פגיעה עפ"י תורת הפגיעות הזעירות (מיקרוטראומה) בגב, צוואר, פרק ירך שמאל וקרסוליים

פגיעה עפ"י תורת הפגיעות הזעירות בגב, צוואר, פרק ירך שמאל וקרסוליים: התובע משפץ דירות, משרדים, מפתח גינות וחצרות וביום עבודה מכין תשתית לשיפוצים, ריצוף וטיוח. מרבית שעות העבודה התובע חוצב (לחשמל ואינסלטציה בקונגו/בפטיש ואזמל) ושובר קירות. כשהוא עובד בחלקים הגבוהים הידיים מושטות למעלה עם הקונגו (השוקל כ- 11 ק"ג) תוך הפעלת כוח ע"מ לייצב אותו בנקודת החציבה ולצורך שינוי מיקום האיזמל. את החציבה מבצע התובע, כשבמהלכה חש ברטט חזק שעובר בכל חלקי הגוף, לרבות זעזועים בלתי פוסקים בגוף ובעמוד השדרה. כן ביצע עבודות טיוח - הרמה והנפת הידיים לצורך השלכת החומר והיישור שלו. כך מרים הוא משאות כבדים (הנפות חוזרות ונשנות לגובה) כגון בלוקים של בטון, קורות ברזל [רלסי(ם)] פלטות גבס, שקי פסולת, אריחים וכו' במשקל עשרות ק"ג תוך כיפוף ויישור הגב התחתון. כן מבצע הוא עבודות ריצוף כשהוא שעון על הברכיים ומתקדם על הברכיים תוך הפעלת לחץ עם הגוף ובצוע דפיקות על האריחים עם פטיש. כן נאלץ הוא לרדת ולעלות על סולמות, אינספור פעמים ביום כשהוא נושא משאות כבדים. במהלך השנתיים האחרונות חלה החמרה משמעותית בכאבים בכתפיים, ברכיים, מפרק ירך שמאל, גב תחתון, צוואר וקרסוליים (התביעה הוכרה אך ביחס לברכיים ולכתפיים). 2. בהגנתו עתר הנתבע לדחיית התביעה משלא הונחה תשתית ראייתית להוכחת פגיעת מיקרוטראומה/מחלת מקצוע, משעסקינן בפעולות שונות ומגוונות ולא בתנועות חוזרות ונשנות שפעלו בזו אחר זו על מקום מוגדר בגוף ובהעדר קשר סיבתי בין מחלתו לעבודתו. 3. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית שלו וביום 11.12.12 הגיש תצהיר הבן מר איתי אליהו ("הבן") וכן תמונות (הגם שלא ניתן לצפות בהן בנט). ביום 6.12.12 נשמעו בפנינו עדויות התובע. ביום 13.3.13 הגיש התובע סיכומיו. ביום 26.8.13 הגיש הנתבע סיכומיו. לצערנו בשל תקלה במקומותינו לא יצא פסה"ד (הגם שנכתב זה מכבר) עד עתה והתנצלותנו נתונה לצדדים. 4. ולהכרעתנו - א. התובע, שכיר בחברה שבבעלותו, טוען בנספח לתביעה (נ/2), כי הוא עובד כ- 10 שעות ביום בממוצע, לפחות כ- 6 שעות ביום עובד הוא בקונגו או בפטיש ואיזמל, כשקונגו שוקל 11 ק"ג. יצויין כי בנ/1, מכתב ב"כ לועדות הרפואיות בגין ת.