שינוי במיקום פח אשפה, בלוני גז ומקומות חניה

שינוי במיקום פח אשפה, בלוני גז, מקומות חניה, העברת ממ"ד, תוספת מחסנים, תוספת גגון ותוספת שטח, במקרקעין הידועים כחלקה 371 בגוש 3923 (להלן: "המקרקעין"). הועדה המקומית קיימה סיור מקרקעין בנוכחות הצדדים, ובמסגרתו נתגבשה לכאורה הסכמה. משלא נסתייע בסופו של דבר, קיבלה הועדה המקומית החלטה כדלקמן: "הסכסוך נשוא הבקשה מעסיק את מוסדות התכנון ובתי המשפט זה כעשור ללא פרופורציה למהות הבקשה התכנונית. הצדדים מגלים עיקשות בלתי ברורה ויצר ההתדיינות שיש להצטער עליו. מהות הסכסוך הינה סטיות שבוצעו בבית משפ' רחמים אשר לטענת המתנגדים - השכנים ה"ה פולק מונעות מהם כניסה חופשית לביתם באמצעות רכב הואיל ושינוי מיקום החניה גורם לחסימת המעבר. תקצר היריעה מלתאר את היקפם של ההליכים המשפטיים בין הצדדים והם מפורטים בקיצור נימרץ בהחלטת ועדת הערר מחוז מרכז בערר 240/10 מיום 20.12.2010. ועדת המשנה ערכה סיור בשטח בנוכחות הצדדים והציעה הצעות מסויימות שיש בהם כדי לסיים את המחלוקת. למרבה הצער לא עלה בידי הצדדים להסכים להצעות אלה ועל כן זומנו לדיון בפני ועדת המשנה אליו התייצבו המבקשים רחמים וב"כ עו"ד לין, ועו"ד אריאל יונגר ב"כ המתנגדים פולק. לאחר ששמעה את עמדות הצדדים מחליטה הועדה לקבל את המלצות הועדה המצומצמת מיום 4.1.2011 ולאשר את בקשת ההיתר של משפ' רחמים בכפוף להגשת תוכנית מתוקנת ולפיה קיר מסתור האשפה והגז יהרס ויבנה מחדש כך ששטח מסתור האשפה והגז יוקטן ל-0 1 מ'. החניה המסומנת תסומן מחדש על גבי הקרקע באופן שיבהיר באופן חד וברור את המיקום של כלי הרכב לחנות כך תתאפשר גישה ותמרון חופשיים למשפ' פולק לחנייתם. יתר סעיפי הבקשה יאושרו עפ"י המבוקש. ההיתר ינתן תנאי ולאחר מילוי ההשלמות: תשלום היטל השבחה ... ביצוע הריסה של הסגירה בחלונות הקיימת מסביב לגגון וחלק מהמדרגות לפני מתן היתר..." החלטה זו תואמת את הסכמת המבקשים על מנת להקל על הכניסה ברכב למגרש. אלא שהמבקשים סברו כי התנאי הנזכר בסיפא להחלטה האמורה לעיל (ביצוע הריסה של הסגירה בחלונות) מיותר. בדיון שנערך לפנינו הבהירה הועדה המקומית כי התנאי השתרבב להחלטה. המתנגדים טענו כי לא מסכימים להחלטה מאחר שיש פס"ד חלוט ועל פיו לכל המעבר יש הערה על יעוד על פי תקנה 27 לתקנות המקרקעין. בסוף הדיון ניתנה לצדדים זכות נוספת לתגובה. ביום 2.8.11 הומצאה תגובת העוררים בטענות כדלקמן: למשיבים זכות מעין קניינית במעבר המשותף מכח תקנה 27 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום) התש"ל-1969 (להלן: "התקנות"). הצורך ברישום נועד מכיוון שעורך הבקשה שינה בינוי ומיקם את החניות בצמוד לבתים, ולפיכך על מנת להבטיח גישה ללא הפרעה נרשמה הערה על יעוד. זכות המעבר הזאת מהווה תנאי להיתר הבניה של