הגדלת מס' יחידות דיור במגרש, שינוי קו בניין אחורי לקו בניין 0; שינוי בהוראות הבינוי לגבי תכסית מקסימאלית לתוספת 6% לזכויות העיקריות. וכך החליטה הועדה המקומית: "לאשר את התכנית בכפוף להטמעת השינויים הבאים: עדכון הוראות התכנית כך שתאפשר הקמת יחידת דיור נוספת גם למתנגד בצמוד ליחידת הדיור הנידונה בתכנית כפי שהופקדה. עדכון מסמכי התכנית כך שיכללו שינוי קווי בניין לצורך הקמת מבנה נוסף בצד המתנגד ונספח בינוי המציג פתרונות חניה וזכות מעבר לרכב לשני חלקי המגרש. עדכון הוראות התכנית כך שיובהר שתוספת 6% לזכויות הבניה והגדלת התכסית המותרת הינן הוראות החלות בכל תחום התכנית וכי חלוקת הזכויות תתבצע בהתאם לחלקם היחסי של הבעלים השונים במקרקעין. הוספת הוראה במסמכי התכנית בדבר רישום הערת אזהרה לטובת זכויות המעבר לרכב הנ"ל בנסח הרישום של החלקה כתנאי למתן היתר בניה. הוספת הוראה הקובעת כי כל חלקי המבנים הנוספים כולל אלו הפונים לשכן בחלקה במגרש יהיו בגמר טיח או חומר אחר לאישור מהנדס הוועדה." עסקינן במגרש בשטח של 904 מ"ר בו קיימות זכויות לעוררים ולמשיבים גם יחד מצפון למגרש בשטח חקלאי ובו עתיקות. בחלק המזרחי של המגרש מתגורר המשיב ואילו בחלקות המערבי - העורר, כאשר במגרש בנוי כיום בית דו משפחתי. בנוסף קיימות חריגות בניה כדלקמן: בחלקו של המשיב שני מבני מגורים האחד ללא היתר והכשרתו מתבקשת במסגרת התכנית, והשני חלק מהדו משפחתי. בחלקו של העורר בית (חלקו האחורי של הדו משפחתי) וצריף. תמצית טענות הצדדים העורר טוען כי מדובר בהכשרתם של עבירות בניה, תוך פגיעה בעקרון שלטון החוק וכי המבנה הנוסף המבוקש (הקיים בפועל) גורם לו למפגע רעש וחסימת אוויר ואור, וכן לפגיעה בפרטיות. כן טען העורר לפגיעה בזכויותיו עקב תוספת של 6% בניה על חשבון כלל זכויות המגרש. העורר טוען כי לא יוכל לממש את בניית היחידה הנוספת שכן אז תחסם הכניסה לבית הקיים, וכי אם תורחק הבניה הקיימת מהגבול המשותף יוסר המטרד הקיים ביחס לחלקו. המשיב המשיב טוען כי העורר לא בא בפני ועדת הערר בידיים נקיות וכי בניגוד למשיב, אשר נשפט בגין עבירת הבניה שביצע, כנגד העורר לא ננקטו הליכים דומים. עוד טוען המשיב כי אישור בניית 4 יחידות דיור מתאפשר על ידי פיצול האפשרות לבניית בית מגורים אחד בכל חלק במקרקעין ל - 2 יחידות דיור. כל הזכויות במסגרת התכנית מוחלות גם על מקרקעי העורר. וכי מדובר בזכויות הניתנות למימוש. בפועל העורר בנה מבנה גבוה מאלה של המשיב וגם טופוגרפית הקרקע שלו גבוהה מזו של המשיב. עמדת הועדה המקומית חריגות הבניה של המשיב - יזם התכנית נדונה בערכאות הוא הורשע וניתן צו הריסה שביצועו נדחה על ידי ביהמ"ש על מנת לאפשר הסדרה תכנונית של הבניה. החלטת המשיבה נתקבלה לאחר הליך על פי סעיף 106 ב' לחוק שכן התכנית הופקדה וכוללת תוספת יחידת דיור בחלקות של המשיב בלבד וכתוצאה מקבלת חלק מההתנגדות אושרה במתכונתה הנוכחית. במסגרת ההליך על פי סעיף 106 הנ"ל, לא נתקבלה תגובת העורר. עצם ביצוע עבירת בניה, הגם שמהווה חלק ממכלול השיקולים, אין בו כשלעצמו למנוע את אישור התכנית ויש לבחון גם שיקולים תכנוניים. התכנית משנה הצפיפות במגרש לציפוף הרצוי בדומה למגרשים אחרים באזור, מוסיפה לכל אחד מבעלי הזכויות יחידה, ותוספת זו אינה גורמת חסימת אוויר/אור. אין מקום להרחקת יחידת המגורים של המשיב 2 ביחס לקו הגבול שכן אינה תואמת את מגמת התכנון הרצויה של בניית בתים דו משפחתיים. לעניין עבירת הבניה הבהרנו בעבר כי מדובר בשיקול אחד במניין השיקולים וכי המבחן הינו מבחן המגרש הריק, דהיינו האם מדובר בתכנון ראוי בהתעלם מהעובדה כי בוצע בפועל. ר' למשל ערר 225/09 הינדי בועז נ' וועדה מקומית לתכנון ובניה שרונים ואח' דיון והכרעה ועדת הערר דנה בערר, שמעה טענות הצדדים ובמסגרת זו הוצגו לה תמונות מהבנוי בשטח . ככלל, אנו סבורים כי ראוי כי מגרש בניה למגורים בהיקף של כדונם המצוי בטבורה של הארץ, יכיל יותר משתי יחידות דיור, מה עוד כי מסקנה זו עולה בקנה אחד עם מדיניות הועדה המקומית באזור הסמוך כפי שהבהירה והדגימה בפנינו. הדברים עולים בקנה אחד עם מדיניות התכנון הארצית הבאה לידי ביטוי בתמ"א 35 אשר מחד מחייבת צפיפות ממוצעת של כ - 6 יחידות דיור במגרש כגון דא, אך מאידך קובעת כי גדרה הינה יישוב מיוחד. אשר למיצוי היחידות החדשות אף אנו סבורים כי נכון למקמן במרכז המגרש (בקיר משותף), תוך שמירה על ריחוק מקסימאלי מהיחידות הקיימות. בהתחשב בעובדה כי מצפון מצוי שטח חקלאי ובו אתר עתיקות בו לא ניתן לבנות דבר, נכון לקבוע את קו הבניין הצפוני בגבול המגרש כפי שנעשה כאן. אשר על כן ולאור כל האמור הערר נדחה. מיסיםקרקעותיחידת דיורבניין