ע. מ- 20.12.10 טוען התובע כי הוא מועסק במשרה חלקית של 5 י"ע, 4 שעות ביום - טענות עובדה שהוכחשו על ידו הן כעולה מתצהירו (עת טען כי הוא עובד 6 י"ע, 10 שעות ביום והן בעדותו (עמ. 4 שורה 23; עמ. 5 שורה 21). אגב כך, מעניין לציין כי כשנשאל התובע על שינוי בשעות עבודתו - טען כי "התפוקה" שלו ירדה - ותשובת הבן, בהתייחס לשעות העבודה - הייתה זהה, הגם שאף הוא אישר כי שעות עבודתו של התובע הן אותן שעות שצויינו (הן ע"י התובע והן ע"י הבן בתצהיר; עמ. 27 שורות 32-33). ויצויין - לא ניתן היה להתרשם מאמינות העדויות - ולו מענין זה, שהרי ברי כי גרסתו, כלפי הועדות הרפואיות שתכליתה "נקל לשערה" - סותרת מיניה וביה גרסתו (וגרסת בנו) בפנינו, בהליך! - אין הדבר קל בעינינו, שהרי מסירת נתוני אמת (לוועדה/בתצהיר/בביה"ד) חובה היא לתובע כמבוטח, בפנייתו למיצוי זכויות שעפ"י חוק הבטל"א! ואגב כך, ראוי להזכיר כי נדרשו שאלות מספר, עד שהתובע השיב כי לא צמצם את שעות עבודתו במהלך השנים! ב. כך, קשה לקבל טענות התובע שהרי ברי כי נתונים שמסר בתביעתו-תצהירו - אינם "מדוייקים" ומכל מקום, לא ממש הוכחו, כשראיות קלות, שבהשג ידו - כלל לא הוגשו! כך, התבקש להמציא דוגמאות לפרויקטים שעבד בהם - ותחת להציג הצעות מחיר/תוכניות לשיפוץ/חוזים - כך שניתן היה ללמוד ולהעריך נכון את כל העובדות הרלוונטיות..."נותר" רק בדבריו. ודאי וודאי כך, כשהתובע, כאמור, מיוצג עוד בשלב הגשת התביעות לנתבע, ולענייננו, כבעלים של "המעסיק" (חברה שבבעלותו) - אינו יכול להצדיק העדרן של ראיות מהותיות אלה, כשהוא "מסתפק" בהצגת העובדות בפנינו, בדבריו-הוא. התרשמנו כי לא בכדי לא הגיש התובע ראיות שבשליטתו, שהיה בהן להוכיח טענות העובדה שטען להן. ודאי קשה לקבל תשובתו בח.נ., כי "לא ידע" שעליו להציג דוגמאות/אסמכתאות לאופי הפרוייקטים בהם עסק. ג. כך הבהיר התובע כי בפרוייקט של דירה בת 3 חדרים הוא עובד 20 יום לפחות, כשהוא צריך לשבור 2 קירות הוא עובד יום שלם עם קונגו (11 ק"ג), עבודה האורכת יום שלם (שבירה ופינוי; שובר שעתיים שלוש ואז מפנים הערימה, ממשיך בשבירה ושוב מפנים הערימה וכו'). בקונגו עובד ביום כזה 6 שעות בממוצע. לאינסטלציה וחשמל הוא עובד עם קונגו קטן יותר (7 ק"ג) והוא עובד גם עם פטישון לעבודות קלות יותר (3 ק"ג). לרוב עובד עם קונגו 11 ק"ג (זו תשובתו לשאלה הכיצד לא הזכיר את 2 המכשירים האחרים עמם עבד). את ההריסות לא עושים ביום אחד. ביום עבודה הוא מעמיס יחד עם ילדיו ציוד לרכב במשך 20-30 דקות. מגיע לאתר, מעלים הדברים לבית, בדר"כ דרך המדרגות ולא דרך המעלית, גם דרך המעלית - עד שהדיירים מעירים להם; בערך 10 הרמות ואם יש חומרי בנין, אז יותר. כך, הגם שאישר כי בניו עובדים עמו - הוא זה שממשיך בעבודה עם הקונגו, מתוך דאגה להם/מתוך שאינם חזקים מספיק/משאינם יודעים לעבוד עם פרוק פלטות גבס; בניו לא עובדים כלל עם הקונגו/הם כן עובדים עם הקונגו! כך, לשבור קיר לוקח שעה וחצי והבנים