ניתן להעביר ביוב ואפילו ציבורי דרך חלקות פרטיות. סמכות זו מעוגנת בחוק הרשויות המקומיות (ביוב) יחד עם זאת, ברי כי מקום בו ניתן למצוא פתרון סביר מבחינה הנדסית, אשר אינו כרוך במעבר כזה, ניתן בהסכמה לעשות כן. הטיב לתאר את הדברים בית המשפט בעניין עת"מ 1119/04 מרים (זלק) פורת ואח' נ' עיריית נס ציונה ואח' כדלקמן: "היקף סמכות העירייה לפי חוק הביוב שאלת המשפט המרכזית, בכל פשטותה, היא האם מותרת פעילות של רשות מוניציפאלית של מתיחת קו ביוב מאסף, בתוככי קרקע פרטית בלי לקיים הליכים מתאימים לפי חוק התכנון והבניה (הליכי התקנת תוכנית הכוללת הפקעת המקרקעין הרלוונטיים ושבהם כלולים חובות פרסום, הליכי התנגדות ואפשרויות ביקורת מנהלית ושיפוטית). העירייה מוסמכת על פי החוק לבצע פעולות התקנת ביוב בתחומה. .......   אלא, שהעותרים טוענים כי פעולת הנחת הצינור המאסף בחלקותיהם יוצאת מגדר הפעולות המותרות והתחומות בחוק הביוב. יש לעירייה, לשיטת העותרים, מגבלה בבואה להעביר קווי ביוב תחת קרקע פרטית. המגבלה נובעת מהוראות סעיף 3 לחוק הביוב שזו לשונו:   בהתקנת ביוב רשאית הרשות המקומית בתחומה - (1)      להניח ביבים מתחת לכל רחוב; (2)      לבצע כל עבודה במבנה או במיתקן שמתחת לרחוב, לרבות הריסתם, הכל במידה הדרושה להסרת מכשולים לביוב; (3)      להניח צינורות המחברים נכס לביב ציבורי ולהעביר את הביוב דרך כל קרקע או מתחתה, לאחר מתן הודעה על כך לבעלי הנכסים.   שתיים מתוך שלושת הפסקאות של הוראת סעיף 3 לחוק עוסקות בעליל בפעולות ביוב בתחום שהוא נחלת הכלל (רחוב, או מתחת לרחוב). פשיטא שברשות הכלל מותרת העירייה לפעול ולבצע עבודות על פי תוכנית ביוב בלבד. מאופיין ה"ציבורי" הברור של שתי הפסקאות הללו נובעת סברת העותרים שגם עניינה העיקרי של הפיסקה השלישית הוא בביב הציבורי. פיסקה זו מסמיכה את העירייה להיכנס לקניין פרטי רק בנסיבות של חיבור הביוב הפרטי אל הביוב הציבורי.   שאלת היקף הסמכות של רשות מוניציפלית לפעול על פי סעיף 3(3) לחוק הביוב נבחנה לפני שנות דור בידי בית המשפט העליון. בפסק הדין (הלכת מויאל), שניתן מפי השופט ברנזון, נקבע שבהינתן קיומה של תכנית התקנת ביוב לפי סעיף 13 לחוק מוקנה לרשות המוניציפאלית הכוח להעביר את עבודות הביוב דרך כל קרקע ציבורית ופרטית. בית המשפט סקר את ההיסטוריה החקיקתית ולאורה קרא את הוראות חוק הביוב כפשוטן. "ביוב" נאמר בסעיף 3(3) לחוק. "ביוב" מוגדר בסעיף 1 לחוק כ"ביב ציבורי או ביב מאסף על כל מתקניהם וכן מתקנים לטיהור מי שופכין" (ההדגשה שלי). הַצֵּב את הגדרת "ביוב" אל הוראת סעיף 3(3) לחוק ותמצא כי הרשות המקומית רשאית "...להעביר [ביב מאסף] דרך כל קרקע או מתחתה, לאחר מתן הודעה על כך לבעלי הנכסים". אין מקום ואין טעם לפרשנות מצמצמת של היקף הסמכות זאת.   העותרים ערים לקיומה של הלכת מויאל, אלא שהם טוענים שמדובר בהלכה ישנה שאיננה יכולה לעמוד עוד נוכח קיומו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו המקנה לזכויות הקניין מעמד על; מעמד חוקתי - על חוקי. .............   ואכן הפרשנות המצמצמת המוצעת על ידי בא כוח העותרים אינה נראית לי נכונה.   כניסה של אנשי רשות מקומית למקרקעי הפרט לשם הנחת צינור ביוב היא פגיעה מסוימת בזכות הקניינית שבידי הפרט. הפגיעה הנגרמת מצומצמת בהיקפה (נוצרת "זיקת הנאה" לרשות במקרקעי הפרט אך לא ניטלת הבעלות ואף לא החזקה במקרקעין. אך יתכן שזיקת ההנאה עשויה להגביל משהו את אפשרויות השימוש בחלק המקרקעין שכלפיו מתקיימת זיקת ההנאה) ואף על פי כן פגיעה היא. גם חוק היסוד הכיר באפשרות לפגוע בזכות כגון הזכות הקניינית אם הדבר מעוגן בחוק, תכליתו ראויה והיקף הפגיעה מידתי (סעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו).   