בכתב ההגנה נטען כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד אלא המערערת עבדה כקבלנית משנה של החברה. התיק התנהל בתחילה בבית הדין האזורי בנצרת, ואף התקיים דיון קדם משפט בפני השופטת איצקוביץ בו ניתן צו לגילוי מסמכים כללי ונקבע כי הצדדים יגישו את תצהירי העדות הראשית מטעמם. מאוחר יותר התיק הועבר לבית הדין האזורי בחיפה משהתברר כי ב"כ המערערת שימש כנציג ציבור בבית הדין בנצרת. ביום 14.7.10 התקיים דיון קדם משפט בפני הרשמת דרוקר, בסופו נקבע כי הצדדים יוודאו כי התצהירים שהגישו לבית הדין בנצרת מצויים גם בפני בית הדין בחיפה, וכי התיק ייקבע בפני מותב. המערערת הגישה שלושה תצהירי עדות ראשית מטעמה - שלה, של בעלה ושל בנה, והחברה הגישה גם היא תצהיר מטעמה. ביום 1.2.11 התקיים דיון קדם ערעור נוסף בפני השופטת שומרוני-ברנשטיין, בו טען ב"כ החברה כי אין צורך בהוכחות בתיק ודי באמור בתצהירים מטעם המערערת כדי לקבוע כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. ב"כ המערערת טען בתגובה כי יש לנהל דיון הוכחות. בהחלטת השופטת שומרוני ברנשטיין נקבע כי: "מאחר ועולה בצורה חד משמעית וברורה מתצהירי התובעת, כי לא מדובר במערכת יחסים רגילה של עובד-מעביד, ומאחר ועל מנת למנוע בזבוז זמן, הרי שבמקרה דנן יש לפסוק קודם כל בשאלת קיום יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, על סמך אותן עובדות המפורטות בתצהירי התובעת". על כן נקבע כי הצדדים יגישו את סיכומיהם בעניין מהות היחסים ביניהם. המערערת הגישה בקשה לפסול את השופטת שומרוני-ברנשטיין בטענה שהיא הביעה דעתה לגבי התביעה באופן נחרץ במהלך דיון קדם הערעור, אולם הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 27.2.11. 3. לאחר שהצדדים הגישו את סיכום טענותיהם בשאלת קיום יחסי עובד ומעביד, ניתן פסק הדין של בית הדין האזורי, אשר התבסס כאמור על התצהירים מטעם הצדדים וסיכומי טענותיהם, מבלי שהתקיים דיון הוכחות ומבלי שנשמעו עדויות. בפסק הדין נקבע כי מתמלא הפן השלילי של מבחן ההשתלבות ולכן לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים ואין לבית הדין סמכות עניינית לדון בתביעה. בית הדין האזורי פירט את העובדות כפי שהן מופיעות בתצהירים והסיק כי לא היה קשר אישי בין המערערת לחברה, אלא הקשר היה בין בעלה של המערערת לחברה, כאשר המערערת ובעלה עבדו כצוות. על פי הקביעה בסוג העבודה שבוצעה לא היה צורך בקשר אישי, וכמו כן לא היתה חשיבות מצד החברה לשאלה מי מבצע את העבודה. עוד הצביע בית הדין האזורי על עובדות נוספות אשר לגישתו מצביעות על היעדר יחסי עבודה בין הצדדים: עבודת החלוקה בוצעה באמצעות רכבם הפרטי של המערערת ובעלה, העבודה בוצעה בדרך כלל על ידי שניהם כאשר בעלה הוא הדמות הדומיננטית בצוות, מדי פעם הם העבירו את העבודה לביצוע צדדים שלישיים, והמערערת ובעלה היו הבקיאים הבלעדיים במיקומם של המינויים והם היו סבורים שהמידע הזה שייך