מעמיסים השקים לפינוי הפסולת (משמע, תשובתו קודם לכן כי הוא נדרש ליום שלם לפרוק 2 קירות/לעבודה עם הקונגו - אינה "מדוייקת"). גם אם נכלול פינוי הפסולת - הנעשית ע"י בניו לשקים - גם אז, לא נגיע ליום עבודה. וממילא, לא נעשית עבודה זו ברצף (שהרי שובר/(בניו) מפנים/שובר/(בניו) מפנים וגו' (בהודעתו דווקא טען כי הוא מפנה בשקים). כך, אינו עובד עם הקונגו רצוף שכן הקונגו מתחמם, אחרי 40 דקות עושה הפסקה של 5 דקות, אחרי כן נכנס לאמבטיה להוריד קרמיקה (קונגו 7 ק"ג), זה לוקח 2-3 שעות רצוף ובניו מפנים. חציבת חשמל ב- 2 חדרים לוקח כ- 3-4 שעות ביום, עפ"נ שבוע. בניו עושים האינסטלציה והריצוף ואז על הקירות. בזמן הזה התובע עובד בגבס. הרמת ריצוף עם קונגו הוא עושה בין 3-4 ימים. לא בכל אתר, מדגים לבניו איך לרצף, מכין שורה (לפחות שעתיים, שעה ביום, לא כל יום. תקרת גבס לוקח 3 ימים), התובע עוזר עם הפלטות, שעתיים בממוצע (ללא הקונגו) - מרימים הפלטות על הראש והידיים. כל חדר מנקים. כך הופנה לתאורו את העבודה בהודעה לחוקר ולפיה עובד הוא במצבים שונים (לא נוחים) - כיפוף, שכיבה, עמידה כלפי מעלה, עבודה מגוונות והוא טוען שהכוונה שהוא עובד לא רק בהריסות אלא יש גם צביעה, יש כמה סוגים של עבודות. שכיבה זה עד שעה, לא יותר. כך עובד הוא עם בובקט בהכנה לגינות, עושה בטון, זה עבודה הכי גדולה עם קונגו, לא הרבה - לא כל חודש, אולי פעמיים-שלוש בשנה (כשבהודעתו דיבר רק על הכנה/פיתוח לגינון כמו הכנת רצפות עץ), תמיד יש לשבור בטון בהכנה לגינון והוא מרים הבטון עם הבובקט - עבודה של שבוע, כשבניו עובדים עם הבובקט. כך עומת עם הודעתו לפיה כל השנים העסיק 1-2 עובדים, שהם עושים את כל העבודה (שבפנינו תאר שהוא בלבד עושה) - והוא משיב: לפעמים עובדים כולם יחד, יש לו כמה קונגו, זו עבודה (שבירות) שצריך להזהר. הוא נכנס וגם עושה פרויקטים בגלריות, ברזל, זה הרמה וריתוכים, גם כולל חציבה עם הקונגו. כמעט לא קורה לו שיעבוד כל היום עם קונגו, ריצוף הוא לא מרצף אלא מכין שעה שעתיים, עם הקירות. יש ימים שלא עושה. עושה זאת יומיים לפחות בשבוע. פעם טִייח, היום (2012) קצת פחות. זה לא לוקח הרבה, שעה ביום בממוצע. בניו לא עושים. בערך כל יום. הוא מעמיס ופורק את הסחורה, מכניס פלטות למקום, מוריד שקי פסולת למכולה וכשהם עושים שפכטל - הוא מוריד, כל יום, יום כן יום לא, אולי שעה. לא כל יום, לא תמיד. ביום מוריד 100 שקים ולפעמים עוזרים לו בניו (קודם, כזכור, טען כי רק בניו מפנים הפסולת והשקים), גלריות/קירות ברזל זה לא כל יום ולא כל פרויקט. כשיש בנייה מביא בלוקים, הבנים עוזרים בפריקה. הם גם מעלים האריחים למעלה, משתדלים במעלית. כל הזמן עולה על סולמות. כשעולה על סולם נמצא עליו שעה ורבע בערך ואז עובר לחדר אחר. פעמיים עלה ופעמיים ירד, לא בְּדַקָה. כך, עומת עם נ/2 (שהוכן ע"י בא כוחו) ובנגוד לאמור בו, בדבר עבודות טיוח וריצוף מדי יום (כשבח.