בית העוררים ובית המשיבים והיא עוגנה כזכות קניינית בלתי הפיכה. לא ניתן בהליך תכנוני לבטל תוקף של פס"ד שעסק בסוגיה ספציפית של זכות המעבר מכח תקנה 27, ולכן דין ההחלטה להתבטל. אין להעניק פרס לעברין בניה מוכח. מסגרת הדיון ערר זה הובא לפתחנו במקורו על פי סעיף 152 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), על ידי מבקשי ההיתר שסורב בשעתו. הערר הוחזר לדיון בועדה המקומית ובכך נסגר תיק הערר מס' 240/10. אומנם על פי החלטנו היה על הצדדים לדווח למזכירות ועדת הערר אודות ההחלטה החדשה של הועדה המקומית, אולם אין בכך כדי להותיר המחלוקת בפני ועדת הערר. לפנים משורת הדין והואיל ומדובר בסוגיה אשר מימדי ההתדיינות בה הפוכים למהותה, ועל מנת ליעל הדיון תיזקק ועדת הערר למחלוקת הנוכחית: הועדה המקומית כמתואר לעיל הציעה ואף אישרה הבקשה, בכפוף להריסת קיר מסתור האשפה והגז ובנייתם מחדש בגודל מוקטן כך שהמסתור בכללו יגיע כדי אחד מ"ר. החניה אמורה להיות מסומנת על גבי הקרקע באופן ברור כך שתתאפשר גישה ותמרון חופשיים למשפחת פולק וכן הותנה תנאי נוסף אשר כפי שהבהירה הועדה המקומית הוכנס בטעות להחלטה. ספק רב אם מלכתחילה היתה מתקבלת החלטה זו היתה למתנגדים זכות ערר מאחר והבקשה אינה כוללת הקלות. אולם משבא הדיון לפנינו "בגילגולו" הראשון ואילו החלטה נוכחית הינה תוצאת החלטת ועדת הערר להשיב הדיון לועדה המקומית אנו סבורים כי מן הראוי לאפשר למשיבים זכות טיעון בענין שלפנינו. משמעות פסק הדין ב-ת.א 4989/07 של בית משפט השלום בראשל"צ מדובר בתביעה לצו מניעה קבוע לאסור על הנתבעים (המבקשים) לבצע כל פעולת בניה מכל סוג שהוא לרבות העמדת ו/או הקמת גדר ו/או הקמת מתקני קבע אחרים ו/או כל שמוש של חניה ו/או בניה ו/או הנחת חפצים ברך קבע, בשטח שסומן כמעבר משותף ללא גדר. במסגרת זו קבע בית המשפט כדלקמן: "42. סוף דבר, אני קובע כי המעבר המשותף הרלבנטי לצורך תביעה זו משתרע לאורך כל הגבול בין חלקת התובעים לבין חלקת הנתבעים, ברוחב של 2 מ' לכל צד, למעט בקטע המזרחי, בו המעבר המשותף משתרע ברוחב קטן יותר משני צידי הגבול, דהיינו ללא השטחים המסומנים בתשריט היתר הבניה כשטחי חניות התובעים והנתבעים, וללא השטח שמצפון לגדר הנתבעים המסומנת בתשריט זה. כלל השטח הנ"ל ייקרא המעבר המשותף. המעבר המשותף, כשמו כן הוא, מיועד למעבר כלי רכב, לכניסתם, ליציאתם ולתמרוניהם, ובכלל זה לשימושים הקשורים לכלי הרכב, כגון פריקה וטעינה, כניסת ויציאת נוסעי כלי הרכב הגעתם אל כלי הרכב ויציאתם מכלי הרכב לבתים הרלבנטיים. לפיכך פעולות בניה ופעולות אחרות המהוות הפרעה לייעוד המעבר המשותף, לרבות לשימושים להם הוא נועד, הן פעולות אסורות. 