ערר כנגד שומת היטל השבחה בגין מכירת זכויות בדירת מגורים

הערר הוגש כנגד שומת היטל השבחה בגין מכירת זכויות העוררת בדירת מגורים ברחוב גורדון 17 בבני-ברק, גוש 6124 חלק מחלקה 361. טענתה היחידה של העוררת היא כנגד הכללת שטח הממ"ד - 12 מ"ר, בפטור שניתן לפי סעיף 19 (ג) (1) לתוספת השלישית בשטח של 140 מ"ר. העוררת טוענת כי דווקא משום ציון מפורש של "מחסן" בסעיף 19 (ג1) כנכלל בדירת מגורים, יש ללמוד את ההיפך סעיף 19 (ב) (9) שמקנה את הפטור המוחלט לממ"ד הינו סעיף נפרד מסעיף 19 (ג). סעיף 19 (7) קובע מקרים בהם אין חובת היטל השבחה ואילו סעיף 19 (ג) חל במקרה בו ישנה חובת היטל השבחה וניתן פטור בהתקיים התנאים הקבועים בו. המשיבה טוענת כי את הוראת הפטור בסעיף 19(ג)(1) יש לקרוא על-פי מטרתו הסוציאלית. היינו, כאשר נאמר "שטח כולל" של דירות מגורים, הינו כולל ממ"ד. המשיבה גם מסתמכת על החלטה בערר 8011-8013/09 ממנה עולה לכאורה כי בחישוב הפטור בזמנו לפי סעיף 19(ג)(1) היה צריך לקחת בחשבון את שטח הממ"ד. בענין שלפנינו סבורים אנו כי אכן שמאי המשיבה טעה בכך ששטח הממ"ד נכלל בחישוב הפטור לפי סעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית. סעיף 19 (ב) לתוספת השלישית קובע כי: "(ב) לא תחול חובת תשלום היטל בשל השבחה שהיא אחת מאלה: ... (9) השבחה במקרקעין בשל בניית מרחב מוגן בשטח כאמור בסעיף 158ז (א1)(1). בסעיף זה מופיעים פטורים נוספים מהיטל השבחה למשל, למקרקעין באזור שיקום, (ס"ק 3) מקרקעין של מוסד לחינוך, תרבות מדע וכו' (ס"ק 4) או למשל ס"ק (7): "השבחה במקרקעין בשל תוספת שטחי שירות הנדרשות לצורך ביצוע התאמות נגישות לרבות בניית מעלית ..." וכו'. בכל המקרים המנויים בסעיף (ב) לא חלה חבות בהיטל השבחה. סעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית, קובע כי: "בניה או הרחבה של דירת מגורים לא ייראו כמימוש זכויות אם המחזיק במקרקעין או קרובו הגיש בקשה להיתר בניה על אותם מקרקעין שישמשו למגוריו או למגורי קרובו ובלבד שהשטח הכולל של דירת המגורים האמורה לאחר בנייתה או הרחבתה אינו עולה על 140 מ"ר; אם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור ישולם היטל, בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת". סעיף 19(ג) עניינו במקרים בהם ישנה חבות בהיטל השבחה, אולם ניתן פטור (לא תמיד מלא), בהתקיים התנאים הקבועים בו. לפיכך אין להרכיב את הסעיפים "האחד על גבי השני" כטענת המשיבה. סעיף 19(ב) קובע העדר חבות בהיטל השבחה. סעיף 19 (ג) קובע פטור מהיטל השבחה מקום בו הוא חל, בהתקיים תנאים מסויימים ועד לשטח מסויים. אשר להפניה להחלטה בערר 8011-8013, ולדברים שנאמרו שם אגב אורחא, מדובר על המצב שהיה בזמנו, ועל נסיבות אחרות וספציפיות של תכנית בינוי עם הוראות מיוחדות והעדר זהות בין החוכר למחזיק במקרקעין, והפטור כלל לא חל שם. אין גם ללמוד מהאמור בסעיף 19 (ג)(1): "ובלבד שהשטח הכולל של דירת המגורים" כי השטח כולל גם ממ"ד כנטען ע"י המשיבה, כשם שאין ללמוד מכך כי השטח יכלול את תוספת שטחי השירות שבסעיף (ב)(7) וכיו"ב. לו רצה המחוקק להחריג גם את הממ"ד כמו שעשה לענין מחסן בסעיף 19(ג1) היה עושה כן במפורש, ובעיקר נוכח ההוראה שבסעיף 19(ב)(9). אשר על כן אין לכלול את שטח הממ"ד בחישוב השטח של 140 מ"ר לענין הפטור שניתן לפי סעיף 19 (ג) (1). על שמאי המשיבה לתקן את שומת היטל ההשבחה בהתאם. אין צו להוצאות. ההחלטה התקבלה פה אחד. היטל השבחהמכירת זכויותערר