ועדת הערר איננה מתערבת בשומה מכרעת שלאחר תיקון 84 למעלה מן הצורך ביקשנו את בדיקתו של השמאי המכריע לטענה העיקרית בערר: "בעניין היתכנות", לאמור: בדיקתו את הטענה כי גם ברום של 7 מ' מרצפת קומה א' ועד לנקודה הגבוהה ביותר של שיפוע הגג ניתן לכל היותר להגיע לכ-55 מ"ר, ולא ל-75 מ"ר כמופיע בעמ' 7 לשומה המכרעת. ככל שימצא השמאי המכריע בבחינה חוזרת או מדידה חוזרת כי יש שינוי בנתונים, יערוך שינויים בשומה המכרעת בהתאם". (החלטתנו מיום 6.11.12). השמאי המכריע הבהיר והשלים בענין זה כלהלן: "1. עיקרה של המחלוקת בקיבולת הבניה בעליית גג לפי הוראות תכנית ג' 1. 2. שטחו של הגג הקיים כ-83 מ"ר. 3. בבדיקה שערכתי בעת הכנת השומה מצאתי כי ניתן לנצל שטח של כ-75 מ"ר בבנית גג רעפים בהתאם להוראות תכנית ג' 1 ביחס ליפוע גג הרעפים, רום הגג והכללת השטח שגובהו מעל 1.8 מ'. 4. על הממצא האמור חולקים העוררים בהליך הנוכחי. 5. להשלמת התמונה יאמר כי עמדת העוררים זהה לזאת שהיתה בפני בשעתו ונתמכה בתשריט שהוגש. 6. לא ראיתי לקבל את עמדת העוררים מאחר והם בחרו, משיקוליהם האדריכליים הפרטניים, למקם את רום הגג שלא בנקודת המרכז של הגג, כי אם בקרבה גדולה יותר לצדו הצפוני של הגג. מיקום של רום הגג במרכז היה מאפשר ניצול של כמעט מלוא שטח הגג, ולכל הפחות כ-75 מ"ר ממנו כנקוב בשומה. 7. על שומת השבחה להיערך בהתעלם מהעדפות סובייקטיביות של נישום זה או אחר, ולכן עמדתי עומדת בעינה. 8. למעלה מהנדרש, עסקינן בגג המצוי כולו במפלס אחד ולגביו נקבעה ישימות לבניה לפי הוראות תכנית ג' 1 של כ-90% משטחו. נוכח החלטת כב' ועדת הערר מצאתי לנכון לשוב ולבחון את ממצאי ביחס לשומות מכרעות אחרות באותו הגוש, שהרי, רוב השומות המכרעות נדרשו לקבוע את השטח לניצול בעליית גג לפי הוראות תכנית ג' 1. להלן פירוט כל השומות המכרעות שקבעו את שיעור הבניה בחלופת עליית גג בתכנית ג' 1 באותו הגוש: 9. לאור האמור, מובן כי ממצא של 90% קוהרנטי לחלוטין לכלל החלטות השמאים המכריעים, ויתרה מכך, לא נמצא כל תקדים לשיעור בניה של כ-66% כגישת העוררים. לאור האמור לעיל, לא מצאתי לנכון לשנות מהאמור בשומתי." עד כאן הבהרותיו של השמאי המכריע. הנח כי כן, מדובר בעניינים שמאיים מובהקים אשר ועדת הערר לא תתערב בהן ואשר השמאי המכריע אף פירט והבהיר למעלה מהצורך, באופן שברי כי לא נפלה טעות, ובוודאי שלא טעות מהותית בשומה המכרעת, ואין מקום להתערבותנו. הערר נדחה. ב"כ המשיבה בהגינותו לא עמד על הוצאות ולפיכך, ולו לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות. מיסיםעררשומהועדת עררשמאי מכריע