נ. טען כי זו עבודה זניחה) הוא משיב: זה לא שעתיים בשבוע, מראה להם הקווים הכלליים, אז זה כל יום עד לגמר העבודה, לא שעתיים בשבוע. הבֵּן בעדותו הופנה לטענתו בדבר אי העסקת עובדים אחרים והוא לא זוכר בדיוק, היו שלבים שהיו אתו עוד עובדים. בחומרי בנין (הסַפּק) מעמיס להם את האוטו, הבנים מתחילים לסדר את הדירה בעוד שהתובע מעלה הכל לדירה - אם יש מעלית במעלית ואם אין - במדרגות. לוקחים מהספקים בלוקים גבס. בעקרון התובע מרים, רק בתקופה האחרונה הם עוזרים. יותר משנה (מ- 2012) התובע מתלונן על כאבים (בנגוד לטענת התובע/הראיות). לא יודע שהפועל היה מרים. כשנשאל אם כשהתובע סבל מכאבים הם לא מרימים אתו יחד הוא משיב: "לא כל פעם... זה תלוי בעבודה, אבא מרים, ככה אנחנו מחלקים את התפקידים". לא זוכר, לא רוצה להגיד סתם מה היה בנושא הרמת משאות כשהיה עובד עם התובע בחופשות, היה רק נותן יד אז, לא היה שם כפועל, תלוי בעבודה, זה יכול לקחת לו שעה וחצי שעתיים. תלוי אם יש מעלית. יכול להיות שגם שעה. כמעט כל יום יש להעלות ציוד. יש ימים שלוקח פחות משעה להעלות, לא 10 דקות. כך לגבי דירה שעשו חודש קודם לעדותו (12.12), דירת 4 חד' בגבעתיים, עשו רק שיפוץ אמבטיה, לא שברו קירות. לא זוכר אלו פרויקטים היו בחודש קודם לכן, כי למד, לא עזר כל יום. עבדו בגבעתיים חודש-חודש וחצי. באוגוסט עבדו בגבעת שמואל, בוילה, כולל שבירת 3-4 קירות. הבנים נכנסים לעבוד, אם אין מה לעשות עוזרים להביא הציוד לבית, ברוב העבודות צריך לשבור קירות. שבירות אבל לא הכרח קירות, קודם עשו עבודה לא זוכר אם לשבור קירות/כן. היה לשבור בחוץ. גם הוא משתמש בקונגו, כשיש יותר מדי הריסות הוא ואחיו נותנים יד. לא יודע כמה זמן ערכה השבירה בבית בגבעת שמואל, לקיר אחד, לא זוכר; חצי יום יכול היה לקחת לתובע לשבור הקיר. לא יכול לומר, שעתיים שלוש שובר, מפסיק כי יש זבל, אז הוא והאח מעמיסים ומפנים והתובע ממשיך לחצוב. לא יכול להגיד כמה זמן עד שיש ערימה לפינוי. התובע מתחיל לשבור קיר ואז צריך אותו והוא עוזב ועוזר לבניו (להביא קרמקיה/משהו אחר/פרקט/גבס שיעזור). התובע מכין באמבטיה את התשתית והאינסטלציה. שבירות עושה האב והוא נותן יד. בפרויקט בגבעת שמואל יכול לקחת יום עבודה לשבור אריחים וחדר אמבטיה עם הקונגו הגדול. לפעמים יום יומיים, יש תקלות. לכולם יצא לעשות העבודות. חציבות לחשמל לוקח לאב יום, אולי