ערר לסרב לבקשה להקמת מבנה משרדים ומרפסת קדמית מקורה לסחר מכוניות במקרקעין הידועים כחלקה 16 בגוש 8265 (להלן: "המקרקעין"), ברחוב הרצל 56 בנתניה. אין חולק כי מדובר בשטח המיועד על פי התכניות התקפות למסחר, וכי הבקשה תואמת את אותן תכניות. הועדה המקומית קיבלה בזמנו החלטה לאשר הבקשה בתנאים (ביום 24/3/10). לדברי העורר הוא שקד על מילוי התנאים ואולם ביום 20/10/10 החליטה הועדה ההחלטה נשוא ערר זה וזאת בנימוק הבא: "מכירת רכב באזור מרכז העיר והוחל בהליך של פרסום סעיפים 77 והכנת תכנית ו - 78 תנאים זמניים." מן האמור עולה כי הועדה המקומית ביקשה לקדם הליכים על פי סעיפים 77-78 לחוק, אשר כנראה אמורים למנוע הקמתם של עסקים כגון דא גם באזור מסחרי (מדובר בהנחה על הנחה, שכן פרטים בנוגע לאותה תכנית בהכנה, או הודעה בדבר תכנית בהכנה, אינם מצויים בפנינו - ואין צורך לומר כי בהעדר פירוטם אין באפשרותנו לבחון כלל את סבירותם). כך או אחרת, ברי כי כל שנעשה במישור קידום התכנון הזה הינו המלצה לועדה המחוזית ביום 21/7/10 לפרסם דבר הכנת תכנית כזו, אולם נושא זה לא קודם ואין חולק כי תנאים כאמור לא פורסמו ואף החלטה בדבר פירסומם בידי גוף התכנון המוסמך לא נתקבלה. במצב דברים זה, עסקינן בהיתר תואם תכנית, ללא כל מגבלות סטטוטוריות על הוצאתו וככלל אין מניעה להוציאו. פסיקה עניפה קובעת כי אין להשתמש באפשרות לסרב לבקשה תואמת תכנית אלא במקרים חריגים ויצואי דופן שאם לא כן מדובר בפגיעה שאינה מידתית בזכות הקניין הנוגדת את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. עניין זה יש לציין כי העיקרון לפיו ככלל יש לאשר בניה תואמת תב"ע נקבע בשורת פסקי דין עוד קודם לחוק יסוד זה - דוגמת בג"צ 663/85 רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ נ' הועדה המחוזית לתו"ב מחוז ת"א - שם נפסק כי קיימת סמכות לסרב למתן היתר גם כשהבקשה תואמת תב"ע אולם "השאלה אינה של הסמכות אלא של שיקול הדעת בשימוש בסמכות - אם בנסיבות המקרה יהיה זה שימוש לגיטימי בסמכות הנתונה לה להתלות את התכנית". על שיקול דעת זה נפסק (בג"צ 36/92 העמותה לשמירת איכות החיים והסביבה ברמת אביב נ' הועדה המחוזית לתו"ב ת"א כי ראוי שייעשה בצמצום ובזהירות הראויה. "השימוש בסמכות זו יכול להתבטא בהתניית מתן היתר בקיום תנאים הכרחיים וחיוניים שבשלב התכנון קשה היה לעמוד על חיוניותם ראוי שיעשה בצמצום ובזהירות ואינו יכול להוות תחליף נאות לפעולה נאותה בתחום התכנון"... במקרה דנן מדובר ברעיון תכנוני אשר טרם התגבש אפילו כדי הודעה על הכנתו (שכן גם הודעה כזו צריכה לעמוד בקריטריונים מסוימים ולעניין זה ר' החלטתנו בערר 438/07 ממ"י נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה פ"ת), ומכל מקום אין כל תנאי הכרחי וחיוני עליו עמדה הועדה המקומית בהתאם להלכה הנזכרת לעיל. לא זו אף זו, במקרה דנן העורר הבהיר כי התחייב ומוכן להתחייב בכל מסגרת שהיא על פינוי המקרקעין והריסת המבנה אם וכאשר יקודם תכנון סותר באותם מקרקעין. לא מכבר עמד בית המשפט על שאלת עיתוי המגבלה עת מפורסמים תנאים על פי סעיף 78 לחוק. "מכל האמור לעיל עולה, כי בעת מתן ההיתר התנאים המגבילים טרם פורסמו, ומשכך בעת הזאת הם היו נעדרי תוקף. על כן, הועדה המקומית לא היתה רשאית להביאם בחשבון בעת בה היא דנה בבקשה הראשונה למתן היתר הבניה, אף אם היא ידעה כי קיימת אפשרות עתידית שתנאים אלו יכנסו לתוקף." ר' ע"א 3466/09 משקו שיווק (1995) בע"מ ואח' נ' עיריית פ"ת ואח'. כן ר' לעניין זה ע"א 10508/08 דור זהב חברה לקבלנות בניין השקעות בע"מ נ' הועדה המחוזית ת"א. אשר על כן ולאור כל האמור, הועדה המקומית לא היתה רשאית גם בענייננו להביא כוונה תכנונית אשר טרם קרמה עור וגידים סטטוטוריים בכל אופן שהוא, והינה בגדר רעיון תכנוני אשר טרם הוחלט לקדמו במסגרת מוסד התכנון, אשר הוסמך לעשות כן (הועדה המחוזית). הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח קיומם של עסקים דומים בסמוך למגרש נשוא ערר זה. במצב הדברים המפורט, לא מצאנו יסוד חוקי להחלטת הועדה המקומית. אשר על כן ולאור כל האמור הערר מתקבל. קירוימרפסתרכבמבנהערר