הערר פטור על פי סעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. מקרקעי העוררים נמצאים בגן יבנה חלקה 27/1 בגוש 556. על פי ב"כ העוררים, מדובר בחלקה בשטח של כ - 2700 מ"ר, המחולקת ל - 3 מגרשים, החלקה רשומה על שם טירן ראובן ויהודית (העוררים). במגרש החזיתי ששטחו כ - 574 מ"ר (מתוכו זיקת הנאה של כ - 80 מ"ר), יש בית מגורים ותיק בשטח של כ - 220 מ"ר, בו מתגוררים העוררים. על פי העוררים, התבקשו על שני המגרשים הנותרים היתרי בניה לבניית שתי יחידות דיור, האחת - על המגרש האמצעי, בשטח של כ - 122 מ"ר שתשמש את העוררים לגיל הפנסיה והשניה - על המגרש השלישי, בשטח של כ - 160 מ"ר שתשמש את ביתם. על פי דברי העורר ביום הדיון, החלקה נמצאת בהליכי פיצול, בעקבות העברה ללא תמורה של חלק ממנה על שם הבת (עמ' 1 לפרוטוקול מיום 22/3/2011). לא הומצאו מסמכים כלשהם ואסמכתאות בעניין זה. לטענת ב"כ העורר, הוגשו שני תצהירים לצורך קבלת הפטור (ע/2) ואחד מהם הוגש על ידי ביתם של העוררים, בכר ענת ועומר. יש בכך לדעתו, כדי להניח את הדעת, כי מדובר בשני מחזיקים שונים לחלוטין. העורר גם ציין ביום הדיון, כי בכוונתם לעבור ליחידה הקטנה יותר ולהשכיר את יחידת הדיור בה הם מתגוררים כיום, לעת פנסיה. כעולה מכתבי הטענות ובדיון, גם על פי העורר ובא כוחו, החלקה עדיין רשומה על שם העוררים בלבד. במקרה שלפנינו מדובר בחלקה אחת, המחולקת למגרשים ככל הנראה מבחינה תכנונית, אולם לא נעשתה כל פרצלציה בחלקה, ומחצית החלקה נשוא ערר זה, רשומה על שם העוררים. מתשובת המשיבה נראה כי אין מחלוקת כי העוררים לא קיבלו בעבר פטור על בית המגורים בו הם מתגוררים כיום (המגרש הקדמי). כמו כן, נראה גם, שאין מחלוקת בין הצדדים כי, על פי הפסיקה, ניתן לקבל את הפטור שבסעיף 19 (ג) (1) גם במגרש ריק. בנסיבות שלפנינו, עולה כי מדובר בבניית שתי יחידות דיור נוספות על זו הקיימת, האחת עבור העוררים, והשניה עבור ביתם. הגם שהפטור מלכתחילה אכן ניתן מסיבות סוציאליות כפי שנטען בתגובה, וכפי שעולה מהנסיבות שבפנינו, מדובר בכל מקרה בתוספת יחידות דיור על יחידת דיור קיימת בשטח של כ - 220 מ"ר, לאור הנסיבות, לפיהן, ככל הנראה לא ניתן פטור בעבר, אנו מחליטים במקרה ספציפי זה, כי העוררים יהיו זכאים לקבלת פטור, אולם מדובר בפטור אחד בלבד. לעוררים אין זכות לקבל פטור פעמיים עבור כל אחת מיחידות הדיור הנוספות שיבנו על החלקה. הגם שביתם של העוררים היא זו שהגישה את התצהיר, והגם שנטען כי החלקה מצויה בהליכי פרצלציה, הרי שלא הובאו אסמכתאות בעניין ויתירה מכך, סבורים אנו כי בנסיבות העניין לא ניתן לעשות הפרדה בין המחזיקים. מדובר בכל מקרה ב"מחזיק" או "קרובו". כן יש להזכיר גם את הגישה המצמצמת, לפיה, ספק אם בנסיבות בהם יש למחזיק יחידת דיור בת 220 מ"ר והוא בונה על מגרש ריק אחר יחידה נוספת, אם חל הפטור. לפיכך, לאור כל האמור לעיל, אנו מחליטים כי בנסיבות הענין העוררים יהיו זכאים לפטור אחד על פי סעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית. אין צו להוצאות.בניהחוק התכנון והבניהתכנון ובניהערר