פחות. יכול לעבור אח"כ לאמבטיה, להרים ריצוף. הפעולות נעשות לפעמים אח"כ ולפעמים במקביל. בחודש עבודה כמעט 3 שבועות עוסקים בהריסות. התובע מתעסק רק בהריסות, פינוי, להרים, לא תמיד הבנים אוספים. אם אין פרויקטים אחרים התובע נכנס לסייע לדוגמא בגבס/להגיש. היום הבן עושה טיח זה לוקח לו יום עבודה. טיח בוילה עבד יום. יצא כמה פעמים שהתובע עשה טיח. ריצוף גם עשה. ב- 7 שנים שהוא עובד עם התובע - התובע לא מרצף. לפני כן התובע ריצף. אחרי שהתובע הראה, התובע לא ביצע כלל ריצוף, כמה שנים לא מבצע. לקח לבן בערך שנה ללמוד לבצע. גבס הוא והאח לא עושים לבד, אם צריך התובע עוזר בקונסטרוקציה, להרים, לתפוס. גם כשהתובע הורס - הוא בא לבדוק את עבודתם. העובד עושה אותן עבודות ובאותן שעות גם כשהחל לסבול מכאבים. בלוק שוקל 20 ק"ג. כשעומת עם כך שהתובע אינו בונה אלא משפץ דירות (פְּנים) - אישר כי בלוק 10 ס"מ אינו שוקל 20 ק"ג. כך אישר כי רלסים אינם סוחבים הרבה בתוך הבית, ובח.ח. טען שבגלריות או בניה קלה, עשו גלריה ואז עבדו עם רלסים. שק פסולת שוקל 30 ק"ג. ד. פרטנו לעיל ובהרחבה את עדויות התובע. לא התרשמנו מגרסה אחת סדורה, ברורה - ודאי לא גרסה שהוכחה. כמעט לכל עובדה נטענת נתקבלה יותר מגרסה אחת מהתובע - ומנגד, גרסת הבן בפנינו כלל לא תאמה את הטענות, מה גם שלחלק מהעובדות השיב כי אינו יודע/אינו זוכר וכיוצ"ב. עיקר הדברים הוא שהתובע לא הציג אסמכתאות, לא לאופי עבודתו, לא למִשכה ולא לתדירות הפעולות השונות שנטען כי גרמו לפגיעות בגבו, פרק ירך שמאל, קרסוליים, עפ"י תורת המיקרוטראומה (תביעות שהוגשו ב- 12/2010 ונדחו ב- 6/2011). לא שוכנענו כי הונחה בפנינו תשתית עובדתית לבצוע פעולות רצופות חוזרות ונשנות (זהות או דומות במהותן) עפ"נ פרק זמן משמעותי במהלך יום העבודה. כך בכלל, כך עפ"י ההלכה אליה הפנה הנתבע (עב"ל 50913/11/11 אלמליח נ' המל"ל), כך ביחס לכ"א מהאיברים כמפורט להלן. נוסיף ונציין כי אף הטענה לשימוש בקונגו, מכשיר רוטט - לא הוּכחה כפעולה חוזרת ונשנית ברצף עפ"נ משך זמן משמעותי ביום העבודה (עב"ל 425/06 מועלם נ' המל"ל), בלא שנקטעה - ובענייננו הוכח ניתוק כאמור, מספר פעמים, תוך כדי פעולה שאורכה, לכל היותר, שעה וחצי, כל פעם, וגם זאת בסדר משתנה: פעם לפינוי, פעם לפינוי בעצמו, פעם לראות מה עושים בניו/הפועלים וכיוצ"ב (כקביעה, היפה לענייננו, בעב"ל 204/10 דיין נ' המל"ל). כך - לא שוכנענו כלל ועיקר כי הונחה תשתית עובדתית לפגיעה באיזה מהאיברים הנדונים, כתוצאה מעבודה בקונגו, כולל לא לאופן ומשך העבודה ביום העבודה, ודאי לא כי כגרסתו נעשתה כך יום ביומו! כך הוא אף ביחס ל"הרמות