בקשה לאישור תוספת בבית קיים בשטח של 51.08 מ"ר, מרפסת מקורה בשטח של 15.40 מ"ר, משטחים לא מקורים בשטח של 14.74 מ"ר, כל זאת במקרקעין הידועים כחלקה 93, בגוש 4270 (להלן: "המקרקעין") אשר מצויים בתווך בין שני רחובות, כתובתם של המקרקעין הללו רחוב יהודה הלוי 142, ואשר צמוד אליהם מגרש נוסף הפונה לרחוב המיילדת. המשיבים הינם בעלי הזכויות בחלקה המערבי של חלקה 93 הנ"ל, אשר חולקה בשעתו (בשנת 2000) בין הצדדים ו/או חליפיהם. בין הצדדים נטושה מחלוקת עמוקה באשר לאותה חלוקה משנת 2000 אשר אושררה שוב על ידי הועדה המקומית בשנת 2004, ואולם אותה חלוקה אינה נושא בהחלטת הועדה המקומית ובהתאמה אף לא בהחלטתנו שלנו. על מנת לסבר את האוזן יובהר כי מדובר בחלוקה שווה מבחינת שטח החלקים ואולם גרפית היא מוצגת תוך סימון מגרעות כאלה ואחרות בחלקי הצדדים. לאחר אותו תשריט חלוקה הגישו העוררים בדצמבר 2008 בקשה לתוספת בניה בשני המבנים הבנויים בחלקם. לדבריהם עד כה לא קיבלו החלטה בבקשה זו, אך חרף האמור הגישו תשריט לחלוקת משנה של חלקתם למגרש 2/1 (המערבי) ולמגרש 2/2 (המזרחי). הבקשה נשוא ערר זה נוגעת רק לחלק המערבי (מגרש 2/1) בעוד מגרש 2/2 הוצא מכלל התחום באמצעות החלוקה. לאחר ששמעה הועדה המקומית את טענות השכן ואף יצאה לביקורת באמצעות אגף הפיקוח, וגילתה כי במקום קיימות חריגות בניה וחריגות ביחידות דיור הן בבניין המזרחי והן בבניין המערבי החליטה לבטל את חלוקת המשנה שאושרה בשעתו, ודרשה הצגתה של בקשה כוללת ומקיפה של שני בתי המגורים וכלשונה כדלקמן: "... נוכח היקפן החריג של עבירות הבניה במגרש המבקשים, לא ברור אם ניתן כלל לאשר הבקשה להיתר ביחס לבית המגורים שברחוב המיילדת. ניתן לכן לשוב ולדון בבקשה הנוכחית להיתר רק לאחר הגשת בקשה אחת כוללת ומקיפה של שני בתי המגורים המצויים במגרש המבקשים, באופן בו יינתן פירוט שלם ומדויק של כל הבנוי והקיים בפועל, תוך שיקוף אמת של המצב הקיים, ובכלל זה בקשה להכשרת כל הבניה החורגת, הצגת המחסנים במסגרת השטחים למטרות עיקריות, כמות מותרת ו/או מבוקשת של יחידות הדיור בכל המגרש (ככל שניתן), וכל נתון רלבנטי אחר. רק לאחר ובעקבות הגשת בקשה מפורטת וערוכה כדין כאמור, תינתן החלטה מתאימה שתתייחס למכלול הבנוי במגרש." העוררים טוענים כי ההחלטה התקבלה תוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי שכן לא ניתנה להם זכות טיעון בנושא, כי ההחלטה לביטול תשריט חלוקה פסולה, כי טעתה הועדה בכך שלא אישרה את תוספות הבניה. המשיבים טענו כי צדקה הועדה המקומית שכן תשריט החלוקה המקורי הוצא במרמה וכי מדובר בעניין קנייני וקיימות בחלק של העוררים חריגות בניה משמעותיות. הועדה המקומית טענה כי נוכח ממצאיה בדו"ח הפיקוח הכוללים הן סטייה בשטח בנוי, והן במספר יחידות הדיור, יש לבחון את כלל הבנוי על חלקם של העוררים, וכי הועדה לא החליטה לגופם של דברים בנוגע לבניה המבוקשת, כל שביקשה הינו לבחון את כלל הנתונים טרם קבלת ההחלטה. דיון והכרעה אין מחלוקת כי במקרקעין ניתן לבנות 60 אחוז שטח עיקרי ושטחי שירות בהיקף של עד 45 מ"ר לכל יחידה, כאשר שטח חלקם של העוררים בכלל המגרש מגיע כדי 796 מ"ר. אין גם מחלוקת כי בכלל המגרש (כולל חלקם של המשיבים) ניתן לבנות 6 יחידות דיור בלבד, מכסה המתמצה בחלקם של העוררים על פי עדותם שלהם. מכאן כי ברי כי לפחות במישור מספר יחידות הדיור קיימת חריגה מסוימת. לעניין זה יובהר כי עצם פיצול המגרש לשניים לא מאפשר לדידנו הכפלת מספר יחידות הדיור, תוך פיצולן הפיראטי של דירות אשר כרוך בתוספת לא חוקית של שטחים. לא זו אף זו, בהקשר זה קובעת תכנית אפ / 2000 מפורשות כי: "מספר יחידות הדיור המקסימאלי הוא 6 יחידות דיור למגרש של 1.5 דונם, מגרשים אלו יחולקו לשני חלקים שווים בגודלם, וזכויות הבניה בכל אחד משני החלקים האמורים לא יעלו על 3 יחידות דיור למגרש החדש. מותר יהיה לאשר חלוקת משנה לצורכי רישום בלבד במגרשים הנ"ל, באופן שליחידות דיור קיימות ו/או מאושרות תהיה הצמדה שלא פחות מ - 240 מ"ר קרקע." זאת ועוד, על פי דוחות הפיקוח שהוצגו בפנינו קיימות בחלקם של העוררים 7 יחידות דיור, וכן שטח נוסף הבנוי בגג אשר לא ברור באיזה היקף נבנה. יש לציין כי הבקשה נשוא הערר אינה כוללת כלל שטחים בגג, הגם ששטחים כאלה קיימים בפועל על פי תמונות שהוצגו בפנינו. כמו כן, בהתחשב בעובדה כי על פי אותם דוחות משמשים כשטחים עיקריים גם שני מחסנים אשר הוקמו כשטחי שירות, איננו סבורים כי נפל פגם בהחלטת הועדה המקומית לעניין דרישתה להצגה של כלל השטחים בבעלות העוררים. נוכח האמור ובהתחשב בעובדה כי ללא נקיטת הליך תכנוני מתאים לא ניתן לאשר בחלקם של העוררים 6 יחידות דיור, או יותר, לא כל שכן בהתחשב בעובדה כי עד הצגת הבינוי הכולל של כל השטחים במקרקעין לא ניתן לבחון החריגה מזכויות הבניה, אנו סבורים כי החלטת הועדה המקומית לעשות שימוש בסמכותה על פי סעיף 142 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 בדין יסודה. לפיכך הערר נדחה. בניהקירויתוספת בניהמרפסת