העוררים טוענים כנגד דרישת היטל השבחה בגין מכירת דירה בחלקה 3/755 בגוש 6020 ברחוב הכנסת 4 בחולון. לטענת העוררים הם ויתרו על כל זכויותיהם בגג בעת הגשת הבקשה להיתר הבניה שהוגשה ע"י דיירי הקומה העליונה. לפיכך אין מקום לחייבם בהיטל השבחה בגין רכוש משותף בגג. המשיבה טוענת כי החיוב בהיטל השבחה נשלח אך ורק בגין תוספת הזכויות בגג בהתאם לתיקון 23 תכנית ח/1 - היינו התוספת של 17 מ"ר, על 23 מ"ר שהותרו בתכנית ח/1 תיקון מס' 4, שאושרה בשנת 1986. המשיבה טענה כי אין רישום כלשהו של הצמדה של הגג. בהתאם לפסיקה ויתור על רכוש משותף חייב להיות מפורש ובכתב. ההסכמה שניתנה בזמנו ע"י העוררים היתה לכל היותר הסכמה להיתר בניה על הגג ולא ויתור על זכויותיהם ברכוש המשותף בגג. לאחר שעיינו בכתבי הטענות ובמסמכים הרלבנטיים ושמענו את הצדדים, אנו מחליטים כלהלן: טענת העוררים כי ויתרו על מלוא זכויותיהם בגג עוד בשנת 2005, עת ניתן לטענתם היתר הבניה בגג לדיירים בקומה העליונה, לא הוכחה ולא גובתה במסמך או אסמכתא כלשהיא. הטענה כי העוררים סברו כי עניין זה איננו במחלוקת ולפיכך לא הביאו אסמכתאות בעניין זה, גם לא לדיון שנערך בפנינו, אין בה ממש. כל עררם מבוסס על טענתם כי הגג הוצמד במלואו לדיירי הקומה העליונה וכי בשל כך אין לחייבם בהיטל השבחה. טענה זו היה עליהם לבסס ולהוכיח בעת הגשת הערר ונטל השכנוע בענין זה מוטל היה עליהם מלכתחילה. בנוסף לכך, המשיבה בתשובתה, טענה במפורש כי לא הוכחה הצמדת הגג, כך שהעוררים ידעו גם ידעו כי המשיבה חולקת על טענתם המהותית העומדת ביסוד עררם (ושהיתה כאמור אמורה להיות מגובה ומלווה באסמכתאות עובר להגשת הערר). תשובת המשיבה הוגשה ביום 8.8.10. הדיון בפנינו התקיים ביום 22.4.12. לעוררים היה די זמן והותר, למעלה משנה וחצי, להיערך לדיון ולהמציא אסמכתאות כלשהם מטעמם לטענתם כי בזמנו, הסכמתם להיתר הבניה לוותה וגובתה גם בויתור על מלוא זכויותיהם בגג. משלא עשו כן הרי שאין מקום לבוא ולטעון היום בפנינו כי לא חשבו שזהו עניין במחלוקת. העוררים גם טענו בדיון בפנינו כי אין להם יכולת להוכיח שויתרו על מלוא זכויותיהם ברכוש המשותף (עמ' 2 לפרוטוקול הדיון). נוכח כל האמור עד כה, ובהיעדר הוכחה וביסוס כלשהו לטענת העוררים על הצמדת מלוא הזכויות בגג לדיירי הקומה העליונה, לא מצאנו פסול בדרישת היטל ההשבחה שנשלחה ע"י המשיבה ואשר נשלחה אך ורק בגין תוספת הזכויות משנת 2008 (תוספת ה- 17 מ"ר) לרכוש המשותף. אשר על כן, אנו דוחים את הערר. בנסיבות העניין ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.מכירת דירההיטל השבחהמקרקעיןערר