טענות כנגד חוות דעת השמאית, סעיף 198 (ו)3 לחוק התכנון והבניה

טענות כנגד חוות דעת השמאית, סעיף 198 (ו)3 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965. בדיון בפנינו טענה כי לא היה זה בסמכות השמאית המכריעה לדון בסוגית הפטור שבסעיף 19(ג) לתוספת השלישית. כמו כן נטען כי השמאית המייעצת התעלמה מכך שמדובר בבניה ובשימוש בפועל ללא היתר ויש ליתן לכן ביטוי במסגרת שיקולי הצדק ושיקולי הצדק החלוקתי העומדים ביסוד היטל ההשבחה. לאחר ששמענו את הצדדים לא מצאנו כל בסיס לטיעוני המשיבה. יתירה מכך - התגובה כפי שנוסחה ע"י המשיבה, מעלה תמיהות רבות. המשיבה עצמה נטלה חלק בדיונים אצל השמאית המייעצת וככל שלדעתה לא היה מקום כלל לפנות לשמאית מייעצת כפי שעולה מטיעוניה בבקשה שהוגשה אלינו, הרי שהיה עליה לערור על החלטת ועדת הערר שהפנתה את הערר לבחינתה של שמאית מייעצת ולא לבוא היום ולטעון בפנינו כי לא היה מקום למנות שמאית מייעצת ולטעון כנגד סמכותה לדון בענין. אשר לטענה לגופה בעניין העדר סמכות לשמאית המייעצת אמרנו את דברנו בהחלטות קודמות במפורש, כי לשמאי מכריע ולשמאי מייעץ סמכות לדון ולהכריע גם בסוגית פטור מהיטל השבחה על סמך נתונים ומסמכים המובאים בפניו. במקרה שלפנינו אין מחלוקת בין הצדדים, כי גם לאחר ההרחבה, אף אחת מדירות העוררים איננה עולה על 140 מ"ר. כך גם אין מחלוקת כי הפטור שניתן בעבר - ואשר הוגשו לגביו התצהירים במהלך הדיון - לא ניצל במלואו את מלוא השטח לפטור (בזמנו 120 מ"ר). בהערת אגב גם יוער, כי גם על פי "שיטת" המשיבה כפי שעלה בדיון בפנינו (חישוב "ברוטו"), גם הדירות - שהשמאית המייעצת קבעה כי שטחן הוא 105 מ"ר - שטח "הברוטו" שלהם אף לא יגיע ל-"120 מ"ר" כפי שהיה בעת מתן התצהירים האמורים. אשר על כן, לא מצאנו כל בסיס לטענות כנגד חוות דעת השמאית המייעצת אשר קבעה כי הפטור שבסעיף 19(ג) חל במקרה שלפנינו, ואנו מאמצים את חוות דעתה. משקבענו כי הפטור חל, כיוון שאף אחת משטח הדירות איננו עולה על 140 מ"ר וכי הפטור שניתן בעבר לא ניצל את מלוא השטח, הרי שאין כל רלבנטיות לטענות המשיבה בענין בניה לא היתר ושימוש בפועל. בכל מקרה, טענתה כי השמאית המייעצת התעלמה ולא התייחסה לטענות אלו איננה נכונה. השמאית המייעצת התייחסה לטענות אלו של המשיבה וניתחה ופירטה עניינים אלו ואנו מקבלים את הניתוח המקצועי שנעשה ע"י השמאית המייעצת. אנו סבורים כי לא היה מקום כלל לפנות אלינו בענין חוות דעת השמאית המייעצת ואנו מאשרים את חוות דעת השמאית המייעצת במלואה. בנסיבות העניין, המשיבה תישא בהוצאות העוררים בהליך זה בסך של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. ההוצאות ישולמו תוך 60 יום מיום המצאת ההחלטה לצדדים. לאחר מכן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. ההחלטה התקבלה פה אחד. בניהחוק התכנון והבניהתכנון ובניהשמאותחוות דעת