מכר את חלקו (1/4) לשניים מאחיו בחלקים שווים (1/8 לכל אחד) הטעות נבעה מציון מוטעה של החלקה בחוזה המכר, אולם בשטר המכר ובנסח הרישום מופיעה החלקה הנכונה - חלקה 158. בחלקה 137 לא היו למוכר זכויות כלל וממילא לא יכול להעבירן. גם לא בוצע בה כל מכר בשנים הרלבנטיות (מדובר בחלקה שבה לדוד ואסתר קצור הוקנו מחצית מהזכויות במתנה מהוריה של אסתר והמחצית השניה הועברה בשנת 1991, מכח צוואת הורי אסתר, לשלושת נכדיהם - בועז, דניאל ודפנה קצור). העוררים צירפו את כל המסמכים הרלוונטיים - חוזה המכירה, נסחי הרישום הרלבנטיים ושטרי המכר. העוררים טוענים כי רק בשומה המכרעת למדו על טעות זו, נוכח קביעת השמאי המכריע שהסתמך על נסחי הרישום ועל חוזה המכר וקבע כי העיסקה לא נעשתה בחלקה 158. העוררים טוענים כי השמאי המכריע לא הסב את תשומת ליבם לטעות שמצא ולא פנה אליהם לקבל הסברים ובכך נפגעה זכות הטיעון שלהם. בעניין זה מסתמכים העוררים בין היתר על תקנה 17 (ג) לתקנות סדרי הדין בפני שמאי מכריע: "גילה שמאי מכריע עובדה או מסמך שלא היו ידועים לצדדים, ויש לעובדה או למסמך השפעה של ממש על ההכרעה במחלוקת, יעביר השמאי המכריע את העובדה או המסמך לידיעת הצדדים ויאפשר להם לטעון בעניין." העוררים פנו לשמאי המכריע בבקשה לתיקון הטעות וצירפו את כל המסמכים הרלוונטיים השמאי המכריע סירב לכך במכתבו מיום 5.7.10 בטענה כי המסמכים וההסברים "היו צריכים להימסר בעת ניהול ההליך ולא לאחריו, מה עוד שמתבקשת עמדת המשיבה לדברים". המשיבה בתשובתה לערר הותירה למעשה את העניין לשיקול דעת וועדת הערר. אכן, כפי שעולה מהמסמכים שהוצגו בפנינו נעשתה עיסקת מכר בחלקת 158 ולא בחלקה 137. אכן נראה כי בטעות בחוזה המכר נרשמה חלקה 137 במקום חלקה 158. בנוסף, כל הפעולות המשפטיות שנעשו לגבי חלקה 158 מורות כי אכן חוזה המכר עניינו בה ולא בחלקה 137 בה למוכר לא היה כלל זכויות. כן עולה כי במקרה שלפנינו ניתן היה בכל מקרה להוכחת הזכויות להסתפק בנסחי הרישום, מהם עולה במפורש השתלשלות העניינים וחלקו של כל אחד מהעוררים במקרקעין. נעיר גם כי אין מדובר "בטעות" של השמאי המכריע שכן קביעתו הסתמכה על המסמכים שהוצגו בפניו. יחד עם זאת, נוכח הסתירה שהתגלתה מהמסמכים נראה כי כדאי היה לפנות לצדדים ולקבל הסברים ותגובות לכך. אנו סבורים גם כי בסמכות שמאי מכריע לבחון אגב אורחא גם שאלות משפטיות שעולות בפניו - כגון זו. משלא נעשה כך עובר לעריכת השומה המכרעת, הרי שוודאי היה מקום לבחון זאת לאחר פניית העוררים, אשר ממנה עולה ההסבר לטעות שבחוזה המכר. בנסיבות אלו גם אין מדובר בעניין חדש וכדומה אשר משלא הובהר עניין זה בעת ניהול ההליך לא ניתן יותר לבררו. לא זה המקרה. מדובר בטעות אשר ניתנת היא לתיקון. משקרתה טעות כגון זו, יש מקום לשמאי מכריע להידרש לעניין, גם אם נדרשת קבלת תגובת הצד שכנגד. אשר על כן אנו מקבלים את הערר וקובעים כי עיסקת המכר נעשתה בחלקה 158. לפיכך מוחזר העניין לשמאי המכריע על מנת שיתקן את השומה המכרעת בהתאם. מאחר והוגש ערר נוסף, שטרם נדון, של המשיבה על השומה המכרעת, יודגש, כי החלטה זו עוסקת אך ורק בהיבט המשפטי של זכויות העוררים במקרקעין ואין לראות בה קביעה כלשהי לעניין השומה המכרעת בהיבטים אחרים, ככל שנטענו לגביה בערר הנוסף. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. למען הסר ספק יוער כי בנסיבות העניין הצדדים לא יחוייבו בשכ"ט נוסף של השמאי המכריע בעקבות תיקון השומה המכרעת, על פי הנחיותינו בהחלטה זו. ירושהעסקת מכר