עיגונה של הסמכות האמורה בחוק הביוב נקבע בהלכת מויאל. האם תכליתו של החוק ראויה? לדעתי התשובה לכך חיובית. הנחת צנרת ביוב במקרקעין פרטיים היא לעתים צורך חיוני שלא ניתן לקיים את חיי הקהילה בלעדיו. הדבר אינו דומה להפקעת קרקע כדי להקים עליה מבנה ציבורי או גן ציבורי או לעשות בה שימוש ציבורי אחר. בכל אלה, לעתים אפשר גם בלי השימוש הציבורי או שניתן להעתיקו למקום אחר. בעניין קווי ביוב לעתים אין מנוס אלא להעבירם דרך מקרקעין פרטיים. כלום עולה על הדעת התנגדות הפרט לכך שתוצאותיה פגיעה ביכולת הקיום של הזולת הנצרך לקווי הביוב הללו? קווי ביוב הם צורך חיוני והפרט אינו יכול לשומטו מידי ציבור שלם לכן הקניית סמכות לרשות להיכנס למקרקעי הפרט כדי לקיים את הצורך החיוני הזה היא בגדר תכלית ראויה [הוא הדין, בקווי חשמל וטלפון שגם בהם הקנה המחוק לרשויות סמכויות דומות (ראו סעיף 18 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב - 1982 וסעיף 46 לחוק משק החשמל תשנ"ו - 1996........    ברמה הקונקרטית לא הושמעה לפני טענה כי העירייה עשתה שימוש בלתי מידתי בסמכותה. לא נטען כי אפשר היה להימנע מהעברת קווי הביוב דרך מקרקעי העותרים או כי ניתן היה להעבירם דרך שטחים אחרים. לא הוכח (כמובהר לעיל) כי זכויות הקניין של העותרים נפגעו, מעשית, עד כדי אובדן זכות החזקה והשימוש במקרקעין שבהם עוברים קווי הביוב. הגבלה מסוימת אכן נוצרה. אינני יודע את היקף ההגבלה ואת משמעותה המדויקת לטווח קצר (אפשרות ניצול השטח למטרות חקלאיות) ולטווח ארוך (אפשרויות השימוש בשטח אם ישונה ייעוד). ....... מסקנתי כפולה: ראשית, אינני רואה מקום לפרשנות מצמצמת של הוראת סעיף 3(3) לחוק הביוב, שאינה מתיישבת עם הלכת מויאל. שנית, בעניין נושא העתירה, העירייה פעלה כדין והשתמשה בסמכותה החוקית לתכלית ראויה ובאורח מידתי. אנו סבורים כי המבחן המוצע נכון גם באספקלריית דיני התכנון והבניה: דהיינו, במידה ומדובר בפגיעה משמעותית וקיימת חלופה ישימה, רצוי להימנע מלקבוע את קווי השכנים במקרקעין נתונים. יחד עם זאת במקרה דנן הדברים אינם חד משמעיים: הנזקים עליהם הצביע העורר אינם נזקים מוכחים: עפ"י התכנון שהוצג מתוכננת מעל קו ביוב חניה מגוננת. חניה כזו אינה צריכה להפריע אף לטיפול בביוב בשעת הצורך. אשר לעבודות הפיתוח והבניה בחלקה גופה, הרי שאיננו רואים כל מגבלה משמעותית בקיומו של קו ביוב בחלקה לעניין זה, מדובר במצב שכיח אתו מתמודדים בונים בכל יום. העורר לא הצביע על אמצעי זהירות מיוחדים שעליו לנקוט ולא הביא כל חוו"ד מקצועית בתמיכה לטענות אלה.  לפיכך אנו סבורים כי נכון פעלה הוועדה המקומית בהציעה האלטרנטיבה לביוב מאסף מבתי החלקה בתחום השטח הציבורי (בכפוף לתנאים שונים וביניהם אחריות בלעדית לתקינותו ולכל הנובע ממציאותו בשטח הציבורי על בעלי הזכויות בחלקה), אולם בהעדר הסכמה גם הפתרון הקבוע בהיתר של משפחת X הינו פתרון אפשרי. אשר על כן ולאור כל האמור אנו קובעים כדלקמן: בנסיבות המפורטות מתקיימים תנאי תקנה 20 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו, אגרות) התש"ל - 1970, שכן עצם המחלוקת ומהלכי הצדדים בנסיון לפתרה משמשים טעמים מוצדקים להארכת תוקפה של ההחלטה להוציא היתר בתנאים, מה עוד שנושא מעבר הביוב של משפחת X בחלקת העורר הובהר רק במועד מאוחר יותר. תוקצב לעורר תקופה של 60 יום בנסיון לשכנע את יתר הבעלים בחלקה לקדם פתרון ביוב אחר להנחת דעת הגורמים המקצועיים בוועדה המקומית. בהעדר קידום פתרון אחר בתקופה הנקובה, יגיש העורר תכנית אינסטלציה חתומה כדין לגורמים המקצועיים בוועדה המקומית, בהתאמה לפתרון שקבעו האחרונים מראש. בכפוף לאמור הערר נדחה.ביוב