להם. עוד נקבע בפסק הדין כי הסממן היחיד המצביע על קיומם של יחסי עובד ומעביד הוא הנפקת תלושי שכר למערערת אולם אין בכך כדי ללמד על יחסי עבודה בין הצדדים. על כן, התביעה נדחתה והמערערת חויבה בהוצאות המשיבה בסך של 2,500 ₪. עיקר טענות הצדדים בערעור: 4. המערערת טוענת בפנינו כי בית הדין האזורי חרץ את גורלה של התביעה עוד בטרם קוים ההליך המקדמי, לא נענה לבקשות דחופות לדחות את מועד הדיון, ובפתח הדיון מיום 1.2.11 הודיעה השופטת שומרוני-ברנשטיין כי לדעתה לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד וניסתה לשכנע את המערערת לחזור בה מתביעתה. עוד נטען כי לאור התנגדותה של המערערת לכך שהשאלה תוכרע ללא קיום דיון הוכחות, היה על בית הדין לקבוע דיון הוכחות בתיק ולא לפסוק על סמך התצהירים בלבד. בכך, על פי הטענה, נפגעה זכותה של המערערת לקבלת יומה בבית הדין ולבירור תביעתה עד תום. לגופו של עניין המערערת חולקת על קביעתו של בית הדין האזורי בפסק הדין וטוענת כי היא שימשה כעובדת בחברה לכל דבר ועניין. 5. החברה, מנגד, טוענת כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית הדין האזורי, ואין טעם בנסיבות העניין שהתיק יוחזר לשמיעת ראיות בבית הדין האזורי. זאת, כאשר כבר על פי גרסת המערערת בתצהירי העדות הראשית מטעמה ניתן לקבוע כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. דיון והכרעה: 6. לאחר שנתנו דעתנו למכלול טענות הצדדים ולפסק דינו של בית הדין האזורי, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל כך שהתיק יוחזר לבית הדין האזורי על מנת שיקיים דיון הוכחות טרם שיכריע בשאלת קיום יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. ולהלן הנימוקים שהובילו אותנו להכרעה זו. 7. בית דין זה כבר פסק כי קיים פסול בכך שבית הדין האזורי אישר הסדר דיוני אליו הגיעו הצדדים, ולפיו הדיון ינוהל על סמך עדויות וראיות בכתב תוך ויתור על חקירות המצהירים. זאת, כאשר הכרעה בשאלות שבמחלוקת דורשת בירור עובדתי נרחב, ודרך המלך בביצוע בירור שכזה היא בשמיעת הראיות, תוך מתן אפשרות לחקירות העדים. וכפי שפסקתי בפסק הדין בע"ע 11208-10-10, 12797-10-10 ד"ר ראובן רגב - וקטורי חברה להשקעות בע"מ (מיום 8.1.13), על בית הדין האזורי אף להימנע מלקיים ביוזמתו את ניהול ההליך בדרך שכזו, כאשר קיימת מחלוקת עובדתית בין הצדדים ואין מדובר במחלוקת משפטית בלבד. וכך נכתב בפסק הדין: "הערכאה הדיונית היא שמופקדת על שמיעת הראיות, על ההתרשמות הבלתי אמצעית מהעדים בחקירה ראשית ובחקירה נגדית, על קביעת העובדות והסקת המסקנות כתוצאה מהראיות ומהעדויות אשר נשמעו לפניה. משכך, הרי שאין בית הדין האזורי יכול להכריע במחלוקות העובדתיות, לאור הראיות ויתר החומרים בכתב, מבלי שהמצהירים מטעם הצדדים ייחקרו על תצהיריהם. בתובענה בה נדרשת הכרעתו של בית הדין האזורי במחלוקת עובדתית בין הצדדים הרי שעליו להימנע מלפתוח בפני הצדדים את האפשרות