משא" - כאשר בפועל לא נדע מה, איך, וכמה, הרים התובע בכל עת נתונה ותדירות ההרמה ביום/מדי יום (גם כאן, נכון מפנה הנתבע לעב"ל 141/08 מסלטי נ' המל"ל). ודאי וודאי כך, ביחס לטענות ביחס לפגיעה צווארית, לגביה לא רק שנקבע כי תנוחה לא נוחה אינה בבחינת פגיעה זעירה (כהפניית הנתבע לעב"ל 63/03 אברי נ' המל"ל), אלא שלא הוכח כי בוצעו תנועות רצופות חוזרות ונשנות בצווארו, עפ"נ פרקי זמן ממושכים (עב"ל 456/07 בן ישי נ' המל"ל). והעיקר לטעמנו נעוץ בכך כי בהודעתו לחוקר הנתבע טען כי "העובדים עושים בדיוק מה שאני עושה וזה כולל צביעה, שפכטל, שבירות קירות, הכל" ה. נציג(י) הצבור מבקש(ים) להוסיף: מנסיוננו ומהבנת והכרת תחומי העבודה הנזכרים - אין ספק בלבנו כי לא עבד התובע בקונגו 6 שעות ביום, מדי יום. ודאי כך, לאור טענתו כי שנים טרם התביעה למל"ל סובל הוא מכאבים מליקויים באיברים השונים. כך התרשמתי(נו) כי יותר משתאור התובע הוא תאור עובדתי - הוא נסיון להתאים הגרסה העובדתית לפס"ד שונים, ועוד יותר כך - משהתובע טוען מחד כי שעות עבודתו פחתו ובחקירה נגדית טען כי משמעות הדברים "הפחתה בתפוקה" - גרסה שאין לה כל שחר! כך גם באשר לסתירות נוספות ומהותיות בגרסה העובדתית שלו ומטעמו. ספק אף לטעמנו אם אכן כגרסת התובע בביה"ד - כי הוא עושה את כל העבודות הקשות בעוד שילדיו ופועליו "נהנים" מהעבודה הקלה - מה גם שגרסה חדשה זו סותרת גרסתו הראשונית בהודעתו לחוקר המל"ל! כך גם לא ממש נהיר לי(לנו) היה מדוע הובאה בפנינו עדות הבן שלא שכנע בגרסאות העובדה שמסר. ו. הנה כי כן, לא הוכחה תשתית עובדתית לפי תורת הפגיעות הזעירות ביחס לכל אחד מהאיברים הנדונים. ז. מחלת מקצוע התובע מפנה לפריט 14 ברשימת המחלות. גם כאן, נכון מפנה הנתבע לכך כי יכול שתהא זו רלוונטית אך לפגיעת כתפיים, כמצוין בפריט - ולענייננו, הגפיים הנדונות הן קרסוליים וירך - כשאין חולק כי לא עמם עבד במכשיר הקונגו, אותו החזיק בידיו. בקובענו לעיל כי אין בפנינו תשתית עובדתית לעבודה, פרק זמן ממושך מדי יום בקונגו, או כי הרטט משפיע על הגפיים התחתונות בעומדו על הרצפה (כשזכור, לא רק בעומדו עבד עם הקונגו...), ברי כי אין מקום לטענת התובע בהקשר זה, שהרי אין בפנינו נתוני העובדה הנדרשים לבחינת מחלת מקצוע ולו בגפיים, מהאברים הנטענים בתביעה דנא. ז. הנה כי כן, לאור כל האמור משלא הוכחו בפנינו תנועות רצופות, חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן במהלך יום עבודתו של התובע, בכ"א מהאיברים הנטענים ואף לא עבודה ממושכת במכשיר רוטט - אין לנו אלא לדחות התביעה. אין צו להוצאות.עמוד השדרהצווארקרסולכאבי גב / בעיות גבמיקרוטראומהירך