43. כפועל יוצא מהאמור לעיל, אני אוסר על הנתבעים לבצע כל פעולת בניה בתחום המעבר המשותף, וכן אוסר עליהם לעשות שימוש במעבר המשותף המפריע לשימושים בו כפי שהוגדרו לעיל, ובכלל זה נאסר על הנחת חפצים כלשהם או בעלי חיים דרך קבע, פתיחת שער גומחת האשפה הקיימת לפרק הזמן העולה על הנדרש לצורך הוצאת או הכנסת פח האשפה והחניית כלי רכב. 44. למותר לציין כי כשם שהתוצאה הנובעת מכך היא כי על הנתבעים להחנות את כלי רכבם רק במקומות המיועדים לכך בתשריט היתר הבניה ולא בתחום המעבר המשותף, כך גם על התובעים להקפיד ולהחנות את כלי רכבם בתחום חניותיהם המסומנות בתשריט היתר הבניה, ולא לחרוג לתחום המעבר המשותף. אין בפני תביעה נגד התובעים, ולכן הצו שניתן בפסק דין זה הוא נגד הנתבעים בלבד, ואולם האמור בסעיף זה לעיל הינו ברור ומובן מאליו." בשעתו קבענו כי יש לנסות ולהתאים בין הבקשה לפסה"ד, שכן אנו רואים חשיבות להרמוניה המתחייבת בין המאטריות השונות הנוגעות למקרקעין נתונים. העוררים מצידם טענו כי הבקשה תואמת המצב התכנוני החל במקרקעין, וכל עוד לא יוסר צו המניעה המפורט לעיל לא יעשו שימוש, אולם אין בכך כדי לסכל הבקשה עצמה. איננו מקבלים את עמדת המבקשים בנושא זה מכמה טעמים: ראשית, הערת האזהרה על יעוד הינה ביטוי תכנוני בלבוש קנייני המהווה ממשק בין הדינים השונים ומשראתה הועדה המקומית לנכון להשתמש בכלי זה לצורך הבטחת מעבר באותה דרך, נראה היה כי טעמה ונימוקה עמה, אולם אין זה המקום ו/או הדרך להרהר ו/או לערער אחר החלטותיה בענין זה שהתקבלו זה מכבר, כנראה בהתאם לתוכנית החלה במקרקעין. שנית, "הפתרון" המוצע בעמדת המבקשים אינו נהיר, שכן ממה נפשך ? אם בכוונת המבקשים לפעול להסרתו של צו המניעה בדרך כלשהי, אזי היה עליהם להתכבד ולעשות זאת לפני הגשת הבקשה למוסד התכנון המוסמך, ובמידה ולא יוסר הצו אזי המשמעות היא של בקשה סטטוטורית שעומדת בניגוד לצו מניעה שניתן לפני שאושרה. כאמור ועדת הערר סוברת כי מקום בו ניתן פס"ד ספציפי של בית המשפט בנוגע למקרקעין נתונים על מוסדות התכנון להתחשב בפס"ד זה. אגב אורחא נעיר כי היה ומדובר בפס"ד שניתן בניגוד לתוכנית בנין עיר, יתכן והיה צורך בישוב כלשהו בין השניים, ואולם בענייננו אין תוכנית המחייבת ביצוע אלמנטים בתחום המעבר וזה ניתן לביצוע בתחום שאינו מסומן בצו בית המשפט למעבר. התוצאה לפיכך, אנו סבורים כי יש לאשר האלמנטים בבקשה העולים בקנה אחד עם פסה"ד ובהתאם אנו מורים לתקן הבקשה ככל שהדבר טעון תיקון על פי הנחיות גורמי הועדה המקומית. נעיר כי, הדברים מחייבים בדיקה מדוקדקת, אולם דומה כי פח האשפה המסומן בבקשה אינו נכנס בתחום זיקת המעבר ולפיכך ניתן לאישור. כך גם הקיר המבוקש בגבולם הדרומי של המקרקעין. שונים הדברים בנוגע לחניה הקיימת המסומנת להריסה ואף לשוליה של החניה החדשה המתוכננת דרומה יותר. סיכומם של דברים, הערר מתקבל בחלקו. מקום חניהפסולתגזחניה