לקיומו של 'הליך מקוצר' של פסיקה על סמך הכתובים בלבד, בין אם מיוזמתו ובין אם מיוזמת הצדדים. לעומת זאת, שונה המקרה כאשר המחלוקות בין הצדדים נוגעות לשאלות משפטיות או כאשר אין כל מחלוקת באשר לתשתית העובדתית של המקרה(בעניין זה ראו גם ע"ע 1258/00 חאכו צפואן - מועצה מקומית כפר קמא, מיום 6.1.2004; ועב"ל 1494/02 עלי פוקרא - המוסד לביטוח לאומי, מיום 5.9.2005).". מן הכלל אל הפרט: 8. עיון בחומר התיק מלמד כי נפל פגם באופן ניהול ההליך על ידי בית הדין האזורי, אשר חרף התנגדות ב"כ המערערת, הכריע בשאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד בהסתמך על תצהירי העדות הראשית של הצדדים וסיכומי טענותיהם בלבד. זאת, בלי שקיים דיון הוכחות ובלי לשמוע עדויות מכלי ראשון אשר עשויות לשפוך אור על מהות היחסים בין המערערת לחברה. על מנת להכריע בשאלה אשר שנויה במחלוקת בין הצדדים בדבר קיומם או היעדרם של יחסי עובד ומעביד, נדרש בית הדין להכרעות עובדתיות באשר למהות הקשר בין המערערת למשיבה, ובין השאר נדרש בית הדין לאופן ביצוע העבודה על ידי המערערת, מידת השתלבותה בעסקה של החברה, מידת ההיעזרות בצדדים שלישיים בביצוע העבודה, ועוד שאלות עובדתיות הנדרשות ליישום המבחנים הקבועים בפסיקה לבחינת שאלת קיום יחסי עובד ומעביד. כאשר מדובר בשאלה של קיום יחסי עובד ומעביד בדיעבד, השאלות הן עובדתיות ומשפטיות במשולב. הכרעה בשאלות עובדתיות אלה, כפי שהובאו לפתחו של בית הדין האזורי, ובלי שקיימת הסכמה דיונית בין הצדדים, מחייבת לדעתנו קיום דיון הוכחות ושמיעת עדויות, שיסייע לבית הדין לראות את התמונה הכוללת ביתר בהירות ולקבל בסופו של ההליך החלטה אשר מבוססת על מכלול הראיות והעדויות בתיק. בנסיבות העניין אין זה ראוי כי תיגזרנה הכרעות עובדתיות חד משמעיות אשר חורצות את גורלו של התיק בלי שבית הדין מתרשם באופן בלתי אמצעי מעדויות בעל פה שנשמעות בפניו. 9. טרם סיום יצוין כי אין בידינו לקבל את טענות ב"כ המערערת מהן משתמע כי בית הדין האזורי נהג כלפיו בחוסר הגינות וחרץ את דין התביעה עוד בטרם קיומו של ההליך המקדמי. כמו כן טוב היה אם ב"כ המערערת היה נמנע מלטעון את טענותיו בדבר אופן ניהול הדיון המקדמי בבית הדין האזורי. יצוין כי ב"כ המערערת לא הגיש ערעור על החלטת השופטת שומרוני-ברנשטיין שדחתה את הבקשה לפסול את עצמה מלדון בתיק, ובנסיבות אלה דין טענות ב"כ המערערת בעניין - להידחות. 10. סוף דבר: א. הערעור מתקבל כך שאנו מורים על החזרתו של התיק לבית הדין האזורי על מנת שיזמן את הצדדים לדיון הוכחות בו יישמעו עדויות בדבר מהות היחסים בין הצדדים בתקופה הרלוונטית לתביעה. ב. חיובה של המערערת בהוצאות בסך 2,500 ₪ כפי שנקבע בפסק דינו של בית הדין האזורי - מבוטל. ג. המשיבה תחזיר למערערת את הסכום האמור לעיל בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל. ד. לאור תוצאת הדברים, כל צד יישא בהוצאותיו בערעור. שאלות משפטיותיחסי עובד מעביד