היטל השבחה בגין מימוש זכויות על דרך מכירת זכויות

היטל ההשבחה הוטל בגין מימוש זכויות על דרך מכירת זכויות העוררת בדירה ברחוב אהרונוביץ יוסף 75 בחולון, גוש 1694 חלקה 6043 . העוררת טוענת כי אין לה זכויות בגג הבנין וכי הגג הוקנה לדירה העליונה שגם בנו עליה. לערר לא צורפו מסמכים כלשהם להוכחת טענה זו. רק בדיון בפנינו, הוגשו לראשונה נסח רישום והעתק תיק הבנין. נטען כי אין מדובר בבית משותף וכי מהיתר הבניה עולה כי, היתה הסכמה לחלוקה בעין - הצמדה של הגג לדירות העליונות והצמדת הגינה לדירות התחתונות. נטען גם לקיום הפטור בסעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית, כיוון ששטח הדירה הינו 70 מ"ר וכי היו הרחבות בשנים 1997 ו- 1998 . ב"כ העורר ציין בדיון בפנינו, כי אין הסכם שיתוף כתוב וממילא אין הסכם שיתוף שנרשם כדין. נטען שישנה הסכמה בעל פה בין הצדדים, העולה גם מתיק הבנין, לענין החלוקה בעין. המשיבה טוענת כי לא הוכחה הצמדה כלשהי של הגג. נטען כי מתיק הבנין עצמו, שהוגש על ידי ב"כ העוררת בדיון, אף עולה ההיפך, שהיתה התנגדות של דיירים למתן היתר בניה על הגג והיא נדחתה. הוברר שיש בעייתיות מבחינת החתימות והסכמות השכנים לניצול הזכויות. גם לא הוברר האם היתה תמורה וגם לא נסתרה טענת, המשיבה כי גם לשימוש בגינה ערך ושווי. נטען כי בכל מקרה בשומת היטל ההשבחה ניתן מקדם הפחתה בגין מושע בשעור של 20%. אשר לטענת חלות הפטור בסעיף 19(ג)(1) טען ב"כ המשיבה כי אין מדובר בהרחבות והוא איננו רלבנטי. במקרה שלפנינו לא נמצא בסיס כלשהו לערר שבפנינו. הערר עצמו נוסח כהודעה בת כמה שורות. הטענה בענין הגג נאמרה בשורה אחת. ב"כ המשיבה הסכים אמנם בהגינותו להשלמת מסמכים על ידי העוררת, אולם גם במסמכים שהוצגו במהלך הדיון בפנינו אין כדי לתמוך ולבסס את טענת העוררת כי הזכויות בגג הוצמדו לדירות בקומה העליונה. גם לא התקבל כל הסבר ונימוק סביר מדוע לא הוגשו המסמכים שהוצגו בדיון בעת הגשת הערר, ובפרט כאשר מדובר במסמכים שהיו בחזקת העוררת גם במועד הגשת הערר - כנסח הרישום. לא ברור גם מדוע לא צולם תיק הבנין עובר להגשת הערר ומדוע הוגש רק בדיון. יצויין כי התקנות הקובעות את מתכונת הגשת ערר והמסמכים שיש לצרף בעת הגשת ערר נכנסו לתוקפן לאחר הגשת ערר, אולם גם על פי הדין הישן - לא היה מקום להגשת ערר בטענות מסוג זה ללא צירוף אסמכתאות ומסמכים כלשהם לביסוס הטענות. אשר למסמכים שהוצגו בדיון - לא נאמר בהם דבר בענין הצמדת הגג, ואין בהם ראיה, אסמכתא וביסוס כלשהו לטענת העוררת. גם לא הובאו אסמכתאות וביסוס כלשהו להסכמה "בעל פה" אשר העוררת טענה לה בדיון ולא ניתנו פרטים כלשהם בדבר טיב ותוכן ההסכמות, ככל שהיו. אף ב"כ העוררת עצמו, ציין בפנינו כי אין הסכם כתוב וביסס את טענתו על "חלוקה בעין" פיזית של הבנין - 'שמי שגר בקומה עליונה רק לו יש גישה לגג'. טענה זו איננה טענה המבססת הצמדת זכויות בגג. במקרה שלפנינו לא רק שלא הוצגו אסמכתאות וביסוס כלשהו להסכמות הנטענות בין הדיירים להצמדת הגג, אלא שמהמסמכים שכן הוצגו, כאמור, אף ניתן ללמוד את ההיפך. אשר לטענת חלות הפטור שבסעיף 19(ג)(1) - ב"כ העורר עצמו ציין בפנינו כי אין מדובר בהרחבה וכי טענתו היא בענין הרחבות שנעשו בעבר. בנסיבות שלפנינו לא חל כלל סעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית והוא איננו רלבנטי. אשר על כן שומת היטל ההשבחה שהוצאה ע"י המשיבה בדין הוצאה, וכאמור ע"י ב"כ המשיבה אף ניתן בה מקדם בגין המושע. לפיכך, אנו דוחים את הערר. העוררת תישא בהוצאות המשיבה בסך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.היטל השבחהמכירת זכויות