ערר לאשר את בקשת המשיבים בכפוף להמלצת מהנדסת הועדה לפיה החצר החיצונית אורכה יהיה 5.92 מ' שהוא פעמיים מרוחבה של החצר הקיימת. החלטה זו התקבלה ביום 25/8/10. כל זאת בנוגע למקרקעין הידועים כחלקה 85, מגרש 2, גוש 6684 ברחוב אשכול 57 ביהוד מונוסון (להלן: "המקרקעין"), וניתנה בהמשך להחלטת ועדת הערר בנוגע לאותם מקרקעין אשר קיבלה בחלקו את ערר העוררים וקבעה לעניינה של אותה חצר כדלקמן: "שונים הדברים לעניין החצר החיצונית. איננו מקבלים את טענת המשיבים לפיה העובדה כי החצר נוצרת כפועל יוצא מתכנונים שונים שקידמו באותה חלקה גורעת מהוראות הדין לגביה. היפוכם של דברים, כפי שהבהרנו, הנחת היסוד היא כי מדובר במגרש אחד ועל כן יש לבחון החצר שנוצרת לאור התקנות, וזאת בשונה ממצב בו מדובר בקו בניין צדדי גרידא כפי שדובר בעניין ערר 478/07 רימשון נ' הועדה המקומית שרונים. אגב, אותו הגיון במדויק, עומד בבסיס הסתירה שמצאנו בטענות העוררים לחצר חיצונית מזה ולקו בניין מזה. מכל מקום, משקיבלנו ההגדרה הסטטוטורית כעולה מהתכניות החלות במקרקעין ומדובר במגרש אחד, יש להידרש לטענה זו במקרה דנן. אשר למבחן "הגבילות" המופיע בהגדרת חצר חיצונית בתקנה 2.01 הרי שהעובדה כי חלקה הקדמי של החצר הגובל עם הדרך (וליתר דיוק הרחבת המגרש לדרך) אינו מתוחם במבנה המתוכנן נשוא ערר זה אינה מעלה ואינה מורידה לטעמנו מדרישת התקנות אשר בבסיסן עומד הגיון מחוקק המשנה למנוע מובלעת במידות קטנות מהקבוע בתקנה בין בתים משיקולים אסטטיים ובטיחותיים. לפיכך אנו סבורים כי יש להתאים התכנון לדרישות התקנות באמצעות מגרעת שתיצור נסיגה בקו החצר, שתבוצע בחלקו הצפון מערבי או הדרום מערבי של המבנה המתוכנן אשר עשויה להיות מחופה בחלונות על פי תכנון המשיבים." הפעם מתווכחים הצדדים על גודלה של אותה מגרעת. יש לציין כי קודם להגשת ערר זה הגישו העוררים בקשות להבהרה, ובמסגרת זו הבהירה ועדת הערר כי הרציונאל העומד בבסיס החלטתה הינו מגרעת מסוימת באופן שיקטין את אורך החצר, כך שתתאים לרוחבה הנתון ביחס הקבוע בתקנות. מגרעת כזו, בדומה לקיר תומך + גדר "קופצת", שוברת הרצף ואפשרית להבנתנו על פי הוראות הדין. החלטה זו ניתנה ביום 7/7/10. אז הגישו העוררים בקשה דחופה לקבוע כי יש לדחות ולא להוציא היתר לפי בקשה מתוקנת שהגישו המשיבים, שכן לשיטתם של העוררים זו אינה עומדת עדיין בדרישות התקנות. זאת בהסתמך על מדידה עדכנית של מיקום ביתם של העוררים, השונה בתכלית משהוצג בהיתר הבניה המקורי של העוררים עליו הסתמכו בדיון שלפנינו. כן ביקשו העוררים להבהיר כי על המגרעת להשתרע לכל אורך הבית המתוכנן. ביום 6/9/10, ניתנה החלטת ועדת הערר לפיה לא יעלה על הדעת כי רוחב החצר ימדד ביחס לבנוי בפועל בחלקת העוררים, החורג מההיתר שניתן בשעתו, החצר תחושב על בסיס הבניה שאושרה. כן הובהר כי המגרעת נדרשת בנוגע לכל גובה הבית המבוקש. לפיכך הוגש הערר שלפנינו, במסגרתו נטען כי המגרעת המתוכננת ברוחב של 55 ס"מ אינה מעלה ואינה מורידה ועדיין נוצרת חצר חיצונית שאינה עולה בקנה אחד עם התקנות. מאחר והועדה המקומית לא הופיעה לדיון שבפנינו ולאור טענת העוררים לפיה מההיתר שקיבלו בשעתו עולה כי הרוחב בין ביתם לקצה גבול חלקם על פי ההיתר מגיע כדי 3.1 מ' בלבד ונתון זה עולה ממדידה גרפית של המרחקים בהיתר, ולא 3.5 מ' כפי שנרשם באותו היתר, התבקשה הועדה המקומית להעביר את תשריט ההיתר המקורי וליתן עמדתה בעניין זה. ביום 4/11/2010 השיבה הועדה המקומית כי על פי ההיתר בתרשים הסביבה המרחק שנרשם הוא 3.5 מ' ובמדידה על פי סרגל מדידה המרחק הוא 3.1 מ'. כן צירפה הועדה את ההיתר המקורי. דיון והכרעה לעניין המרחק בין קצה ביתם של העוררים על פי ההיתר הקיים לבין הגבול החלק שלהם במגרש, הרי שכעולה מהרשום בהיתר מדובר ב - 3.5 מ'. לא זו אף זו, גם בחינת רוחבו של סלון העוררים לשם הדוגמא מעלה אי התאמה בין מדידה גרפית לבין המספרים הנקובים שם, המדידה הגרפית מגעת כדי 6.90 מ' בעוד סיכום מספרי של המידות מגיע כדי 6.4 מ' בלבד. ככלל, איננו סבורים כי ניתן להסתמך על מדידה גרפית מקום בו נדרשות על פי דין כמו בבקשה להיתר, מידות נתונות המובאות לדיון בפני גורמי התכנון המוסמכים לאשר בקשה, והדברים אמורים ביתר שאת, מקום בו קיימות מספר אי התאמות כמפורט לעיל. זאת ועוד, מדידה גרפית כאמור המביאה לתוצאות הסותרות המידות האמורות עומדת בניגוד לעקרון הוודאות התכנונית, בהגברתה אנו דוגלים. לפיכך אנו דוחים הטענה בדבר גודלו של המרווח בין בית העוררים לבין גבול חלקם במגרש. הרציונאל שהנחה את ועדת הערר בקובעה האפשרות ליצור מגרעת הינו שמירה על הפרופורציות הקבועות בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) התש"ל - 1970. תקנה 2.1.1 מחייבת כי עומקה של החצר לא יעלה על כפליים רוחבה. בהנחה והרוחב הוא 3.5 מ' אזי אורכה של החצר לא יעלה על 7 מ'. המגרעת שתוכננה ברוחב של 65 ס"מ אינה מקיימת בפני עצמה את העקרונות האמורים לעיל, מהם עולה כי עליה להיות ברוחב מינימאלי של 66 ס"מ. יחד עם זאת בהחלטתנו הראשונה, המצוטטת לעיל דובר על מגרעת שתיצור נסיגה בקו החצר, ולדידנו מגרעת אפקטיבית כזו צריכה להיות ברוחב של מטר אחד. כפי שהבהרנו לעיל אנו סבורים כי על המגרעת להשתרע על כל קומות הבית, ולא רק בקומת הקרקע. לפיכך הערר מתקבל מקצתו. הנדסה / מהנדסערר